שולחן ערוך חושן משפט רפ יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך חושן משפט · רפ · יב

מקרא לצבע סימון האותיות: סמ"ע ש"ך ט"ז באר היטב באר הגולה

שולחן ערוך

נפל הבית עליו ועל אביו או על אחד ממורישיו ואין ידוע איזה מהם מת תחלה והיתה עליו כתובת אשה ובעלי חובות הנכסים בחזקת היורשים ואין לאשה ולבעל חוב כלום:

הגה: ראובן ואשתו עם ארבע בנותיהן שהיו בבית ונפל עליהם הבית ומתו יורשי ראובן אומרים שמא ראובן או אחד מבנותיו מתו באחרונה והם יורשין הכל אפ"ה חולקין עם יורשי האשה דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל אם הבנות נשואות ובא בעל של כל אחד ומבקש חלקו חולקין הממון על ששה חלקים ארבע חלקים לבעל הבנות וחלק אחד ליורשי ראובן וחלק אחד ליורשי האשה (מרדכי פרק מי שמת):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

והיתה עליו כתובת כו':    פי' על הבן היתה כתובת אשתו או ב"ח של עצמו ואין לבן לפרוע להן אלא מאלו הנכסים שראוי לו לירש מאביו ויורשי האב אומרים הבן מת תחלה ולא ירש כלום ולא יגבו מאלו נכסים שכיון שמת בנו בחייו אינן משתלמין אלא מהמוחזק ולא מהראוי לו לבא בירושתו וב"ח או אשתו אומרים האב מת תחלה ובנו יורשו והי' מוחזק בו ונשתלם ממנו:

בחזקת היורשים:    הטעם כנזכר בס"י דמוקמינן הנכסים על חזקתן והרי היו של אביו ועוד שהן יורשים ודאין דאף אם מת האב תחלה ואח"כ הבן הן ג"כ יורשי הבן משא"כ האשה וב"ח דאין להם בה זכות אא"כ מת האב תחלה ואין ספק מוציא מידי ודאי:

והם יורשים הכל:    צריכים לומר דבאשה היתה אם של הבנות דאל"כ קשה הא אף אם אחת מבנותיו מתה באחרונה כשאין אשתו מתה בחייו אלא האיש מת בחיי אשתו אזי כתובתה נשארת בחזקת יורשיה ולמה כתב דיורשיו יורשין הכל אלא ודאי דהאשה היתה אמהן ואז הבנות יורשין גם אמהן כשמתו באחרונה ולא נשאר זכות ליורשים כ"א כשמתה היא באחרונה וק"ל:

אפ"ה חולקין:    ולא אמרינן בזה נוקמא הממון בחזקתיה דהא גם לאשה יש חזקה בכתובתה בחיי בעל' משא"כ בירוש' הנ"ל וק"ל:

דכל קבוע כמחצה על מחצה:    פי' ולא אמרי ניזול בתר רובא והרי יורשי הבעל באים מכח ה' האיש עם ד' בנותיו ושם במרדכי כ' עוד וז"ל ☜ ואם לא היו קבועות בעת מיתתן אלא מתו ביציאתן לחוץ א"כ אמרינן כל דפריש מרובא קפריש ונהרגו תחלה ד' מצד ראיבן ונשאר אחת (מצדו וא' מצד אשתו) והדר דינא דיחלוקו ואע"ג דלא נשבעה האשה על כתובת' מ"מ לא חיישינן בו היכא דמת פתאום (פי' דאז לא התפיס' צררי) עכ"ל:

אבל אם הבנות נשואות כו':    ל' "דאבל קצת מגומגם דזהו פשיטא כשיש לפנינו שש טוענין שכל אחד מבקש חלקו פשיטא שחולקין אותו לו' חלקים ובמרדכי וד"מ הביאו כתב איפכא וא"ש דכתב שם תחלה הדין אם הבנות נשואות כו' שחולקין לו' חלקים וע"ז כתב אבל אם אינן נשואות כו' יחלוקו והוא חידוש דאע"ג דאיכא ליורשי ראובן ה' צדדים לזכות אפ"ה יחלוקו משום דכל קבוע כו' וק"ל:

ש"ך - שפתי כהן

(ג) ואין ידוע כו'. ויורשי האב אומרים הבן מת תחלה ולא ירש כלום ולא יגבו מאלו נכסי' שכיון שמת בנו בחייו אינן משתלמין אלא מהמוחזק ולא מהראוי עכ"ל סמ"ע וכן הוא בטור ואזדא לטעמיה דלעיל ס"ס ק"ד אבל לפי מ"ש שם דיש פוסקי' דב"ח נוטל בראוי א"כ הכא היינו טעמא משום דהיורשים אומרים מאבוהא דאבא קאתינא וכמ"ש שם א"נ יורשים היינו אחיו מורישיו אחי דאבו' וכן הוא בש"ס פ' מ"ש מפי' רשב"ם שאומרים ראובן מת ראשון ואחריו מת יעקב אביו וירשנו כל נכסיו של אבינו ואין לראובן אחיו [אחינו] חלק בהן שהרי הוא מת תחלה ובן אין לו דהכא ודאי לאו מכח ראובן באין לירש שהרי גם הם ראויים לירש יעקב כמוהו מורישיו אחי דאבוה אחי יעקב עשו דוד ראובן ובנפל הבית עליו ועל מורישיו דהיינו עשו אחי יעקב אביו יורשי מורישיו כגון אחי עשו אומרים ראובן מת תחלה ועשו מת אחרון ואנו יורשי' כל נכסיו כי לא יירש ראובן בן יעקב בנכסי עשו דודו תחת יעקב אבינו [אביו] שמת כבר שהרי ראובן מת תחלה ואח"כ מת עשו אבל אי ליכא לא הא ולא הא כגון שנפלו לו נכסים לאח"מ מאבי אמו שאחיו מן האב אינן יכולים לירש אם לא מכחו ב"ח גובה מהן למ"ד ב"ח גובה בראוי וכמ"ש שם אבל כתובות אשה בכל ענין אינה גובה דהא קי"ל דאינה ניגבת מן הראוי וכמו שנתבא' בא"ע סי' ק' ס"ב ועמ"ש שם:



באר היטב

(יא) עליו:    פירוש על הבן ויורשי האב אומרים הבן מת תחלה ולא ירש כלום ולא יגבו מאלו נכסים דה"נ ראוי לו לבא בירושתו והן אינן משתלמין אלא מהמוחזק ובע"ח או אשתו אומרים האב מת תחלה ובנו יורשו והיה מוחזק בהן משתלם ממנו עכ"ל הסמ"ע וכן הוא בטור וכתב הש"ך דלטעמי' אזיל כפי שפסק בסוף סימן ק"ד אבל במ"ש שם דיש פוסקים דבע"ח נוטל בראוי א"כ הכא היינו טעמא משום דהיורשים אומרים מאבוה דאבא קאתינא א"נ יורשים היינו אחי ומורישיו אחי דאבוה וכן הוא בש"ס פ' מ"ש מפירוש רשב"ם שאומרים ראובן מת ראשון ואחריו כו' ע"ש אבל כתובת אשה בכל ענין אינה גובה דהא קי"ל דאינה נגבית מן הראוי וכמ"ש באבן העזר סי' ק' ס"ב ע"ש עכ"ל.


(יב) היורשים:    דמוקמינן הנכסים על חזקתן והרי היו של אביו ועוד שהן יורשיו ודאין דאף אם מת האב תחלה הן ג"כ יורשי הבן משא"כ האשה ובע"ח דאין להן זכות אא"כ מת האב תחלה ואין ספק מוציא מידי ודאי. סמ"ע.


(יג) חולקין:    ולא אמרינן בזה נוקמא הממון אחזקתיה דהא גם לאשה יש חזקה בכתובתה בחיי בעלה משא"כ בירוש' הנ"ל. שם.


(יד) אבל:    כתב הסמ"ע דלשון אבל הוא קצת מגומגם דזהו פשיטא כו' ע"ש.



קצות החושן

▲ חזור לראש