קטגוריה:משלי ב ד

עריכה

• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

דבר אחר: הפרשה מדברת במתחנכים ללמוד, והם יחשבו הכסף והמטמונים גדולים מחכמה, על כן מזהירם לבקשה ככסף ולחפשה כמטמונים; והם מעצמם, כשיבואו בשביל החכמה, ידעו כי תוספת יתרה יש לחכמה על הכסף והמטמונים.

דבר אחר, טעם הפסוק: אם תבקשנה ככסף כבקשת המון העם את הכסף, וכאהבתם המטמונים תחפשנה; ונמצאת אומר, ככסף וכמטמונים אינו חוזר על המוזהר בכך.

ויש מפרשים, אם תבקשנה ככסף, כמו הסוחרים המתעסקים בענייני העולם, שלא יחושו אם יסחרו עם מי שיהיה, בין עני בין עשיר, רק מגמתם להרוויח. כן איזהו חכם? הלומד מכל אדם, שנאמר: "מכל מלמדי השכלתי" (משנה אבות ד א); שכשם שצריך אדם להזהר בסלעו שלא תאבד, כן צריך להזהר בתלמודו שלא תאבד, וכמה דאת אמר: אם תבקשנה ככסף, מה כסף קשה לקנותו, אף דברי תורה קשה לקנותם. או: מה כסף קשה לאבדו, אף דברי תורה קשים לאבדן? תלמוד לומר: "לא יערכנה זהב וזכוכית" (איוב כח יז); קשים לקנותן כזהב, ונוחים לאבדן כזכוכית (ע"פ חגיגה טו א). עד כאן.

ובמסכת ברכות פירש, תנו רבנן: ארבעה צריכין חיזוק, ואלו הן: תורה ומעשים טובים ותפילה ודרך ארץ. ובמדרש: אם תבקשנה ככסף – אם אין אתה הולך אחריה, אף היא אינה באה אחריך. תמן תנינן (משנה אבות ד יח), רבי נהורי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך; לפיכך שלמה אומר: אם תבקשנה ככסף.