קטגוריה:תהלים יד
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב ב יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים ג הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד ד הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו ה שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק ו עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו ז מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב. ב יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים. ג הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד. ד הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ. ה שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק. ו עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ. ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.
א לַמְנַצֵּ֗חַ לְדָ֫וִ֥ד אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽשְׁחִ֗יתוּ הִֽתְעִ֥יבוּ עֲלִילָ֗ה אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃ ב יְֽהוָ֗ה מִשָּׁמַיִם֮ הִשְׁקִ֪יף עַֽל־בְּנֵי־אָ֫דָ֥ם לִ֭רְאוֹת הֲיֵ֣שׁ מַשְׂכִּ֑יל דֹּ֝רֵשׁ אֶת־אֱלֹהִֽים׃ ג הַכֹּ֥ל סָר֮ יַחְדָּ֪ו נֶ֫אֱלָ֥חוּ אֵ֤ין עֹֽשֵׂה־ט֑וֹב אֵ֝֗ין גַּם־אֶחָֽד׃ ד הֲלֹ֥א יָדְעוּ֮ כָּל־פֹּ֪עֲלֵ֫י אָ֥וֶן אֹכְלֵ֣י עַ֭מִּי אָ֣כְלוּ לֶ֑חֶם יְ֝הוָ֗ה לֹ֣א קָרָֽאוּ׃ ה שָׁ֤ם׀ פָּ֣חֲדוּ פָ֑חַד כִּֽי־אֱ֝לֹהִ֗ים בְּד֣וֹר צַדִּֽיק׃ ו עֲצַת־עָנִ֥י תָבִ֑ישׁוּ כִּ֖י יְהוָ֣ה מַחְסֵֽהוּ׃ ז מִ֥י יִתֵּ֣ן מִצִּיּוֹן֮ יְשׁוּעַ֪ת יִשְׂרָ֫אֵ֥ל בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה שְׁב֣וּת עַמּ֑וֹ יָגֵ֥ל יַ֝עֲקֹ֗ב יִשְׂמַ֥ח יִשְׂרָֽאֵל׃
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד:
- אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ: "אֵין אֱלֹהִים", הִשְׁחִיתוּולכן הנבלים עושים מעשים רעים הִתְעִיבוּ עֲלִילָהעשו מעשי תועבה, אֵיןמקרב הנבלים אין עֹשֵׂה טוֹב.
- ב יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּילהאם יש מישהו אחד ההולך בדרך השכל, בדרכי החוכמה, דֹּרֵשׁ אֶתמישהו הפונה אל אֱלֹהִים.
- ג הַכֹּלה' השקיף וראה שכל האדם סָרנטה מהדרך הטובה, יַחְדָּוכולם נֶאֱלָחוּמושחתים, אֵין עֹשֵׂה טוֹב, אֵין גַּם אֶחָדאפילו אחד טוב.
- ד הֲלֹא יָדְעוּהרי הם חייבים לדעת על כך שה' משגיח כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶןעושי הרישעה אֹכְלֵי עַמִּיהמענים ומכלים את עם ישראל אָכְלוּ לֶחֶםכאילו אוכלים לחם, בקלות וללא רחמים, יְהוָהלה' לֹא קָרָאוּ.
- ה שָׁםבמקום בו מרדו בה' פָּחֲדוּ פָחַדבא עליהם אסון כבד, כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיקשוכן בקרב קהל הצדיקים ושומר עליהם.
- ו עֲצַת עָנִיהעצה שאתם, הרשעים, מתכננים לעשות לעני תָבִישׁוּתיכשלו בו, כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ.
- ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹןהלואי ותבוא ממקום משכנה של השכינה יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹישיב את עמו למצבו המקורי, לתקופה שלפני הגלות, יָגֵל יַעֲקֹב, יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל.
