קטגוריה:תהלים ט
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א למנצח עלמות לבן מזמור לדוד ב אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך ג אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון ד בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך ה כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק ו גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד ז האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה ח ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו ט והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים י ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה יא ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה יב זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו יג כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים [ענוים] יד חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות טו למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך טז טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם יז נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה יח ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים יט כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים [עניים] תאבד לעד כ קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך כא שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה
א לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד. ב אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. ג אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן. ד בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ. ה כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק. ו גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד. ז הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. ח וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ. ט וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. י וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהוָה. יב זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו. יג כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים [עֲנָוִים]. יד חָנְנֵנִי יְהוָה רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת. טו לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ. טז טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם. יז נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה. יח יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים. יט כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים [עֲנִיִּים] תֹּאבַד לָעַד. כ קוּמָה יְהוָה אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ. כא שִׁיתָה יְהוָה מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.
א לַ֭מְנַצֵּחַ עַלְמ֥וּת לַבֵּ֗ן מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב אוֹדֶ֣ה יְ֭הוָה בְּכָל־לִבִּ֑י אֲ֝סַפְּרָ֗ה כָּל־נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃ ג אֶשְׂמְחָ֣ה וְאֶעֶלְצָ֣ה בָ֑ךְ אֲזַמְּרָ֖ה שִׁמְךָ֣ עֶלְיֽוֹן׃ ד בְּשׁוּב־אוֹיְבַ֥י אָח֑וֹר יִכָּשְׁל֥וּ וְ֝יֹאבְד֗וּ מִפָּנֶֽיךָ׃ ה כִּֽי־עָ֭שִׂיתָ מִשְׁפָּטִ֣י וְדִינִ֑י יָשַׁ֥בְתָּ לְ֝כִסֵּ֗א שׁוֹפֵ֥ט צֶֽדֶק׃ ו גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃ ז הָֽאוֹיֵ֨ב׀ תַּ֥מּוּ חֳרָב֗וֹת לָ֫נֶ֥צַח וְעָרִ֥ים נָתַ֑שְׁתָּ אָבַ֖ד זִכְרָ֣ם הֵֽמָּה׃ ח וַֽ֭יהוָה לְעוֹלָ֣ם יֵשֵׁ֑ב כּוֹנֵ֖ן לַמִּשְׁפָּ֣ט כִּסְאֽוֹ׃ ט וְה֗וּא יִשְׁפֹּֽט־תֵּבֵ֥ל בְּצֶ֑דֶק יָדִ֥ין לְ֝אֻמִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃ י וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃ יא וְיִבְטְח֣וּ בְ֭ךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהוָֽה׃ יב זַמְּר֗וּ לַ֭יהוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃ יג כִּֽי־דֹרֵ֣שׁ דָּ֭מִים אוֹתָ֣ם זָכָ֑ר לֹֽא־שָׁ֝כַ֗ח צַעֲקַ֥ת עניים [עֲנָוִֽים]׃ יד חָֽנְנֵ֬נִי יְהוָ֗ה רְאֵ֣ה עָ֭נְיִי מִשֹּׂנְאָ֑י מְ֝רוֹמְמִ֗י מִשַּׁ֥עֲרֵי מָֽוֶת׃ טו לְמַ֥עַן אֲסַפְּרָ֗ה כָּֽל־תְּהִלָּ֫תֶ֥יךָ בְּשַֽׁעֲרֵ֥י בַת־צִיּ֑וֹן אָ֝גִ֗ילָה בִּישׁוּעָתֶֽךָ׃ טז טָבְע֣וּ ג֭וֹיִם בְּשַׁ֣חַת עָשׂ֑וּ בְּרֶֽשֶׁת־ז֥וּ טָ֝מָ֗נוּ נִלְכְּדָ֥ה רַגְלָֽם׃ יז נ֤וֹדַ֨ע׀ יְהוָה֮ מִשְׁפָּ֪ט עָ֫שָׂ֥ה בְּפֹ֣עַל כַּ֭פָּיו נוֹקֵ֣שׁ רָשָׁ֑ע הִגָּי֥וֹן סֶֽלָה׃ יח יָשׁ֣וּבוּ רְשָׁעִ֣ים לִשְׁא֑וֹלָה כָּל־גּ֝וֹיִ֗ם שְׁכֵחֵ֥י אֱלֹהִֽים׃ יט כִּ֤י לֹ֣א לָ֭נֶצַח יִשָּׁכַ֣ח אֶבְי֑וֹן תִּקְוַ֥ת ענוים [עֲ֝נִיִּ֗ים] תֹּאבַ֥ד לָעַֽד׃ כ קוּמָ֣ה יְ֭הוָה אַל־יָעֹ֣ז אֱנ֑וֹשׁ יִשָּׁפְט֥וּ ג֝וֹיִ֗ם עַל־פָּנֶֽיךָ׃ כא שִׁ֘יתָ֤ה יְהוָ֨ה׀ מוֹרָ֗ה לָ֫הֶ֥ם יֵדְע֥וּ גוֹיִ֑ם אֱנ֖וֹשׁ הֵ֣מָּה סֶּֽלָה׃
א לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּתשם כלי נגינה (ישנם תנכ"ים בהם מופיע "עַל מוּת", כשתי מילים) לַבֵּןעל נבל, או למשורר הנקרא "בן". מִזְמוֹר לְדָוִד:
- ב אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
- ג אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָהאשמח מאוד בָךְ, אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹןלכבוד שימך, אתה העליון.
- ד בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.
- ה כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִיצדק במשפט ביני לבין אויבי, יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּאעל כיסא הדין שׁוֹפֵט צֶדֶקאתה שופט הצדק.
- ו גָּעַרְתָּנזפת ב- גוֹיִם, אִבַּדְתָּ רָשָׁעכילית את הרשעים, שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.
- ז הָאוֹיֵבעל אודות האויב יש לאמר, תַּמּוּנשמדו חֳרָבוֹתהערים שלו, והפכו לחרבות לָנֶצַח, וְעָרִים נָתַשְׁתָּואת הערים שלו השמדת, אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
- ח וַיהוָה לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּטייסד, הכין לישיבה בדין את כִּסְאוֹ.
- ט וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵלארץ (את כל העמים) בְּצֶדֶק, יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִיםבדרך ישרה, בצדק.
- י וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְמחסה לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
- יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָאת הפונים אליך יְהוָה.
- יב זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן, הַגִּידוּ בָעַמִּיםבקרב על העמים עֲלִילוֹתָיואת מעשי נפלאותיו.
- יג כִּי דֹרֵשׁ דָּמִיםה' התובע את דמו של הנרצח מיד רוצחו (ראה בראשית ט ה) אוֹתָם זָכָר, לֹא שָׁכַח צַעֲקַת (עניים) עֲנָוִיםהמעונים.
- יד חָנְנֵנִיבבקשה אמצא חן בעיניך יְהוָה, רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי, מְרוֹמְמִיאתה, ה', המרים אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.
- טו לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹןירושלים, אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ.
- טז טָבְעוּשקעו, ירדו גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּבבור שחפרו למלכודת, בְּרֶשֶׁת זוּאשר טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.
- יז נוֹדַע יְהוָה מִשְׁפָּט עָשָׂהעל ידי המשפט שעשה ברשעים, בְּפֹעַל כַּפָּיובמעשי ידי עצמו (במלכודת שהכין) נוֹקֵשׁנלכד (מלשון מוקש) רָשָׁע. הִגָּיוֹןהמילה היגיון היא סימן מסויים למשורר המזמור סֶלָה.
- יח יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה, כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.
- יט כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, תִּקְוַת (ענוים) עֲנִיִּים תֹּאבַדלא תאבד לָעַד.
- כ קוּמָה יְהוָה, אַל יָעֹז אֱנוֹשׁאל יתגבר אדם (רשע), יִשָּׁפְטוּיעמדו לדין ה- גוֹיִם עַל פָּנֶיךָבעצמך, מול עיניך.
- כא שִׁיתָהתשים יְהוָה מוֹרָהיראה, פחד לָהֶם, יֵדְעוּ גוֹיִםוכך ידעו העמים הרשעים ש- אֱנוֹשׁ הֵמָּה. סֶּלָה.
קטגוריה זו אינה כוללת דפים או קובצי מדיה.
