מ"ג משלי ב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה
  וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אז תבין יראת ה'" - מוסב על ענין שלמעלה, שאמר "כי אם לבינה תקרא".

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנה, כשתעשה זה בזה האופן - "אז תבין יראת ה' ותמצא דעת אלהים", כי זה יעמידך על הדברים האלהיים, ולמה שתשיג מעוצם מדרגת מציאות ה' יתברך ותירא ממנו מרוב רוממותו וגדולתו אשר לא יושג לזולתו.

רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)(כל הפסוק)

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

מה משמעות המושג "דעת ה'"?

על-פי הרב יונה גירונדי ( פירוש רבנו יונה על משלי ב ה, מהדורת הרב גלוסקינוס, הוצאת פלדהיים ה'תשנ"ח, עמודים יח-כב) :

"מצאנו, בעניין ידיעת ה', חמישה עניינים, זה למעלה מזה:

1. מציאות ה'

הראשון - מציאות השם יתברך, שנאמר (דברים ד לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד",

ונאמר תהלים ק ג: "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא[וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ".

והיא הקודמת לעבודה, כעניין שנאמר (דברי הימים א כח ט): "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין...".

ונאמר (תהלים עט ו): "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ";

ונאמר (ישעיהו א ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן".

2. עבודת ה'

והשני - עבודת השם יתברך, והזהירות במצוותיו, והיראה מעבור על דבריו.

ויקרא "ידיעת ה'", כי בזה ייוודע, בנגלה מפעולות האדם, כי הוא מאמין בה' ומקבל עליו עול מלכותו, שנאמר: (ירמיהו כב טז): "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'".

3. ידיעת דרכי ה'

והשלישית - ידיעת דרכי השם וגבורת חסדיו ורב טובו, והתבונן בנפלאותיו, וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האדם יכול להשיג. ויתבונן במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובדברי הנבואה, כעניין שנאמר (שמות לג יג): "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאֶתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה", (תהלים קג ז): "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו; רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד".

ונאמר (תהלים צא יד): "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי", (תהלים ט יא): "וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'".

ונאמר (שמואל א ג ז): "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'".

ותיקרא גם-כן הידיעה הזאת "מציאות", שנאמר (איוב כג ג): "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ". ונאמר (איוב לז כג): "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה", פירוש: מחמת ששגיא כוח הוא, גדול כוחו, ומונע את הנבראים מלהשיגו, והוא שגיא משפט ורב צדק, לא יענה מליבו, כי הוא רב צדקה ונכנס לפנים משורת הדין, וכל גזרה הבאה על האדם - מצד פועל האדם. ונאמר,  (איוב לו ה): "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב",  ונאמר (במדבר כד טז): "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם".

4. זכרון האמונה בה'

והרביעית - קבלת הנפש זכרון האמונה בה' וייחודו ורוממותו כפי מה שהשיג בהם הנפש ולקחה וקיבלה הנפש מהזיכרון.

והידיעה הזאת, בכל עת שנאצל מהם על ידה מורא עיקרי ובושה יסודית, לא יסורו ממנה, ותגיע מאליה אל הקריבה והדביקות. אמנם, לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך ורוממותו, יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת.

והנה, ייקרא הזיכרון "ידיעת השם", שנאמר (משלי ג ו): "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות כח:) "כשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם מתפללים". ועוד אמרו (אבות ב א): "דע מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", והוא על עניין זכירה (וכן פירשו חז"ל " "כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ", כלומר - שבכל מעשיו יהיה האדם קרוב אל ה' ויאהב אותו; ראו חכמה ובינה, יראה ואהבה ). והנה, זאת המדרגה נקראת "דעת אלהים" בפסוק (משלי ב ה): "אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא", על כן הוזכרה אחרי היראה, כי היא שלמות היראה.

וכן מצאנו, כי שלמות ידיעת ה' במדרגה הזאת, שנאמר (הושע ו ג): "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ": כמו השחר - היא ידיעה מאירה וזכה - כן נכון מוצאו בלי שום עביות, וכעניין שנאמר,  (שמואל ב כג ד): "בֹּקֶר לֹא עָבוֹת"( פירוט ). ויבוא כגשם לנו - תיישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את ה' ולדבקה בו, כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחה, כעניין שנאמר, (ישעיהו נה י): "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל"וגו'. כי מן האפשר, שיידע האדם ידיעה עליונה, ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה, ולא ייאצל אליה המורא על עניין המדרגה הזאת, על כן אמר " ויבוא כגשם לנו ".

ונאמר (ירמיהו ט כג): "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'".

ובאמת ייקרא לזה "יודע ה'" יותר מן הראשונין, בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה, וזכרון יסודו ושפלות נפשו, ורוממות השם יתברך לעומתו כנגד עיניו בכל עת, כעניין שנאמר, (תהלים טז ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", ונאמר, (שמות כ טז): "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ"( פירוט ).

והנה, אם עברת לפני המלך פעם אחת, ואחר-כך לא ידעת צורתו, אמנם כי תוסיף לראותו, תזכור כי היא צורתו, כי הוא המלך אשר כבר ראית. ואיש אחר עבר לפני המלך וזכר צורתו אחר-כך, והיא נמצאת במחשבתו וקיבל אותה בכוח המדמה אשר בו, הלא זה מכיר ויודע את המלך מן הראשון. על כן, מי שקיבלה נפשו ידיעת רוממות ה',  ויראתו על פניו מבלי שיצטרף להכין ליבו ולערוך מחשבתו להביאה ברעיונו ולצייר אותה בנפשו, הוא היודע את השם יתברך.

ויגיע האדם אל המעלה הזאת..."

המשך המעלה הרביעית חסר, וגם המעלה החמישית בידיעת ה' חסרה במהדורה זו .


מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-27.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אז תבין יראת ה'", כבר התבאר כי ראשית חכמה יראת ה', שאחר שחקי החכמה אין עליהם מופת והם מתנגדים ליצר הלב, א"א שיחקו חקי החכמה בלב רק ע"י יראת ה', וכמ"ש חז"ל אם אין יראה אין חכמה, שע"י יראת ה' יקבעו בלבו חקי החכמה אשר צוה ה' ונתנם לבני אדם, אולם אמרו עוד שאם אין חכמה אין יראה, שא"א שיבין אדם גדולת ה' ורוממתו עד שיירא מפניו רק ע"י החכמה, שהיא תלמדהו ללכת בדרכי ה' ועל ידה יבין גדולתו של יוצר בראשית, עד שיבין יראת ה', וכבר בארנו שע"י היראה יבוא לדעת חכמה, שהגם שהחכמה אינה נודעת ע"י החוש והמופת, ע"י היראה יקבעו בלבו אמונה אומן חקי החכמה הנתונים מאלהי עולם אשר הוא ירא מגדולתו, ויורגל בהם עד שישובו להיות אצלו כדברים הנודעים בחוש ובמושכלות, אמנם אם יוסיף בבקשת החכמה לבקשה ככסף וכמטמונים, אז יבא למדרגה "למצוא דעת אלהים", והם הידיעות הנשגבות בעניני האלהות כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה שאין מוסרים אותם אלא לחכם ומבין מדעתו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ודעת אלהים" - הם רזי התורה.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא — שהיא המעלה הגדולה שבכל המעלות תמצא.

ויש מפרשים: ודעת אלהים תמצא, דעת שלמה וגדולה, ולא סמך בה למצות. אלהים, כמו "שלהבת יה" (שיר השירים ח ו); "וענפיה ארזי אל" (תהלים פ יא).

<< · מ"ג משלי · ב · ה · >>