מ"ג יחזקאל כא לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כא · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַוָּה עַוָּה עַוָּה אֲשִׂימֶנָּה גַּם זֹאת לֹא הָיָה עַד בֹּא אֲשֶׁר לוֹ הַמִּשְׁפָּט וּנְתַתִּיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַוָּ֥ה עַוָּ֖ה עַוָּ֣ה אֲשִׂימֶ֑נָּה גַּם־זֹאת֙ לֹ֣א הָיָ֔ה עַד־בֹּ֛א אֲשֶׁר־ל֥וֹ הַמִּשְׁפָּ֖ט וּנְתַתִּֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוה עוה" - לשון עי השדה לשון חורבה אחר חורבה פעמים ושלש אשימנה כבר ניטלה מיכניה ונתנה לצדקיה ומצדקיה תנתן לגדליה הרי שתי' ומנחם חבר עוה עם עותה ושתי המלכה (אסתר א') העוינו והרשענו (תהלים קו)

"גם זאת לא היה" - גם לגדליה לא תתקיים עד בא ישמעאל בן נתניה

"אשר לו המשפט" - אשר עליו שמתי להפרע נקמתי ומשפטי

"ונתתיו" - בידו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוה עוה עוה אשימנה", לכן אשים את העטרה עוה שלש פעמים שג' פעמים העוה נבוכדנצר את העטרה מיהויקים ויהויכין וצדקיהו, עד "שגם זאת לא היה" עד שגם העטרה לא יהיה עוד כי תפסוק המלכות ולא תהיה עוד, "עד בא אשר לו המשפט" עד שבאחרית הימים יבא האיש המיועד שלו המשפט לישא את העטרה והוא המלך המשיח, "ונתתיו", לו אתן את העטרה בחזרה, שהוא ילבשנה במשפט באשר הוא יהיה ראוי לה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם זאת לא היה" - ר"ל גם ההגבהה הזאת שיהיה ליהויכין שיצא מזרעו זרובבל לא יהיה הגבהה שלימה עד בוא מזרעו מלך המשיח אשר לו משפט המלוכה ולו אתן הגבהה שלימה

"עוה עוה עוה אשימנה" - את המלכות ההיא אעשה מעוות ומעוקם ועל צדקיהו יאמר וכפל המלה שלש פעמים לומר שעד עולם לא ימלוך מי מזרעו

מצודת ציון

"עוה" - מלשון עות ועקום

"אשימנה" - מלשון שימה