רבנו יונה על משלי ב

פסוק ה

אחר שסידר המעלות שישיג האדם בהם את החכמה ידבר על פרי החכמה והתועלות הנמצאות בה, כי אין מעיקר תועלת החכמה הכבוד שישיג אדם בה, וחשיבות הנפש בהיותה בעלת חכמה ותבונה, כחכמת התשבורת והתולדת והמזלות. והנה ביאר עיקר התועלת כי ישיג האדם מן החכמה ליראת ה'. ואמרו רז"ל: אין להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים בלבד (שבת דף לא:).

ודעת אלהים — מן החכמה תשיג דעת אלהים, הוא שלמות המידות והיראה. על כן סמך דעת אלהים ליראה, כי הוא מעניין היראה כאשר נפרש. והנה התורה כוללת מצות ידיעת הש"י בלשון היראה, שנאמר: "את ה' אלהיך תירא" (דברים ו, יג). כי עניין הראשון מן היראה – יראת הגמול והעונש בעולם הזה ובעולם הבא; והעניין השני, והוא מדרגה עליונה מאוד, שתקבל הנפש עניין רוממות הש"י וגבורותיו ונפלאותיו, והזיכרון והעניין והידיעה הזאת יהיו מקובלין בנפש ומצויין בה בכל עת, ונעצרים וחרותים בלב, ותקבל הנפש מזה מורא גדולה ובושה וצניעות מצויין בה בכל עת, ויהיה דבר נמנע לנפש לעבור את פי ה', ויבוש מלפניו.

טקסט זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה

לקריאה נוספת

ראו ביאור:דעת ה'

<< · רבנו יונה על משלי · ב · >>