ביאור:יהושע ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ב י: "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי יַם-סוּף מִפְּנֵיכֶם, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, לְסִיחֹן וּלְעוֹג, אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ב י.


איך ראו יושבי כנען את תולדות ישראל[עריכה]

רחב אומרת למרגלים שהיא מכירה בכוחו של ה' ובכוחם. היא מכבדת את אלוהים בשמו המפורש.
רחב יודעת בדיוק רב אודות חצית ים-סוף ביבשה, ותבוסת מלכי האמורים.

מעניין: על-פי דבריה, ה' הוביש את מי ים סוף, אבל ישראל הם אלו שניצחו את סיחון ועוג!
עניין זה חשוב, מפני שהוא יכול לתת מושג בשאלה: כיצד יושבי הארץ ראו את הדברים.

אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם[עריכה]

להחרים - חוקי מלחמה: השמדה מוחלטת של אויבים, הריגת גברים, נשים וטף (דברים כ טז-יז), והעברת חלק מרכושם לעבודת הקודש, ככתוב: "כׇּל חֵרֶם קֹדֶשׁ קׇדָשִׁים הוּא לַיהֹוָה" (ויקרא כז כח). יש מקרים בהם מותר למנצחים לקחת חלק מהשלל, ויש מקרים בהם אלוהים אסר על האנשים לקחת שלל, ורכוש המובסים, שלא מועבר לה', מושמד (ביאור:יהושע ו יז-יח, כ).

בסיכום חייו משה מספר אודות המלחמה עם האמורים, ככתוב: "וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא, וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם, וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף, לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד" (דברים ב לד).
בזמן המלחמה עם סיחון ועוג, לא נאמר שאלוהים פקד להחרים את האמורים, ולא נאמר שבני ישראל החרימו אותם, אולם למרות זאת רחב מודעת שבני ישראל התנהגו באלימות מרבית נגד האמורים. רחב רומזת, שהיא מניחה, שכך גם יעשו בני ישראל ליריחו.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של נריה קליין שפורסם לראשונה בכפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 3 - הערת שוליים בלבד וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-11.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:איך ראו יושבי כנען את תולדות ישראל

קיצור דרך: tnk1/nvir/yhojua/ya-02-10