לדלג לתוכן

משנה בבא בתרא ט ח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ט · משנה ח | >>

נפל הבית עליו ועל אביו או עליו ועל מורישיו והיתה עליו לא כתובת אשה ובעל חוב, יורשי האב לב אומרים, הבן מת ראשון ואחר כך מת האב; בעלי החוב אומרים, האב מת ראשון ואחר כך מת הבן, בית שמאי אומרים, יחלוקו.

ובית הלל אומרים, נכסים בחזקתן.

נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אָבִיו,

אוֹ עָלָיו וְעַל מוֹרִישָׁיו,
וְהָיְתָה עָלָיו כְּתֻבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב,
יוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים:
הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב;
בַּעֲלֵי הַחוֹב אוֹמְרִים:
הָאָב מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן,
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים,
יַחֲלֹקוּ;
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים,
נְכָסִים בְּחֶזְקָתָן:

נפל הבית -

עליו ועל אביו,
עליו ועל יורשיו,
עליו ועל מורישיו,
והיתה עליו - כתובת אישה, ובעלי חוב,
יורשי האב אומרין: הבן מת ראשון - ואחר כך מת האב,
ויורשי הבן אומרין: האב מת ראשון - ואחר כך מת הבן,
בית שמאי אומרין: יחלוקו.
בית הלל אומרין: הנכסים - בחזקתן.

מה שאומרים יורשי האב הבן מת ראשון, ואחר כך האב - אין להם תועלת על יורשי הבן, לפי שיורשי הבן ירשו זקנם כשמת, כמו שקבענו עיקר בפרק שלפני זה. אבל אומר זה לבעלי חוב דבן, יורשי הבן, רצונו לומר שאותם שזכו בנכסיו כמו שזוכים בהם היורשים.

ומה שאומרים בית הלל בחזקתן - רצונו לומר בחזקת יורשי האב:


יורשי האב אומרים הבן מת ראשון - ואין בעל חוב יכול להפרע מנכסים אלו שהרי לא זכה בהן הבן מעולם:

ובעלי חחוב אומרים האב מת ראשון - ונפלו הנכסים שעה אחת לפני הבן. והם משועבדים לכתובת אשה ובעלי חוב:

בית שמאי אומרים יחלוקו - דקסברי בית שמאי שטר העומד לגבות כגבוי דמי, ויורשי האב ובעלי חוב תרווייהו מוחזקים הוו, לפיכך יחלוקו:

ובית הלל אומרים - הנכסים בחזקת יורשים וכמוחזקים דמו לג ובעל חוב בא להוציא מידם ועליו להביא ראיה שהאב מת תחילה:

וחיתה עליו. על )ראובן כתובת אשה או בעלי חוב. ואין לו במה לפרוע. הרשב"ם:

יורשי האב אומרים וכו'. בנפל הבית עליו ועל אביו קאי. שיורשי יעקב. כגון בני יעקב שמעון ולוי אחי ראובן. או אפילו חנוך ופלוא בני ראובן שגם הם יורשי יעקב אומרים הבן מת ראשון. דהיינו ראובן מת ראשון ומכח אבוה דאב קאתינא וכו'. ולענין נפל הבית עליו ועל מורישיו שייך למתני יורשי מורישיו אומרים וכו'. רשב"ם:

ובית הלל אומרים הנכסים בחזקתן. כתב הר"ב בחזקת היורשים וכמוחזקים דמו. וז"ל הרשב"ם בחזקת יורשי האב. שהרי הם יורשים ודאי. או מיעקב או מראובן וכמוחזקים דמו. שהרי יעקב מוחזק בנכסיו היו ואלו באים מכחו. ע"כ:

(לא) (על המשנה) עליו. על הבן, כתובת אשה או בע"ח ואין לו ממה לפרוע. ר"ש:

(לב) (על המשנה) האב. בנפל עליו ועל אביו קאי. ולענין עליו ועל מורישיו שייך למתני יורשי מורישיו. ר"ש:

(לג) (על הברטנורא) וז"ל הר"ש בחזקת יורשי האב, שהרי הם יורשים ודאי כו' וכמוחזקים דמו, שהרי יעקב מוחזק בנכסיו הוה ואלו באים מכחו:

נפל הבית עליו ועל אביו וכו':    פ' החולץ (יבמות דף ל"ח) וסוף פירקין למאן דגריס לה התם כמו שמפורש ברשב"ם ז"ל בדף קנ"ח ובתוספות בדף קנ"ז. ואיתה בתוספת פ' ארוסה (סוטה דף כ"ה.) ופי' רשב"ם ז"ל נפל הבית עליו ועל אביו על ראובן ועל יעקב ואין ידוע מי מת קודם עליו ועל מורישיו על ראובן ועל מורישיו כגון אחי ראובן או אחי יעקב אביו שאין להם קרוב יותר מראובן וראובן ראוי ליורשו והיתה עליו על ראובן כתובת אשה או בעל חוב ואין לו ממה לפרוע יורשי האב אומרים הבן מת ראשון בנפל הבית עליו ועל אמו קאי שיורשי יעקב כגון בני יעקב שמעון ולוי אחי ראובן אי אפי' חנוך ופלוא בני ראובן שגם הם יורשי יעקב אומרים הבן מת ראשון דהיינו ראובן מת ראשון ומכח אבוה דאב קאתינא ולא זכה ראובן בהני נכסי כלל ונירש אנו כל נכסי יעקב ולענין נפל הבית עליו ועל מורישיו שייך למיתני יורשי מורישיו אומרים הבן מת ראשון ע"כ:

ובעלי חובות אומרים האב מת ראשון ואח"כ מת הבן:    משמע דאי אב מת ברישא וירשו הבן כדקאמר בעל חוב אע"ג דאיקני היא שהרי לא קנאו הבן אלא אחר כתיבת השטר של בעל חובו והורישו ליורשיו ואפ"ה גובה אותו ב"ח אלמא הכותב לחברו דאיקני וקנה והוריש משתעבד ור"מ היא דאמר אדם מקנה דשלב"ל גבי האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שימות בעליך וכו' כדכתבינן בפ"ג דקדושין סי' ה'. ומצאתי מוגה במקום ובעלי החוב אומרים ויורשי הבן אומרים ואין רמז לדבר ונראה שהוא טעות. וביד כולה מתניתין עד סוף הפרק בפ' חמשי דהלכות נחלות סימן ו' ח' ט'. ובטור ח"מ סימן ק"ד וסימן ר"ף:

יכין

והיתה עליו:    על הבן:

כתובת אשה ובעל חוב:    ולא היה לו נכסים אחרים לפרוע מהן:

יורשי האב אומרים הבן מת ראשון ואחר כך מת האב:    ולא יירש הבן כלום:

בית שמאי אומרים יחלוקו:    דס"ל שטר העומד לגבות כגבוי דמי, להכי הבע"ח נמי מוחזק, וחולקין כב' אוחזין בטלית [קל"ח]:

ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן:    והרי נכסים בחזקת יתמי קיימי, והכי קיימא לן [ר"פ]:

בועז

פירושים נוספים