קטגוריה:בראשית ד כו
נוסח המקרא
ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה
וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.
וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
וּ/לְ/שֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַ/יִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖/וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִ/קְרֹ֖א בְּ/שֵׁ֥ם יְהוָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלֵיד בַּר וּקְרָא יָת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ בְּכֵין בְּיוֹמוֹהִי חָלוּ בְּנֵי אֲנָשָׁא מִלְּצַלָּאָה בִּשְׁמָא דַּייָ׃ |
אונקלוס (דפוס): | וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלִיד בַּר וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ בְּכֵין בְּיוֹמוֹהִי חָלוּ בְנֵי אֵנָשָׁא מִלְּצַלָּאָה בִּשְׁמָא דַייָ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיִלֵיד בַּר וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ הוּא דָרָא דְמִיוֹמוֹהִי שְׁרִיאוּ לְמִטְעֵי וַעֲבָדוּ לְהוֹן טַעֲוָון וּמְכַנִין לְטַעֲוַותְהוֹן בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש. בעון קומי אבא כהן ברדלא: "אדם שת אנוש" ושתק? אמר להו: עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קנטרין, "קינן" קנטורין. ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת: ההרים נעשו טרשין, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהן כקופין, ונעשו חולין למזיקין. אמר ר' יצחק: הן הן גרמו לעצמן להיות חולין למזיקין; ומי גרם להן? שהיו אומרים: מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש? אז הוחל לקרוא בשם ה'. אמר רבי סימון: בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה', "ויהי כי החל האדם", "הוא החל להיות גבור". איתיבון, והכתיב: "וזה החלם לעשות"? אמר להן, קיפח על ראשו של נמרוד ואמר: זה המרידן עלי. אמר ר' לוי, לאשה שאמרה לבעלה: ראיתי בחלומי שאתה מגרשני. אמר לה: ולמה בחלום? והלא בברור. אמר הקב"ה: אתם עשיתם עצמכם עבודה זרה וקראתם לשמכם, אף אני אקרא למי הים לשמי ואכלה לאותן האנשים מן העולם. דרש רבי אבהו: אוקינוס גבוה מכל העולם. אמר רבי אלעזר בן מנחם, והלא מקרא מלא הוא: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו", אתמהא, כזה שהוא מלמעלן למטן. ב' פעמים כתיב "הקורא למי הים", כנגד ב' פעמים שעלה הים והציף את העולם. ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשניה? ר' יודן ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא: בראשונה עלה עד עכו ועד יפו, ובשניה עלה עד כפי ברבריאה. רבי חנניה ורבי אחא בשם רבי חנינא: בראשונה עלה עד כפי ברבריאה, ובשניה עד עכו ועד יפו; הדא הוא דכתיב: "ואומר עד פה תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך". "עד פה תבא ולא תוסיף" – עד עכו תבא ולא תוסיף, "ופה ישית" – ביפו בגאון גליך. רבי אלעזר בשם רבי חנינא אמר: בראשונה עלה עד קלבריאה, ובשניה עלה עד כפי ברבריאה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ד כו.
אז הוחל לקרוא בשם ה'
הדור השלישי לאנושות הוא הדור שעל-שמו היא נקראת - דורו של אנוש בן שת בן אדם:
האירוע המרכזי שהתורה מציינת בדור זה הוא - "אז הוחל לקרוא בשם ה'". המפרשים פירשו משפט זה בכמה דרכים:
- 1. הוחל מהשורש חלל, מלשון חילול הקודש. בימי אנוש התחילו בני אדם לחלל את הקריאה בשם ה', ולקרוא בשם ה' לאלילים: " "אז הוחל - לשון חולין, לקרא את שמות האדם ואת שמות העצבים בשמו של הקב"ה, לעשותן אלילים ולקרותן אלהות" " ( רש"י ) . כך התחילו בני האדם לעבוד עבודת אלילים: " "בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה ונבערה עצת חכמי אותו הדור, ואנוש עצמו מן הטועים היה. וזו היתה טעותם: אמרו, הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם, ונתנם במרום, וחלק להם כבוד, והם שמשים המשמשים לפניו - ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא, לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו; וזהו כבודו של מלך. כיון שעלה דבר זה על לבם, התחילו לבנות לכוכבים היכלות, ולהקריב להן קרבנות, ולשבחם, ולפארם בדברים, ולהשתחוות למולם, כדי להשיג רצון הבורא בדעתם הרעה. וזה היה עיקר עבודת כוכבים, וכך היו אומרים עובדיה היודעים עיקרה, לא שהן אומרים שאין שם אלוה אלא כוכב זה..." " (
לפי זה, הפרק מתאר את תחילתן של שלושת העבירות החמורות - גילוי עריות (- שתי הנשים של למך), שפיכות דמים (- השיר שבו למך מתפאר בשפיכות דמים), ועבודה זרה. לפי חז"ל, שלוש עבירות אלו גרמו לחורבן בית המקדש הראשון; ולפי חז"ל, הן גם גרמו לחורבן בימי אנוש: " "אז הוחל לקרא בשם ה' - עלו המים והציפום..." " ( שמות רבה טו ז )
- 2. הוחל מלשון התחלה. בימי אנוש התחילו בני האדם לקרוא בשם ה', כלומר להתפלל אליו ולפרסם את שמו. קריאה בשם ה' היא מעשה חיובי, אולם עד ימי אנוש לא היה צורך בה, כי בני האדם הרגישו שהם קרובים אל ה' וה' נמצא איתם תמיד. בימי אנוש חלה התרחקות בין ה' לבין האדם, וכתוצאה מכך הוחל הצורך לקרוא בשם ה'.
" "לפני הולדת אנוש לא היה צריך לקרא בשם ה', ורק לאחר שנשחת העולם נוצר הצורך לקריאה בשם ה'. ובעתיד נחזור לשלמותנו (ירמיהו לא) "ולא ילמדו איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי ידעו אותי כולם מגדלם ועד קטנם ". וההסבר לזה, שבדורות ראשונים האדם חי חיים שלמים המגלמים בתוכם את הופעת ה', ולכן לא היה צורך לקרוא בשם ה'; ואחר כך, בתקופת אנוש, עם הידרדרות העולם, כשנשכחה השלמות הגדולה, נצרכו עובדי ה' לקרוא בשם ה', מקור חיינו, על מנת להדריך את דורם בדרך ה'" " (יאיר שאקי, החיים במצוות , בשם רש"ר הירש, בשם רבו).
מאמרים נוספים - באדיבות גוגל
- למי מההורים יש עדיפות בבחירת שם התינוק : ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער. ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונָן. ותֹסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שֵׁלָה והיה בכזיב בלדתה אֹתו. ... ( cache )
- יהדות - נחמה - צרת רבים : שנאמר: (ש"ב יב) "וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה". אף אתה רבי קבל תנחומין. אמר לו: לא די שאני מצטער בעצמי אלא ... ( cache )
- נ) וכ"כ הרמב"ם פרק א' מהל' ע"ז וז"ל כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט... : אימתי נקראו בשמו בימי אנוש בן שת שנ' אז הוחל לקרא בשם ה '. החל לקרוא ע"ז בשם המקום באותה שעה עלה אוקינוס והציף שלישו של עולם וכו'. ... ( cache )
מקורות
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-12-29.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ד כו"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.