ביאור:עובדיה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1601)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של עובדיה א)


א חֲזוֹן עֹבַדְיָה:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדוֹם על אדום: שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר שליח (הנביא) בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח לשכנע את הגויים להלחם באדום: קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה. ב הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ שפל אתה בַּגּוֹיִם, בָּזוּי אַתָּה מְאֹד. ג זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ הסיתך, שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי שוכן במערות סֶּלַע, מְרוֹם במרומי הסלע שִׁבְתּוֹ, אֹמֵר בְּלִבּוֹ "מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ?". ד אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ - מִשָּׁם אוֹרִידְךָ, נְאֻם יְהוָה.

ה אִם גַּנָּבִים בָּאוּ לְךָ אִם שׁוֹדְדֵי לַיְלָה - אֵיךְ נִדְמֵיתָה נכרתת הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם רק כמה שהם צריכים, אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ - הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת ענבי בוסר הנקטפים לאחר הבציר (אבל עכשיו האויבים יהרסו הכל). ו אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ נחשפו עֵשָׂו כינוי לאדום (ר' בראשית כה ל וכן בראשית לו ט), נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו התגלו אוצרותיו. ז עַד הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ, הִשִּׁיאוּךָ הטעו אותך יָכְלוּ לְךָ הצליחו לרמאות אותך אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ. לַחְמְךָ אוכלי לחמך (חברך) יָשִׂימוּ מָזוֹר רשת תַּחְתֶּיךָ, אֵין תְּבוּנָה בּוֹ באדום. ח הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה, וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו. ט וְחַתּוּ ישברו גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן כינוי לאדום מכיוון שתימן היה נכדו של עשו (בראשית לו טו) (וכן היא עיר באדום), לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל מרוב הרג.

קבר עובדיה, על יד כפר ברעם

י מֵחֲמַס מההרג שעשית ל- אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה, וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם. יא בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד, בְּיוֹם שְׁבוֹת שלקחו בשבי זָרִים חֵילוֹ את צבאו של ישראל, וְנָכְרִים בָּאוּ (שערו) שְׁעָרָיו, וְעַל יְרוּשָׁלַ͏ִם יַדּוּ הטילו גוֹרָל - גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם. יב וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ לא היית צריך לראות את אחיך ישראל בלי לעזור בְּיוֹם נָכְרוֹ אסונו וְאַל תִּשְׂמַח לִבְנֵי יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם, וְאַל תַּגְדֵּל פִּיךָ תרחיב את פיך לדבר דברי לעג בְּיוֹם צָרָה. יג אַל תָּבוֹא בְשַׁעַר עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם, אַל תֵּרֶא גַם אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ, וְאַל תִּשְׁלַחְנָה תשלח אל ידך בְחֵילוֹ ברכושו בְּיוֹם אֵידוֹ. יד וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק בדרכו לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו, וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה. טו כִּי קָרוֹב יוֹם יְהוָה עַל כָּל הַגּוֹיִם, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ - יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ. טז כִּי כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם כוס יין לרגל שמחת הנצחון עַל הַר קָדְשִׁי - יִשְׁתּוּ כוס רעל כָל הַגּוֹיִם תָּמִיד, וְשָׁתוּ וְלָעוּ ובלעו וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ.

יז וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ ההר קדוש, וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם ירושתם, שנגזלה מהם. יח וְהָיָה בֵית יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם, וְלֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו כִּי יְהוָה דִּבֵּר. יט וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב יושבי הנגב אֶת הַר עֵשָׂו וְהַשְּׁפֵלָה אֶת פְּלִשְׁתִּים, וְיָרְשׁוּ אֶת שְׂדֵה אֶפְרַיִם וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן, וּבִנְיָמִן אֶת הַגִּלְעָד. כ וְגָלֻת הַחֵל הַזֶּה החיילים הגולים לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כְּנַעֲנִים עַד צָרְפַת באיזור הכנענים עד העיר צרפת (שליד צידון) וְגָלֻת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד עיר באסיה הקטנה, יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. כא וְעָלוּ מוֹשִׁעִים שרים בְּהַר צִיּוֹן מהר ציון, מיהודה לִשְׁפֹּט אֶת למשול ב- הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • פסוקים דומים ומקבילים ניתן למצא בירמיהו מט ונבואת זעם על אדום ניתן למצא גם בעמוס א יא.
  • "וְאַל תֵּרֶא בְיוֹם אָחִיךָ" (יב) - אדום וישראל מוצגים כאחים במספר מקומות (ראה למשל במדבר כ יד) מכיוון שמיעקב יצא עם ישראל, ומעשו יצא אדום.
  • בספרות היהודית אדום הפכה סמל לקיסרות הרומית (ראה למשל ברמב"ן בשם ספר יוסיפון) ובהמשך לכלל עמי הנצרות האירופיים, כשהם מוזכרים בהקשר של אנטישמיות ודיכוי. כך למשל הגלות האחרונה (לאחר חורבן בית שני על ידי רומא) מכונה "גלות אדום". הקשר בין אדום לרומי לא ברור (ואכן האבן עזרא לא הסכים לכך). אך ניתן למצא מספר הסברים:
    • הרד"ק על פירקנו כותב "שמלכות רומי היתה בתחלה רובם בני אדום" וכן באברבנאל על ישעיהו ל"ה.
    • יש הסבורים שמכיוון שהורדוס שבמוצאו היה אדומי, הוא אשר גרר את הרומאים להתערב בממשל בישראל, ובסופו של דבר גרם לכך שהבית השני נחרב, ניתן להאשימו בגלות כולה. (מובא בוויקיפדיה בערך "בית הורדוס" וכן במאמר של הרב הרצוג)
    • ישראל יובל טוען שאדום הוא שם הסוואה לרומי בתקופת חז"ל ורומי הוא שם הסוואה לנצרות מתקופת הרמב"ן ואילך.