קטגוריה:תהלים יב
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א למנצח על השמינית מזמור לדוד ב הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם ג שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו ד יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות ה אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ו משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו ז אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים ח אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם ט סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם
א לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם. ג שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ. ד יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת. ה אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ. ו מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ. ז אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם. ח אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם תִּצְּרֶנּוּ מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם. ט סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם.
א לַמְנַצֵּ֥חַ עַֽל־הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃ ב הוֹשִׁ֣יעָה יְ֭הוָה כִּי־גָמַ֣ר חָסִ֑יד כִּי־פַ֥סּוּ אֱ֝מוּנִ֗ים מִבְּנֵ֥י אָדָֽם׃ ג שָׁ֤וְא׀ יְֽדַבְּרוּ֮ אִ֤ישׁ אֶת־רֵ֫עֵ֥הוּ שְׂפַ֥ת חֲלָק֑וֹת בְּלֵ֖ב וָלֵ֣ב יְדַבֵּֽרוּ׃ ד יַכְרֵ֣ת יְ֭הוָה כָּל־שִׂפְתֵ֣י חֲלָק֑וֹת לָ֝שׁ֗וֹן מְדַבֶּ֥רֶת גְּדֹלֽוֹת׃ ה אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃ ו מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽוֹ׃ ז אִֽמֲר֣וֹת יְהוָה֮ אֲמָר֪וֹת טְהֹ֫ר֥וֹת כֶּ֣סֶף צָ֭רוּף בַּעֲלִ֣יל לָאָ֑רֶץ מְ֝זֻקָּ֗ק שִׁבְעָתָֽיִם׃ ח אַתָּֽה־יְהוָ֥ה תִּשְׁמְרֵ֑ם תִּצְּרֶ֓נּוּ׀ מִן־הַדּ֖וֹר ז֣וּ לְעוֹלָֽם׃ ט סָבִ֗יב רְשָׁעִ֥ים יִתְהַלָּכ֑וּן כְּרֻ֥ם זֻ֝לּ֗וּת לִבְנֵ֥י אָדָֽם׃
א לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִיתכלי נגינה (אולי כינור עם שמונה מיתרים). מִזְמוֹר לְדָוִד:
- ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַרתם, אבד חָסִיד, כִּי פַסּוּנשמדו אֱמוּנִיםאנשי אמונה, אנשי אמת מִבְּנֵי אָדָםמקרב האנושות.
- ג שָׁוְאדברי שקר יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שְׂפַת חֲלָקוֹתדברי חנופה ופיתוי בְּלֵב וָלֵבבמרמה, דברים סותרים, כאילו יש להם שני לבבות יְדַבֵּרוּ.
- ד יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹתדברי גאוה.
- ה אֲשֶׁר אָמְרוּ: "לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּירלפי יכולתנו לדבר דיברי מירמה, כך נתחזק, שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּיש לנו לדבר בהן, מִי אָדוֹן לָנוּ?".
- ו מִשֹּׁדבראותו את עושק ה- עֲנִיִּים, מֵאַנְקַתבשומעו את זעקת בכי אֶבְיוֹנִים, "עַתָּה אָקוּם", יֹאמַר יְהוָהה' יראה את שוד העניים ואנקתם, וירחם עליהם ולכן יאמר שהוא יקום עכשיו להושיע אותם, "אָשִׁית בְּיֵשַׁעאערוך מלחמה כדי להושיע" יָפִיחַ לוֹיאמר (יוציא אויר מפיו) כלפי השוד.
- ז אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּףשזיקקו אותו על ידי חימום בַּעֲלִיל לָאָרֶץשנראה בבירור לכל תושבי הארץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.
- ח אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם, תִּצְּרֶנּוּתשמור את העשוק מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָםמהדור הראשון ולעולם.
- ט סָבִיבסחור סחור, לא ידעו לאן ללכת רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָםכאשר יתרוממו המזולזלים בבני האדם.
מאמרים בקטגוריה "תהלים יב"
דף קטגוריה זה כולל את 2 הדפים הבאים, מתוך 2 בקטגוריה כולה.
