קטגוריה:דברים יז יח
נוסח המקרא
והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים
וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתּ֔וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑וֹ וְכָ֨תַב ל֜וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתּוֹרָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֖י הַכֹּהֲנִ֥ים הַלְוִיִּֽם׃
וְ/הָיָ֣ה כְ/שִׁבְתּ֔/וֹ עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתּ֑/וֹ וְ/כָ֨תַב ל֜/וֹ אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַ/תּוֹרָ֤ה הַ/זֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִ/לִּ/פְנֵ֥י הַ/כֹּהֲנִ֖ים הַ/לְוִיִּֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וִיהֵי כְמִתְּבֵיהּ עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְיִכְתּוֹב לֵיהּ יָת פַּרְשְׁגַן אוֹרָיְתָא הָדָא עַל סִפְרָא מִן קֳדָם כָּהֲנַיָּא לֵיוָאֵי׃ |
ירושלמי (יונתן): | וִיהֵי אִין נְיַיח הוּא בְּמִצְוָותָא דְאוֹרַיְיתָא יָתֵיב לְרוֹחֲצָן עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתֵיהּ וְיִכְתְּבוּן לֵיהּ סָבַיָא יַת פַּרְשָׁא אוֹרַיְיתָא הָדָא עַל סִפְרָא מִן קֳדָם כַּהֲנַיָא דְּמִן שֵׁבֶט לֵוִי: |
רש"י
"את משנה התורה" - (סנהדרין שם) שתי ספרי תורות אחת שהיא מונחת בבית גנזיו ואחת שנכנסת ויוצאת עמו ואונקלוס תרגם פתשגן פתר משנה ל' שנון ודבור
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה – שְׁתֵּי סִפְרֵי תּוֹרָה: אַחַת שֶׁהִיא מֻנַּחַת בְּבֵית גְּנָזָיו, וְאַחַת שֶׁנִּכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת עִמּוֹ (סנהדרין כ"א ע"ב). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם "פַּתְשֶׁגֶן", פָּתַר מִשְׁנֵה לְשׁוֹן שִׁנּוּן וְדִבּוּר.
רשב"ם
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ואמר וכתב לו את משנה התורה הזאת וגו'. כדי שיקרא בו וידע להזהר משלש אלה, כנגד רבוי הכסף אמר לבלתי רום לבבו מאחיו כי הכסף מביא רום לב, וכנגד ריבוי הנשים אמר לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל כדרך שאמר למעלה ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, וכנגד רבוי הסוסים אמר למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל. לומר שאם יבטח בסוס ורכב ימות במלחמה כי שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט נפשו אבל אם יבטח בתשועת ה' יאריך ימים ולא ימות.
ואמר בקרב ישראל, לומר שהבוטח בסוס ורכב מבקש ישועה ועזר מארצות העמים ולא בקרב ישראל כדרך שנאמר (ישעיה לא, א) הוי היורדים מצרימה לעזרה וגו' אבל אם לא ירבה לו סוסים אז ימצא התשועה בקרב ישראל ולא מארצות העמים. ורמז עוד שישראל נושע בה' המתהלך בקרב ישראל כמ"ש (דברים כג, טו) כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך. ור"ל שיאריך ימים וגו' ממי שהוא בקרב ישראל.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
והיה כשבתו על כסא ממלכתו . אם עושה הוא כל האמור בענין, כדאי הוא שישב על כסא ממלכתו.
לה.
וכתב לו ( את משנה התורה הזאת על ספר ). (סנהדרין כא) לשמו. שלא יהא נאות בשל אבותיו.
משנה . אין לי אלא משנה תורה, שאר דברי תורה מנין? תלמוד לומר לשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת . אם כן למה נאמר " משנה תורה "? משום (סנהדרין כב) שעתידה להשתנות.
אחרים אומרים (סוטה מא), אין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד.
לו.
על ספר . ולא על לוח ולא על נייר, אלא יכתבנו על המגילה (שנאמר על ספר ).
מלפני הכהנים הלוים . [מן הספר שבעזרה].
מלבי"ם - התורה והמצוה
לד.
והיה כשבתו על כסא ממלכתו . יש הבדל בין "ממלכתו" ובין "מלכותו". "מלכות” הוא שם מפשט של המלוכה וההנהגה, והכסא שלה הוא הכח שי"ל למלוך ולהנהיג. ו"ממלכה" הוא שם של העמים המונהגים מאת המלכות. וכסא הממלכה מציין, שהיושב עליה הוא ראוי לזה ומוסכם ונרצה מאת הממלכה והגוי כלו.
שהוא, אם עושה כל האמור בענין, נכנע למשפטי התורה, ובלתי מולך בזדון ובעריצות. אז הוא כדאי לזה, ונקרא שיושב על כסא ממלכתו.
לה.
וכתב לו את משנה התורה הזאת . אין לפרש שיכתוב ספר דברים, שהוא משנה התורה, ששנה פעם שניה דברי התורה שבספרים הקודמים. או כמו משנה למלך, שהיא תורה, אחר התורה הכוללת של ספרים הקודמים. דהא אמר לשמור את כל דברי התורה הזאת ! וע"כ פי' שיכתוב כל התורה.
ולמה אמר " משנה "? ואין לפרש שיכתוב ס"ת שניה, חוץ מס"ת שי"ל משל אבותיו, שזה ידעינן מן וכתב לו - לשמו. וכן הא גם ההדיוט מחויב לכתוב לעצמו ס"ת, נוסף על של אבותיו, כמ"ש כתבו לכם את השירה ! וכמו שהקשה כן בסנהדרין כב. ושם השיב, "לא צריכא, לשתי תורות”.
ובספרי אמר, משום שעתידה להשתנות. ודעה זו מובא בגמ' שם, שבימי עזרא נשתנה הכתב מעברי לאשורית. ויש לפרש, שכתב עברי הם אותיות גדולות, והמלך היה כותב ס"ת קטנה, שנושא עמו, כמ"ש בגמ' שם. וצוה שיכתוב בכתב שישתנה לעתיד, דהיינו בכתב אשורית, שיכול לכתוב בה אותיות קטנות.
ומש"ש "ואידך, האי " שויתי " מאי עביד ביה?" צ"ע לפ"ז. ובחדושי הארכתי בענין זה, ואין כאן מקום.
ומ”ש “אחרים אומרים", פי' שהגם שהיה המלך מצווה לקרות כל דברי התורה, בכ"ז ביום הקהל, לא היה קורא רק משנה תורה. כמ"ש בסוטה מח.
לו.
על ספר ולא על לוח . כבר נזכר בספרי נשא סח , לענין מגלת סוטה ושם התבאר.
ומ"ש “ מלפני הכהנים הלוים ” - שבידם היה הספר שכתב משה. וכ"ה בירושלמי וברמב"ם הל' מלכים פ"ג.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים יז יח.
השלטון הרצוי בישראל ע"פ התורה
(דברים יז יח): "וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ, וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"
- ברגע שהמלך עולה לשלטון ויושב על כסא המלכות, הוא חייב לכתוב לו משנה (עותק שני) של התורה הזאת על ספר, שאותו יעתיק מספר התורה הנמצא במקדש אצל הכהנים הלויים.
עצות
המלך חייב לכתוב לו ספר תורה, ובפסוק הבא נאמר שהוא חייב גם לקרוא בו ולקיים את הכתוב בו. וחז"ל פירשו שחובת המלך לקרוא בתורה מתייחסת במיוחד לטקס הקריאה הלאומי בשנת ההקהל, (דברים לא יא): "בְּבוֹא כָּל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם": "אחרים אומרים: אין קורין ביום הקהל, אלא משנה תורה בלבד" ( ספרי ) .
המצוות האלו מעניינות, כי הן מדגישות שהמלך כפוף לחוק לפחות כמו כל אזרח אחר. זאת בניגוד לעמים אחרים, שבהם המלך היה המחוקק. עד כמה שידוע לי, זו הדוגמה ראשונה בהסטוריה ל הפרדת רשויות .
אולם המצוות האלו מעניינות גם מסיבה נוספת - אלו התפקידים היחידים של המלך הנזכרים בתורה! חיפשתי בכל התורה, ולא מצאתי שום תפקיד אחר של המלך, אלא רק איסורים - (דברים יז טז): "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים, וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס"( פירוט ), (דברים יז יז): "וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים, וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ, וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד"( פירוט ).
התמיהה מתחזקת כאשר משוים את פרשתנו לדברי העם בספר שמואל, המפרטים לפחות שני תפקידים של המלך, (שמואל א ח כ): "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ, וְיָצָא לְפָנֵינוּ, וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ". לפי חלק מהדעות, הרמב"ם למד מכאן שלמלך ישנם שני תפקידים: "שאין ממליכין מלך תחלה אלא לעשות משפט ומלחמות, שנאמר ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמותינו" ( רמב"ם הלכות מלכים ד י ) . אולם, בכל האירועים המתוארים בפרשה, ובפרט באירועים הקשורים למשפט או מלחמות, אין כל רמז לתפקיד כלשהו שממלא המלך; נזכרים רק השופטים, הכהנים, הזקנים והשוטרים:
- (דברים יז ח): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דְּבַר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ, וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דָבָר הַמִּשְׁפָּט"( פירוט ).
- (דברים יט יא): "וְכִי יִהְיֶה אִישׁ שֹׂנֵא לְרֵעֵהוּ וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת וְנָס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵל, וְשָׁלְחוּ זקני עִירוֹ וְלָקְחוּ אֹתוֹ מִשָּׁם וְנָתְנוּ אֹתוֹ בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם וָמֵת".
- (דברים יט יז): "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה', לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם".
- (דברים כא א): "כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ נֹפֵל בַּשָּׂדֶה לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ, וְיָצְאוּ זְקֵנֶיךָ וְשֹׁפְטֶיךָ וּמָדְדוּ אֶל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבֹת הֶחָלָל".
- (דברים כ ב): "וְהָיָה כְּקָרָבְכֶם אֶל הַמִּלְחָמָה, וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֶּר אֶל הָעָם".
- (דברים כ ה): "וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר: מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ, פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ", (דברים כ ח): "וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וְאָמְרוּ: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב - יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ"( פירוט ).
- (דברים כ ט): "וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם"( פירוט ) - המלחמה מנוהלת ע"י כהן ושוטרים הממנים שרי-צבאות - בלי מלך כלל! (ראו גיוס חובה וצבא קבע - לא בתורה ).
האמנם תפקידו היחיד של המלך הוא לכתוב את התורה ולקרוא בה? כמה תשובות.
1. מלך ייצוגי בלבד
אכן, תפקידו של המלך בתורה הוא ייצוגי בלבד. המלך בתורה דומה למלכי אנגליה, בלגיה או תאילנד בימינו, וכן לנשיא מדינת ישראל. הוא מנהל טקסים תורניים, אבל מעבר לכך אין לו תפקידים או סמכויות.
אם כך, למה בכלל צריך מלך? הדבר נרמז בתחילת הפרשה, (דברים יז יד): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי"( פירוט ): המלך נועד לאחד את ישראל לעם אחד, ולייצג אותו בכבוד בפני הגויים האחרים.
כשבני-ישראל ביקשו מלך שישפוט אותם, הדבר היה רע מאד בעיני שמואל, (שמואל א ח ו): "וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ, וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'"( פירוט ), וגם ה' ראה בכך חטא, (שמואל א ח ז): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל 'שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם"( פירוט ). בני-ישראל לא רצו מלך ייצוגי כמו בתורה - הם רצו מלך פעיל, השופט ונלחם, ולשם כך גם גובה מיסים ומגייס בכפיה והופך את כל ישראל לעבדיו - בניגוד גמור לכוונת התורה.
- אמנם, לפי פירוש זה קשה להבין את האיסורים המוטלים על המלך, ובפרט, (דברים יז יז): "וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד"( פירוט ): נראה משם, שמותר למלך להרבות כסף וזהב, רק לא "מאד". אבל, אם המלך הוא ייצוגי בלבד, ואין לו שום סמכויות - מניין יהיה לו כסף וזהב? הרי אסור לו אפילו לגבות מיסים!
2. תפקיד המלך תלוי ברצון העם
תפקיד המלך לא נכתב בתורה כי הוא אינו קבוע - הוא תלוי ברצון העם הממנה את המלך. מינוי המלך עצמו תלוי ברצון העם ואמירתם, (דברים יז יד): "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ..."( פירוט ), ומסתבר שגם תפקידי המלך - אם מחליטים למנותו - תלויים ברצון העם.
בימי שמואל הנביא, בני-ישראל רצו מלך שישפוט ויילחם, (שמואל א ח כ): "וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ, וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ", וזה מה שקיבלו, ואף הרמב"ם למד מדבריהם את תפקידיו העיקריים של המלך. אולם בתקופות אחרות, העם הממנה את המלך יכול לתת למלך תפקידים אחרים.
3. מלך אבסולוטי
תפקיד המלך לא נכתב בתורה כי מושג המלך היה ידוע עוד לפני מתן תורה: מלך הוא שליט בעל סמכות מוחלטת, שכל האזרחים הם עבדים שלו . למלך אין תפקידים מוגדרים - מותר לו לעשות כל מה שהוא רוצה ולקבל על עצמו כל תפקיד שהוא רואה לנכון. וכן נאמר במשפט המלך, (שמואל א ח יז): "צֹאנְכֶם יַעְשֹׂר, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים".
לפי פירוש זה, קשה להבין את הדעה שלפיה יש מצוה למנות מלך (רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמות) . אחד העקרונות החשובים בתורה הוא ההתנגדות לשיעבוד של אדם לאדם . אמנם מותר לאדם מישראל למכור את עצמו לעבדות, אבל רק לזמן קצר - שש שנים לכל היותר, או עד שנת היובל - והתורה מגנה את מי שעושה זאת ו"קונה אדון לעצמו". אם כך, איך ייתכן שבני-ישראל מצווים למנות עליהם אדון שיהפוך את כולם לעבדים?!
ואכן, לפי כמה מפרשים אין מצוה למנות מלך, אלא הדבר תלוי ברצון העם (הנצי"ב) . לכתחילה עדיף שלא למנות מלך, ורק בדיעבד - אם העם מתעקש ולא מוכן לוותר - הדבר מותר (אברבנאל) .
אולם אפשר ליישב את דעת הרמב"ם, שהמצוה בתורה היא לא למנות מלך כלשהו, אלא רק, (דברים יז טו): "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"( פירוט ). וכשעם ישראל משתעבד למלך שה' בחר בו, אין זה בבחינת שיעבוד לבשר ודם, אלא שיעבוד לה' שבחר באותו מלך.
יש דמיון בין מלך לבין נביא: כשבני ישראל מצייתים לנביא, לא נאמר שהם סובלים מ"עריצות" חלילה, שהרי הנביא מייצג את ה' וכל דבריו הם דברי ה'. כך גם המלך שה' בחר בו מייצג את ה', ולכן השמיעה בקולו אינה "עריצות" אלא שיעבוד לה'.
ראיה לפירוש זה היא העובדה, שכל השופטים שעמדו לישראל במשך מאות שנים, מיהושע בן-נון ועד וכולל שמואל הנביא, לא עסקו במינוי מלך. וגדעון אף סירב להתמנות למלך, ושמואל גינה את בני-ישראל המבקשים מלך. והסיבה, שבמשך כל תקופת השופטים, ה' לא בחר באף אדם להיות מלך, ולכן לא יכלו לקיים מצוה זו. גם בימי שמואל, ה' לא בחר עדיין במלך (המלך שה' בחר בו היה דוד, והוא היה עדיין צעיר באותו זמן), אולם בני-ישראל לא רצו לחכות שה' יבחר, אלא רצו ששמואל ימנה להם מלך מייד. ולכן שמואל "נאלץ" כביכול למנות את שאול, והוא לא היה ראוי להיות מלך לדורות, כפי שהוכיח סופו על תחילתו.
ויש הקבלה בין מינוי מלך לבניין בית הבחירה: כפי שבית הבחירה חייב להיות, (דברים יב יד): "כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ", ולכן לא יכלו לבנותו עד שה' גילה את המקום אשר בחר בו - בימי דוד,
כך גם המלך חייב להיות "אשר יבחר ה'", ולכן לא יכלו למנות מלך לדורות עד שה' גילה שבחר בדוד.
דקויות
1. כיסא ממלכתו - כיסא הוא משל של לכוחו של השליט . "והיה כשבתו על כסא ממלכתו - אם עושה הוא כל האמור בענין, כדאי הוא שישב על כסא ממלכתו" ( ספרי , רש"י ) .
2. משנה התורה - "שתי ספרי תורות: אחת שהיא מונחת בבית גנזיו, ואחת שנכנסת ויוצאת עמו. ואונקלוס תרגם פתשגן, פתר משנה לשון שנון ודיבור" ( רש"י ) . ראו גם:
הקבלות
1. גם בספר קהלת נרמז, שהחכם צריך להמשיך ללמוד גם לאחר שהוא נעשה מושל, (קהלת י ד): "אִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ - מְקוֹמְךָ אַל תַּנַּח"( פירוט ), כדי שלא יעשה שגיאות, (קהלת י ה): "יֵשׁ רָעָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט"( פירוט ).
2. גם בספר משלי נאמר שהמלך כפוף לחוק, (משלי לא ה): "פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי"( פירוט ).
3. מלך העוסק בלימוד וחכמה נזכר גם בכתבי אפלטון על המדינה .
תגובות
מאת: יהודית קנטור ויוחנן פלד
לא מדוייק לפרש כי למלך לא נועד תפקיד בפרשה:
"והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה
הזאת על ספר מלפני הכהנים והלויים והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד...לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם..."
כלומר, המלך יש לו תכלית, ולא רק יש להגבילו, לגרום, מתקציבו המלכותי, לשמירת התורה, על ידי העתקה נכונה של כל דברי התורה, כדי שתמיד תהיה מלפני הכהנים והלויים (וכך כולם לא יסטו ימין ושמאל).
תשובה [אראל]: תודה, תיקנתי. אמנם, ע"פ חז"ל, מצוה על כל אדם מישראל לכתוב לו ספר תורה, כך שאין צורך במלך למטרה זו. המצוה "וכתב לו את משנה התורה" משמעה, שהמלך צריך לכתוב לו ספר תורה נוסף, כדי שיהיה עמו כל הזמן וידריך את מעשיו, כמו שנאמר "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו".
- מאת: יובל
- נראה לי שהתעלמת מתנאי חשוב נוסף, שמתנה התורה להכתרת המלך: לפני "ואמרת אשימה..." נדרש גם "וירשתה וישבת בה". "וירשתה" מן הסתם כנדרש בספר במדבר פרק ל"ג."וישבת בה" במשמעות הנפוצה בתורה "וישבת ברווחה, בשלווה" (ראה גם "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" בתחילת פרשת וישב).וכיוון שלא צפויה במקרה כזה מלחמה, מן הסתם, מוגבל תפקיד המלך, ולא מפורט תפקידו במלחמה, וכל תפקידו להשליט חוקת התורה תוך איזון עוצמת הרשות הדתית ובקרתה.
- תשובה [אראל]: יפה מאד. זה נותן תשובה נוספת לשאלה הידועה "מדוע שמואל התנגד למלוכה?". בימי שמואל בנ"י עדיין לא ישבו בשלווה ולכן עדיין לא היו צריכים למנות מלך.
- מאת: אלחנן
- באמת, לפי הכיוון הזה, המסר מהפרשה הזאת לפי הפירוש שלך, הולך יפה מאוד עם מימד אחר של המלוכה, המימד של מלכות דוד. משום שבאמת, נראה שכשיש מלך, הוא יכול ללכת בדרך טובה ולהיות המלך הכי אידיאלי שיש, ומצד שני יכול להולד לו בן שילך בדרך רעה ויחטיא את כל העם. בגלל זה באמת אולי שמואל כועס על העם שרוצים מלך ככל הגויים. כי אולי הפשט הוא שצריך להבין שצריך מלך בשביל לתקן את המעוות בחברה. ואם העם ירצה מלך מהסיבה הזאת, אז ה' גם יעזור להם לבחור את המלך המתאים (כנראה, על ידי משיחה של נביא) ויעזור למלך באמת לעשות צדקה ומשפט. (כמו בימי שלמה שנתן לו לב חכם ועושר וכו') ואולי זה כל העניין של המשיח - המשוח על ידי נביא, שאנחנו צריכים להבין שאנחנו צריכים מנהיג בחיר ה', שיתקן את העוולות המוסריות שבחברה, שיהיה משוח על ידי נביא - זאת אומרת משיח.
- ובעזרת ה' שנזכה להתגשמות נבואת ירמיהו: (כ"ג)
- הוֹי רֹעִים מְאַבְּדִים וּמְפִצִים אֶת צֹאן מַרְעִיתִי נְאֻם ה'.
- לָכֵן כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל-הָרֹעִים הָרֹעִים אֶת-עַמִּי, אַתֶּם הֲפִצֹתֶם אֶת-צֹאנִי וַתַּדִּחוּם, וְלֹא פְקַדְתֶּם אֹתָם, הִנְנִי פֹקֵד עֲלֵיכֶם אֶת-רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, נְאֻם-ה'. וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת-שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם, וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל-נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ. וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיהֶם רֹעִים וְרָעוּם וְלֹא-יִירְאוּ עוֹד וְלֹא-יֵחַתּוּ וְלֹא יִפָּקֵדוּ נְאֻם-ה'.
- הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-ה', וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, ה' צִדְקֵנוּ.
- אראל [תגובה]: לא כל מלך מבית דוד הוא כשר. גם מנשה היה מלך מבית דוד, והוא מילא את ירושלים דם נקי מפה לפה... באמת הכי טוב שהמלך ייבחר ע"י נביא, אבל מה עושים כשאין נביא? .
- אלחנן [תגובה לתגובה]: נכון, לכל אחד, גם למלך, יש בחירה חופשית. וכשאין נביא, יש דמוקרטיה :)
- מעניין, הרי באמת המצב הרוחני של העם, גורם, ממש, בבחירות, לבחירת מנהיג שישקף את מצב העם.
- בכל מקרה אני חושב שהגדולה של דוד המלך, למשל, היא שהוא לא מלך לבד, היו איתו עוד אנשים חשובים,
- היה לו נביא שהוכיח אותו, וסנהדרין, וגם אפשר לראות את זה אצל חזקיה וסיעתו, וכדומה.
- זאת אומרת שגם השלטון האידיאלי לא מורכב אך ורק מאדם אחד. אלא ממכלול שלם של היררכיה משלימה, שופטים, שוטרים, סנהדרין, נביא, ומלך. ובע"ה "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה והסר ממנו יגון ואנחה..."
המלך הרצוי לתורה הוא הכהן הגדול
שנאמר: ממלכת כהנים וגוי קדוש
- -- daian moshe, 2013-09-16 19:49:04
ישעיהו א כו: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה"
השלטון הרצוי בישראל על פי התורה הוא שלטון של שופט עד לבואו של מלך שופט מבית דוד יושב על כסאו
- -- DAIAN SHEM, 2019-02-03 04:04:45
תגובה מאת משה כהן: יכול להיות, שזה שלא כותבים למלך שום תפקידים, זה בגלל שבאמת אין לו תפקידים מוגדרים, אלא תפקידו לפקח על המערכת מלמעלה ולדאוג שהיא תפעל בהרמוניה, ולדאוג שאין שחיתויות ברשויות השלטוניות (דבר שהרשויות עצמן לא יכולות לעשות כמובן...).
בגלל שאין למלך תפקיד מוגדר, המעמד של המלך והכוח שלו יכולים מהר מאד להפוך אותו למושחת, ולכן התורה מאד מזהירה מפני זה. אולי בגלל זה גם החשש הגדול של שמואל מהמלך.
בגלל זה גם מינוי המלך תלוי ברצון העם. מלך לא יכול לדאוג לתפעול היעיל של המערכת השלטונית, אם המערכת השלטונית והעם לא רוצים אותו. זה שמינוי המלך מותנה בבקשת העם, זה לא אומר שמלך זה לא דבר אידיאלי, אלא שהוא אידיאלי רק אם העם רוצה אותו.
- -- Erel Segal-Halevi, 2019-09-06 17:32:14
מה זאת אומרת אין למלך תפקיד מוגדר
הלא המלך עומד בראש מערכת המשפט --- הוא השופט העליון
שמואל ב פרק ח פסוק טו
וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכָל־עַמּֽוֹ׃
מלכים א פרק י פסוק ט
יְהִ֨י יְהוה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת יְהוה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה׃
וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה = זה תפקיד המלך לעשות צדקה ומשפט ואנכי דיין יודע זאת
- -- DAIAN SHEM, 2019-09-06 19:55:34
אבל בתורה לא כתוב שהמלך צריך לשפוט! בכל הפרשות המדברות על המשפט בתורה, אין כל רמז למלך.
- -- Erel Segal-Halevi, 2019-09-08 05:15:09
בתורת משה לא מפורש שהמלך ישפט
כי הדבר הנכון הוא שבממלכת כהנים וגוי קדוש הכהן הגדול מתפקד כמלך שופט או נביא שופט
וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט
אך כל ספרי הקודש במקרא [תנ"ך] גם הם נקראים "תּוֹרַת אֱלֹהִים" ושמה כן כתוב שהמלך ישפט
[וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים...]
בימי תורת משה היה (משה) שופט נביא + הכהן הגדול וממלכתו הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם
ובימי מלכי ישראל יש כבר התפצלות לשלושה
1. נביא
2. מלך
3 כהן
זה הסדר הנכון
אך כאשר חדלה הנבואה אז נשאר
1 מלך
2 כהן
וכאשר חדלה הכהונה אז נשאר רק..
1 מלך
וכל ישראל מחכים למלך מבית דוד
הוא המלך עם שלושת הכתרים נביא כהן ומלך
- -- DAIAN SHEM, 2019-09-08 14:06:37
השלטון הרצוי בישראל הוא שלטון של שֹׁפֵט
ישעיהו טז ה: "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק"
- -- DAIAN SHEM, 2019-09-15 03:42:02
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-09-06.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים יז יח"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.