קטגוריה:יחזקאל מב ו

<< | ספר יחזקאל • פרק מ"ב • פסוק ו' | >>

כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות מהארץ.

כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי הַחֲצֵרוֹת עַל כֵּן נֶאֱצַל מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּיכֹנוֹת מֵהָאָרֶץ.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֤י כִּ֤י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ - פועל, פועל (Pu'al), בינוני סביל, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 8027
מורפ': HVPsfpa הֵ֔נָּה הֵ֔נָּה - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, נקבה, רבים

צורת יסוד: 2007
מורפ': HPp3fp וְאֵ֤ין וְ - ו' החיבור
אֵ֤ין - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/369
מורפ': HC/Tn לָהֶן֙ לָ - מילת יחס
הֶן֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, רבים

צורת יסוד: l
מורפ': HR/Sp3fp עַמּוּדִ֔ים עַמּוּדִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5982
מורפ': HNcmpa כְּעַמּוּדֵ֖י כְּ - מילת יחס
עַמּוּדֵ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: k/5982
מורפ': HR/Ncmpc הַחֲצֵר֑וֹת הַ - מילית, ה' הידיעה
חֲצֵר֑וֹת - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/2691 a
מורפ': HTd/Ncbpa עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־כֵּ֣ן כֵּ֣ן - מילית, הצבעה

צורת יסוד: 3651 c
מורפ': HTm נֶאֱצַ֗ל נֶאֱצַ֗ל - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 680
מורפ': HVNp3ms מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת מֵ - מילת יחס
הַ - מילית, ה' הידיעה
תַּחְתּוֹנ֛וֹת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: m/d/8481
מורפ': HR/Td/Aafpa וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת וּ - ו' החיבור
מֵ - מילת יחס
הַ - מילית, ה' הידיעה
תִּֽיכֹנ֖וֹת - תואר, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/m/d/8484
מורפ': HC/R/Td/Aafpa מֵהָאָֽרֶץ מֵ - מילת יחס
הָ - מילית, ה' הידיעה
אָֽרֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: m/d/776
מורפ': HR/Td/Ncbsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הֵ֔נָּה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֵ֤ין מהפך (משרת, דרגא 5) לָהֶן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַמּוּדִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)

כְּעַמּוּדֵ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)

הַחֲצֵר֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

עַל־כֵּ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) נֶאֱצַ֗ל רביעי (משנה, דרגא 3)

מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת תביר (משנה, דרגא 3)

וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת טפחא (מלך, דרגא 2)

מֵהָאָֽרֶץ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת בעלות 3 קומות הֵנָּה, וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי הַחֲצֵרוֹת - עַל כֵּן נֶאֱצַל נגרע מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּיכֹנוֹת מֵהָאָרֶץ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

אֲרֵי מִתַּלְתָּן אִינוּן וְלֵית לְהוֹן עַמוּדִין כְּעַמוּדֵי דָרָתָא עַל כֵּן דְחִיקָן מֵאַרְעֲיָתָא וּמִמְצִיעָתָא מֵאַרְעָא:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"נאצל" - ענין הפרשה כמו אצלת לי ברכה (בראשית כז)

מצודת דוד

"על כן וגו'" - ר"ל הואיל והיה הצורך לעשות עמודים גם בפנים לכן נלקח ונפרש מחלל לשכות התחתונות ומהתיכונות מהארץ ר"ל כלפי רצפת התיכונות מעטו האתיקים את החלל אבל לא כלפי התקרה כי האתיקים היו הולכים וכלים כלפי מעלה ולא הגיעו עד התקרה כי כבר נתחזק הבנין ועיין בצורה

"ואין להן וגו'" - ר"ל אין תועלת להן בעמודים כלפי החוץ לבד כדרך עמודי החצירות כי לא יתחזקו באלה

"כי משולשות הנה" - בא ליתן טעם למה היו אתיקים בפנים למעט החלל ואמר לפי שבנין הלשכות היו משולשות שלשה עליות זו ע"ג זו ולכן צריך לחזק הבנין

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"כי משולשת הנה", באר את הדבר, מפני שהאתיקים וכן הלשכות היו משולשות, ולכן היו בהם תחתונות ותיכונות ועליונות, "ואין להם עמודים כעמודי החצרות" באר הטעם שהוצרך להניח את הקורות על הקירות של הלשכות ולמה לא הניח קורות רצפת האתיקים על עמודים כדרך הרגיל באתיקים שבונים בחצרות שמעמידים עמודים וממשיכים קורות מעמוד לעמוד כנ"ל, עז"א שלא רצה להעמיד עמודים לצורך האתיקים, מפני שהעמודים ימעטו את רוחב הדרך שבין הלשכות, "על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ" ר"ל לכן נאצל ונגרע בכל פעם מן בנין הלשכה אל האתיק, ונלקח אליהם מן גג הלשכות התחתונות ומן גג הלשכות התיכונות, מהארץ שלהם היינו מהרצפה של האתיק התחתון, וגג הלשכה התיכונה היא הארץ והרצפה של האתיק התיכון, ונאצל מהארץ מן הלשכה אל האתיק, שעליו הונחו קורות האתיקים: