קטגוריה:דניאל ד ל
נוסח המקרא
בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין.
בַּהּ־שַׁעֲתָ֗א מִלְּתָא֮ סָ֣פַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר֒ וּמִן־אֲנָשָׁ֣א טְרִ֔יד וְעִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛הּ כְּנִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְטִפְר֥וֹהִי כְצִפְּרִֽין׃
בַּ/הּ־שַׁעֲתָ֗/א מִלְּתָ/א֮ סָ֣פַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר֒ וּ/מִן־אֲנָשָׁ֣/א טְרִ֔יד וְ/עִשְׂבָּ֤/א כְ/תוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּ/מִ/טַּ֥ל שְׁמַיָּ֖/א גִּשְׁמֵ֣/הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛/הּ כְּ/נִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְ/טִפְר֥וֹ/הִי כְ/צִפְּרִֽין׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"גשמה" - גופיה
"שערה כנשרין רבה" - שערותיו ככנפי נשרים גדלו על כל גופו
"וטפרוהי כצפרין" - וצפרניו כצפורמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בה שעתא" - בעת ההיא כלתה הדבר לבוא על נבוכדנצר כי נשתבש דעתו ונתגרש מעצמו למקום החיות לשבת עמהם
"ומן אנשא" - מעצמו נתגרש מן אנשים ואכל עשב כבקרים וגופו נתכבס מטל השמים כי ישב מבלי מחסה
"עד די" - עד אשר נתגדל שערו ככנפי נשר וצפרני ידיו ורגליו כצפרני עופות הדורסים כי מרוב הלחות והלכלוך היו גדלים והולכים
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - בָּהּ בַּשָּׁעָה הַדָּבָר כָּלָה עַל נְבוּכַדְנֶצַּר, וּמֵאֱנוֹשׁ גֹּרַשׁ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יֹאכַל, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יִטָּבֵל עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל וְצִפָּרְנָיו כְּצִפֳּרִים.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ד ל.
עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל, וְצִפָּרְנָיו - כְּצִפֳּרִים
בָּהּ בַּשָּׁעָה הַדָּבָר כָּלָה עַל נְבוּכַדְנֶצַּרעַל נְבוּכַדְנֶצַּר
הכל קרה מיד:
- המלך חלם
- דניאל פרש
- המלך טען שהכל בזכותו
- בת-קול הודיעה לו את עונשו
- העונש התחיל מיד באותו רגע.
השימוש במילה: "כָּלָה" משרת מספר פרושים:
- גמר - הבת-קול גמרה לדבר, ומיד התחיל העונש.
- כליה - העונש הכבד על המלך, שנועד להביא עליו כליה, התחיל.
מֵאֱנוֹשׁ גֹּרַשׁ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יֹאכַל, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יִטָּבֵל
קרה משהו למלך והוא היה חיב לעזוב את ההיכל ואנשיו, ולעלות לגג ההיכל. אולי היה חסר לו אוויר, אולי האוכל פגע בו, אולי חוש הריח שלו התחזק וסרחון האנשים דחה אותו. אולי הוא שמע את מחשבותיהם הרעות והבוז שהם מכוונים עליו.
העונש היה לאכול רק אוכל צמחוני, עשב וירקות. לא נראה שזה עונש קשה מדי, אבל למלך שהיה רגיל לאכול בשר בשפע זאת היתה הגבלה חמורה. ייתכן שאלוהים הביא לו מחלה שגרמה לו כאבים אם הוא אכל משהו שאינו מהצומח.
וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יִטָּבֵל
התאור הראשוני היה תאור חייובי - טל השמים ישקה את העשב. עשב השדה יגדל על מים טהורים ובשפע. שורשי העץ יקבלו מים וישארו בחיים.
עכשו התאור הוא שגופו יטבל בטל השמים. כלומר הוא ישן תחת השמים, על הגג, חשוף למזג האוויר ללא מחסה. בבוקר הוא יהיה רטוב מטל וקופא מקור. הדבר מזכיר את דברי יעקב: "הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב, וְקֶרַח בַּלָּיְלָה; וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי" (ביאור:בראשית לא מ).
עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל וְצִפָּרְנָיו כְּצִפֳּרִים
המילה "עַד" גם היא שינתה משמעות -
- לפני כן נאמר: "וְשִׁבְעָה מוֹעֲדִים יַחְלְפוּ עָלֶיךָ עַד שֶׁתֵּדַע, כִּי שׁוֹלֵט עֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ" (ביאור:דניאל ד כט).
- ועכשו נאמר שהסבל ימשך: "עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל וְצִפָּרְנָיו כְּצִפֳּרִים"
כל שבוע הציפורנים גדלות מעט, אחר מספר שבועות זה מפריע לשימוש באצבעות, ומקשה על האכילה, אחרי חודשים אורך הציפורנים ממש מפריע אפילו להביא את האוכל לפה. המלך נעשה כמו חית פרא: שער ארוך ולא מסודר, טורף בפיו ישר מהרצפה.
לא ברור מה אורך הזמן של גדילת ציפורני הציפורים שיגרום לסבל, (שימוש יפה - 'ציפור' קשורה ל'ציפורן') אולם סביר שאחרי כשנה השער והצפורנים ארוכים מדי, במידה ולא מטפלים בהם.
לנשרים אין שערות, כך שלא יכול להיות ששערו יגדל כשער/נוצות הנשר.
הכוונה היתה שהשערות יהיו ארוכות בגובה הנשר, או בגובה מעוף הנשר.
הרבה נביאים השתמשו בנשר כסמל לעוצמת אלוהים ויכולתו:
- ככתוב: "כִּי תַגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ, נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו מט טז).
- ככתוב: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה: הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם אֶרֶךְ הָאֵבֶר מָלֵא הַנּוֹצָה אֲשֶׁר לוֹ הָרִקְמָה בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וַיִּקַּח אֶת צַמֶּרֶת הָאָרֶז" (יחזקאל יז ג).
כך נבכוגנצר חשב שהוא נשר גדול, שיעוף למרום, ואין מתחרה לו, ואלוהים מודיע לו, שהוא לא יעוף כנשר, אלא רק יגדל שער פרע ארוך כמעוף הנשר.
הפועל 'נשר': נפל, ירד, נשמט, מופיע לראשונה בתקופת המשנה - ”אֵיזֶהוּ לֶקֶט, הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה“ (משנה פאה ד י), אולם היה מתאים להשתמש בו כאן: נָשַׁר הנֶשֶׁר - פאר העוצמה נפל.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ד ל"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.