מ"ג יחזקאל כא לג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות יחזקאל


<< · מ"ג יחזקאל כא · לג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה אֶל בְּנֵי עַמּוֹן וְאֶל חֶרְפָּתָם וְאָמַרְתָּ חֶרֶב חֶרֶב פְּתוּחָה לְטֶבַח מְרוּטָה לְהָכִיל לְמַעַן בָּרָק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הִנָּבֵ֤א וְאָֽמַרְתָּ֙ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אֶל־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וְאֶל־חֶרְפָּתָ֑ם וְאָמַרְתָּ֗ חֶ֣רֶב חֶ֤רֶב פְּתוּחָה֙ לְטֶ֣בַח מְרוּטָ֔ה לְהָכִ֖יל לְמַ֥עַן בָּרָֽק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל בני עמון ואל חרפתם" - אשר שמחו בנפול גורלו של נבוכדנצר בקסמיו לבא על ירושלים וחרפו אותי ואת עמי לאמר יד עכו"ם שלהם רמה

"להכיל" - להפיל חללים רבים

"למען ברק" - למען לא יחשך מראה להט שלה בחללים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואתה בן אדם הנבא אל בני עמון", ינבא על בני עמון ששמחו על שנסתלק נבוכדנצר מללחום אתם ונפל הקסם על ירושלים, וחרפו את ישראל, כמ"ש שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון, ומלבד זה שלח בעליס מלך בני עמון את ישמעאל בן נתניה להרוג את גדליה בן אחיקם כדי שלא תהיה שארית בא"י, אבל זה עצמו גרם לו שבא נבוכדנצר אח"כ ונקם מהם והחריב את בני עמון, "ואמרת חרב חרב פתוחה", ר"ל אל תחשבו שלא תבא חרב נבוכדנצר עליכם, כי החרב כבר יצאה מתערה והיא פתוחה ולא תשוב עוד אל תערה, "לטבח מרוטה", והגם שהיא עתה מרוטה שהוסר החידוד שלה, כי לע"ע לא יבא עליכם, בכ"ז מרט אותה שתהיה מוכנת אח"כ לטבח, שבעת יכבוש ירושלים תשוב צור חרבו עליכם, והיא "מרוטה להכיל למען ברק" הוא כשני טעמים שאמר למעלה שמרט החרב

  • א) "להכיל" כדי שצד הממורט יהיה בית יד שבו יכיל ויחזיק החרב, כמ"ש ויתן אותה למרטה לתפוש בכף,
  • ב) "למען ברק" שע"י שמרטה יש לה ברק ומפחדת את הרואים כמ"ש למען היות לה ברק מרוטה, ור"ל שע"י שנסתלק עתה מבני עמון יהיה לו כח אח"כ לאחוז החרב אחר שינצח את ירושלים,
  • א) שאם היה לוחם בתחלה עם בני עמון וישראל ביחד לא היה לו כח ללחום עם שני אומות,
  • ב) שעי"כ נפל פחדו על כל שכני א"י וכבשם בנקל יותר:

ביאור המילות

"פתוחה". היא הוצאת החרב מתערה שהיא סגורה בו:

"להכיל". להחזיק בה ולישא אותה, וכן נלאיתי הכיל, לישא הדבר, וכן מי יכלנו (יואל ב'), ישאנו:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרוטה להכיל" - עוד היא מלוטשת להחזיק ולסבול הרג רב ולמען הרבות ברקה וזוהרה להבהיל אנשים

"פתוחה" - שלופה היא מתערה לטבח כאומר הנה גם עליך תעבור

"חרב חרב" - כפל המלה לחוזק

"ואל חרפתם" - על חרפתם אשר חרפו את ישראל במה שהלך נבוכדנצר על ירושלים מפני הקסם

מצודת ציון

"פתוחה" - שלופה מתערה כי בהיותה בתערה כאלו היא סגורה

"להכיל" - ענין החזקה וסבל כמו כי מזבח וכו' קטן מהכיל (מלכים א' ח)