קטגוריה:יחזקאל מב ה

<< | ספר יחזקאל • פרק מ"ב • פסוק ה' | >>

והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכונות בנין.

וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת כִּי יוֹכְלוּ אַתִּיקִים מֵהֵנָּה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּכוֹנוֹת בִּנְיָן.

וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָּה מֵהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּכוֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְהַלְּשָׁכ֥וֹת וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
לְּשָׁכ֥וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/d/3957
מורפ': HC/Td/Ncfpa הָעֶלְיוֹנֹ֖ת הָ - מילית, ה' הידיעה
עֶלְיוֹנֹ֖ת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/5945 a
מורפ': HTd/Aafpa קְצֻר֑וֹת קְצֻר֑וֹת - פועל, קל, בינוני סביל, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 7114 a
מורפ': HVqsfpa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־יוֹכְל֨וּ יוֹכְל֨וּ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi3mp אַתִּיקִ֜ים אַתִּיקִ֜ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 862 b
מורפ': HNcmpa מֵהֵ֗נָה מֵ - מילת יחס
הֵ֗נָה - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, רבים

צורת יסוד: m/2007
מורפ': HR/Pp3fp מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת מֵֽ - מילת יחס
הַ - מילית, ה' הידיעה
תַּחְתֹּנ֛וֹת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: m/d/8481
מורפ': HR/Td/Aafpa וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת וּ - ו' החיבור
מֵ - מילת יחס
הַ - מילית, ה' הידיעה
תִּֽכֹנ֖וֹת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/m/d/8484
מורפ': HC/R/Td/Aafpa בִּנְיָֽן בִּנְיָֽן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1146
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְהַלְּשָׁכ֥וֹת מרכא (משרת, דרגא 5) הָעֶלְיוֹנֹ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

קְצֻר֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כִּֽי־יוֹכְל֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) אַתִּיקִ֜ים גרש (שליש, דרגא 4)

מֵהֵ֗נָה רביעי (משנה, דרגא 3)

מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת תביר (משנה, דרגא 3)

וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)

בִּנְיָֽן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְהַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת קצרות, כִּי יוֹכְלוּ יאכלו, יקצרו אַתִּיקִים מֵהֵנָה מבני התמך (שהוזכרו בפסוק ג) יתפסו חלק משטח המבנה העליון מֵהַתַּחְתֹּנוֹת ולכן הלשכות העליונות קצרות יותר מהתחתונות וּמֵהַתִּכֹנוֹת בִּנְיָן וכן מהקומה האמצעית בביניין.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וְלִשְׁכָּתָא עִלְיָתָא דְחִיקָן אֲרֵי נְסִיבָן זֵיוַיָא מִנְהֵין מֵאַרְעֲיָתָא וּמִמְצִיעָתָא בִּנְיָנָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והלשכות העליונות וגו' כי משולשות הנה וגו'" - לא הבנתי בהם כלל "כי יוכלו אתיקים" - כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"קצורות" - מלשון קצר ר"ל צרות ודחוקות

"יכלו" - כמו יאכלו והוא ענין המעטה באויר החלל ובדרז"ל כמה לוחות אוכלות בארון (ב"ב יד)

"ומהתיכונות" - מהאמצעית

מצודת דוד

"והלשכות העליונות" - הלשכות האלה שעמדו במעלה ההר כלפי המערב היו צרות ודחוסות מבפנים כי האתיקים שהיו מבפנים כמ"ש למעלה הם מעטו מהן את החלל וחזר ופירש מן התחתונות ומן התיכונות מעטו בנין האתיקים את החלל אבל מן העליונות לא מעטו את החלל כי לא עלו שמה כי כבר נתחזק הבנין במה שהיו האתיקים בתחתונות ובתיכונות

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"והלשכות העליונות קצרות", כבר בארנו שמן גג לשכת המאה נמשכו קירות בצד צפון אל גג לשכת הרצפה,ובצד דרום אל גג לשכת העשרים, בשני הצדדים בצד מזרח ובצד מערב, שעליהם בנו אתיקים (כנ"ל פסוק ג') ושם באר שהאתיקים היו משולשים שלש זה ע"ג זה בגובה, ומבואר כאן שגם הלשכות שעל גגיהם נבנו האתיקים היו ג"כ משולשות כמ"ש (בפסוק ו') "כי משולשות הנה", ר"ל שהיו הלשכות שלש זו ע"ג זו בגובה, בין לשכת העשרים בין לשכת המאה, בין לשכת הרצפה, ועל גגי הלשכות הונחו הקורות שהיה רצפה להאתיקים, (כי האתיקים האלה לא הונחו ע"ג עמודים שכבר בארתי שהיו בונים לפעמים אתיקים בחצר ע"ג עמודים עומדים בגובה ומניחים קורות מעמוד לעמוד ועליהם מניחים רצפת האתיק, אבל פה הונחו הקורות על הקירות של הלשכות מצד זה ומצד זה), ולפ"ז היה מוכרח לקצר קיר הלשכה האמצעית מן קיר הלשכה התחתונה כדי שישאר שם מקום להניח עליו רצפת האתיק התחתון, למשל אם היו קירות הלשכה התחתונה ב' אמות עשו קירות הלשכות האמצעית רק אמה ומחצה ונשאר חצי אמה פנוי מכאן ומכאן שעליהם הניחו קורות רצפת האתיק הראשון, וכן היו מוכרחים לקצר קירות הלשכות העליונות עוד חצי אמה מכל צד שיונחו עליהם הקורות שיהיו רצפה להאתיק האמצעי, והיה עובי חומת הלשכות העליונה רק אמה אחת, והקורות שהיו רצפה לאתיק העליון הונחו על גגות הלשכה העליונה כי אתיק השלישי עלה בגובה על גג העליון של הלשכות, וז"ש "והלשכות העליונות קצרות", שיערו הכתוב וסדרו, "והלשכות העליונות קצרות בנין מהתחתונות ומהתיכונות כי יוכלו אתיקים מהנה", ר"ל שהבנין (ר"ל הקירות שבם נבנו הלשכות) של הלשכות העליונות היו קצרות מהבנין (היינו מהקירות) של לשכות התחתונות והתירונות, על ידי שהעתיקים אכלו ולקחו מן הבנין, שהבנין נתמעט מבחוץ להניח עליו ראשי קורות רצפת האתיקים, ועי"ז נתרחבו האתיקים כי כשיעור שנכנס בעובי החומה של הלשכות נתרחבו האתיקים, ועז"א שהם אכלו מהם, ודייק לומר "קצרות בנין", שרק הבנין שהוא רוחב החומה נתקצרה בעוביה אבל הלשכה בעצמה בפנים לא נתקצרה עי"ז (וזה מובן ממילא שכמו שבנין הלשכות העליונות נתקצר מן התיכונות, שה"ה שבנין הלשכות התיכונות נתקצר מן בנין התחתונות, רק שדבר זה אינו חידוש ועיקר החידוש הוא שגם העליונות נתקצר בנינם, הגם שבעליונות היה יכול לבנות באופן שלא יתקצר הבנין, והוא שלא יניח ראשי קורות האתיק האמצעי מצפון לדרום על קירות הלשכות רק יניח אותם ממזרח למערב על קירות האתיק עצמו מקיר המערבי לקיר המזרחי, ולכן הודיעני שגם האתיק השני הניח ראשי קורות על קירות הלשכות, שבזה הבנין חזק יותר, ועי"ז נתקצרו גם קירות הלשכות העליונות, וכ"ש קירות הלשכות התיכונות שלא היה אפשר להניח הקורות רק על קירות הלשכות):