מ"ג בראשית ד כו
<< · מ"ג בראשית · ד · כו
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְשֵׁת גַּם הוּא יֻלַּד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ אָז הוּחַל לִקְרֹא בְּשֵׁם יְהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְשֵׁ֤ת גַּם־הוּא֙ יֻלַּד־בֵּ֔ן וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אֱנ֑וֹשׁ אָ֣ז הוּחַ֔ל לִקְרֹ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלֵיד בַּר וּקְרָא יָת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ בְּכֵין בְּיוֹמוֹהִי חָלוּ בְּנֵי אֲנָשָׁא מִלְּצַלָּאָה בִּשְׁמָא דַּייָ׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיְלִיד בַּר וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ בְּכֵין בְּיוֹמוֹהִי חָלוּ בְנֵי אֵנָשָׁא מִלְּצַלָּאָה בִּשְׁמָא דַייָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּלְשֵׁת אַף הוּא אִתְיִלֵיד בַּר וּקְרָא יַת שְׁמֵיהּ אֱנוֹשׁ הוּא דָרָא דְמִיוֹמוֹהִי שְׁרִיאוּ לְמִטְעֵי וַעֲבָדוּ לְהוֹן טַעֲוָון וּמְכַנִין לְטַעֲוַותְהוֹן בְּשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ולשת גם הוא יולד בן ויקרא את שמו אנוש. בעון קומי אבא כהן ברדלא: "אדם שת אנוש" ושתק? אמר להו: עד כאן בצלם ובדמות, מכאן ואילך נתקלקלו הדורות ונבראו קנטרין, "קינן" קנטורין. ארבעה דברים נשתנו בימי אנוש בן שת: ההרים נעשו טרשין, והתחיל המת מרחיש, ונעשו פניהן כקופין, ונעשו חולין למזיקין. אמר ר' יצחק: הן הן גרמו לעצמן להיות חולין למזיקין; ומי גרם להן? שהיו אומרים: מה בין דגחין לצלמא למאן דגחין לבר נש? אז הוחל לקרוא בשם ה'. אמר רבי סימון: בג' מקומות נאמר בלשון הזה לשון מרד, אז הוחל לקרוא בשם ה', "ויהי כי החל האדם", "הוא החל להיות גבור". איתיבון, והכתיב: "וזה החלם לעשות"? אמר להן, קיפח על ראשו של נמרוד ואמר: זה המרידן עלי. אמר ר' לוי, לאשה שאמרה לבעלה: ראיתי בחלומי שאתה מגרשני. אמר לה: ולמה בחלום? והלא בברור. אמר הקב"ה: אתם עשיתם עצמכם עבודה זרה וקראתם לשמכם, אף אני אקרא למי הים לשמי ואכלה לאותן האנשים מן העולם. דרש רבי אבהו: אוקינוס גבוה מכל העולם. אמר רבי אלעזר בן מנחם, והלא מקרא מלא הוא: "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ ה' שמו", אתמהא, כזה שהוא מלמעלן למטן. ב' פעמים כתיב "הקורא למי הים", כנגד ב' פעמים שעלה הים והציף את העולם. ועד היכן עלה בראשונה ועד היכן עלה בשניה? ר' יודן ורבי אבהו ורבי אלעזר בשם רבי חנינא: בראשונה עלה עד עכו ועד יפו, ובשניה עלה עד כפי ברבריאה. רבי חנניה ורבי אחא בשם רבי חנינא: בראשונה עלה עד כפי ברבריאה, ובשניה עד עכו ועד יפו; הדא הוא דכתיב: "ואומר עד פה תבא ולא תוסיף ופה ישית בגאון גליך". "עד פה תבא ולא תוסיף" – עד עכו תבא ולא תוסיף, "ופה ישית" – ביפו בגאון גליך. רבי אלעזר בשם רבי חנינא אמר: בראשונה עלה עד קלבריאה, ובשניה עלה עד כפי ברבריאה:
<< · מ"ג בראשית · ד · כו