קטגוריה:יחזקאל כא לג

וְאַתָּ֣ה וְ - ו' החיבור
אַתָּ֣ה - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/859 a
מורפ': HC/Pp2ms בֶן בֶן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־אָדָ֗ם אָדָ֗ם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 120
מורפ': HNcmsa הִנָּבֵ֤א הִנָּבֵ֤א - פועל, נפעל, ציווי, גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: 5012
מורפ': HVNv2ms וְאָֽמַרְתָּ֙ וְ - ו' החיבור
אָֽמַרְתָּ֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq2ms כֹּ֤ה כֹּ֤ה - תואר הפועל

צורת יסוד: 3541
מורפ': HD אָמַר֙ אָמַר֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 559
מורפ': HVqp3ms אֲדֹנָ֣י אֲדֹנָ֣ - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד

צורת יסוד: 136
מורפ': HNcmpc/Sp1cs יְהֹוִ֔ה יְהֹוִ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3069
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: 413
מורפ': HR־בְּנֵ֥י בְּנֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc עַמּ֖וֹן עַמּ֖וֹן - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 5983
מורפ': HNp וְאֶל וְ - ו' החיבור
אֶל - מילת יחס

צורת יסוד: c/413
מורפ': HC/R־חֶרְפָּתָ֑ם חֶרְפָּתָ֑ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 2781
מורפ': HNcfsc/Sp3mp וְאָמַרְתָּ֗ וְ - ו' החיבור
אָמַרְתָּ֗ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqq2ms חֶ֣רֶב חֶ֣רֶב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa חֶ֤רֶב חֶ֤רֶב - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2719
מורפ': HNcfsa פְּתוּחָה֙ פְּתוּחָה֙ - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6605 a
מורפ': HVqsfsa לְטֶ֣בַח לְ - מילת יחס
טֶ֣בַח - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/2874
מורפ': HR/Ncmsa מְרוּטָ֔ה מְרוּטָ֔ה - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4803
מורפ': HVqsfsa לְהָכִ֖יל לְ - מילת יחס
הָכִ֖יל - פועל, הפעיל, מקור נסמך

צורת יסוד: l/398
מורפ': HR/Vhc לְמַ֥עַן לְמַ֥עַן - מילת יחס

צורת יסוד: 4616
מורפ': HR בָּרָֽק בָּרָֽק - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1300 b
מורפ': HNcmsa׃

וְאַתָּה בֶן אָדָם, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל חֶרְפָּתָם אשר חרפו את ישראל (כמו "שָׁמַעְתִּי חֶרְפַּת מוֹאָב וְגִדּוּפֵי בְּנֵי עַמּוֹן אֲשֶׁר חֵרְפוּ אֶת עַמִּי" - צפניה ב ח) , וְאָמַרְתָּ: חֶרֶב-חֶרֶב פְּתוּחָה שלופה מהנדן לְטֶבַח, מְרוּטָה לְהָכִיל לשאת הרג, לְמַעַן בָּרָק תהיה בוהקת (מרוב שמירקו אותה).