קטגוריה:משלי ב ד
נוסח המקרא
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה
אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה.
אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף
וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃
אִם־תְּבַקְשֶׁ֥/נָּה כַ/כָּ֑סֶף וְֽ/כַ/מַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂ/נָּה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"וכמטמנים" - אוצרות הטמונים בארץ.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
דבר אחר: הפרשה מדברת במתחנכים ללמוד, והם יחשבו הכסף והמטמונים גדולים מחכמה, על כן מזהירם לבקשה ככסף ולחפשה כמטמונים; והם מעצמם, כשיבואו בשביל החכמה, ידעו כי תוספת יתרה יש לחכמה על הכסף והמטמונים.
דבר אחר, טעם הפסוק: אם תבקשנה ככסף כבקשת המון העם את הכסף, וכאהבתם המטמונים תחפשנה; ונמצאת אומר, ככסף וכמטמונים אינו חוזר על המוזהר בכך.
ויש מפרשים, אם תבקשנה ככסף, כמו הסוחרים המתעסקים בענייני העולם, שלא יחושו אם יסחרו עם מי שיהיה, בין עני בין עשיר, רק מגמתם להרוויח. כן איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (משנה אבות ד א); שכשם שצריך אדם להזהר בסלעו שלא תאבד, כן צריך להזהר בתלמודו שלא תאבד, וכמה דאת אמר: אם תבקשנה ככסף, מה כסף קשה לקנותו, אף דברי תורה קשה לקנותם. או: מה כסף קשה לאבדו, אף דברי תורה קשים לאבדן? תלמוד לומר: "לא יערכנה זהב וזכוכית" (איוב כה יז); קשים לקנותן כזהב, ונוחים לאבדן כזכוכית (ע"פ חגיגה טו א). עד כאן.
ובמסכת ברכות פירש, תנו רבנן: ארבעה צריכין חיזוק, ואלו הן: תורה ומעשים טובים ותפילה ודרך ארץ. ובמדרש: אם תבקשנה ככסף – אם אין אתה הולך אחריה, אף היא אינה באה אחריך. תמן תנינן (משנה אבות ד יח), רבי נהורי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך; לפיכך שלמה אומר: אם תבקשנה ככסף.
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: אם תבקשנה כהמבקש את הכסף, ותחפשנה כהמחפש את המטמנים (אוצרות הטמונים בארץ) -
תרגום ויקיטקסט: - אם תבקש (תרצה) את התבונה מאד כמו שאנשים רוצים כסף, ואם תחפש אותה בהתמדה ויסודיות כמו שאנשים מחפשים אוצרות הטמונים באדמה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב ד.
דקויות
ניתן לפרש את הפסוק לפי שתי משמעויות של הפועל ביקש:
1. ביקש = רצה מאד. הפסוק מדגיש את חשיבות כוח הרצון. מי שרוצה משהו כמו שרוצים כסף ומטמונים - יצליח להשיג אותו. הכינוי במילים תבקשנה, תחפשנה מתייחס אל יראת ה' הנזכרת בפסוק הבא: מי שירצה מאד את יראת ה', יצליח להשיג אותה; ראו פסוק 5 (בדומה לזה פירש הגר"א את פסוקנו על תורה ומצוות).
2. ביקש = חיפש היטב. הפסוק מדגיש את חשיבות ההשקעה וההעמקה. כדי להשיג משהו - צריך להשקיע ולהתעמק בו כמו ש"חופרים" כדי להשיג כסף ומטמונים. הכינוי במילים תבקשנה, תחפשנה מתייחס אל תבונה הנזכרת בפסוק הקודם - רק מי שמשקיע ומתעמק בתבונה, יצליח להשיג השגות משמעותיות באמצעותה; ראו פסוק 3 (וכן פירשו ר' יונה, רלב"ג ומלבי"ם).
3. מסר מעשי נוסף של הפסוק קשור לאומנות השיכנוע: כשרוצים לשכנע מישהו שיעשה משהו - לא מספיק להסביר לו למה אנחנו רוצים שיעשה את זה, אלא צריך לגרום לכך שהוא ירצה לעשות זאת. אם רוצים לחנך ילד ליראת ה' (או לכל ערך אחר), יש לעורר בו את הרצון לכך.
ובמילים אמריקאיות: "הדרך היחידה בעולם להשפיע על אדם אחר, היא לשוחח איתו על רצונותיו הוא, ולהראות לו כיצד יכול הוא להגשימם... אם, למשל, אין אתם נהנים מן העובדה שבנכם מעשן, אל תטיפו לו מוסר, ואל תדברו איתו על רצונותיכם-שלכם; הראו לו, לעומת זאת, כי יש סיכוי שעישון סיגריות ימנע אותו מלהיות מוזמן להצטרף לקבוצת כדור הבסיס, או מלזכות במרוצת מאה מטרים" (דייל קארנגי, "כיצד תרכוש ידידים והשפעה", חלק ראשון, פרק שלישי).
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%97%D7%9C%D7%A7_%D7%90_%D7%9E%D7%91
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ב ד"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.