קטגוריה:תהלים ז
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני ב יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני ג פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל ד יהוה אלהי אם עשיתי זאת אם יש עול בכפי ה אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם ו ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה ז קומה יהוה באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית ח ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה ט יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי י יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק יא מגני על אלהים מושיע ישרי לב יב אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום יג אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה יד ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל טו הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר טז בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל יז ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד יח אודה יהוה כצדקו ואזמרה שם יהוה עליון
א שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי. ב יְהוָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי. ג פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל. ד יְהוָה אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאת אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי. ה אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי רָע וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם. ו יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה. ז קוּמָה יְהוָה בְּאַפֶּךָ הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָי וְעוּרָה אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ. ח וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה. ט יְהוָה יָדִין עַמִּים שָׁפְטֵנִי יְהוָה כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי. י יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק. יא מָגִנִּי עַל אֱלֹהִים מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב. יב אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק וְאֵל זֹעֵם בְּכָל יוֹם. יג אִם לֹא יָשׁוּב חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ. יד וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל. טו הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶן וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר. טז בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. יז יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד. יח אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹ וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְהוָה עֶלְיוֹן.
א שִׁגָּי֗וֹן לְדָ֫וִ֥ד אֲשֶׁר־שָׁ֥ר לַיהוָ֑ה עַל־דִּבְרֵי־כ֝֗וּשׁ בֶּן־יְמִינִֽי׃ ב יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי בְּךָ֣ חָסִ֑יתִי הוֹשִׁיעֵ֥נִי מִכָּל־רֹ֝דְפַ֗י וְהַצִּילֵֽנִי׃ ג פֶּן־יִטְרֹ֣ף כְּאַרְיֵ֣ה נַפְשִׁ֑י פֹּ֝רֵ֗ק וְאֵ֣ין מַצִּֽיל׃ ד יְהוָ֣ה אֱ֭לֹהַי אִם־עָשִׂ֣יתִי זֹ֑את אִֽם־יֶשׁ־עָ֥וֶל בְּכַפָּֽי׃ ה אִם־גָּ֭מַלְתִּי שֽׁוֹלְמִ֥י רָ֑ע וָאֲחַלְּצָ֖ה צוֹרְרִ֣י רֵיקָֽם׃ ו יִֽרַדֹּ֥ף אוֹיֵ֨ב׀ נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י וּכְבוֹדִ֓י׀ לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה׃ ז ק֘וּמָ֤ה יְהוָ֨ה׀ בְּאַפֶּ֗ךָ הִ֭נָּשֵׂא בְּעַבְר֣וֹת צוֹרְרָ֑י וְע֥וּרָה אֵ֝לַ֗י מִשְׁפָּ֥ט צִוִּֽיתָ׃ ח וַעֲדַ֣ת לְ֭אֻמִּים תְּסוֹבְבֶ֑ךָּ וְ֝עָלֶ֗יהָ לַמָּר֥וֹם שֽׁוּבָה׃ ט יְהוָה֮ יָדִ֪ין עַ֫מִּ֥ים שָׁפְטֵ֥נִי יְהוָ֑ה כְּצִדְקִ֖י וּכְתֻמִּ֣י עָלָֽי׃ י יִגְמָר־נָ֬א רַ֨ע׀ רְשָׁעִים֮ וּתְכוֹנֵ֪ן צַ֫דִּ֥יק וּבֹחֵ֣ן לִ֭בּ֗וֹת וּכְלָי֗וֹת אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק׃ יא מָֽגִנִּ֥י עַל־אֱלֹהִ֑ים מ֝וֹשִׁ֗יעַ יִשְׁרֵי־לֵֽב׃ יב אֱ֭לֹהִים שׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק וְ֝אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכָל־יֽוֹם׃ יג אִם־לֹ֣א יָ֭שׁוּב חַרְבּ֣וֹ יִלְט֑וֹשׁ קַשְׁתּ֥וֹ דָ֝רַ֗ךְ וַֽיְכוֹנְנֶֽהָ׃ יד וְ֭לוֹ הֵכִ֣ין כְּלֵי־מָ֑וֶת חִ֝צָּ֗יו לְֽדֹלְקִ֥ים יִפְעָֽל׃ טו הִנֵּ֥ה יְחַבֶּל־אָ֑וֶן וְהָרָ֥ה עָ֝מָ֗ל וְיָ֣לַד שָֽׁקֶר׃ טז בּ֣וֹר כָּ֭רָֽה וַֽיַּחְפְּרֵ֑הוּ וַ֝יִּפֹּ֗ל בְּשַׁ֣חַת יִפְעָֽל׃ יז יָשׁ֣וּב עֲמָל֣וֹ בְרֹאשׁ֑וֹ וְעַ֥ל קָ֝דְקֳד֗וֹ חֲמָס֥וֹ יֵרֵֽד׃ יח אוֹדֶ֣ה יְהוָ֣ה כְּצִדְק֑וֹ וַ֝אֲזַמְּרָ֗ה שֵֽׁם־יְהוָ֥ה עֶלְיֽוֹן׃
א שִׁגָּיוֹןסוג של מנגינה (ראה חבקוק ג א) לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַיהוָה, עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִילא נתברר במי מדובר, ולפי חז"ל זהו שאול, שהיה משבט בינימין, ו"כוש" הוא כינוי של גנאי:
- ב יְהוָה אֱלֹהַי בְּךָ חָסִיתִי, הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי.
- ג פֶּן יִטְרֹףכדי שהאויב שלי לא יטרוף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵקויהיה משבר את איברי גופי וְאֵין מַצִּיל.
- ד יְהוָה, אֱלֹהַי אִם עָשִׂיתִי זֹאתאת הכתוב בפסוק הבא, אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּיאם ידי עשו דבר רע.
- ה אִם גָּמַלְתִּיהחזרתי רעה שׁוֹלְמִי רָעלאיש ששילם לי רעה, וָאֲחַלְּצָהואם הפשטתי (מבגדים, מנשק ומחפצי ערך) צוֹרְרִיאת אויבי רֵיקָםוהצגתי אותו חסר כל.
- ו יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג, וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּיאת נפשי, אותי, וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּןישפיל ויניח שם סֶלָהלתמיד.
- ז קוּמָה יְהוָה בְּאַפֶּךָ, הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת צוֹרְרָימתוך הכעס שמעוררים בך אויבי, וְעוּרָה אֵלַיעורר למעני מִשְׁפָּט צִוִּיתָאת הנקמה שיעדת.
- ח וַעֲדַת לְאֻמִּיםאסיפת שבטי ישראל תְּסוֹבְבֶךָּתקיף את מקדשך, להודות לך, וְעָלֶיהָובליווי שלה, כאשר אתה מרחף מעליה, לאחר שסיימת להלחם באויבינו לַמָּרוֹם שׁוּבָה.
- ט יְהוָה, יָדִיןאתה ששופט עַמִּים - שָׁפְטֵנִיתשפוט גם אותי (לטובה) יְהוָה, כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּיכפי שצדקתי ושלמותי ניכרים עָלָי.
- י יִגְמָר נָאיכלה בבקשה רַע רְשָׁעִיםהרע שהרשעים עשו, יכלה אותם (הרעה שעשו לאחרים תשוב על ראשם), וּתְכוֹנֵןהעמד ביציבות את ה- צַדִּיק, וּבֹחֵןשהרי אתה בוחן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, אֱלֹהִים צַדִּיקאתה ה' הצדיק.
- יא מָגִנִּי עַלבטחוני ב- אֱלֹהִים, מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב.
- יב אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק, וְאֵל זֹעֵםומאידך גם שולח את זעמו ברשעים בְּכָל יוֹםתמיד (שופט וזועם).
- יג אִם לֹא יָשׁוּבלא יחזור בו הרשע מדרכיו, חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁואת חרבו ימשיך לחדד, קַשְׁתּוֹ דָרַךְואת קשתו ימשיך למתוח וַיְכוֹנְנֶהָולעמיד אותה ולכוון לירי.
- יד וְלוֹ הֵכִיןאז בעצם לעצמו הוא הכין כְּלֵי מָוֶת, חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָלהכין לעצמו חצים טבולים ברעל.
- טו הִנֵּה יְחַבֶּל אָוֶןיכנס להריון של רשע, וְהָרָה עָמָלמילה מקבילה ל"אָוֶן", וְיָלַד שָׁקֶר.
- טז בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָלבבור שעשה.
- יז יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד.
- יח אוֹדֶה יְהוָה כְּצִדְקוֹכי צידקו יצא לאור, וַאֲזַמְּרָה שֵׁם יְהוָה עֶלְיוֹן.
