ערכי לשון הקודש - אכל
מראה
- "ולא אָכַל יתום ממנה" (איוב לא יז), "וְאָכַלְתָּ ושׂבעת" (דברים יא טו), ועל דרך משל, "אָ ֽכְלָה ומחתה פיה" (משלי ל כ).
- והשם "ויתן אֹכֶל בערים" (בראשית מא מח).
- ומשקל אחר "בכח הָ ֽאֲכִילָה ההיא" (מלכים א יט ח).
- ומשקל אחר "ואט אליו אוֹכִיל" (הושע יא ה). ויש אומרים שהוא מבנין הפעיל כמו "אאכיל".
- ובתוספת מ"ם "לְמַאֲכַל לעוף השׁמים" (ירמיהו ז לג), "וּמַאֲכַל שׁלחנו" (מלכים א י ה).
- ומשקל אחר "מַכֹּלֶת לביתו" (מלכים א ה כה), חסר האל"ף, ועקרו "מַאֲכֹלֶת", כמו "מַאֲכֹלֶת אשׁ" (ישעיהו ט ד).
- והנפעל "ואם הֵאָכֹל יֵאָכֵל" (ויקרא ז יח), "אשׁר לא תֵּאָכַלְנָה מרוע" (ירמיהו כט יז).
- והפועל הכבד "וַיַּ ֽאֲכִילֵנִי את המגלה" (יחזקאל ג ב), ו"בטנך תַּ ֽאֲכֵל" (יחזקאל ג ג), ענין האכילה בדבר מאכל ידוע.
- ובענין אכילת האש וביעורו, "אשׁ אוֹכְלָה הוא" (דברים ד כד).
- והנפעל "וְנֶ ֽאֱכַל גדישׁ" (שמות כב ה).
- והפועל המרובע "תְּאָכְלֵהוּ אשׁ" (איוב כ כו).
- ושלא נזכור שם פועלו מהדגוש "אֻכְּלוּ כקשׁ יבשׁ מלא" (נחום א י), ובא מלא "והסנה איננו אוּכָּל" (שמות ג ב).[1]
- והשם "והיתה לשׂרפה מַאֲכֹלֶת אשׁ" (ישעיהו ט ד), "ויהי העם כְּמַאֲכֹלֶת אשׁ" (ישעיהו ט יח).
- ובענין השחחה וכליון, "וְאָכַלְתָּ את כל העמים" (דברים ז טז), "על כן אלה אָ ֽכְלָה ארץ" (ישעיהו כד ו), "ארץ אֹכֶלֶת יושׁביה" (במדבר יג לב), "כי יוֹכְלוּ אתיקים מהנה" (יחזקאל מב ה), רצונו לאמר שיתפסו הזויות מהם, וכן תרגם יונתן "ארי נסיבן זויין מנהון", וכן בלשון הזה בדברי רבותינו ז"ל (בבא בתרא דף יד.) "כמה לוחות אוכלות בארון ששה".
- ובענין כריתת החרב "וְאָ ֽכְלָה חרב" (ירמיהו מו י), "הלנצח תֹּאכַל חרב" (שמואל ב ב כו), ותי"ו "תאכל" כנגד החרב, כלומר אם חרבך תאכל לנצח, כמו "וחרבי תֹּאכַל בשׂר" (דברים לב מב), או פירושם אכילה ממש דרך משל, כמו שאמר "אשׂכיר חצי מדם" (שם), וכן אמר "חרב לי"י מלאה דם הדשׁנה מחלב" (ישעיה לד, ו).
- ושלא נזכר פועלו מהדגוש "חרב תְּאֻכְּלוּ" (ישעיהו א כ), פירוש: בחרב תאכלו, כלומר אם תשמעו "טוב הארץ תאכלו. ואם תמאנו" (שם) לא תהיו אוכלים, כי אם אכולים לחרב.
- ונקרא גם כן הסכין מאכלת, על שם שהוא אוכל ומכלה, "ויקח את הַמַּאֲכֶלֶת" (בראשית כב ו), ולרבים "וּמַאֲכָלוֹת מתלעותיו" (משלי ל יד).
- וכלם שהם משרש אכל ענין אחד הם, כי אכילת הלחם וכל מאכל, כליון וביעור והשחתה הוא. וכתב אדוני אבי ז"ל משרש זה וענין זה "לְהָכִיל למען ברק" (יחזקאל כא לג), ומשפטו להאכיל.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: אכל
הערות שוליים
- ^ לפנינו הוא חסר. ועיין מנחת שי שם.
קטגוריות:
- איוב לא יז
- דברים יא טו
- משלי ל כ
- בראשית מא מח
- מלכים א יט ח
- הושע יא ה
- ירמיהו ז לג
- מלכים א י ה
- מלכים א ה כה
- ויקרא ז יח
- ירמיהו כט יז
- יחזקאל ג ב
- יחזקאל ג ג
- שמות כב ה
- איוב כ כו
- נחום א י
- שמות ג ב
- ישעיהו ט ד
- ישעיהו ט יח
- דברים ז טז
- ישעיהו כד ו
- במדבר יג לב
- יחזקאל מב ה
- ירמיהו מו י
- שמואל ב ב כו
- דברים לב מב
- ישעיהו א כ
- בראשית כב ו
- משלי ל יד
- יחזקאל כא לג
- ערכים בלשון הקודש