ביאור:ישעיהו נד
קיצור דרך: a1054
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נד)
א
רָנִּי שירי בשמחה עֲקָרָה לֹא יָלָדָה שאין לה ילדים (ארץ ישראל השוממה), פִּצְחִי רִנָּה בשיר וְצַהֲלִי לֹא חָלָה את שלא התעברת, כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה יהיו בניך, השוממה מבעלה מִבְּנֵי בְעוּלָה מהבנים של האשה שהיתה עם בעלה (האומה ששיעבדה את ישראל), אָמַר יְהוָה.
ב
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ יהיו מתוחות, אַל תַּחְשֹׂכִי תחסכי באוהלים. הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי.
ג
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי, וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת שוממות יוֹשִׁיבוּ.
ד
אַל תִּירְאִי תפחדי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי תתביישי עוד, וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי. כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ נעורייך תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד.
ה
כִּי בֹעֲלַיִךְ הבעל שלך עֹשַׂיִךְ שהוא מי שברא אותך - יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. וְגֹאֲלֵךְ - 'קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל', 'אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ' יִקָּרֵא.
ו
כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה כמו איש שקורא לאשתו לחזור לאחר שנטש אותה והוא מתחרט וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה, וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס שהיתה מאוסה לזמן קצר, אָמַר אֱלֹהָיִךְ.
ז
בְּרֶגַע לרגע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ, וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.
ח
בְּשֶׁצֶף קֶצֶף בשטף כעס הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ, וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ, אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה.
{ס}
ט
כִּי מֵי נֹחַ כמו הבטחתי לאחר המבול: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי... וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל" (בראשית ט יא) זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ שלא יהיה מבול עוֹד עַל הָאָרֶץ - כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף שלא אכעס עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ.
י
כִּי אפילו אם הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהוָה.
{ס}
יא
עֲנִיָּה סֹעֲרָה נודדת לֹא נֻחָמָה שלא הצליחה להתעודד, למרות הדברים הקודמים, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ מכסה בַּפּוּךְ סוג של אבן יקרה אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים אבנה את יסודות ביתך באבן ספיר.
יב
וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד סוג של אבן יקרה שִׁמְשֹׁתַיִךְ את פינות חומותייך וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח אבנים מבריקות כמו אש, וְכָל גְּבוּלֵךְ האבנים המסמנות את גבולות ירושלים לְאַבְנֵי חֵפֶץ מבוקשות.
יג
וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יהיו תלמידי יְהוָה, וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ יהיה לבניך.
יד
בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי תהיי מבוססת, רַחֲקִי תהיי מרוחקת מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי שלא תפחדי ממנו, וּמִמְּחִתָּה ותהיי רחוקה מאסון כִּי לֹא שלא תִקְרַב אֵלָיִךְ.
טו
הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי אין לפחד מאף אחד חוץ ממני. מִי גָר אִתָּךְ שנמצא איתך בירושלים ומפחד עָלַיִךְ יִפּוֹל שעליך יפול אויב (שאלה רטורית - אף אחד לא צריך לפחד)?
טז
(הן) הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ את אומני המתכת נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם הנופח בפחמים כדי ללבות את האש המשמשת להתכת המתכות וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ ומכין כלי שאפשר להשתמש בו לעשייה, וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל מאידך את האומנים המכינים כלי מלחמה.
יז
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ שהוכן כדי להלחם בך - לֹא יִצְלָח, וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט - תַּרְשִׁיעִי. זֹאת נַחֲלַת התמורה, הגמול ל- עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם והשכר על צדקתם, שיקבלו מֵאִתִּי, נְאֻם יְהוָה.
{ס}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי" (פסוק ג) - מצוטט בלכה דודי
- "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ" (פסוק ט) - לפסוק זה רמז ריה"ל בפיוט "יום שבתון": "כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ עַל מֵי נֹחַ". להרחבה ר' הערה בביאור:בראשית ח
- המילה "כִּי" מופיעה בפרק בכמות יוצאת דופן: 16 פעם.