קטגוריה:בראשית ח יב
נוסח המקרא
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד.
וַיִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיְשַׁלַּח֙ אֶת־הַיּוֹנָ֔ה וְלֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖יו עֽוֹד׃
וַ/יִּיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַ/יְשַׁלַּח֙ אֶת־הַ/יּוֹנָ֔ה וְ/לֹֽא־יָסְפָ֥ה שׁוּב־אֵלָ֖י/ו עֽוֹד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאוֹרֵיךְ עוֹד שִׁבְעָא יוֹמִין אָחֳרָנִין וְשַׁלַּח יָת יוֹנָה וְלָא אוֹסֵיפַת לִמְתָּב לְוָתֵיהּ עוֹד׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וְאוֹרִיךְ עוֹד שַׁבְעָה יוֹמִין אוּחֲרָנִין וְשַׁלַּח יַת יוֹנָה וְלָא אוֹסֵיפַת לִמְתַּב לְוָתֵיהּ עוֹד׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאוֹרִיךְ תּוּב שׁוּבְעָא יוֹמִין וְאוֹסִיף לְשַׁדְרָא יַת יוֹנָתָא וְלָא אוֹסִיפַת לְמֵיתַב לְוָתֵיהּ תּוּב: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ח יב.
וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד
וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים
"וַיָּחֶל" - המילה לא ברורה:
- שורש 'חול' - להתחיל, ככתוב: "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה, וַיִּטַּע כָּרֶם" (ביאור:בראשית ט כ).
- שורש 'יחל' - ליחל, לחכות, ככתוב: "שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (שמואל א י ח).
- שורש 'יחל' - ליחל, לצפות, ככתוב: "וַאֲנִי בַּיהֹוָה אֲצַפֶּה, אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי, יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי" (מיכה ז ז).
- שורש 'חול' או 'חיל' - חלחלה, לחשוש, לדאוג, ככתוב: "וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת, וַיָּחֶל מְאֹד מֵהַמּוֹרִים" (שמואל א לא ג).
- שורש 'חלה' - לבקש, לרצות, ככתוב: "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר לָמָה יְהֹוָה יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּכֹחַ גָּדוֹל וּבְיָד חֲזָקָה" (שמות לב יא).
נח התחיל לחכות בדאגה עוד שבעה ימים. הוא השתמש במצב הירח, שראה דרך הצוהר, וכל פעם שהיה שינוי של רבע מחזור, הוא ידע שעברו שבעה ימים. נח הבין שבמעוף הראשון של היונה כל העצים היו מכוסים במים, בפעם השניה בערך חצי מהעץ היה במים, והוא חשב שייתכן שעכשו כל העץ יהיה מחוץ למים.
וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד
נח שלח את היונה בפעם השלישית וחיכה לראות מה היא תביא, ומה הוא ילמד מזה.
היונה לא שבה בכלל.
נח הבין שייתכן והיונה יכולה לרדת לקרקע ולמצוא אוכל, ולקנן בין העצים, לכן אין לה סיבה לחזור.
אולם ייתכן שהיא מתה, הן היונים הם ציפורים שחיות בחברה עם בני מינם ובני זוגם, ולכן ברוב המקרים הם חוזרים לשובך. ובמידה והיא מתה קיימת האפשרות שצדו אותה בחץ או במלכודת.
לנח היה חשוב לדעת אם נשארו אנשים חיים ואם הם יתנכלו לו, ולכן הוא חתך או ניסר קטע בגג התיבה כדי ליצור פתח, והזיז את המכסה הצידה או השתמש בו כשיפוע כדי לעלות לגג התיבה ולסקור את הסביבה. התיבה עצמה היתה כמבצר, והפתח בראש התיבה לא החליש את ההגנה. סביר שחיות מעופפות התחילו לעזוב את התיבה כרצונם אם הם לא היו בכלובים. בחוץ היתה אדמה בוצית, רטובה ולחה, אולם חֲרֵבָה, הרוסה, ללא צמחים, ולכן רוב החיות לא יכלו להתקיים בחוץ. כולם חיכו עד שצמחים יגדלו, ואז אלוהים הורה לנח לתת להם לצאת מהתיבה אחרי כ47 יום נוספים (או 49 יום, שבעה שבועות).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ח יב"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.