ביאור:ירמיהו ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1103)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ירמיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב

מהדורות נוספות של ירמיהו: ללא ניקוד :: עם ניקוד :: עם טעמי המקרא



א לֵאמֹר פתיחה לדיבור: הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?! הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף תטמא הָאָרֶץ הַהִיא! וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב ובכל זאת את רוצה לשוב אֵלַי?! נְאֻם יְהֹוָה. ב שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם גבעות וּרְאִי, אֵיפֹה לֹא (שגלת) שֻׁכַּבְתְּ? עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר, וַתַּחֲנִיפִי ותטמאי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ. ג וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ סוגי גשמים לוֹא הָיָה, וּמֵצַח עיקשות של אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם. ד הֲלוֹא מֵעַתָּה (קראתי) קָרָאת לִי אָבִי, אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה. ה הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם חוזר לפס' א - האם הבעל יחכה לאשתו לעולם?! (זו גם שאלה על ישראל החוזרים לה')? אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח?, הִנֵּה (דברתי) דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת, וַתּוּכָל האם היא תוכל ותצליח? (גם כאן מתערבב משל האישה עם הנמשל)?!. {פ}

איור של ירמיהו על גבי אריחי קרמיקה, בית קצמן (בית אישי ישראל) בתל אביב

ו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ: הֲ‍רָאִיתָ אֲשֶׁר עָשְׂתָה מְשֻׁבָה זהו שמה בנבואה זו (על שם שובבותה) יִשְׂרָאֵל? הֹלְכָה הִיא עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְאֶל תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וַתִּזְנִי שָׁם. ז וָאֹמַר אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה: "אֵלַי תָּשׁוּב" וְלֹא שָׁבָה, (ותראה) וַתֵּרֶא בָּגוֹדָה זהו שמה בנבואה זו אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה. ח וָאֵרֶא כִּי עַל כָּל אֹדוֹת אֲשֶׁר מפני ש נִאֲפָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל שִׁלַּחְתִּיהָ וָאֶתֵּן אֶת סֵפֶר כְּרִיתֻתֶיהָ אֵלֶיהָ, וְלֹא יָרְאָה בֹּגֵדָה יְהוּדָה אֲחוֹתָהּ וַתֵּלֶךְ וַתִּזֶן גַּם הִיא. ט וְהָיָה מִקֹּל זְנוּתָהּ וַתֶּחֱנַף תטמא אֶת עם הָאָרֶץ, וַתִּנְאַף אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הָעֵץ. י וְגַם בְּכָל זֹאת למרות מה שקרה לאחותה לֹא שָׁבָה אֵלַי בָּגוֹדָה אֲחוֹתָהּ יְהוּדָה בְּכָל לִבָּהּ, כִּי אִם בְּשֶׁקֶר נְאֻם יְהוָה. {פ}
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי צִדְּקָה נַפְשָׁהּ הייתה צדיקה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל, מִבֹּגֵדָה יותר מבוגדה יְהוּדָה. יב הָלֹךְ וְקָרָאתָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה וְאָמַרְתָּ שׁוּבָה מְשֻׁבָה יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה לוֹא אַפִּיל פָּנַי בָּכֶם, כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם יְהוָה לֹא אֶטּוֹר אשמור כעס לְעוֹלָם. יג אַךְ דְּעִי עֲו‍ֹנֵךְ כִּי בַּיהוָה אֱלֹהַיִךְ פָּשָׁעַתְּ, וַתְּפַזְּרִי אֶת דְּרָכַיִךְ לַזָּרִים תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וּבְקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם נְאֻם יְהֹוָה. יד שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם יְהוָה כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם, וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר מעיר של נכרים וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מאומה זרה (כלומר גם אם תהיו מפוזרים מאוד) וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן. טו וְנָתַתִּי לָכֶם רֹעִים כְּלִבִּי, וְרָעוּ אֶתְכֶם דֵּעָה וְהַשְׂכֵּיל. טז וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם יְהוָה לֹא יֹאמְרוּ עוֹד: "אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה" וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב, וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה לא יצטרכו לעשות ארון חדש עוֹד. יז בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַ͏ִם כִּסֵּא יְהוָה וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם יְהוָה לִירוּשָׁלָ͏ִם, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע. {ס}
יח בַּיָּמִים הָהֵמָּה יֵלְכוּ בֵית יְהוּדָה עַל יחד עם בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְיָבֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ צָפוֹן עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. יט וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי: "אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ איך אשימך, כלומר איפה אנחיל אותך בַּבָּנִים בעמים?" וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי צִבְאוֹת גּוֹיִם, וָאֹמַר אָבִי (תקראו) תִּקְרְאִי לִי וּמֵאַחֲרַי לֹא (תשובו) תָשׁוּבִי. כ אָכֵן בָּגְדָה אִשָּׁה מֵרֵעָהּ, כֵּן כמו האישה המרעה בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה. כא קוֹל עַל שְׁפָיִים גבעות נִשְׁמָע בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם שָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם. כב שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם ארפא שובבותכם, כלומר אסלח לכם, הִנְנוּ מכאן עד סוף הפרק - תגובת ישראל אָתָנוּ לָךְ באנו אליך כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. כג אָכֵן לַשֶּׁקֶר מִגְּבָעוֹת לשקר חיכינו לתשועה מגבעות, הָמוֹן ולשקר מהמון- הָרִים, אָכֵן בַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל. כד וְהַבֹּשֶׁת העבירות שהם בושתנו אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ, אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם. כה נִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ כִּי לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ. {ס}