ציצים ופרחים (יעב"ץ)/ת
ציצים ופרחים - להרב יעקב עמדין (יעב"ץ) |
---|
אותיות: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת |
נספחים: הקדמת היעב"ץ • הקדמת צוויבל • דברי סיום • מפתח חשבון ומלוי השמות |
אות התיו
[עריכה]מהדורת צוויבל
[עריכה]תאומים הם ודאי זכר ונקבה (ספר יצירה פ"ה מ"ו). וכן הוא גימטריא מלכותא דרקיעא:
תבנית (דברים ד, טז) גימטריא אשת זנונים (הושע א, ב), זה שאמר הכתוב (תהלים קו, כ) וימירו את כבודם (אשת חיל, אשה יראת ה' (משלי לא, ל). הוא כבוד אל. שהשמי"ם מספרים אותה (תהלים יט, ב)) בתבנית שור שחור שעולה מן האג"ם (פסחים קיב, ב). גימטריא דם רבוע אהיה. והבן:
תבן חטה גימטריא דעת (עיין ערך חטה) בחינת עץ הדעת טוב ורע. חטה טוב. תבן קלפה רע:
תהלה בבינה. לאה ורחל נקראות תהלות ישראל401 (תהלים כב, ד). וכן תהלה גימטריא תם. ע"ש כך נקרא יעקב איש ת"ם. יושב אוהלים (בראשית כה, כז). אוהל לאה ואוהל רחל. גם אם נצרף הדגש (שהוא יו"ד) שבתהלה. יעלה לחשבון ג' מלואי אהי"ה [עם האותיות]. וכן תהל"ה עם הכולל. גימטריא אמת. ויעקב בעל האמת. כמו שאמר הכתוב (מיכה ז, כ) תתן אמת ליעקב.
תהלה משמש דבר והפכו (כי שינוי התנועות ענין תהלה ושבח. וגנות ודופי (במלאכיו ישים תהלה (איוב ד, יח). כמקרה שם תפלה402. המתהפך כמוהו ממש). וכן ת"ם דומה לו בכך. הפכו מת. ויעקב תם. לא מת. עיין עוד ערך תם:
תורה גימטריא שוה פרוטה שהאשה יראת ה' בה מתקדשת. דזכי לה כלת משה מאורסה לישראל. העוסקים בה לשמה. וגימטריא אוצר שדי. היא ודאי אוצרו הטוב. שאין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות (ד' אותיות דידה) של הלכה (ברכות ח, א). הכל"ה כלילת יופי:
תורה גימטריא אמצעית שהיא אמצעית בין ישראל לאביהם שבשמים. גם גימטריא הויה אלהי ישראל. ב' יתרים נראה לי רומזים לשני הלוחות. או נגד תורה שבכתב ושבעל פה. אף היא גימטריא שוה עם ס"ם וזוגו403. (ולכן תורה עם הכולל גימטריא ב' פעמים אשה ב' פעמים אשה שווה 612. עיין ערך אשה), זהו בראתי לו תורה תבלין (קידושין ל, ב). שנמתק על ידיה. הוא שאמרו האלהיים (יומא עב, ב). דזכי לה סמא דחיי כו'. ככה הוא ממש עם תלמוד מכניע התף. והוא דבר מפליא. וכן מדר"ש מבטל מלאך המות כמ"ש במקומו404:
תומים גימטריא מלכות עיין ערך אורים:
תם עיין ערך תהלה. וגימטריא אהיה פעם אהיה אהיה פעם אהיה שווה 441:
תמונה גימטריא פרצוף אדם, הוא תפארת אדם לשבת בית (ישעיהו מד, יג)405:
תמים גימטריא הוי"ה בהכאה כזו י' פעמים וי"ה י' פעמים וי"ה שווה 210. ו' פעמים היה ו' פעמים היה שווה 120. י' פעמים הוה י' פעמים הוה שווה 160, ה' פעמים הו"י ה' פעמים הו"י שווה 105 סך הכל תמים. גם ז' תחתונים בכלל עשר406. עולה תמים:
תמנע ב' פעמים פ"ר ב' פעמים פ"ר שווה 560. ב' מיני דיני מנצפ"ך פשוטים וכפופים. אמרו407 שפסוק ותמנע וגו' (בראשית לו, יב) שקול כנגד פסוק שמע ישראל (דברים ו, ד). נראה לי שקרוב לכוונו על פי חשבון מלואים שבזה ובזה. שתיבות אותיות המלוי שבאחד מלאים. ושבשני חסרים:
תמר גימטריא שמש. עי' מה שכתבתי בסוף דרוש שמש צדקה408:
תנא עם האותיות. ג' מלואי אהי"ה:
תפארת גימטריא שמר ישראל. וגימטריא ב' פעמים ישראל ב' פעמים ישראל שווה 1082. ישראל סבא (בראשית רבה סח, יא). נער ישראל (הושע יא, א).
תפארת גימטריא ה' פעמים גבורה ה' פעמים גבורה שווה 1080 עם הכולל (וידוע כי הוא נקרא גם משפט על שם כך. וכן גימטריא משפ"ט ה' פעמים אלהי"ם ה' פעמים אלהי"ם שווה 430 עם הכולל):
תפארת גימטריא אברהם יצחק וישראל עם הכוללים. ויתר פ' גימטריא יסוד. <(עיין מה שכתבתי בערך אל"ף)> גם הוא בגימטריא ארבע האימהות עם הכולל בדיוק. כנגדן409 היה לו לתפארת ישראל ארבע נשים. הוא ודאי שש בגווניו. וזהו שכתוב (ישעיהו מד, יג) כתפארת אד"ם (מ"ה) לשבת בית. בית ישראל. בית הוא אשה טוב כנזכר לעיל כמה פעמים410. וכחתן יכהן פאר (ישעיהו סא, י).
תפארת. שרשו ופארה. לשון ענף. מסעף פארה (ישעיהו י, לג). ופארותיו ממנו מסתעפים ענפי עץ החיים כולם:
תפארת גימטריא ד' מלואי הוי"ה ג' מלואי אהי"ה411. ועיין ערך עששית412:
פארת גימטריא שמים וארץ עיין עוד ערך פרדשקא:
ראש פתנים גימטריא תפארת הוא מקבילו בסטרא אחרא:
תפוח תכה כ"ו מספר שם הוי"ה בי"ט (נעלם שלו) יעלה בידך. תפו"ח. שנמשל בו. וזהו כתפוח בעצי היער וגו' (שיר ב, ג). היא כשושנה עיין ערכו:
התפוח גימטריא צבאות.
תפלה גימטריא ת"פ אגל"א. בכח שם זה נשבר כח ת"פ הידועה413. שהתפלה עומדת כנגדה לבטלה. פתות אותה פתי"ם (ויקרא ב, ו). וזוהי ג"ם שדרשו חז"ל (בבא קמא צב, ב) סמוכים. ועבדתם את ה' אלהיכם. זו תפלה. וברך את לחמך. זו פ"ת שחרית. מכאן ואילך והסירותי מחל"ה זו מר"ה. הארורה ת"פ. שסרה ע"י פ"ת ותפל"ה. שעומדים כנגדה להסירה ולבטלה. ראה בן אדם והסתכל בעין השכל. והבן מסגולת לשון הקודש. כי נורא הוא. שמלת תפלה משמשת דבר והפכו (לא נתן תפלה לאלהים (איוב א, כב)), כי לא במקרה נפל כך. ולא בהסכמה אנושית, (כלשונות העמים הסכמיות הנה414. וכל רוח חיים אין בהן לא דעת ולא תבונה) כי בחכמה ודעת עליון היתה שמה. מכל חי נעלמה. חיים ומות בידה. ואוהביה יאכל פריה. נחמד להשכיל להיטיב. מה רב טוב הצפון בה ליראי ה' ולחושב"י שמו. אהוב למעלה ונחמד למטה. למען סור משאול מטה (משלי טו, כד). כאשר הראית לדעת זה כחה. שיש לשמות התורה פנים ואחור (כמו שהיא כתובה פנים ואחור (יחזקאל ב, י). על מגלה עפה יפה בדיו שחור), ונדרשת במ"ט פנים טהור. ומ"ט פנים טמא. מי יתן טהור מטמא לא אחד (איוב יד, ד):
תפילה גימטריא יצחק רבקה הם יסדו ענין התפלה יחדו. ככתוב (בראשית כה, כא) ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו. וכן ויצא יצחק לשוח בשדה (בראשית כד, סג). אין שיחה אלא תפלה (ברכות כו, ב). ותקן תפלת מנחה. כשבאה רבקה על ידיה נתקנה תפלת ערבית415 (אע"פ שלא נשלמה בכל תנאיה. עד שבא יעקב וזכה בה בשלמות [שם]) מכללם נמצאת תפלה מתקנת בכל עתותיה קטנה וגדולה:
תר (חסר כתיב (בראשית טו, ט)) יונה עולים תרע"א. מלוי אדנ"י. שהיא תור אסתר (אסתר ב, טו). ויונה תמה:
תרח עם ג' אותיות. הרי ס"מ וזוגו. לכן עבד אלהים אחרים. ונצרף בשעבוד מצרים. שהיו לו שני קצים. ת' שנה. גם ר"י. <גימטריא תר"ח עם האותיות> אחת יתרה. לכלול שני החשבונות. בימיו התחילו שני אלפים תורה. לכן תור"ה. גימטריא תרח עם האותיות416:
תריג. שכה דינין ורפח ניצוצין (דחכמה ובינה), הם סוד מצות עשה ולא תעשה:
תשרי היא רשית (חסר בכתוב (דברים יא, יב)) השנה. וגימטריא י' פעמים אלהי"ם י' פעמים אלהי"ם שווה 860 [עם] ד"ן. לכן ראש השנה הוא יום הדין. עיין ערך שנה:
תתרף (עם הכולל גימטריא תפארת) רגעים לשעה עם הכולל גימטריא שלום. [עיין] ערך עששית. גוף וברית כחדא שריין (זהר חלק ג רכג, ב). עיין ערך שעה:
<ברוך נותן ליעף כח - ולאין אונים עצמה ירבה>
הערות מהדורת צוויבל
[עריכה]- הערה 401: עיין בראשית רבה פ' ס"ח: הא כל עשרים שנה שהיה בבית לבן לא שכב, מה היה אומר כו' ר' שמואל בר נחמן אמר כל ספר תילים היה אומר, מה טעם, ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, ישראל סבא.
- הערה 402: עיין ערך תפלה.
- הערה 403: סמא"ל לילי"ת.
- הערה 404: עי' תורת הקנאות דף ע"א עמוד א' ז"ל: מטטרו"ן ש"ר העול"ם חושבן מחל"ת לילו"ת, וכן מילוי ס"מ לילי"ת, וכן מתניתין, מקר"א מכפר אש"ם, מדר"ש מבטל מלאך המות, לכן משכהו לבית המדרש, והוא חושבן ישראל עם הכולל.
- הערה 405: עיין ערך אדם.
- הערה 406: ז' פעמים ז' עולה מ"ט פעמים י' בגימטריא תמי"ם.
- הערה 407: פיה"מ לרמב"ם סנהדרין פרק חלק יסוד השמיני.
- הערה 408: ז"ל: צדיק כתמ"ר יפרח מה תמר זה אין לו אלא ל"ב אחד לאביו שבשמים (בסוד ואתה תשמע השמים) השמים מספרים כבוד אל, כבוד תתאה כבוד מלכים חקור דבר ובעל כנפים יגיד דבר, לכן תמר שוה במספר שמש (בסוד כי שמש ומגן ה', מי גלה לו ששמי שמש).
- הערה 409: היכל הרצון כנגד תפארת ישראל ובו ארבע מחנות שכינה וכו'. (עבודת הקודש ח"א פט"ז).
- הערה 410: עי' ערך אשה.
- הערה 411: פאר"ת.
- הערה 412: וע"ע ערך שעה וערך תתרף.
- הערה 413: בת זוגו דס"מ.
- הערה 414: ראה בארוכה בשל"ה מסכת פסחים מצה עשירה דרוש שלישי הראשון.
- הערה 415: עיין ערך ערבית.
- הערה 416: וכך כתב במיטיב נגן בד"ה מתחלה, ע"ש.
מהדורת ויקיטקסט
[עריכה]תאומים - הם ודאי זכר ונקבה. וכן הוא גימטריא מלכותא דרקיעא:
[ב]תבנית[1] - גימטריא אשת זנונים (הושע א, ב). זהו שאמר הכתוב (תהלים קו, כ) "וימירו את כבודם (אשת חיל, אשה יראת ה'. הוא כבוד אל שהשמי"ם מספרים אותה (תהלים יט, ב)) בתבנית שור" שחור שעולה מן האג"ם[2] -- גימטריא דם - רבוע אהיה[3]. והבן:
תבן חטה - גימטריא דעת (עיין ערך חטה) בחינת עץ הדעת טוב ורע, חטה - טוב, תבן - קלפה רע:
תהלה - בבינה. לאה ורחל נקראות "תהלות ישראל"401 (תהלים כב, ד).
וכן תהלה גימטריא תם. ע"ש כך נקרא יעקב "איש ת"ם יושב אוהלים" (בראשית כה, כז) - אוהל לאה ואוהל רחל.
גם אם נצרף הדגש (שהוא יו"ד) שבתְּהלה - יעלה לחשבון ג' מלואי אהי"ה[4].
וכן תהל"ה עם הכולל - גימטריא אמת. ויעקב בעל האמת, כמו שאמר הכתוב "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז, כ).
תהלה - משמש דבר והפכו, כי שינוי התנועות ענין תהלה ושבח, וגנות ודופי -- "במלאכיו ישים תָּהֳלָה" (איוב ד, יח). (כמקרה שם תפלה402. המתהפך כמוהו ממש). וכן תם דומה לו בכך -- הפכו מת. ויעקב תם, לא מת. עיין עוד ערך תם:
תורה - גימטריא שוה פרוטה, שהאשה יראת ה' בה מתקדשת, דזכי לה כלת משה מאורסה לישראל העוסקים בה לשמה.
וגימטריא אוצר שדי - היא ודאי אוצרו הטוב, שאין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות (ד' אותיות דידה) של הלכה (ברכות ח, א). הכל"ה כלילת יופי:
תורה - גימטריא אמצעית, שהיא אמצעית בין ישראל לאביהם שבשמים.
גם גימטריא הויה אלהי ישראל, ב' יתרים נראה לי רומזים לשני הלוחות, או נגד תורה שבכתב ושבעל פה.
אף היא גימטריא שוה עם ס"ם וזוגו403. (ולכן תורה עם הכולל גימטריא ב' פעמים אשה ב' פעמים אשה שווה 612. עיין ערך אשה). זהו" בראתי לו תורה תבלין"[5], שנמתק על ידיה. הוא שאמרו האלהיים (יומא עב, ב) "דזכי לה סמא דחיי כו'". ככה הוא ממש עם תלמוד - מכניע התף. והוא דבר מפליא. וכן מדר"ש מבטל מלאך המות כמ"ש במקומו404:
תומים - גימטריא מלכות. עיין ערך אורים:
תם - עיין ערך תהלה. וגימטריא
אהיה פעם אהיה אהיה פעם אהיה שווה 441:
תמונה - גימטריא פרצוף אדם, הוא "תפארת אדם לשבת בית" (ישעיהו מד, יג)405:
תמים - גימטריא הוי"ה בהכאה כזו:
י' פעמים הו"ה י' פעמים הו"ה שווה 160,
ה' פעמים יו"ה ה' פעמים יו"ה שווה 105,
ו' פעמים היה ו' פעמים היה שווה 120,
ה' פעמים יה"ו ה' פעמים יה"ו שווה 105[6] -- סך הכל תמים.
גם ז' תחתונים בכלל עשר406 - עולה תמים:
תמנע -
ב' פעמים פ"ר ב' פעמים פ"ר שווה 560 - ב' מיני דיני מנצפ"ך, פשוטים וכפופים.
אמרו407 שפסוק "ותמנע וגו'" (בראשית לו, יב) שקול כנגד פסוק "שמע ישראל" (דברים ו, ד).
נראה לי שקרוב לכוונו על פי חשבון מלואים שבזה ובזה. שתיבות אותיות המלוי שבאחד מלאים. ושבשני חסרים[7]:
תמר - גימטריא שמש. עי' מה שכתבתי בסוף דרוש שמש צדקה408:
תנא עם האותיות - ג' מלואי אהי"ה:
תפארת גימטריא שמר ישראל.
וגימטריא
ב' פעמים ישראל ב' פעמים ישראל שווה 1082 -- ישראל סבא[8], נער ישראל (הושע יא, א).
תפארת גימטריא
ה' פעמים גבורה ה' פעמים גבורה שווה 1080 עם הכולל. (וידוע כי הוא נקרא גם "משפט" על שם כך. וכן גימטריא משפ"ט --
ה' פעמים אלהי"ם ה' פעמים אלהי"ם שווה 430 עם הכולל):
תפארת[9] גימטריא אברהם יצחק וישראל ע"ה עם הכולל/ים[10] , ויתר פ' - גימטריא יסוד. <(עיין מה שכתבתי בערך אל"ף)>
גם הוא בגימטריא ארבע האימהות[11] ע"ה עם הכולל/ים בדיוק. כנגדן היה לו לתפארת ישראל ארבע נשים. הוא ודאי שש בגווניו. וזהו שכתוב "כתפארת אד"ם (מ"ה) לשבת בית" (ישעיהו מד, יג) - בית ישראל, בית הוא אשה טוב כנזכר לעיל כמה פעמים410, "וכחתן יכהן פאר" (ישעיהו סא, י).
תפארת - שרשו פארה - לשון ענף - "מְסָעֵף פֻּארָה" (ישעיהו י, לג). ופארותיו ממנו מסתעפים ענפי עץ החיים כולם:
תפאר[ה][12] - גימטריא ד' מלואי הוי"ה, ג' מלואי אהי"ה[13]. ועיין ערך עששית412:
תפאר[ה] - גימטריא שמים וארץ. עיין עוד ערך פרדשקא:
ראש פתנים - גימטריא תפארת - הוא מקבילו בסטרא אחרא:
תפוח - תכה כ"ו (מספר שם הוי"ה) בי"ט[14] (נעלם שלו) -- יעלה בידך תפו"ח שנמשל בו. וזהו "כתפוח בעצי היער [כן דודי בין הבנים] וכו'" (שיר ב, ג). היא כשושנה - עיין ערכו:
התפוח - גימטריא צבאות.
תפלה - גימטריא ת"פ אגל"א. בכח שם זה נשבר כח ת"פ הידועה[15]. שהתפלה עומדת כנגדה לבטלה. "פתות אותה פתי"ם" (ויקרא ב, ו).
וזוהי ג"ס גם סוד[16] שדרשו חז"ל סמוכים (בבא קמא צב, ב):
- ועבדתם את ה' אלהיכם - זו תפלה. וברך את לחמך - זו פ"ת שחרית. מכאן ואילך והסירותי מחל"ה - זו מר"ה הארורה, ת"פ, שסרה ע"י פ"ת ותפל"ה, שעומדים כנגדה להסירה ולבטלה.
ראה בן אדם והסתכל בעין השכל והבן מסגולת לשון הקודש, כי נורא הוא, שמלת תפלה משמשת דבר והפכו (לא נתן תִּפְלָה לאלהים (איוב א, כב)), כי לא במקרה נפל כך ולא בהסכמה אנושית, (כלשונות העמים הסכמיות הנה414. וכל רוח חיים אין בהן לא דעת ולא תבונה) כי בחכמה ודעת עליון היתה שמה, מכל חי נעלמה, חיים ומות בידה, ואוהביה יאכל פריה, נחמד להשכיל להיטיב, מה רב טוב הצפון בה ליראי ה' ולחושב"י שמו, אהוב למעלה ונחמד למטה, למען סור משאול מטה, כאשר הראית לדעת זה כחה, שיש לשמות התורה פנים ואחור (כמו שהיא כתובה פנים ואחור (יחזקאל ב, י) . על מגלה עפה יפה בדיו שחור), ונדרשת במ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. "מי יתן טהור מטמא לא אחד" (איוב יד, ד):
תפילה - גימטריא יצחק רבקה - הם יסדו ענין התפלה יחדו ככתוב "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו" (בראשית כה, כא), וכן "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד, סג) - אין שיחה אלא תפלה (ברכות כו, ב). ותקן תפלת מנחה. כשבאה רבקה על ידיה נתקנה תפלת ערבית415 (אע"פ שלא נשלמה בכל תנאיה. עד שבא יעקב וזכה בה בשלמות). מכללם נמצאת תפלה מתוקנת בכל עתותיה, קטנה וגדולה:
תר יונה - ([תר] חסר כתיב[17]) - עולים תרע"א, מלוי אדנ"י, שהיא "תֹּר אֶסְתֵּר" (אסתר ב, טו) ויונה תמה:
תרח עם ג' אותיות - הרי ס"מ וזוגו. לכן עבד אלהים אחרים. ונצרף בשעבוד מצרים שהיו לו שני קצים -- ת' שנה, גם ר"י - גימטריא תר"ח עם האותיות. אחת יתרה לכלול שני החשבונות.
בימיו התחילו שני אלפים תורה. לכן[18] תור"ה גימטריא תרח עם האותיות416:
תריג - שכ"ה דינין ורפ"ח ניצוצין (דחכמה ובינה)[19], הם סוד מצות עשה ולא תעשה:
תשרי - היא "רֵשִׁית השנה" (חסר בכתוב) (דברים יא, יב).
וגימטריא
י' פעמים אלהי"ם י' פעמים אלהי"ם שווה 860 [עם] ד"ן[20]. לכן ראש השנה הוא יום הדין. עיין ערך שנה:
תתרף (עם הכולל גימטריא תפארת) רגעים לשעה (עם הכולל גימטריא שלום) -- ערך עששית[21], גוף וברית כחדא שריין (זהר חלק ג רכג, ב). עיין ערך שעה:
הערות ויקיעורכים
[עריכה]- ^ כאן הגהתי. ובדפוס אלטונא ומהדורת צוויבל כתוב "תבנית" - ויקיעורך
- ^ (פסחים קיב, ב) - צוויבל
- ^ א א"ה אה"י אהי"ה
- ^ [עם האותיות] - צוויבל
- ^ (קידושין ל, ב) - צוויבל
- ^ כאן הגהתי על פי ההגיון. ובדפוס אלטונא ובצוויבל כתבו י' פעמים וי"ה י' פעמים וי"ה שווה 210. ו' פעמים היה ו' פעמים היה שווה 120. י' פעמים הוה י' פעמים הוה שווה 160, ה' פעמים הו"י ה' פעמים הו"י שווה 105 - אשר אינו מתאזן בחשבון. וכנראה שהטעות נבעה מכך שצריכים להחשיב פעמיים את החישוב של ה' פעמים יה"ו, וקיצרו את זה על ידי כתיבת י' פעמים יה"ו פעם אחת, והשאירו בטעות ה' פעמים יה"ו. ואכמ"ל. - ויקיעורך
- ^ לא הבנתי - ויקיעורך
- ^ ראה(בראשית רבה סח, יא)
- ^ ערך זה בעייתי, גם בחשבון האבות וגם בחשבון האמהות ראה בהמשך. נלע"ד להגיה כאן התפארת ואז הכל מתיישב. אברהם יצחק וישראל עם ג' כוללים ועוד פ' של מילת יסוד. ובנוסף שרה רבקה רחל לאה במכוון. אבל השארתי את הגירסה כמות שהיא מופיע בדפוס אלטונא וצוויבל - ויקיעורך
- ^ החשבון בעייתי, וראה בהערה הקודמת. לחלופין, ניתן למחוק כאן את הוי"ו בתחילת מילת 'ישראל', ואז אברהם יצחק ישראל יסוד מגיע לתפארת עם הכוללים שלהם. אולם אינו מתיישב עם חישוב הד' אמהות כדלקמן... - ויקיעורך
- ^ שרה רבקה רחל לאה
- ^ כאן ובערך הבא הגהתי "תפארה" במקום "תפארת" (וכן נראה קצת מסריקת דפוס אלטונא), ואז הכל מתיישב על נכון. והגירסא על פי מהד' צוויבל של "פארת" דחוק - ויקיעורך
- ^ רל"ב תנ"ה - ויקיעורך
- ^ כ"ו פעמים י"ט כ"ו פעמים י"ט שווה 494
- ^ לילי"ת
- ^ כך נראה לענ"ד הגירסא בדפוס אלטונה, וביאורו "וזוהי גם סוד..". ובשונה ממהדורת צוויבל שגורס ג"ם לכאורה ללא טעם - ויקיעורך
- ^ (בראשית טו, ט) - צוויבל
- ^ "וכן" בדפוס אלטונא - ויקיעורך
- ^ שכ"ה רפ"ח
- ^ עם ד' אותיות 'תשרי', כנלע"ד - ויקיעורך
- ^ ועיין בערך עששית - ויקיעורך