מ"ג דניאל ד ל
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּהּ־שַׁעֲתָ֗א מִלְּתָא֮ סָ֣פַת עַל־נְבוּכַדְנֶצַּר֒ וּמִן־אֲנָשָׁ֣א טְרִ֔יד וְעִשְׂבָּ֤א כְתוֹרִין֙ יֵאכֻ֔ל וּמִטַּ֥ל שְׁמַיָּ֖א גִּשְׁמֵ֣הּ יִצְטַבַּ֑ע עַ֣ד דִּ֥י שַׂעְרֵ֛הּ כְּנִשְׁרִ֥ין רְבָ֖ה וְטִפְר֥וֹהִי כְצִפְּרִֽין׃
רש"י
"גשמה" - גופיה
"שערה כנשרין רבה" - שערותיו ככנפי נשרים גדלו על כל גופו
"וטפרוהי כצפרין" - וצפרניו כצפורמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בה שעתא" - בעת ההיא כלתה הדבר לבוא על נבוכדנצר כי נשתבש דעתו ונתגרש מעצמו למקום החיות לשבת עמהם
"ומן אנשא" - מעצמו נתגרש מן אנשים ואכל עשב כבקרים וגופו נתכבס מטל השמים כי ישב מבלי מחסה
"עד די" - עד אשר נתגדל שערו ככנפי נשר וצפרני ידיו ורגליו כצפרני עופות הדורסים כי מרוב הלחות והלכלוך היו גדלים והולכים