ישעיהו כו
קיצור דרך: t1026
תנ"ך > ישעיהו > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו
הפרק במהדורה המוטעמת
כו א בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יוּשַׁ֥ר הַשִּׁיר־הַזֶּ֖ה בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֑ה עִ֣יר עׇז־לָ֔נוּ יְשׁוּעָ֥ה יָשִׁ֖ית חוֹמ֥וֹת וָחֵֽל׃
ב פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃
ג יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם ׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ׃
ד בִּטְח֥וּ בַיהֹוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּ֚י בְּיָ֣הּ יְהֹוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים׃
ה כִּ֤י הֵשַׁח֙ יֹשְׁבֵ֣י מָר֔וֹם קִרְיָ֖ה נִשְׂגָּבָ֑ה יַשְׁפִּילֶ֤נָּה יַשְׁפִּילָהּ֙ עַד־אֶ֔רֶץ יַגִּיעֶ֖נָּה עַד־עָפָֽר׃
ו תִּרְמְסֶ֖נָּה רָ֑גֶל רַגְלֵ֥י עָנִ֖י פַּעֲמֵ֥י דַלִּֽים׃
ז אֹ֥רַח לַצַּדִּ֖יק מֵישָׁרִ֑ים יָשָׁ֕ר מַעְגַּ֥ל צַדִּ֖יק תְּפַלֵּֽס׃
ח אַ֣ף אֹ֧רַח מִשְׁפָּטֶ֛יךָ יְהֹוָ֖ה קִוִּינ֑וּךָ לְשִׁמְךָ֥ וּלְזִכְרְךָ֖ תַּאֲוַת־נָֽפֶשׁ׃
ט נַפְשִׁ֤י אִוִּיתִ֙ךָ֙ בַּלַּ֔יְלָה אַף־רוּחִ֥י בְקִרְבִּ֖י אֲשַׁחֲרֶ֑ךָּ כִּ֞י כַּאֲשֶׁ֤ר מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לָאָ֔רֶץ צֶ֥דֶק לָמְד֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
י יֻחַ֤ן רָשָׁע֙ בַּל־לָמַ֣ד צֶ֔דֶק בְּאֶ֥רֶץ נְכֹח֖וֹת יְעַוֵּ֑ל וּבַל־יִרְאֶ֖ה גֵּא֥וּת יְהֹוָֽה׃
יא יְהֹוָ֛ה רָ֥מָה יָדְךָ֖ בַּל־יֶחֱזָי֑וּן יֶחֱז֤וּ וְיֵבֹ֙שׁוּ֙ קִנְאַת־עָ֔ם אַף־אֵ֖שׁ צָרֶ֥יךָ תֹאכְלֵֽם׃
יב יְהֹוָ֕ה תִּשְׁפֹּ֥ת שָׁל֖וֹם לָ֑נוּ כִּ֛י גַּ֥ם כׇּֽל־מַעֲשֵׂ֖ינוּ פָּעַ֥לְתָּ לָּֽנוּ׃
יג יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּעָל֥וּנוּ אֲדֹנִ֖ים זוּלָתֶ֑ךָ לְבַד־בְּךָ֖ נַזְכִּ֥יר שְׁמֶֽךָ׃
יד מֵתִים֙ בַּל־יִ֣חְי֔וּ רְפָאִ֖ים בַּל־יָקֻ֑מוּ לָכֵ֤ן פָּקַ֙דְתָּ֙ וַתַּשְׁמִידֵ֔ם וַתְּאַבֵּ֥ד כׇּל־זֵ֖כֶר לָֽמוֹ׃
טו יָסַ֤פְתָּ לַגּוֹי֙ יְהֹוָ֔ה יָסַ֥פְתָּ לַגּ֖וֹי נִכְבָּ֑דְתָּ רִחַ֖קְתָּ כׇּל־קַצְוֵי־אָֽרֶץ׃
טז יְהֹוָ֖ה בַּצַּ֣ר פְּקָד֑וּךָ צָק֣וּן לַ֔חַשׁ מוּסָרְךָ֖ לָֽמוֹ׃
יז כְּמ֤וֹ הָרָה֙ תַּקְרִ֣יב לָלֶ֔דֶת תָּחִ֥יל תִּזְעַ֖ק בַּחֲבָלֶ֑יהָ כֵּ֛ן הָיִ֥ינוּ מִפָּנֶ֖יךָ יְהֹוָֽה׃
יח הָרִ֣ינוּ חַ֔לְנוּ כְּמ֖וֹ יָלַ֣דְנוּ ר֑וּחַ יְשׁוּעֹת֙ בַּל־נַ֣עֲשֶׂה אֶ֔רֶץ וּבַֽל־יִפְּל֖וּ יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵֽל׃
יט יִֽחְי֣וּ מֵתֶ֔יךָ נְבֵלָתִ֖י יְקוּמ֑וּן הָקִ֨יצוּ וְרַנְּנ֜וּ שֹׁכְנֵ֣י עָפָ֗ר כִּ֣י טַ֤ל אוֹרֹת֙ טַלֶּ֔ךָ וָאָ֖רֶץ רְפָאִ֥ים תַּפִּֽיל׃
כ לֵ֤ךְ עַמִּי֙ בֹּ֣א בַחֲדָרֶ֔יךָ וּֽסְﬞגֹ֥ר דלתיך דְּלָֽתְךָ֖ בַּעֲדֶ֑ךָ חֲבִ֥י כִמְעַט־רֶ֖גַע עַד־יעבור־יַעֲבׇר־זָֽעַם׃
כא כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהֹוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ וְלֹא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל
ב פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים
ג יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח
ד בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים
ה כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר
ו תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים
ז ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס
ח אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש
ט נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל
י יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה
יא יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם
יב יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו
יג יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך
יד מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו
טו יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ
טז יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו
יז כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה
יח הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל
יט יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל
כ לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך [דלתך] בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור [יעבר] זעם
כא כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה
א בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל.
ב פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים.
ג יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ.
ד בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים.
ה כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרוֹם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר.
ו תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים.
ז אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס.
ח אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ.
ט נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
י יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְהוָה.
יא יְהוָה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם אַף אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם.
יב יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ.
יג יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ.
יד מֵתִים בַּל יִחְיוּ רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.
טו יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְהוָה יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.
טז יְהוָה בַּצַּר פְּקָדוּךָ צָקוּן לַחַשׁ מוּסָרְךָ לָמוֹ.
יז כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה.
יח הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אֶרֶץ וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
יט יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.
כ לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דלתיך [דְּלָתְךָ] בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יעבור [יַעֲבָר] זָעַם.
כא כִּי הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ לִפְקֹד עֲוֺן יֹשֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ.
(א) בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל.
(ב) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים.
(ג) יֵצֶר סָמוּךְ תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם כִּי בְךָ בָּטוּחַ.
(ד) בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים.
(ה) כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרוֹם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר.
(ו) תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל רַגְלֵי עָנִי פַּעֲמֵי דַלִּים.
(ז) אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס.
(ח) אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ.
(ט) נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
(י) יֻחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְהוָה.
(יא) יְהוָה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם אַף אֵשׁ צָרֶיךָ תֹאכְלֵם.
(יב) יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ.
(יג) יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ.
(יד) מֵתִים בַּל יִחְיוּ רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ.
(טו) יָסַפְתָּ לַגּוֹי יְהוָה יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ רִחַקְתָּ כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.
(טז) יְהוָה בַּצַּר פְּקָדוּךָ צָקוּן לַחַשׁ מוּסָרְךָ לָמוֹ.
(יז) כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה.
(יח) הָרִינוּ חַלְנוּ כְּמוֹ יָלַדְנוּ רוּחַ יְשׁוּעֹת בַּל נַעֲשֶׂה אֶרֶץ וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
(יט) יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.
(כ) לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דלתיך [דְּלָתְךָ] בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יעבור [יַעֲבָר] זָעַם.
(כא) כִּי הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ לִפְקֹד עֲוֺן יֹשֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ.
א בַּיּוֹם הַהוּא בו יופלו מבצרי האויבים יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה עד פסוק יט בְּאֶרֶץ יְהוּדָה:
עִיר עָז עוז לָנוּ, יְשׁוּעָה לישועה יָשִׁית יכין ה' חוֹמוֹת וָחֵל חומה פנימית.
ב
פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.
ג
יֵצֶר סָמוּךְ את בעלי הלב הסומך על ה' תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם תשמור בשלום, כִּי בְךָ בָּטוּחַ הם בוטחים.
ד
בִּטְחוּ בַיהוָה עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ-יְהוָה צוּר עוֹלָמִים מחסה לנצח.
ה
כִּי הֵשַׁח הנמיך יֹשְׁבֵי מָרוֹם, קִרְיָה נִשְׂגָּבָה, יַשְׁפִּילֶנָּה, יַשְׁפִּילָהּ עַד אֶרֶץ, יַגִּיעֶנָּה עַד עָפָר.
ו
תִּרְמְסֶנָּה רָגֶל, רַגְלֵי עָנִי אפילו רגליהם של עניים, פַּעֲמֵי דַלִּים.
ז
אֹרַח דרך לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים ישרה, יָשָׁר מַעְגַּל נתיב צַדִּיק תְּפַלֵּס תשווה, תסלול.
ח
אַף אֹרַח גם לדרך מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָה קִוִּינוּךָ, לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ.
ט
נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ רצתה את קרבתך בַּלַּיְלָה, אַף רוּחִי בְקִרְבִּי גם כאשר אני ער ונפשי בתוכי אֲשַׁחֲרֶךָּ. כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ נעשים בארץ, צֶדֶק לָמְדוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל.
י
יֻחַן רָשָׁע אם הרשע יקבל חנינה בַּל לָמַד הוא לא ילמד צֶדֶק, בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל אפילו בארץ מלאה צדק הוא ממשיך לעשות עוול, וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת יְהוָה.
{ס}
יא
יְהוָה רָמָה יָדְךָ בַּל יֶחֱזָיוּן הרשעים אינם רואים זאת, יֶחֱזוּ וְיֵבֹשׁוּ קִנְאַת עָם בראייתם את קנאת ה' לעמו, אַף אֵשׁ צָרֶיךָ את צריך תֹאכְלֵם.
{ס}
יב יְהוָה תִּשְׁפֹּת תשים שָׁלוֹם לָנוּ, כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ את גמול כל מעשינו הרעים פָּעַלְתָּ לָּנוּ.
יג יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדֹנִים זוּלָתֶךָ היו לנו שליטים חוץ ממך, מלכי הגויים שכבשו את ארצנו, ובכל זאת -, לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ. יד מֵתִים ואותם שליטים זרים עכשיו מתו - בַּל יִחְיוּ, רְפָאִים הם הפכו לרוחות רפאים - בַּל יָקֻמוּ, לָכֵן פָּקַדְתָּ וַתַּשְׁמִידֵם וַתְּאַבֵּד כָּל זֵכֶר לָמוֹ. טו יָסַפְתָּ ואתה הוספת לעשות ישועות לַגּוֹי לישראל יְהוָה, יָסַפְתָּ לַגּוֹי נִכְבָּדְתָּ והתכבדת, רִחַקְתָּ התפרסמת ב- כָּל קַצְוֵי אָרֶץ.
טז
יְהוָה, בַּצַּר כאשר היתה מצוקה לישראל פְּקָדוּךָ זכרו אותך, צָקוּן לַחַשׁ שפכו תפילה מוּסָרְךָ לָמוֹ על הייסורים שגרמת להם.
יז
כְּמוֹ הָרָה תַּקְרִיב לָלֶדֶת, תָּחִיל תִּזְעַק בַּחֲבָלֶיהָ - כֵּן הָיִינוּ מִפָּנֶיךָ יְהוָה.
יח
הָרִינוּ, חַלְנוּ, כְּמוֹ אבל כאילו יָלַדְנוּ רוּחַ, יְשׁוּעֹת בַּל שהרי ישועה לא נַעֲשֶׂה אֶרֶץ, וּבַל יִפְּלוּ יֹשְׁבֵי תֵבֵל הרשעים.
יט
יִחְיוּ מֵתֶיךָ מתי עמך, נְבֵלָתִי גופות עמי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי אכן טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ, וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל והאדמה תוציא את המתים מתוכה (ויקומו לתחייה).
{ס}
כ
לֵךְ עַמִּי, בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר (דלתיך) דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ. חֲבִי כִמְעַט רֶגַע התחבאי לזמן מועט עַד (יעבור) יַעֲבָר זָעַם.
כא
כִּי הִנֵּה יְהוָה יֹצֵא מִמְּקוֹמוֹ לִפְקֹד עֲוֺן יֹשֵׁב הָאָרֶץ עָלָיו, וְגִלְּתָה הָאָרֶץ אֶת דָּמֶיהָ את הדם שנשפך ונבלע בתוכה (יתגלו הרשעים ששפכו דמים בסתר) וְלֹא תְכַסֶּה עוֹד עַל הֲרוּגֶיהָ.
{ס}
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: