יריעות שלמה על רש"י/בראשית/ח
פסוק ז[עריכה]
בד"ה יבשת המים י"מ בפסוק מרומז יבשת הוא תשבי ונראה לי כפשוטו מדכתיב עד יבשת המים מעל הארץ ולא כתיב יבשת הארץ ודוק מהרש"ל:
פסוק יא[עריכה]
בד"ה לכן קוריהו פעמים לשון זכר נ"ב ונראה לי מה שהודיע כאן שהוא זכר כדי להשמיע לנו אף על פי שכבר חשדו העורב אפ"ה לא נמנע מלשלוח פעם שנית הזכר לפי שהעורב קילקל בזנות ופרוץ בעריות על כן חשדו כי כל הפוסל כו' אבל יונים אינם פרוצי' בעריות ע"כ ידע שלא יחשד אותו ודוק מהרש"ל:
פסוק יב[עריכה]
מה שכתב רש"י וייחל הוא ויתמתן נראה לי דהיינו החילוק דפעל היינו שהוא המתין עוד מדעתו אבל ויתמתן כלומר מורגש ומושג מעצמו מאחר שקלו המים כבר אם כן בשבעה ימים ישתנה מאוד ודוק מהרש"ל:
פסוק יז[עריכה]
בד"ה הוצא נ"ב מה שפירש רש"י קרי היצא כי הוי"ו קריאתה עומדת במקום יו"ד כמו חוה חיה הוה גביר היה גביר לאפוקי שלא תקרא הוצא בחולם בנח הוי"ו בלא תנועה ודוק וכן דעת מחבר זה נרא' לי עיקר מהרש"ל:
פסוק כ[עריכה]
בד"ה אמר לא כו' להכניס מאלו נ"ב ול"נ דק"ל למה לקח מן הטהורין אי משום שלמד תורה היינו שנופל עליו לשון טהרה אבל סוף סוף באותו פעם היה הכל מותר וראוי להקרבה דהאדם מקריב מה שהוא מותר לפיו או לא הו"ל להקריב אלא מה שראוי אחר מתן תורה ולא מכל הטהורין אלא משום לא לחינם ציוה לי וכו' ואי אפשר לפרש משום קיום המין דמנא ידע דלמא המקום ציוה להכניס בתיבה כדי להקריב ולא משום קיום המין ודוק מהרש"ל:
פסוק כב[עריכה]
בד"ה כל ימות כו' שאמרו בב"ר נ"ב ונראה מה שאמר בב"ר כל י"ב חדש היינו שמשו בכח זריחת' וניהוג סידרן והא ראייה שפירש רש"י אח"כ לא ישבותו לא יפסקו כל אלה מלהתנהג כסדרן אבל מה שפירש לא היה ניכר בין יום ולילה היינו בהיות המבול דהיינו ארבעים יום כדכתיב ויהי המבול וגומר ואין להקשות מנא ליה לרש"י שבאותן המ' ימים לא שמשו כלל משום דכתיב עוד כל ימי הארץ כו' עד יום ילילה כו' מכלל דבתחילה לא היה יום ולילה כל עיקר ודוק מהרש"ל: בד"ה לא ישבותו כו' מפני שהשביתה כו' נ"ב ולי נראה מדכתיב עוד כל ימי הארץ דהיינו גזירה נצחית שיהיה כך לעולם א"כ לא ישבותו ל"ל ודוק מהרש"ל: