קטגוריה:תהלים לג
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה ב הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו ג שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה ד כי ישר דבר יהוה וכל מעשהו באמונה ה אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ ו בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם ז כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות ח ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל ט כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד י יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים יא עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר יב אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו יג משמים הביט יהוה ראה את כל בני האדם יד ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ טו היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם טז אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח יז שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט יח הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו יט להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב כ נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא כא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו כב יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך
א רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה. ב הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ. ג שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. ד כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהוָה וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. ה אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ. ו בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. ז כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת. ח יִירְאוּ מֵיְהוָה כָּל הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ יָגוּרוּ כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל. ט כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד. י יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. יא עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ לְדֹר וָדֹר. יב אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו הָעָם בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ. יג מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהוָה רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם. יד מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ. טו הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם. טז אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִל גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ. יז שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט. יח הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ. יט לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב. כ נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא. כא כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. כב יְהִי חַסְדְּךָ יְהוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ.
א רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהוָ֑ה לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃ ב הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃ ג שִֽׁירוּ־ל֭וֹ שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ הֵיטִ֥יבוּ נַ֝גֵּ֗ן בִּתְרוּעָֽה׃ ד כִּֽי־יָשָׁ֥ר דְּבַר־יְהוָ֑ה וְכָל־מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ בֶּאֱמוּנָֽה׃ ה אֹ֭הֵב צְדָקָ֣ה וּמִשְׁפָּ֑ט חֶ֥סֶד יְ֝הוָ֗ה מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃ ו בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל־צְבָאָֽם׃ ז כֹּנֵ֣ס כַּ֭נֵּד מֵ֣י הַיָּ֑ם נֹתֵ֖ן בְּאֹצָר֣וֹת תְּהוֹמֽוֹת׃ ח יִֽירְא֣וּ מֵ֭יְהוָה כָּל־הָאָ֑רֶץ מִמֶּ֥נּוּ יָ֝ג֗וּרוּ כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃ ט כִּ֤י ה֣וּא אָמַ֣ר וַיֶּ֑הִי הֽוּא־צִ֝וָּ֗ה וַֽיַּעֲמֹֽד׃ י יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃ יא עֲצַ֣ת יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תַּעֲמֹ֑ד מַחְשְׁב֥וֹת לִ֝בּ֗וֹ לְדֹ֣ר וָדֹֽר׃ יב אַשְׁרֵ֣י הַ֭גּוֹי אֲשֶׁר־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו הָעָ֓ם׀ בָּחַ֖ר לְנַחֲלָ֣ה לֽוֹ׃ יג מִ֭שָּׁמַיִם הִבִּ֣יט יְהוָ֑ה רָ֝אָ֗ה אֶֽת־כָּל־בְּנֵ֥י הָאָדָֽם׃ יד מִֽמְּכוֹן־שִׁבְתּ֥וֹ הִשְׁגִּ֑יחַ אֶ֖ל כָּל־יֹשְׁבֵ֣י הָאָֽרֶץ׃ טו הַיֹּצֵ֣ר יַ֣חַד לִבָּ֑ם הַ֝מֵּבִ֗ין אֶל־כָּל־מַעֲשֵׂיהֶֽם׃ טז אֵֽין־הַ֭מֶּלֶךְ נוֹשָׁ֣ע בְּרָב־חָ֑יִל גִּ֝בּ֗וֹר לֹֽא־יִנָּצֵ֥ל בְּרָב־כֹּֽחַ׃ יז שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וּבְרֹ֥ב חֵ֝יל֗וֹ לֹ֣א יְמַלֵּֽט׃ יח הִנֵּ֤ה עֵ֣ין יְ֭הוָה אֶל־יְרֵאָ֑יו לַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃ יט לְהַצִּ֣יל מִמָּ֣וֶת נַפְשָׁ֑ם וּ֝לְחַיּוֹתָ֗ם בָּרָעָֽב׃ כ נַ֭פְשֵׁנוּ חִכְּתָ֣ה לַֽיהוָ֑ה עֶזְרֵ֖נוּ וּמָגִנֵּ֣נוּ הֽוּא׃ כא כִּי־ב֭וֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ׃ כב יְהִֽי־חַסְדְּךָ֣ יְהוָ֣ה עָלֵ֑ינוּ כַּ֝אֲשֶׁ֗ר יִחַ֥לְנוּ לָֽךְ׃
- א רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּהנאה לאמר תהילת ה'.
- ב הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹרבליווי נגינה בכינור, בְּנֵבֶל עָשׂוֹרבעל עשרה נקבים (אם נֵבֶל הוא כלי נשיפה)
או עשרה מיתרים (אם נֵבֶל הוא כלי מיתר) זַמְּרוּ לוֹ. - ג שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁשליח הציבור פונה אל הציבור ואומר להם להצטרף אליו בשירה של שיר חדש (שבשעה שנאמר לראשונה, חדש היה), הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָהבקול גדול.
- ד כִּי יָשָׁרתשירו על כך שישר דְּבַר יְהוָה, וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה.
- ה אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, חֶסֶד יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ.
- ו בִּדְבַר יְהוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ, וּבְרוּחַ פִּיובדיבור היוצא מפיו עם משב אויר כָּל צְבָאָםנעשו כל צבא השמים, הכוכבים.
- ז כֹּנֵס כַּנֵּדכערימה מֵי הַיָּםרומז ל"יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א, ט), נֹתֵן בְּאֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹתבמקורות המים התת קרקעיים מים רבים.
- ח יִירְאוּ מֵיְהוָה כָּל הָאָרֶץ, מִמֶּנּוּ יָגוּרוּיפחדו כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
- ט כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִיואכן כך היה, כפי שנאמר בבראשית "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי... וַיְהִי..." , הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹדוהתקיים הדבר.
- י יְהוָה הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם, הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים.
- יא עֲצַת יְהוָה לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹמעשיו שעשה בעקבות מחשבות ליבו, יתקיימו לְדֹר וָדֹר.
- יב אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהָיו, הָעָםאשרי העם שה' בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ.
- יג מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהוָה, רָאָה אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם.
- יד מִמְּכוֹן שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ, אֶל כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.
- טו הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּםה' עשה את לבבות כל האנושות באותו זמן, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.
- טז אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב חָיִלבזכות צבאו הגדול, גִּבּוֹר לֹא יִנָּצֵל בְּרָב כֹּחַ.
- יז שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָההבטחון בריבוי סוסים לנצחון במלחמה הוא ביטחון שיקרי, וּבְרֹב חֵילוֹולמרות כוחו הגדול של הסוס לֹא יְמַלֵּטהוא לא יציל את רוכבו.
- יח הִנֵּה עֵין יְהוָה אֶל יְרֵאָיומביטה ומשגיחה על היראים אותו, לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ.
- יט לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם, וּלְחַיּוֹתָםלפרנסם בָּרָעָב.
