משנה בבא קמא ט יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ט · משנה יא | >>
הגוזל את הגר ונשבע לו, ומת, הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים ואשם למזבח, שנאמר (במדבר ה, ח): ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו, האשם המושב ליי לכהןמה, מלבד איל הכפורים אשר יכפר בו עליו.
היה מעלה את הכסף ואת האשם, ומת, הכסף ינתן לבניו, והאשם ירעה עד שיסתאב, וימכר ויפלו דמיו לנדבה.
הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת,
- הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים, וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ,
- שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה):
- "וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו,
- הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' – לַכֹּהֵן,
- מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו".
- שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה):
- הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וּמֵת,
- הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו,
- וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,
- וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה:
הגוזל את הגר, ונשבע לו - ומת,
- הרי זה משלם קרן וחומש לכהנים, ואשם למזבח,
- שנאמר: "ואם אין לאיש גואל להשיב האשם אליו" (במדבר ה ח) וכו'.
- היה מעלה את הכסף, ואת האשם - ומת,
- הכסף - ינתן לבניו,
- והאשם - ירעה עד שיסתאב,
- וימכר, ויפלו דמיו לנדבה.
כבר ידעת כי הגר כשמת ולא הניח בנים בקדושה כי אין לו יורש, וכל הקודם בנכסיו זכה. ועל הגר שמת שאין לו יורשים נאמר "ואם אין לאיש גואל"(במדבר ה, ח), אבל לאיש מישראל אי אפשר שלא יהיה לו גואל כי קבלה הוא בידינו, אם כן האיש שישאר משבטו הוא ירשנו.
וכבר ידעת כי בכל מקום שיאמר נדבה - רוצה לומר עולת נדבה, וכבר בארנו זה במסכת שקלים. ודיני עולת נדבה יתבאר לך מזה הפסוק שהביא ראיה על זו ההלכה, שאשם נקרא הקרן שהוא מחזיר, כלומר הגזילה בעינה או דמיה:
שנאמר ואם אין לאיש גואל - ואין לך אדם בישראל שאין לו גואלים למעלה עד יעקב אבינו. אלא זה הגר שמת ואין לו יורשין:
ומת - הגזלן:
הכסף ינתן לבניו - של גזלן. שכבר זכה בהן ממיתת הגר, אלא דהשבה בעי למעבד כי היכי דתהוי ליה כפרה אשבועתיה, והשתא תו ליכא כפרה כיון דמית ליה:
והאשם ירעה - כדין אשם שמתו בעליו, דקיי"ל כל שבחטאת מתה באשם רועה:
עד שיסתאב - עד שיפול בו מום:
ויפלו דמיו לנדבה - לקיץ המזבח לקנות מהם עולות:
להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן. ת"ר אשם זה קרן. המושב. זה חומש. כשהוא אומר מלבד איל הכפורים הוי אומר אשם זה קרן. ולמה קוריהו אשם שאם החזירו בלילה דלא יצא החזירו לחצאין לא יצא. ואין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר. כדין אשם. גמרא:
(מה) (על המשנה) לכהן. ת"ר אשם זה קרן. המושב זה חומש. כשהוא אומר מלבד איל הכפורים, הוי אומר אשם זה קרן. ולמה קורהו אשם, שאם החזירו בלילה דלא יצא, החזירו לחצאין לא יצא, ואין חולקים גזל הגר כנגד גזל הגר כדין אשם. גמרא:
הגוזל את הגר וכו': ואיתא בגמ' דכהנים בגזל הגר כמקבלי מתנות הן ואם גזל חמץ מן הגר שאין לו יורשין ועבר עליו הפסח חייב ליתן לכהנים את דמיו כשעת הגזלה שאם יתנהו להם עכשיו אינה מתנה שהרי הוא אסור בהנאה ואילו היה הגר קיים היה אומר לו הש"ל:
יכין
ואם אין לאיש גואל: וזה אפשר רק בגר, דהרי כל ישראל יש לו קרוב במשפחתו:
להשיב האשם אליו האשם המושב לה' לכהן: ר"ל הקרן והחומש שחייב להשיבם, קנאם ה', ויתנן לכהן:
מלבד איל הכפורים: היינו אשם גזילות שמביא:
היה: הגוזל את הגר:
מעלה את הכסף ואת האשם ומת: הגזלן:
הכסף ינתן לבניו: של גזלן, דגם הגזלן כבר זכה בהן משמת הגר, רק שהיה חייב להשיבם כדי שיתכפר, ומדמת א"צ תו כפרה:
והאשם ירעה עד שיסתאב: שיפול בו מום, מדמת בעליו, דקיי"ל כל שבחטאת מתה, באשם ירעה:
וימכר ויפלו דמיו לנדבה: לעולות קיץ המזבח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
הרשב"א |
תוספות רי"ד |
מאירי |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש