מ"ג משלי ב ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־תְּבַקְשֶׁ֥נָּה כַכָּ֑סֶף
וְֽכַמַּטְמוֹנִ֥ים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃

רלב"ג

"אם תבקשנה" - ותבקשנה עם זה כמו שיבקשו הכסף, ותחפש עליה כמו שיחפשו המטמונים, שיחפרו פה ופה עד שימצאום, הנה בזה האופן תימצא התבונה, רוצה לומר, שתקבץ כל ההקדמות המפורסמות הנופלות בדרוש אשר תחקור בו, ואחר תברר הצודקת מהבלתי צודקת, ובזה האופן תבקשנה ככסף וכמטמונים, וזה, כי כבר יחפרו במקום לראות אם יש שם לכסף מוצא ואם לא נתברר להם שהחפירה ההיא תובילם למצוא הכסף, וכן יעשו זה עד שימצאו המקום אשר בו יש לכסף מוצא, וכן ראוי שיעשו למצוא התבונה, לפי שלא יבואו בה בהקדמות עצמיות, ולזה אין לבטוח בהקדמות שימצאו בה מתחילת העניין שיתנו האמת, עד שתשלם החקירה בכולם, כמו שזכרנו.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"וכמטמנים" - אוצרות הטמונים בארץ.

מצודת דוד

"ככסף" - כהמבקש את הכסף.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה", בקשת הכסף הוא על ידי מסחר, שמרויח במסחרו או במעשה ידיו, וחפישת המטמונים הוא על ידי חפירה במעמקי האדמה או במצולות ים, ונמשל בקשת הכסף הוא על שמחליף ונותן כל תאות העולם הזה בעבור החכמה, ונמשל חפישת המטמונים הוא היגיעה שמתיגע להעמיק בדברי החכמה העמוקים להוציא הפנינים הצפונים במצולותיה וסתרי תורה ותושיה:

ביאור המילות

"תבקשנה, תחפשנה". החיפוש הוא יותר מן הבקשה, שמחפש במטמונים ובחורים ובמחבואים, והבקשה יכלול לפעמים רק בקשת הלב לבד:

נחמיאש

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •

אם תבקשנה ככסף וכמטמנים תחפשנה — האמת כי החכמה טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה, אבל מצינו גדול נתלה בקטן, כמה דאת אמר: "כאריה ישאג (הושע יא י), ומה טעם? לפי שאין אצלנו שאגה גדולה משאגת האריה, אנו ממשילים ואומרים "כאריה ישאג" כלפי מעלה. כן לפי שטבע בני אדם לאהוב הכסף והמטמונים, על כן הזהירנו לאהוב החכמה כאהבתם, ואף על פי שהחכמה גדולה מהם מאד.

דבר אחר: הפרשה מדברת במתחנכים ללמוד, והם יחשבו הכסף והמטמונים גדולים מחכמה, על כן מזהירם לבקשה ככסף ולחפשה כמטמונים; והם מעצמם, כשיבואו בשביל החכמה, ידעו כי תוספת יתרה יש לחכמה על הכסף והמטמונים.

דבר אחר, טעם הפסוק: אם תבקשנה ככסף כבקשת המון העם את הכסף, וכאהבתם המטמונים תחפשנה; ונמצאת אומר, ככסף וכמטמונים אינו חוזר על המוזהר בכך.

ויש מפרשים, אם תבקשנה ככסף, כמו הסוחרים המתעסקים בענייני העולם, שלא יחושו אם יסחרו עם מי שיהיה, בין עני בין עשיר, רק מגמתם להרוויח. כן איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (משנה אבות ד א); שכשם שצריך אדם להזהר בסלעו שלא תאבד, כן צריך להזהר בתלמודו שלא תאבד, וכמה דאת אמר: אם תבקשנה ככסף, מה כסף קשה לקנותו, אף דברי תורה קשה לקנותם. או: מה כסף קשה לאבדו, אף דברי תורה קשים לאבדן? תלמוד לומר: "לא יערכנה זהב וזכוכית" (איוב כה יז); קשים לקנותן כזהב, ונוחים לאבדן כזכוכית (ע"פ חגיגה טו א). עד כאן.

ובמסכת ברכות פירש, תנו רבנן: ארבעה צריכין חיזוק, ואלו הן: תורה ומעשים טובים ותפילה ודרך ארץ. ובמדרש: אם תבקשנה ככסף – אם אין אתה הולך אחריה, אף היא אינה באה אחריך. תמן תנינן (משנה אבות ד יח), רבי נהורי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך; לפיכך שלמה אומר: אם תבקשנה ככסף.

<< · מ"ג משלי · ב · ד · >>