קטגוריה:תהלים יז
מתוך ויקיטקסט
לחץ כאן להצגת התוכן ↓
א תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה ב מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים ג בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי ד לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ ה תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי ו אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי ז הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך ח שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני ט מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי י חלבמו סגרו פימו דברו בגאות יא אשרינו עתה סבבוני [סבבונו] עיניהם ישיתו לנטות בארץ יב דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים יג קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך יד ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך [וצפונך] תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם טו אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך
א תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. ב מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים. ג בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי. ד לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ. ה תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי. ו אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי. ז הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ. ח שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. ט מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי. י חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת. יא אַשֻּׁרֵינוּ עַתָּה סבבוני [סְבָבוּנוּ] עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ. יב דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים. יג קוּמָה יְהוָה קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ. יד מִמְתִים יָדְךָ יְהוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם. טו אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ.
א תְּפִלָּ֗ה לְדָ֫וִ֥ד שִׁמְעָ֤ה יְהוָ֨ה׀ צֶ֗דֶק הַקְשִׁ֥יבָה רִנָּתִ֗י הַאֲזִ֥ינָה תְפִלָּתִ֑י בְּ֝לֹ֗א שִׂפְתֵ֥י מִרְמָֽה׃ ב מִ֭לְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִ֣י יֵצֵ֑א עֵ֝ינֶ֗יךָ תֶּחֱזֶ֥ינָה מֵישָׁרִֽים׃ ג בָּ֘חַ֤נְתָּ לִבִּ֨י׀ פָּ֘קַ֤דְתָּ לַּ֗יְלָה צְרַפְתַּ֥נִי בַל־תִּמְצָ֑א זַ֝מֹּתִ֗י בַּל־יַעֲבָר־פִּֽי׃ ד לִפְעֻלּ֣וֹת אָ֭דָם בִּדְבַ֣ר שְׂפָתֶ֑יךָ אֲנִ֥י שָׁ֝מַ֗רְתִּי אָרְח֥וֹת פָּרִֽיץ׃ ה תָּמֹ֣ךְ אֲ֭שֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶ֑יךָ בַּל־נָמ֥וֹטּוּ פְעָמָֽי׃ ו אֲנִֽי־קְרָאתִ֣יךָ כִֽי־תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט־אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי׃ ז הַפְלֵ֣ה חֲ֭סָדֶיךָ מוֹשִׁ֣יעַ חוֹסִ֑ים מִ֝מִּתְקוֹמְמִ֗ים בִּֽימִינֶֽךָ׃ ח שָׁ֭מְרֵנִי כְּאִישׁ֣וֹן בַּת־עָ֑יִן בְּצֵ֥ל כְּ֝נָפֶ֗יךָ תַּסְתִּירֵֽנִי׃ ט מִפְּנֵ֣י רְ֭שָׁעִים ז֣וּ שַׁדּ֑וּנִי אֹיְבַ֥י בְּ֝נֶ֗פֶשׁ יַקִּ֥יפוּ עָלָֽי׃ י חֶלְבָּ֥מוֹ סָּגְר֑וּ פִּ֝֗ימוֹ דִּבְּר֥וּ בְגֵאֽוּת׃ יא אַ֭שֻּׁרֵינוּ עַתָּ֣ה סבבוני [סְבָב֑וּנוּ] עֵינֵיהֶ֥ם יָ֝שִׁ֗יתוּ לִנְט֥וֹת בָּאָֽרֶץ׃ יב דִּמְיֹנ֗וֹ כְּ֭אַרְיֵה יִכְס֣וֹף לִטְר֑וֹף וְ֝כִכְפִ֗יר יֹשֵׁ֥ב בְּמִסְתָּרִֽים׃ יג קוּמָ֤ה יְהוָ֗ה קַדְּמָ֣ה פָ֭נָיו הַכְרִיעֵ֑הוּ פַּלְּטָ֥ה נַ֝פְשִׁ֗י מֵרָשָׁ֥ע חַרְבֶּֽךָ׃ יד מִֽמְתִ֥ים יָדְךָ֨׀ יְהוָ֡ה מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮ וצפינך [וּֽצְפוּנְךָ֮] תְּמַלֵּ֪א בִ֫טְנָ֥ם יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃ טו אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃
א תְּפִלָּה לְדָוִד:
- שִׁמְעָה יְהוָה צֶדֶקאת דברי הנאמרים בצדק, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִילתפילתי הנאמרת כשירה, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי, בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָההנאמרת על ידי שפתי שאינן מדברות דברי רמאות.
- ב מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵאיצא לאור, יתגלה ויוכיח לכולם את צדקתי, עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִיםהרי רואות את הדברים לאמיתתם.
- ג בָּחַנְתָּהרי כבר בחנת את - לִבִּי, פָּקַדְתָּהענשת אותי ב- לַּיְלָה, צְרַפְתַּנִיטיהרת אותי ביסורים בַל תִּמְצָאעד שלא מצאת בי שום עוון, זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּיחסמת את פי כך שלא יעבור בו דיבור של תרעומת על יסורי.
- ד לִפְעֻלּוֹת אָדָםסגרתי את פי מלהתלונן על מה שעשו לי אנשים בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָכי אני מבין שהם עשו זאת לבקשתך, אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץכי אני הלכתי בדרכי רשעים, ולכן הגיעו לי יסורים אלו.
- ה תָּמֹךְ אֲשֻׁרַיהחזקת את צעדי, הנחת אותי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָבנתיבותיך, בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָילא נכשלו רגלי (מאז שהתחלתי ללכת בדרך ה', לא נטיתי ממנה).
- ו אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִיכי אני מבקש שתענה לקריאתי אֵל, הַט אָזְנְךָ לִי, שְׁמַע אִמְרָתִי.
- ז הַפְלֵה חֲסָדֶיךָעשה עימי חסדים נפלאים, מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִּתְקוֹמְמִיםמהרשעים הקמים עליהם בִּימִינֶךָעל ידי יד ימינך.
- ח שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִןכפי שאדם שומר על האישון שבעינו, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי.
- ט מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִיששדדו אותי, אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁהשונאים אותי בכל נפשם יַקִּיפוּ עָלָיישימו עלי מצור.
- י חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּהחלב שלהם הקיף אותם (החלב והשומן משמשים במקרא כמשל לטיפשות וחוצפה), פִּימוֹפיותיהם דִּבְּרוּ בְגֵאוּת.
- יא אַשֻּׁרֵינוּצעדינו, לכל מקום שנלך עַתָּהמיד (סבבוני) סְבָבוּנוּהם מקיפים אותנו, עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץלהטות את מבטם על כל הארץ, כדי לעקוב אחרינו.
- יב דִּמְיֹנוֹהרשע דומה ל - כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים.
- יג קוּמָה יְהוָה, קַדְּמָה פָנָיוצא לקראת הרשע למלחמה, הַכְרִיעֵהוּ, פַּלְּטָההצל את - נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָעל ידי חרבך.
- יד מִמְתִים יָדְךָאנא שים אותי יחד עם האנשים החוסים תחת ידך יְהוָה, מִמְתִים מֵחֶלֶדשים אותי בין האנשים החיים בעולם חֶלְקָם בַּחַיִּיםשגורלם להיות בין החיים (וצפינך) וּצְפוּנְךָומהאוצר שלך תְּמַלֵּא בִטְנָם, יִשְׂבְּעוּ בָנִיםגם הבנים שלהם, וְהִנִּיחוּ יִתְרָםאת הירושה שלהם (לאחר שימותו בשיבה טובה) לְעוֹלְלֵיהֶםלבני הבנים שלהם.
- טו אֲנִיהלוואי ואני בְּצֶדֶקכפי המגיע לי אֶחֱזֶה פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָאראה את תמונתך כל היום למולי כמו מי שחולם בהקיץ, עד שכביכול אשבע מלראות.
קטגוריה זו אינה כוללת דפים או קובצי מדיה.
