מ"ג משלי ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ב · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יְהוָה יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־יְ֭הֹוָה יִתֵּ֣ן חׇכְמָ֑ה
  מִ֝פִּ֗יו דַּ֣עַת וּתְבוּנָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ה' יתן חכמה" - הא למדת שגדולה היא שהרי נתנה מפי הקב"ה לכך אתה צריך לקנותה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואמנם תיעזר בשם יתברך בזאת ההשגה כשתתעורר בה מעצמך באופן אשר זכרנו, "כי ה'" הוא יתן חכמה לאדם בשפע השופע לו ממנו, כמו שנתבאר בספר הנפש, והשלמנו הביאור בו במאמר הא' מספר מלחמות ה', ומפי השם יתברך ישפיע לאדם שפע ותבונה באופן הנזכר.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יתן חכמה" - יתן לך חכמה מפיו, ר"ל: יגלה לך מסתרי החכמה, כאילו מפיו יאמר לך.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ה' יתן חכמה", כבר התבאר שא"א שישיג האדם מעצמו חקי החכמה רק יקבלם ע"י תורת ה', וע"י למודי החכמים שקבלום מפי הנביאים, אמנם ע"י רוב הבקשה שמבקש את החכמה ככסף וכמטמונים, אז יזכה להשיג חקי החכמה ברוה"ק, כמו א"א ע"ה שהיו שתי כליותיו נובעות חכמה וקיים התורה עד שלא נתנה, ואז החכמה נתונה לו מה' במתנה עד שישיגם מעצמו, וגם "מפיו דעת ותבונה" שהגם שדעת והתבונה ימצא האדם מעצמו, שישיג דעת ע"י העיון בחושיו או במושכל ראשון, והתבונה ע"י שישתמש בכח בינתו בדברי דעת אשר השיג להוציא דבר מדבר, בכ"ז הדעת והתבונה שישיג הם חסרים מאד, כי ישיגם בעמל רב מן המאוחר אל הקודם וע"י נסיונות והצעות רבות, וגם יטעה הרבה פעמים בהשכלותיו, אבל ע"י עזר ה' ישיג "מפיו דעת ותבונה" בידיעה פתאומיית ואמתיית בלי שום טעות וספק כלל:

ביאור המילות

"חכמה, דעת, ותבונה". למעלה (א' ב'):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה — והמקבל מתנה נותן שבח והודאה לנותנה. נמצאת אומר: פסוק זה – טעם למה שכתוב: "ודעת אלהים תמצא" (פסוק ה).

דבר אחר: להזהיר אדם לרדוף אחר החכמה והדעת והתבונה, כי מעלה גדולה להם, שהם מפי הקדוש ברוך הוא ומתנה שחונן בה לעבדיו, וכמו שכתוב בסוף נדה: מה יעשה אדם ויתחכם? ירבה בישיבה וימעט בסחורה. והשיגו ואמרו: הרבה עשו כן ולא הועילו. והעמידו הדבר בסיוע אלהי: יבקש רחמים ממי שהחכמה שלו, שנאמר: כי ה' יתן חכמה וגו'.

ואני אומר, כי פסוק "אז תבין" (פסוק ה – כנגד "להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה" (פסוק ב), כי אם אין יראה אין חכמה, אם אין חכמה אין יראה (אבות דרבי נתן). והרי במעמד הר סיני הוא אומר: "כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים" וגו' (שמות כ כ). כי ה' יתן חכמה – כנגד "אם לבינה תקרא" (פסוק ג), וכמו שפירש רבינו יונה ז"ל, שיבקש רחמים על כך. והנה מה שכתוב בסוף נדה מסייעתו.

מפיו דעת ותבונה – כמה דאת אמר: "וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר" (שמות כ א), ואומר במשה: "פה אל פה אדבר בו" (במדבר יב ח).

<< · מ"ג משלי · ב · ו · >>