זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות.

2.

מטרה

חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

3.

העדפה מתקנת

אין רואים כהפליה פסולה פעולה שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.

4.

הזכות לקבל החלטות

אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין.

פרק ב׳: פרשנות

5.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]

בחוק זה –

”אדם עם מוגבלות“ – אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים;

”ארגון עובדים יציג“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;

”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)

משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;

(2)

הכנסת;

(3)

צה״ל;

(4)

משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

(5)

רשות מקומית;

(6)

תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי משרד ממשלתי כאמור בפסקה (1), רשות מקומית כאמור בפסקה (5) או בידי שניהם;

(7)

תאגיד שהוקם בחוק;

(8)

חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור;

(9)

ההסתדרות הציונית העולמית;

(10)

הסוכנות היהודית לארץ ישראל;

(11)

גוף אחר, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

”הנציב“ – נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמונה לפי הוראות סעיף 22;

”נציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו׳ לחוק זה.

פרק ג׳: עקרונות כלליים

6.

עקרונות במימוש זכויות ובמתן שירותים [תיקון: תשס״ה]

(א)

מימוש זכויות ומתן שירותים לאדם עם מוגבלות ייעשו –

(1)

תוך הקפדה על כבוד האדם וחירותו והגנה על פרטיותו;

(2)

במסגרת השירותים הניתנים והמיועדים לכלל הציבור, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות בנסיבות הענין כאמור בחוק זה;

(3)

לגבי זכויות ושירותים הניתנים על ידי גוף ציבורי – באיכות נאותה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו של האדם, והכל במסגרת מקורות המימון העומדים לרשות הגוף הציבורי.

(ב)

(בוטל).

7.

קביעת זכאות

בדיקה או בירור שמטרתם לקבוע זכאותו של אדם לזכויות או לשירותים מחמת מוגבלותו, ייערכו תוך התחשבות מרבית במהלך חייו התקין.

פרק ד׳: תעסוקה

8.

איסור הפליה בתעסוקה [תיקון: תשע״ד]

(א)

לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה, מחמת מוגבלותם, ובלבד שהם כשירים לתפקיד או למשרה הנדונים, בכל אחד מאלה:

(1)

קבלה לעבודה לרבות מבדקי קבלה;

(2)

תנאי עבודה;

(3)

קידום בעבודה;

(4)

הכשרה או השתלמות מקצועית;

(5)

פיטורין או פיצויי פיטורין;

(6)

הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה.

(ב)

לענין סעיף קטן (א), רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין הענין.

(ג)

אין רואים כהפליה לפי סעיף זה, פעולה או הימנעות מפעולה, המתחייבת מהדרישות המהותיות של התפקיד או של המשרה.

(ד)

הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שהיה בעבר אדם עם מוגבלות, על מי שנחשב לאדם עם מוגבלות ועל בני משפחתו של אדם עם מוגבלות המטפלים בו.

(ה)

לענין סעיף זה –

”בן משפחה“ –

(1)

בן זוג, הורה או ילד;

(2)

בן זוגו של הורה, בן זוגו של ילד, אח או אחות או בני זוגם, סב, סבתא, נכד או נכדה – שעיקר פרנסתו של אדם עם מוגבלות עליהם;

”הפליה“ – לרבות אי־ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו;

”התאמה“, ”התאמות“ – לרבות התאמת מקום העבודה, הציוד שבו, דרישות התפקיד, שעות העבודה, מבדקי קבלה לעבודה, הכשרה והדרכה, נוהלי עבודה, והכל מבלי שהדבר יטיל על המעסיק נטל כבד מדי;

”נטל כבד מדי“ – נטל בלתי סביר בנסיבות הענין, בהתחשב, בין היתר, בעלות ההתאמה וטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף הפעילות, במספר העובדים, בהרכב כוח האדם, ובקיומם של מקורות מימון חיצוניים או ממלכתיים לביצוע ההתאמה.

9.

ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ד־2]

(א)

ראה מעסיק כי בקרב עובדיו אין ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של אנשים עם מוגבלות (להלן – ייצוג הולם), יפעל לקידום הייצוג ההולם, לרבות ביצוע התאמות.

(ב)

פעולות מעסיק לפי סעיף זה, יכול שייעשו בתכנית אשר תכלול הוראות בדבר העדפת העסקתם או קידומם של אנשים עם מוגבלות שהם כשירים לתפקיד או למשרה ושהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים לתפקיד או למשרה.

(ג)

שר העבודה, בהתייעצות עם הנציבות, עם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ועם ארגוני עובדים וארגוני מעבידים שהם לדעת השר כאמור יציגים ונוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי –

(1)

לקבוע הוראות משלימות, בין למקרה מסוים ובין לסוגי מקרים, בדבר חובות מעסיק לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר סוג המוגבלות או חומרת המוגבלות של אנשים שיש להעסיקם או לקדמם בעבודה;

(2)

לקבוע הוראות בדבר חובת דיווח של מעסיק על ביצוע פעולות לפי סעיף זה;

(3)

לקבוע סייגים לחובות מעסיק לפי סעיף זה.

(ד)

בסעיף זה –

”מעסיק“ – מעסיק המעסיק יותר מ־25 עובדים, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, חלות עליהם;

”התאמות“ – כהגדרתן בסעיף 8(ה).

9א.

ממונה תעסוקה [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־2]

(א)

גוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד) ימנה ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (בפרק זה – ממונה תעסוקה), ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא, בהתחשב במספר המועסקים בגוף הציבורי.

(החל מיום 7.4.2025): גוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד) או חברה ממשלתית גדולה ימנו ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות (בפרק זה – ממונה תעסוקה), ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא, בהתחשב במספר המועסקים בגוף או בחברה כאמור.

(ב)

ממונה תעסוקה –

(1)

יקבל פניות של עובדים ושל הגוף הציבורי בנושא ייצוג הולם;

(החל מיום 7.4.2025): יקבל פניות של עובדים ושל הגוף הציבורי או החברה הממשלתית הגדולה בנושא ייצוג הולם;

(2)

ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר;

(3)

ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות הגוף הציבורי לפי פרק זה.

(החל מיום 7.4.2025): ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות הגוף הציבורי או החברה הממשלתית הגדולה לפי פרק זה.

(ג)

ממונה תעסוקה יפעל בהתאם להנחיות מקצועיות שנתן משרד העבודה, בהתייעצות עם הנציבות.

9ב.

ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות משמעותית בגוף ציבורי שהוא מעסיק ציבורי גדול [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־2]

(א)

בפרק זה –

”חברה ממשלתית“ ו”חברת בת ממשלתית“ – (החל מיום 7.4.2025): כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות;

”חברה ממשלתית גדולה“ – (החל מיום 7.4.2025): חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית המעסיקה 100 עובדים לפחות;

”חוק החברות הממשלתיות“ – (החל מיום 7.4.2025): חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;

”יעד הייצוג“ – כמשמעותו בסעיף קטן (ב);

”מעסיק ציבורי גדול“ – גוף ציבורי המעסיק 100 עובדים לפחות, למעט משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו שהוראות סעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, חלות עליהם, (החל מיום 7.4.2025): וכן חברה ממשלתית גדולה;

”עובד“ או ”מועמד“, עם מוגבלות משמעותית – אדם עם מוגבלות שמתקיים בו אחד מהתנאים המנויים בחלק א׳ לתוספת הרביעית;

”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;

”קבלן שירות“ – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;

”תכנית שנתית“ – כמשמעותה בסעיף 9ג.

(ב)

בלי לגרוע מהוראות סעיף 9, לא יראו ייצוג הולם אצל מעסיק ציבורי גדול, אלא אם כן 5% לפחות מקרב עובדיו הם עובדים עם מוגבלות משמעותית; במניין העובדים לפי סעיף קטן זה לא יובאו בחשבון עובדים של קבלן כוח אדם או קבלן שירות המועסקים אצל המעסיק הציבורי הגדול.

9ג.

תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־2]

(א)

בלי לגרוע מהוראות לפי סעיף 9(ג)(2), לא עמד מעסיק ציבורי גדול עמידה מלאה ביעד הייצוג על פי הודעה כאמור בסעיף 9ד(ד) בשנה מסוימת, יפרסם באתר האינטרנט שלו, עד 31 באוקטובר באותה שנה, תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות משמעותית שאישרה הנהלת המעסיק הציבורי הגדול.

(ב)

תכנית שנתית תוכן בהתחשב בלקחים שהופקו מתכניות שנתיות קודמות ובגורמים לאי־עמידה או לעמידה חלקית ביעד הייצוג בשנה הקודמת.

(ג)

תכנית שנתית תכלול הוראות בעניינים כמפורט להלן לעניין משרות פנויות ולעניין משרות שיתפנו בשנה הקרובה:

(1)

העדפת העסקתם או קידומם של מועמדים או עובדים עם מוגבלות משמעותית, שהם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים או עובדים אחרים, לתפקיד, למשרה או לקבוצת משרות או לדרגה או לקבוצת דרגות שיפורטו בתכנית השנתית, ולתקופה שתיקבע בה;

(2)

ייעוד משרות במגוון תפקידים ודרגות שיועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים או עובדים עם מוגבלות משמעותית, תוך פירוט היקפן מכלל המשרות הפנויות או שצפוי שיתפנו ופירוט סוג המשרות שייועדו כאמור;

(3)

פנייה לרשימת גורמים העוסקים בשילובם בתעסוקה של מועמדים עם מוגבלות משמעותית שתפרסם הנציבות באתר האינטרנט שלה, לשם איתור מועמדים כאמור;

(4)

תיעוד של יישום התכנית השנתית, ובכלל זה של הנימוקים לעניין בחירת מועמדים למשרות פנויות.

(ד)

שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין תכנית שנתית, תוכנה, צורתה ופרטיה.

9ד.

עיבוד מידע בדבר עמידה ביעד הייצוג [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־2]

(א)

משרד העבודה יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, רשימה מעודכנת של הגופים הציבוריים למטרת עיבוד מידע לפי סעיף זה.

(החל מיום 7.4.2025): משרד העבודה יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, רשימה מעודכנת של הגופים הציבוריים ושל החברות הממשלתיות וחברות הבת הממשלתיות למטרת עיבוד מידע לפי סעיף זה.

(ב)

לשם ביצוע תפקידי המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה, יעביר כל אחד מהגופים המנויים בטור א׳ שבחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הרביעית למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, את מספרי הזהות של כל מי שביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לה, התקיים בו האמור בטור ב׳ שבחלק א׳ או בחלק ב׳ לתוספת הרביעית, בחלוקה לפי הפרטים בתוספת האמורה.

(ג)

מעסיק ציבורי גדול כאמור בסעיף 9ה או שנקבע בצו לפי סעיף 9ו(ב), יעביר למוסד לביטוח לאומי, עד 31 במרס בכל שנה, את מספרי הזהות של עובדיו שהועסקו ביום 31 בדצמבר בשנה שקדמה לה בתפקידים המובאים בחשבון לפי הסעיפים האמורים; המוסד לביטוח לאומי יביא בחשבון בעיבוד הנתונים לגבי אותו מעסיק ציבורי גדול רק את העובדים שלגביהם הועבר מידע כאמור.

(ד)

המוסד לביטוח לאומי יבחן נתונים שברשותו ואת הנתונים שהועברו לו לפי סעיף קטן (ב), לגבי עובדיו של מעסיק ציבורי גדול שברשימה שהועברה לו לפי סעיף קטן (א) ועל פי הנתונים שהועברו לו לפי סעיף קטן (ג); עד 31 ביולי בכל שנה, ימסור המוסד לביטוח לאומי לנציבות הודעה על מידת עמידתם של המעסיקים הציבוריים הגדולים ביעד הייצוג לפי הרמות שלהלן, בהתאם לנתונים כאמור:

שיעור ייצוג העובדים עם מוגבלות משמעותית	מידת העמידה ביעד הייצוג
5% לפחות	עמידה מלאה
מ־3.5% ופחות מ־5%	רמה בינונית
מ־2% ופחות מ־3.5%	רמה נמוכה
פחות מ־2%	אי־עמידה

(ה)

הנציבות תפרסם באתר האינטרנט שלה את מידת עמידתו של כל מעסיק ציבורי גדול ביעד הייצוג לפי ההודעה שמסר המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף קטן (ד), בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה.

(ו)

מידע לפי סעיף זה ייאגר לתכלית ביצוע תפקידי המוסד לביטוח לאומי כאמור בסעיף זה במאגר מידע כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, שהוא מאגר ייעודי, נפרד מכל מאגר מידע אחר.

(ז)

שר העבודה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין מידע לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין מסירתו, עיבודו, שמירתו, אבטחתו, מחיקתו ופרסומו, וכן לעניין מורשי הגישה אליו, והכול לשם הגנה על הפרטיות.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מסירת מידע ועיבודו לצורך עמידה ביעד הייצוג), התשע״ח–2017.

9ה.

תחולה לעניין מעסיקים ציבוריים גדולים מסוימים [תיקון: תשע״ו]

(א)

הוראות סעיפים 9ב עד 9ד יחולו על משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ואגודת מגן דוד אדום, בשינויים אלה:

(1)

במניין העובדים לא יובאו בחשבון שוטרים, סוהרים או עובדים בתפקיד מבצעי;

(2)

לעניין משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית – לרבות אדם עם מוגבלות שמתקיים בו האמור בחלק ב׳ לתוספת הרביעית.

(ב)

הוראות סעיפים 9א עד 9ג יחולו על צבא ההגנה לישראל לגבי חיילים המשרתים בו, בשינויים אלה:

(1)

על אף האמור בסעיף 9א, על ממונה תעסוקה בצבא ההגנה לישראל יחולו פקודות הצבא;

(2)

על אף האמור בסעיף 9ב, במניין העובדים יובאו בחשבון רק חיילים המשרתים בשירות סדיר בהתאם להתחייבות לשירות קבע שלא בתפקיד לוחם או תומך לחימה, ולעניין זה יראו חיילים כאמור כעובדים, אף שלא מתקיימים לגביהם יחסי עבודה;

(3)

על אף האמור בסעיף 9ב, לעניין ההגדרה ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית, ייקבעו התאמות בפקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – פקודות הצבא), על בסיס נתונים שברשות הצבא;

(4)

על אף האמור בסעיף 9ג(א), צבא ההגנה לישראל ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, עד 1 ביולי בכל שנה, על מידת עמידתו ביעד הייצוג, על תכנית שנתית שהכין לקידום ייצוג של אנשים עם מוגבלות משמעותית בקרב החיילים בשירות הקבע, ועל צעדים שנקט ליישום התכנית.

(ג)

הוראות סעיפים 9ד, 15א ו־15ב לא יחולו על צבא ההגנה לישראל לגבי חיילים המשרתים בו.

9ו.

צווים לעניין מעסיק ציבורי גדול [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד־2]

(א)

שר העבודה רשאי לשנות, בצו, את התוספת הרביעית, ובלבד שלא יוסיף אלא תנאים לעניין אוכלוסיות שיש קושי בשילובן בשוק העבודה.

(ב)

שר העבודה רשאי לקבוע, בצו, לגבי מעסיק ציבורי גדול או מקום עבודה מסוים בו, או לגבי סוגים של מקומות עבודה בו, כי לעניין סעיף 9ב(ב) לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים שיקבע, בשל אופיו ומהותו של התפקיד.

9ז.

חובת סודיות [תיקון: תשע״ו]

לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו עקב ביצוע פעולות בהתאם להוראות סעיף 9ד ולא יעשה אדם כל שימוש במידע כאמור, אלא לשם ביצוע הוראות אותו סעיף.

10.

הגנה על מתלונן [תיקון: תשע״ד]

(א)

לא יפגע מעסיק בעובד בענינים המנויים בסעיף 8 מחמת תלונה או תביעה של העובד לענין הוראות פרק זה, או מחמת שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה לפי פרק זה.

(ב)

במשפט פלילי או אזרחי בשל הפרת סעיף קטן (א), תהא זו הגנה אם פעולת המעסיק ננקטה בשל תלונת שווא או סיוע לגבי תלונת שווא שנעשו בזדון ובידיעה שהתלונה היא תלונת שווא.

11.

מודעות בדבר הצעת עבודה [תיקון: תשע״ד]

(א)

מעסיק או הזקוק לעובד לא יפרסם מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שיש בה משום הפליה לפי הוראות סעיף 8.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או הפניה להכשרה מקצועית, שסעיף 8(ג) חל עליה.

12.

זכות תביעה [תיקון: תשע״ו]

תובענות בשל הפרת הוראות פרק זה, יכול שיוגשו בידי –

(1)

עובד;

(2)

ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור, ארגון העובדים שהעובד חבר בו;

(3)

ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובלבד שהעובד הסכים לכך;

(4)

הנציבות, בין בשמה ובין בשם אדם מסוים, ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכות של אדם מסוים – אותו אדם הסכים לכך.

13.

החלת הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה [תיקון: תש״ע־3, תשע״ד]

(א)

הוראות סעיפים 5, 9(א) ו־(ג), 11, 13, 14, 16, 17, 18 ו־21(א) עד (ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, יחולו על הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים לפי הענין.

(ב)

הוראות סעיף 9(ג) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988, כפי שהן מוחלות בסעיף קטן (א), והוראות סעיף 15(ד) לחוק זה, לא יחולו על נתבע או נאשם, לפי העניין, אם המידע נדרש כאמור באותם סעיפים לשם אחד מאלה:

(1)

מילוי אחר הוראה לפי כל חוק לעניין התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה), לאנשים עם מוגבלות, או לעניין ייצוג הולם או העדפה מתקנת לאנשים עם מוגבלות;

(2)

פעולה בהתאם לתכנית לקידום שוויון בעבודה שמעסיק פועל לפיה, או שמשרד ממשלתי אישר או שהוא מממן באופן מלא או חלקי, הכוללת הוראות בדבר התאמות כאמור בפסקה (1) או העדפה מתקנת בקבלה לעבודה או בקידום בעבודה של אנשים עם מוגבלות.

14.

סמכות שיפוט ותרופות

לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות פרק זה והוא רשאי –

(1)

לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;

(2)

ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו לפי פסקה זו, יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970.

15.

עונשין [תיקון: תש״ע־3, תשע״ד]

(א)

העובר על הוראות סעיפים 8, 10 ו־11, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ב)

בעבירה על הוראת סעיף 11 לא יישא באחריות פלילית אלא המעסיק או הזקוק לעובד.

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו על אי ביצוע התאמה כהגדרתה בסעיף 8(ה).

(ד)

בהליך פלילי בשל עבירה על הוראות סעיף 8, חזקה כי הנאשם עבר על הוראות הסעיף האמור, אם דרש, במישרין או בעקיפין, מעובד או מדורש עבודה, מידע בנושא מוגבלותו, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת.

15א.

אחריות עובד אחראי במעסיק ציבורי גדול [תיקון: תשע״ו]

(א)

בסעיף זה, ”עובד אחראי“ – מנהל פעיל אצל מעסיק ציבורי גדול, אדם האחראי מטעם מעסיק ציבורי גדול על ניהול כוח האדם, הממונים על המנהל הפעיל או על אדם כאמור והממונים עליהם.

(ב)

עובד אחראי חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי להבטיח כי המעסיק הציבורי הגדול יפרסם תכנית שנתית בהתאם להוראות לפי סעיף 9ג.

(ג)

לא פרסם מעסיק ציבורי גדול תכנית שנתית שהיה חייב לפרסמה, חזקה היא שעובד אחראי הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

15ב.

צו מסירת מידע וצו ייצוג הולם [תיקון: תשע״ו, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2]

(א)

הנציב, או עובד הנציבות שהוא הסמיך לעניין סעיף זה, רשאי להורות, בצו, למעסיק למסור נתונים באשר לקיום חובה מחובותיו על פי פרק זה, בתוך פרק זמן שיורה בצו (בסעיף זה – צו מסירת מידע); על המצאת צו מסירת מידע תחול הוראת סעיף 19מג(ו).

(ב)

הנציב, או עובד הנציבות שהוא הסמיך לעניין סעיף זה, רשאי להורות, בצו, לכל אחד מהמנויים להלן, לנקוט פעולות שיפרט לשם קידום העסקת אנשים עם מוגבלות (בסעיף זה – צו ייצוג הולם):

(1)

לגוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד), שלא מינה ממונה תעסוקה לפי סעיף 9א;

(החל מיום 7.4.2025): לגוף ציבורי שהוא מעסיק כהגדרתו בסעיף 9(ד), או לחברה ממשלתית גדולה, שלא מינו ממונה תעסוקה לפי סעיף 9א;

(2)

למעסיק ציבורי גדול שהיה חייב, לפי הודעה שנמסרה כאמור בסעיף 9ד(ד), לפרסם תכנית שנתית בהתאם להוראות לפי סעיף 9ג ולא פרסם תכנית כאמור, או שאינו מיישם תכנית כאמור שפרסם.

(ג)

הוראות סעיף 19מג(ג), (ה) ו־(ו) יחולו על צו ייצוג הולם, בשינויים המחויבים.

(ג1)

על הסמכת עובד הנציבות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יחולו התנאים להסמכת מפקח כאמור בסעיף 26ג(ב), בשינויים המחויבים; לשם הפעלת סמכותם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יהיו נתונות לנציב ולעובד הנציבות שהוסמך כאמור הסמכויות האמורות בסעיף 26ד, ולעניין הפעלת סמכות כאמור בידי עובד הנציבות יחולו הוראות סעיף 26ה, בשינויים המחויבים.

(ד)

אין בסמכות למתן צו מסירת מידע או צו ייצוג הולם כדי לגרוע מסמכות לפי כל דין, ובכלל זה סמכות לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949.

(ה)

מי שמפר צו מסירת מידע או צו ייצוג הולם, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו.

(ו)

הוראות סעיפים 19מה ו־19מט יחולו לעניין עבירות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

16.

תכניות [תיקון: תשע״ד]

(א)

שר העבודה והרווחה ייזום, יפתח ויכין תכניות בדבר –

(1)

תעסוקה ושיקום אנשים עם מוגבלות, תוך העדפת שילובם במקומות עבודה רגילים;

(2)

הקמת מערך אבחון תעסוקתי ומערך מקצועי מתאים, להבטחת שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה;

(3)

מתן ייעוץ והדרכה מקצועיים למעסיקים ולעובדים בענין שילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה.

(ב)

שר העבודה והרווחה יגיש, אחת לשנה, דו״ח בדבר תכניות כאמור בסעיף קטן (א) לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

17.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשע״ו]

(א)

שר העבודה והרווחה ממונה על ביצוע הוראות פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות בדבר אופי ההתאמות המתחייבות לפי הוראות פרק זה.

(ב)

שר העבודה והרווחה ושר האוצר יקבעו בתקנות הוראות בדבר השתתפות במימון ביצוע התאמות כהגדרתן בסעיף 8(ה).

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (השתתפות המדינה במימון התאמות), התשס״ו–2006.

(ג)

שר העבודה והרווחה, בהתייעצות עם שר הפנים, יקבע תקנות בדבר מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות במתן מקומות חניה במקומות עבודה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (עדיפות במקומות חניה במקום העבודה), התשס״ב–2001.

(ד)

(1)

תקנות לפי פרק זה וצווים לפי סעיף 9ו יותקנו בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(2)

תקנות לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יותקנו בהתייעצות גם עם ארגוני עובדים יציגים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה נוגעים בדבר, ועם ארגוני מעבידים, שהם לדעת שר העבודה והרווחה יציגים ונוגעים בדבר.

(ה)

תקנות לפי פרק זה יוגשו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

18.

[תיקון: תש״ע]

(בוטל).

פרק ה׳: שירותי תחבורה ציבורית

19.

שירותי תחבורה ציבורית [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־2]

(א)

אדם עם מוגבלות זכאי לשירותי תחבורה ציבורית נגישים ומתאימים לשימושו, בתדירות סבירה, לרבות אפשרות גישה לתחנות ולנמלים שבמסגרתם פועלים שירותי תחבורה ציבורית; בסעיף זה, ”שירותי תחבורה ציבורית“ – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, תובלה אווירית ואניות, המיועדים לציבור.

(ב)

מפעיל שירות תחבורה ציבורית ורשות מקומית יסדירו נגישות כאמור בסעיף קטן (א), כל אחד בתחום אחריותו.

(ג)

שר התחבורה ושר האוצר, בהתייעצות עם השרים הנוגעים בדבר, עם הנציבות, עם נציגויות של מפעילי תחבורה ציבורית ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יתקינו תקנות להסדרת נגישות לענין שירותי תחבורה ציבורית, לרבות הדרכים והמועדים להסדרתה; תקנות לענין שירותי תחבורה ציבורית יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תוך שנה מיום פרסומו של חוק זה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית) (הוראת שעה), התשפ״א–2021.

(ג1)

נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), שר התחבורה בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יתקין תקנות בענין –

(1)

שיעורי הנחה מאגרה שתינתן למקבל רישיון להפעלת מונית, שיפעיל מונית המותאמת להסעתם של אנשים עם מוגבלות, לרבות תנאים וכללים למתן ההנחה ושיעורי הנחה שונים בהתחשב, בין השאר, בסוגי ההתאמות המותקנות במונית, או בהיקף האוכלוסיה של האנשים עם מוגבלות שהמונית צפויה לשרת;

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הנחה מאגרת רישיון להפעלת מונית נגישה), התשע״ד–2014.

(2)

הטלת חובה לביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות חושית באוטובוסים בין־עירוניים לפי תנאים וכללים שיקבעו.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות חושית באוטובוסים בין־עירוניים), התשע״ח–2017.

(ג2)

תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (ג1) יוגשו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).

(ג3)

(1)

שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יתקין תקנות להסדרת נגישות לעניין קו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים ציבוריים, עירוניים ובין־עירוניים; בסעיף קטן זה, ”קו שירות מותאם ביקוש“ לעניין אוטובוס ציבורי – כהגדרתו בפקודת התעבורה.

(2)

תקנות ראשונות לפי פסקה (1) יובאו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת לא יאוחר מיום ל׳ בחשוון התשפ״ה (1 בדצמבר 2024).

(ד)

העובר על הוראה שהותקנה לפי סעיף זה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ה׳1: מקום ציבורי ושירות ציבורי

[תיקון: תשס״ה]

סימן א׳: עקרונות יסוד והגדרות

19א.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־3]

בפרק זה –

”אמצעי עזר ושירותי עזר“ – לרבות,

(1)

מתורגמנים לשפת סימנים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות שמיעה לרבות כיתוב, שילוט, תמלול או שימוש באמצעי הגברה;

(2)

קריינים, טקסטים מוקלטים או אמצעים המותאמים לאנשים עם לקויות ראיה או לקויות למידה ולרבות כיתוב בבריל, בתבליט או בהגדלה;

(3)

לוחות תקשורת, או אמצעי תקשורת חלופיים אחרים;

(4)

התאמת נהלים, מתן הדרכה, הכוונה ומידע בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית או לאדם עם אוטיזם, באמצעות כוח האדם הקיים;

(5)

כל אמצעי ושירות נוסף אשר קבע שר המשפטים בצו;

”בנין“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה;

”מיתקן בזק“, ”ספק מורשה“ ו”שירות בזק“ – כהגדרתם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”הוועדה“ – ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת;

”הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה“ – ההוראות לפי כל אחד מאלה:

(1)

סעיף 158א לחוק התכנון והבניה;

(2)

פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה;

(3)

לענין מוסד חינוך וגן ילדים כמשמעותם בסימן ז׳, שההיתר לבנייתם או לשימוש בהם ניתן לאחר כניסתן לתוקף של התקנות שהתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1(ז) לחוק התכנון והבניה – גם פרק ה׳1 לחוק האמור;

”חוק התכנון והבניה“ – חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ ו”מורשה לנגישות השירות“ – כמשמעותם בסימן י״א;

”נגישות“ – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום או שירות או בקשר אליהם, שימוש במיתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכל באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי;

”התאמות נגישות“ – ההתאמות שיש לבצע כדי שתהיה נגישות;

”נטל כבד מדי“ – כמשמעותו בסעיף 19יג(א)(2);

”רשות ציבורית“ – כל אחד מאלה:

(1)

גוף ציבורי המנוי בפסקאות (1) עד (5), (7), (9) ו־(10) בהגדרה ”גוף ציבורי“ שבסעיף 5;

(2)

גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, כהגדרתו בסעיף 19טו;

(3)

מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב;

(4)

מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות;

(5)

גוף שקבע שר האוצר בצו באישור הוועדה;

שר האוצר קבע את חברת דואר ישראל בע״מ כרשות ציבורית לעניין החוק (ק״ת תשע״ג, 295).

”תקן ישראלי“ – תקן ישראלי כמשמעותו בחוק התקנים, התשי״ג–1953.

19ב.

הזכות לנגישות – עיקרון יסוד [תיקון: תשס״ה]

אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי.

19ג.

איסור הפליה [תיקון: תשס״ה]

אין מפלים אדם עם מוגבלות ואין פוגעים בזכותו לנגישות, והכל בהתאם להוראות פרק זה.

19ד.

מקום, שירות ומוצר שלא למטרת רווח [תיקון: תשס״ה]

חובות החלות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי ומוצר לפי פרק זה יחולו בין אם המקום הציבורי, השירות הציבורי או המוצר, הם למטרת רווח ובין שלא למטרת רווח, בין אם נגבה תשלום תמורת הספקת המוצר או מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי, מתן הכניסה למקום הציבורי או מתן השירות במקום הציבורי ובין שלא נגבה תשלום כאמור.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ב׳: איסור הפליה בשירות ציבורי, במקום ציבורי ובמוצרים

19ה.

הגדרות לגבי איסור ההפליה [תיקון: תשס״ה]

בסימן זה –

”מי שעיסוקו“ – לרבות בעלים, מחזיק או מנהל של עסק וכן האחראי בפועל על מתן השירות הציבורי, הפעלת המקום הציבורי או הכניסה אליו, או על הספקת המוצר;

”מקום ציבורי“, אחד מאלה:

(1)

מקום, לרבות מקום מהמקומות המנויים בתוספת הראשונה, או חלק ממנו, העומד לשימושו של הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2)

מקום או חלק ממקום שבו ניתן שירות ציבורי;

”שירות ציבורי“, אחד מאלה:

(1)

שירות, לרבות שירות מהשירותים המנויים בתוספת השניה, המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו;

(2)

שירות הניתן בידי גוף ציבורי;

(3)

שירות הניתן במקום ציבורי.

19ו.

איסור הפליה במקום ציבורי ובשירות ציבורי [תיקון: תשס״ה]

(א)

מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי, בהפעלת מקום ציבורי או בהספקת מוצר, לא יפלה אדם מחמת מוגבלותו בכל אחד מאלה, לפי הענין:

(1)

לא יסרב –

(א)

לאפשר לו גישה למקום ציבורי או לחלק ממנו;

(ב)

לתת לו שירות ציבורי;

(ג)

לספק לו מוצר;

(ד)

לאפשר לו שימוש בשירות ציבורי או הנאה משירות ציבורי;

(2)

לא יקבע תנאים שלא ממין הענין המונעים או המגבילים, במישרין או בעקיפין, שימוש בשירות ציבורי או במקום ציבורי, או הנאה משירות ציבורי, ממקום ציבורי או בהספקת מוצר;

(3)

לא ייתן שירות ציבורי ולא יספק מוצר בתנאים הנופלים מאלה שבהם הוא ניתן בדרך כלל.

(ב)

לא ייחשב מקום או שירות כמקום או שירות שאינו עומד לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו, בשל שלילת השימוש בו מחמת הפליה אסורה כאמור בסעיף זה.

(ג)

אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר הדבר מתחייב מאופיו או ממהותו של המקום הציבורי או השירות הציבורי.

(ד)

אין בסימן זה כדי לחייב ביצוע התאמות נגישות.

19ו1.

היעזרות בחיית שירות [תיקון: תשפ״ב־4, תשפ״ד־3]

(א)

בפרק [צ״ל: בסעיף] זה –

”אומן לחיית שירות“ – מי שמגדל חיה המיועדת לשמש חיית סיוע לפי הדרכה של מאמן חיית שירות או של מרכז הכשרה והדרכה, ובידו תעודה ממרכז הכשרה והדרכה המעידה על כך;

”ארגון־גג לחיות סיוע“ – ארגון שהוכר כאמור בסעיף קטן (ד);

”חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון“ – חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993;

”חוק להסדרת הפיקוח על כלבים“ – חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002;

”חיית סיוע“ – חיה מסוג המפורט בתוספת השביעית, שמרכז הכשרה והדרכה הנפיק לגביה תעודת חיית סיוע;

”חיית שירות“ – כלב נחייה כהגדרתו בחוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון, או חיית סיוע;

”מאמן חיית שירות“ – מי שמאמן חיה לשם הכשרתה כחיית שירות ומדריך אחרים לעניין הכשרתה, ובכלל זה מדריך אומנים לחיות שירות ומדריך את האדם עם המוגבלות שחיית השירות הותאמה לסייע לו, מטעם מרכז הכשרה והדרכה;

”מבחן כשירות במרחב הציבורי“ – מבחן המומלץ בידי ארגון־גג לחיות סיוע לבחינת היכולת של חיה לבצע את סוג השירות שנדרש ממנה והתאמתה כחיית סיוע, ואת אופן תפקודה במרחב ציבורי;

”מרכז הכשרה והדרכה“ – מרכז שהוכר לפי סעיף קטן (ה) או (ו);

”שר הרווחה“ – שר הרווחה והביטחון החברתי;

”תהליך הכשרה של חיית סיוע“ – (הנוסח הקבוע): תהליך שמבצע מרכז הכשרה והדרכה או שמבצע מחוץ לישראל מרכז שארגון־גג לחיות סיוע הכיר בו, וכולל את כל אלה:

(1)

אילוף חיית הסיוע לביצוע סוג השירות הנדרש ממנה;

(2)

אומנה של חיית הסיוע;

(3)

אילוף פרטני לשם התאמה אישית של חיית הסיוע לאדם עם המוגבלות שזקוק לסיוע מאותו סוג חיית סיוע, כאמור בתוספת השביעית, ולסביבתו הקרובה;

”תהליך הכשרה של חיית סיוע“ – (הוראת שעה לשלוש שנים מיום 1.1.2025): תהליך שכולל את כל אלה:

(1)

אילוף חיית הסיוע לביצוע סוג השירות הנדרש ממנה;

(2)

אומנה של חיית הסיוע;

(3)

אילוף פרטני לשם התאמה אישית של חיית הסיוע לאדם עם המוגבלות שזקוק לסיוע מאותו סוג חיית סיוע, כאמור בתוספת השביעית, ולסביבתו הקרובה;

”תעודת חיית סיוע“ – תעודה שהנפיק מרכז הכשרה והדרכה כאמור בסעיף קטן (ח), ובה פרטיו של האדם עם המוגבלות שחיית הסיוע הותאמה לו ופרטים מזהים של חיית הסיוע, או תעודה שמתקיימים בה התנאים שקבע השר לפי סעיף קטן (יד)(4).

(ב)

בלי לגרוע מהוראות לפי חוק זה –

(1)

הוראות חוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון לעניין אדם עם עיוורון המלווה בכלב נחייה יחולו, בשינויים המחויבים, על אדם עם מוגבלות המלווה בחיית סיוע, ובלבד שהוא נושא תעודת חיית סיוע וחיית הסיוע מסומנת באופן שקבע שר הרווחה לפי סעיף קטן (יג);

(2)

הוראות בחוק איסור הפליית אנשים עם עיוורון לעניין מאמן כלב בתהליך הכשרה ואומן לכלב בתהליך הכשרה יחולו, בשינויים המחויבים, על מאמן חיית שירות ועל אומן לחיית שירות, בתהליך הכשרה של חיית סיוע.

(ג)

זכאות הניתנת לפי חיקוק לגבי כלב נחייה ולאדם עם מוגבלות בשל היותו מלווה בכלב נחייה, ובכלל זה הזכות לעניין כניסה למקום ציבורי ושימוש בשירות ציבורי ובתחבורה ציבורית עם כלב נחייה, תחול גם על חיית סיוע, ויראו מתן יחס שונה לעובד או לדורש עבודה או הגבלת כניסה למקום ציבורי או שימוש בשירות ציבורי בשל היות האדם עם מוגבלות מלווה בחיית סיוע כקביעת תנאי שלא ממין העניין לעניין סעיפים 8(ב) ו־19ו(א)(2), והכול למעט בנסיבות שבהן כניסת חיית הסיוע נאסרה או הוגבלה לפי חוק זה או לפי דין אחר.

(ד)

שר הרווחה רשאי להכיר בארגון כארגון־גג לחיות סיוע לעניין חיות סיוע כמפורט בתוספת השביעית, אם נוכח כי מתקיימים בו כל אלה, לפי העניין:

(1)

אם הארגון הוא תאגיד מחוץ לישראל – הוא קובע הנחיות לעניין חיות סיוע שמיושמות בפעילות בין־לאומית, ובכלל זה במדינת חוץ או בידי רשות תעופה זרה;

(2)

הארגון קובע אמות מידה לגבי כל אלה, לפחות:

(א)

פעילות מרכזי הכשרה והדרכה;

(ב)

הכשרת מאמנים;

(ג)

אילוף חיות סיוע לפי סוגים לשם ביצוע משימות או פעולות סיוע יום־יומיות עבור אנשים עם מוגבלות;

(ד)

הדרכה לביצוע אומנה לחיות סיוע ומעקב אחר יישום האומנה;

(ה)

תוכן מבחן כשירות במרחב הציבורי ואופן עריכתו;

(ו)

הליכי אילוף פרטני לשם התאמה של חיית סיוע לאדם עם מוגבלות, המתאים לצרכים הנובעים ממוגבלותו כפי שעולים ממסמכים של גורם מקצועי מטפל, לפי סוג המוגבלות;

(ז)

הנפקת תעודת חיית סיוע לאדם עם מוגבלות שחיית סיוע אולפה בהתאמה לצרכיו;

(3)

הארגון מכיר במרכזי הכשרה והדרכה על בסיס הליכי בדיקה, מנחה את המרכזים ועוקב אחר פעילותם ועמידתם באמות המידה שקבע;

(4)

הארגון אינו עוסק בעצמו בהכשרת חיות שירות.

(ה)

שר הרווחה רשאי להכיר במרכז הכשרה והדרכה לעניין חיית סיוע מהסוגים המפורטים בתוספת השביעית, כולם או חלקם, אם מצא כי מתקיימים בו כל אלה:

(1)

המרכז מוכר על ידי ארגון־גג לחיות סיוע שמנחה אותו, מקיים מעקב אחר פעילותו והסמיך את המרכז לבצע את הפעולות כאמור בפסקאות (2) עד (5);

(2)

המרכז מיועד להכשרת חיות סיוע ולהדרכה לעניין גידולן, אילופן ואימונן;

(3)

המרכז מקיים מבחן כשירות במרחב הציבורי ומאפשר ביצוע מבחן כשירות במרחב הציבורי, גם לגבי חיית סיוע שתהליך הכשרתה לא בוצע על ידי אותו מרכז;

(4)

המרכז מקיים הליכי אימון, אילוף ואילוף פרטני לשם התאמה של חיית סיוע לאדם עם מוגבלות, באופן המתאים לצרכיו;

(5)

המרכז מנפיק תעודת חיית סיוע לאדם עם מוגבלות לגבי חיית סיוע שהותאמה לסייע לצרכיו, ומדווח על מתן התעודה למרכז הרישום לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים ועל ביטולה.

(ו)

שר הרווחה, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, רשאי להכיר במרכז הכשרה והדרכה בהתאם להוראות סעיף קטן (ה), לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, כדי שהמרכז יוכל לפעול לקבל הכרה מארגון־גג לחיות סיוע, אף אם אינו עומד בתנאים המנויים בסעיף קטן (ה)(1), (3) או (5), ובלבד שמתקיימים שני אלה:

(1)

המרכז לא יהיה רשאי לבצע מבחן כשירות במרחב הציבורי או לתת תעודת חיית סיוע;

(2)

בתוך שנתיים מיום שהוכר כאמור, הגיש המרכז בקשה להיות חבר בארגון־גג לחיות סיוע.

(ז)

שר הרווחה רשאי לבטל הכרה בארגון־גג לחיות סיוע או במרכז הכשרה והדרכה שניתנה לפי סעיף קטן (ד), (ה) או (ו), או להתנותה בתנאים, לאחר שנתן למפורטים להלן, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיהם:

(1)

לעניין סעיף קטן (ד) – לארגון הגג לחיות סיוע ולמרכזי ההכשרה וההדרכה שהארגון או שר הרווחה הכיר בהם;

(2)

לעניין סעיפים קטנים (ה) ו־(ו) – למרכז ההכשרה וההדרכה.

(ח)

מרכז הכשרה והדרכה ינפיק תעודת חיית סיוע לגבי חיה אם נוכח כי הושלם לגביה תהליך הכשרה של חיית סיוע והוא ערך לה מבחן כשירות במרחב הציבורי שהסתיים בהצלחה.

(ט)

שר הרווחה יסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיף זה, כולן או חלקן (בסעיף זה – מפקח), לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי סעיף זה, ובכלל זה על פעילות מרכז הכשרה והדרכה.

(י)

למפקח יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי, לדעת שר הרווחה, לשמש מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף זה, כפי שהורה שר הרווחה, לתפקיד הפיקוח שיוטל עליו;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה שר הרווחה.

(יא)

לשם ביצוע תפקידיו לפי סעיף זה רשאי מפקח –

(1)

להיכנס למקום שהכניסה אליו דרושה לשם מילוי תפקידיו ובכלל זה למקום שמוחזקת בו חיה לשם הכשרה, אילוף או אימון כחיית סיוע, ולמקום שמתקיים בו מבחן כשירות במרחב הציבורי, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט;

(2)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(3)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט או חומר מחשב כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

(יב)

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי שר הרווחה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה.

(יג)

בלי לגרוע מהוראות לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, שר הרווחה יקבע את אופן הסימון של חיות סיוע.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אופן הסימון של חיית סיוע), התשפ״ד–2024.

(יד)

שר הרווחה רשאי לקבוע –

(1)

את הצורה והפרטים של תעודת חיית סיוע, ובכלל זה הסבר שיופיע על גבי התעודה לעניין זכאותו של אדם עם מוגבלות המלווה בחיית סיוע;

(2)

תנאים נוספים להכרה במרכז להכשרה והדרכה;

(3)

הוראות לעניין חיית סיוע שתהליך הכשרתה התקיים מחוץ לישראל;

(4)

תנאים שבהם תעודות לגבי חיית סיוע שהונפקו מחוץ לישראל על ידי ארגון־גג לחיות סיוע או על ידי מרכז שארגון־גג לחיות סיוע הכיר בו מחוץ לישראל, ייחשבו תעודות חיית סיוע.

(טו)

שר הרווחה, בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, רשאי, בצו, לתקן את התוספת השביעית, לעניין סוגי חיות סיוע; הכיר שר הרווחה בארגון־גג לחיות סיוע, יתקן בהתאם את התוספת השביעית בדרך האמורה.

(טז)

שר הרווחה יפרסם באתר האינטרנט של משרדו את כל אלה:

(1)

התוספת השביעית;

(2)

מרכז הכשרה והדרכה שהכיר בו, בציון ארגון הגג לחיות סיוע שהכיר במרכז, אם ישנו;

(3)

דוגמת תעודת חיית סיוע שמנפיק מרכז הכשרה והדרכה ששר הרווחה הכיר בו;

(4)

דוגמת תעודת חיית סיוע שמנפיק ארגון־גג לחיות סיוע מחוץ לישראל.

(יז)

אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לעניין טיפול בבעל חיים ופיקוח עליו.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ג׳: מקום ציבורי – נגישות

19ז.

מקום ציבורי – מהו [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]

בסימן זה ובסימן ה׳ –

”בניין קיים“ – מקום ציבורי שהוא בניין, לרבות חלק ממנו ושטחי החוץ שלו, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009);

”מקום ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)

מקום או חלק ממקום, המפורט בתוספת הראשונה, העומד לשימושו של כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו;

(2)

מקום שבו ניתן שירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 19י;

”מקום ציבורי קיים“ – אחד מאלה:

(1)

מקום ציבורי שהוא בנין שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר הפנים לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה;

(2)

מקום ציבורי מסוים שאינו בנין, אשר היה קיים במקום כאמור, לפני מועד כניסתן לתוקף של תקנות שיתקין שר המשפטים לפי סעיף 19ט (בסימן זה – המועד הקובע).

19ח.

נגישות מקום ציבורי [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב]

(א)

מקום ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה או להוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין.

(ב)

מי שאחראי למקום ציבורי לפי סעיף קטן (ג), יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לפי הענין, וידאג לאחזקתן התקינה של התאמות אלה.

(ג)

חובת הנגישות לענין מקום ציבורי לפי סעיף זה –

(1)

לענין התאמות נגישות הדורשות היתר כמשמעותו בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה, תחול על הבעלים; הושכר המקום הציבורי בשכירות שחל עליה חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972 (בסעיף זה – חוק הגנת הדייר), ישלם הדייר לבעל הבית מחצית מעלות ביצוע התאמות הנגישות; שר הבינוי והשיכון, באישור הממשלה והוועדה, רשאי לקבוע שיעורי השתתפות שונים בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; בסעיף זה, ”דייר“, ”בעל בית“ – כהגדרתם בחוק הגנת הדייר;

(2)

לענין התאמות נגישות אשר אינן דורשות היתר בניה כאמור בפסקה (1), תחול על הבעלים, ואולם אם המקום הציבורי מוחזק או מופעל בידי מי שאיננו הבעלים – חובת הנגישות תחול על המחזיק או המפעיל של המקום הציבורי.

(ד)

על אף האמור בכל דין או הסכם, המחזיק, המפעיל או הבעלים של מקום ציבורי, הכל לפי הענין, חייב לאפשר למי שחלה עליו חובה בהתאם להוראות לפי סימן זה לבצע התאמות נגישות במקום הציבורי.

(ה)

(1)

לא יפעיל אדם מקום ציבורי, ובכלל זה לא יתקשר עם הבעלים של המקום לשם מתן שירות ציבורי בו, אלא אם כן בוצעו במקום התאמות הנגישות בהתאם להוראות פרק זה או פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה.

(2)

על אף האמור בכל דין, לא ביצע הבעלים התאמות נגישות לפי פרק זה או לפי פרק ה׳1א לחוק התכנון והבניה, רשאי השוכר לבטל את חוזה השכירות, לא ייחשב למפר החוזה, ולא יחויב בפיצוי בשל הביטול.

(ו)

בסעיף זה –

”בעלים“ – הבעלים, ואם יש חוכר לדורות, החוכר לדורות ולמעט דייר;

”חוכר לדורות“ – חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, לרבות בר רשות, בין בהרשאה לתקופה אחת ובין בהרשאה מתחדשת, לתקופה העולה על עשרים וחמש שנים.

19ט.

תקנות נגישות לענין מקום ציבורי [תיקון: תשס״ה, תש״ע־4, תשע״ב, תשע״ח, תשפ״ב]

(א)

לענין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בנינים, שהוקמו לאחר המועד הקובע, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מקומות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות במקום באופן סביר בהתחשב בתקן ישראלי; תקנות לפי פסקה זו יכללו, בין השאר, הוראות בדבר –

(1)

הנגשת צמתים, מדרכות, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים בשטח המקום הציבורי ולרבות הנגשת המעברים ממקומות החניה כאמור בפסקה (2);

(2)

הקצאת מקומות חניה לאנשים עם מוגבלות, מכלל מקומות החניה הקיימים או המתוכננים, לפי הענין, בשטח המקום הציבורי.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי מקומות ציבוריים קיימים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)

הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום, לרבות ייחודו בשל ערכי ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(2)

ביצוע התאמת הנגישות יהווה נטל כבד מדי.

(ג)

בתקנות לפי סעיף זה –

(1)

ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע, ואולם לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית ייקבעו הוראות לעניין החלה בהדרגה כאמור, עד למועד הנקוב בטור ב׳ בתוספת השלישית שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית;

(2)

יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)

סוג או אופי המקום החייב בהנגשה;

(2)

סוג או אופי השירות הניתן במקום הציבורי החייב בהנגשה;

(3)

היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה בידי אותו הגוף;

(4)

סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ״ג בחשון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, למעט רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית, ולעניין רשות ציבורית כאמור – לא יאוחר מהמועד הנקוב בטור ב׳ בתוספת השלישית לעניין אותה רשות ציבורית ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ג1)

שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א׳ בתוספת השלישית ובטור ב׳ לצדה – את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יוגש לאישור הוועדה עד יום כ״ד בחשוון התשע״א (1 בנובמבר 2010).

(ג1א)

(1)

על אף ההוראות לפי סעיף קטן (ג)(1), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות ציבורית המנויה בטור א׳ בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה – רשות מקומית), יוארך עד יום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022), בכל הנוגע למקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בניינים החייבים בהנגשה לפי סעיף זה, וביום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות והגישה למשרד הפנים ולנציבות עד יום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022) את המפורטים להלן, יוארך עד יום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023), לעניין מקומות ציבוריים קיימים ומקומות ציבוריים שאינם בניינים המנויים ברשימה כאמור בפסקת משנה (א), שהמועד להשלמת ביצוע התאמות הנגישות בהם הוארך לפי הוראות פסקה (1), וביום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ב (31 במרס 2022) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות (בסעיף קטן זה – מקומות שטרם הונגשו):

(א)

רשימה של כל המקומות הציבוריים הקיימים או המקומות הציבוריים שאינם בניינים, שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, ובכלל זה יצוינו ברשימה מקומות כאמור שחובת הנגישות לגביהם לפי סימן זה הושלמה במלואה (בסעיף קטן זה – מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות); הרשימה תכלול, לגבי כל מקום את הפרטים שיש לכלול בצו לפי הוראות סעיף קטן (ג2)(2), וכן את הייעוד הכללי של כל מקום כאמור;

(ב)

תכנית להשלמת ביצוע התאמות נגישות במקומות ציבוריים המנויים ברשימה כאמור בפסקת משנה (א), שלפיה בכל שנה יונגשו 25% מהמקומות שטרם הונגשו, תוך מתן עדיפות לביצוע התאמות נגישות במקומות מהסוגים הבאים: מקום שאינו בניין, אולמות תרבות, אולמות ספורט, בריכות, מקומות שניתנים בהם שירותי רווחה, מסגרות חינוך בלתי פורמלי ומרכזים קהילתיים;

(ג)

הצהרה מאת ראש הרשות המקומית על כך שהרשות הקצתה לביצוע התאמות הנגישות הנדרשות לפי סעיף זה תקציב שמאפשר את ביצוען.

(3)

על אף האמור בפסקה (2), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה והגישה באופן האמור ברישה של אותה פסקה, עד יום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023), רשימה והצהרה כמפורט להלן, יוארך עד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024), לעניין מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות וביום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות:

(א)

רשימה כאמור בפסקה (2)(א), שלפיה בתקופה של שנה שהסתיימה ביום ט׳ בניסן התשפ״ג (31 במרס 2023), הושלם ביצוע התאמות הנגישות ב־25% לפחות מהמקומות שטרם הונגשו תוך מתן עדיפות למקומות המנויים בפסקה (2)(ב);

(ב)

הצהרה כאמור בפסקה (2)(ג).

(4)

על אף האמור בפסקה (3), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה והגישה באופן האמור בפסקה (2) רישה, עד יום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024), רשימה והצהרה כמפורט להלן, יוארך עד יום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025), לעניין מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות וביום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות:

(א)

רשימה כאמור בפסקה (2)(א), שלפיה בתקופה של שנה שהסתיימה ביום כ״א באדר ב׳ התשפ״ד (31 במרס 2024), הושלם ביצוע התאמות הנגישות ב־25% לפחות מהמקומות שטרם הונגשו תוך מתן עדיפות למקומות המנויים בפסקה (2)(ב);

(ב)

הצהרה כאמור בפסקה (2)(ג).

(5)

על אף האמור בפסקה (4), המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות מקומית שפרסמה והגישה באופן האמור בפסקה (2) רישה, עד יום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025), רשימה והצהרה כמפורט להלן, יוארך עד יום י״ג בניסן התשפ״ו (31 במרס 2026) לעניין מקומות שחלה לגביהם חובת נגישות וביום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025) טרם הושלם בהם ביצוע התאמות הנגישות:

(א)

רשימה כאמור בפסקה (2)(א), שלפיה בתקופה של שנה שהסתיימה ביום ב׳ בניסן התשפ״ה (31 במרס 2025), הושלם ביצוע התאמות הנגישות ב־25% לפחות מהמקומות שטרם הונגשו תוך מתן עדיפות למקומות המנויים בפסקה (2)(ב);

(ב)

הצהרה כאמור בפסקה (2)(ג).

(6)

שר הפנים יגיש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בתוך שלושה חודשים מכל מועד שבו הוגשו לו המסמכים והמידע כאמור בפסקאות (2) עד (5), דיווח שיכלול רשימה של הרשויות המקומיות שהגישו מסמכים ומידע כאמור, ובכלל זה לאלו רשויות מקומיות נדחה המועד שבו חלה חובת הנגישות במלואה, ואחוז ביצוע התאמות הנגישות בכל רשות מקומית עד למועד הגשת הדיווח.

(ג2)

(1)

שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להוסיף, בצו, רשות ציבורית לטור א׳ בתוספת שלישית א׳, ובטורים ב׳ ו־ג׳ לצדה – את מספר הבניינים הקיימים שיונגשו ואת המועד להשלמת ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים כאמור לפי הוראות סימן זה, לעניין אותה רשות ציבורית, ובלבד שהמועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018).

(2)

צו כאמור בפסקה (1) יכלול פירוט של כל הבניינים הקיימים של אותה רשות ציבורית שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי הוראות סימן זה, ובכלל זה בניינים שחובת הנגישות לגביהם הושלמה במלואה; פירוט כאמור לגבי כל בניין יכלול את שם הבניין, כתובתו – למעט אם גילוי הכתובת אסור על פי כל דין, דרכי ההנגשה והתאמות הנגישות שבוצעו בו או שנדרש לבצע בו, והמועד לביצוען; כמו כן יכלול הצו פירוט של התאמות נגישות חלופיות להנגשה זמנית של כל בניין שחובת הנגישות לגביו טרם הושלמה, בתקופה שעד להשלמת אותה חובה.

(ג3)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשות ציבורית המנויה בפרט (1) לטור א׳ לתוספת שלישית א׳ תשלים את ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בבניינים קיימים בהתאם להוראות לפי סימן זה, לגבי מספר הבניינים כמפורט בטור ב׳ לצדה, עד המועדים כמפורט בטור ג׳ לצדה; חובת הנגישות תחול במלואה לעניין רשות ציבורית כאמור, לגבי בניינים קיימים, ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).

(ג3א)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (ג3) סיפה, חובת הנגישות לעניין רשות ציבורית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף קטן זה – משרדי הממשלה ויחידותיה), לגבי בניינים קיימים המנויים ברשימה שיגיש שר האוצר לפי הוראות סעיף 37(ב) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018, ברבעון האחרון של שנת 2021, תחול במלואה במועדים שלהלן, לפי העניין:

(א)

לגבי בניינים קיימים שביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהם לפי סימן זה לא הושלם עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – ביום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);

(ב)

לגבי בניינים קיימים שביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהם לפי סימן זה לא הושלם עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) – ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);

(ג)

לגבי בניינים קיימים שביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהם לפי סימן זה לא הושלם עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) – ביום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022); שיעור הבניינים כאמור בפסקת משנה זו, שייכלל ברשימה כאמור בפסקה זו, לא יעלה על 25% מסך הבניינים הקיימים של משרדי הממשלה ויחידותיה שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה.

(2)

רשימה כאמור בפסקה (1) תוגש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ולנציבות, עד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, ותכלול את הייעוד הכללי של כל בניין, אלא אם כן גילויו אסור על פי כל דין.

(ג4)

שר המשפטים רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה לעניין רשות ציבורית כמפורט בסעיף קטן (ג3) עד יום י״א בתמוז התשפ״ג (30 ביוני 2023); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף קטן (ג2)(2).

(ג5)

פרסום ברשומות ובאתר האינטרנט לפי סעיפים קטנים (ג1א) או (ג3א), או בהתאם להוראות לפי סעיף 19כ(ה), יראו אותו לעניין חוק זה כהתאמת נגישות.

(ד)

לענין מקומות ציבוריים שאינם בנינים, שיוקמו כמקומות ציבוריים כאמור לאחר המועד הקובע, יהיו לשר המשפטים הסמכויות לקבוע הוראות לענין פטור מלא או חלקי או דרישות מופחתות, הנתונות לשר הפנים לפי סעיף 158ו1(ד)(2) לחוק התכנון והבניה.

(ה)

פטור או דרישות מופחתות בדבר נטל כבד מדי, שנקבעו לפי סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד), לא יחולו על –

(1)

מקום ציבורי שהאחראי לו על פי סימן זה הוא רשות ציבורית;

(2)

חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן (א).

(ו)

תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור הוועדה.

(ז)

שר המשפטים רשאי להוסיף בצו מקום על רשימת המקומות הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה.

(ח)

תקנות לפי סעיף זה החלות על רשות מקומית, ייקבעו בהסכמת שר הפנים.

(ט)

סעיף זה לא יחול לגבי מקום ציבורי שחל עליו סימן ו׳, סימן ז׳, או סימן ט׳.

(י)

תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (א) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

(יא)

(1)

על אף האמור בסעיף זה, גוף המנוי בפסקה (1) או (4) להגדרה ”גוף ציבורי“, לא יהיה חייב בביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בהתאם להוראות לפי סימן זה בבניין קיים שיפונה עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).

(2)

החשב הכללי במשרד האוצר יגיש לוועדה ויפרסם ברשומות רשימה ובה פירוט של כל הבניינים הקיימים שיפונו כאמור בפסקה (1), וכן כל שינוי ברשימה האמורה; רשימה ראשונה כאמור תוגש ותפורסם עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).

(3)

פירוט ברשימה כאמור בפסקה (2) יכלול, לגבי כל בניין, את שם הבניין, כתובתו, תאריך הפינוי שלו והכתובת או המבנה שאליהם הוא יועבר, למעט אם גילוי הכתובות כאמור אסור על פי כל דין; כמו כן תכלול הרשימה פירוט של התאמות נגישות חלופיות, שייקבעו לאחר היוועצות עם הנציבות, להנגשה זמנית של כל בניין שיפונה כאמור, בתקופה שעד להשלמת הפינוי.

(4)

החשב הכללי במשרד האוצר יגיש לוועדה, יחד עם הרשימה כאמור בפסקה (2), העתק של כל הסכם שעניינו העברת הפעילות המתבצעת בבניין הקיים או העתק של היתר לבניית בניין חדש במקום הבניין הקיים, ככל שישנם.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), התשע״ט–2019.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ד׳: שירות ציבורי – נגישות

19י.

שירות ציבורי – מהו [תיקון: תשס״ה]

בסימן זה ובסימן ה׳ –

”שירות ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)

שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי כהגדרתו בסימן ג׳;

(2)

שירות מהשירותים המפורטים בתוספת השניה המיועד לכלל הציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו.

19יא.

נגישות שירות ציבורי [תיקון: תשס״ה]

(א)

שירות ציבורי יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות, בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ב)

מי שאחראי להספקת שירות ציבורי יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לפי סימן זה.

19יב.

תקנות נגישות לענין שירות ציבורי [תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ג, תשפ״ב־3]

(א)

לענין שירותים ציבוריים, יקבע שר המשפטים הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים של שירותים ציבוריים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר; תקנות לפי סעיף זה יכללו, בין השאר, הוראות בדבר נגישות מידע המופק במסגרת שירות ציבורי, וכן בדבר התקנת אמצעי עזר והספקת שירותי עזר.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי סוגי שירותים ציבוריים שקבע, כולם או חלקם, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)

הפטור או הדרישות המופחתות מתחייבים כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של השירות הציבורי;

(2)

ביצוע התאמות נגישות בשירות יהווה נטל כבד מדי.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פטור בשל נטל כבד מדי מביצוע התאמות במקום ציבורי שהוא בניין קיים ובשירות ציבורי), התשע״ט–2019.

(ג)

בתקנות לפי סעיף זה –

(1)

ייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור, ככל שהן חלות על רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 12 שנים מהיום הקובע;

(2)

יכול שייקבעו הוראות לענין החלה בהדרגה של הוראות הנגישות שבתקנות כאמור ככל שהן חלות על מי שאינו רשות ציבורית, לתקופה שלא תעלה על 11 שנים מהיום הקובע;

הוראות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, בכל אחד מאלה:

(1)

סוג או אופי השירות החייב בהנגשה;

(2)

היקף המקומות או השירותים החייבים בהנגשה על ידי אותו הגוף;

(3)

סוגי התאמות הנגישות.

לא נקבעה החלה הדרגתית, תחול חובת הנגישות במלואה לא יאוחר מיום כ״ג בחשון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לענין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לענין מי שאינו רשות ציבורית; בסעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום פרסום התקנות הראשונות לפי סעיף זה, או י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006), המוקדם מביניהם.

(ד)

(1)

ספק מורשה יבצע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות לשירותי בזק ולמיתקני בזק לפי סימן זה.

(2)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין שירותי בזק ומיתקני בזק, יקבע שר התקשורת הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות סבירה לשירותים ומיתקנים כאמור; לענין זה, יהיו לשר התקשורת הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי סעיף קטן (ב); ההתאמות כאמור יכול שייקבעו לפי סוגים של שירותי בזק ויכול שייקבעו גם לפי סוגים של מיתקני בזק.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי בזק ולמיתקני בזק), התשס״ט–2009.

(ה)

(1)

מי שעיסוקו בהשכרת רכב מנועי פרטי, שבבעלותו או בהחזקתו 100 כלי רכב לפחות, יחזיק לפחות שני כלי רכב, המותאמים לנהיגה בידי אדם עם מוגבלות, ולפחות שני כלי רכב נוספים, המותאמים להסעתו של אדם עם מוגבלות;

(2)

מי שעיסוקו בהשכרת אוטובוסים וכלי רכב אחרים, יעמיד להשכרה כלי רכב נגישים לאנשים עם מוגבלות תמורת מחיר זהה למחירו של כלי רכב שאינו נגיש כאמור.

(3)

שר התחבורה יתקין תקנות להסדרת הנגישות לפי הוראות סעיף קטן זה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב להשכרה ואוטובוסים), התשע״ג–2012.

(ו)

הוראות סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ד) בדבר נטל כבד מדי לא יחולו לגבי שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית.

(ז)

תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם הנציב ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ולענין שירותי בזק גם עם ספקים מורשים הנוגעים בדבר, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בהתחשב בהוראות תקן ישראלי ובאישור הוועדה.

(ח)

היה השירות באחריותו של שר אחר, יתקין שר המשפטים תקנות כאמור, לאחר התייעצות גם עם אותו שר, לפי הענין.

(ט)

שר המשפטים רשאי להוסיף בצו שירות על רשימת השירותים הציבוריים המנויים בתוספת השניה.

(י)

סעיף זה לא יחול לגבי שירות ציבורי שחל עליו סימן ו׳, סימן ז׳ או סימן י׳.

(יא)

תקנות ראשונות לפי סעיפים קטנים (א), (ד) ו־(ה) יוגשו לאישור הוועדה לא יאוחר מיום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

[תיקון: תשס״ה]

סימן ה׳: סייגים לחובת הנגישות

19יג.

פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות [תיקון: תשס״ה]

(א)

מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור, בכפוף להוראות פרק זה, מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)

התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(2)

התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי בהתחשב בין השאר בכל אחד מאלה, לפי הענין –

(א)

סוג השירות או המקום;

(ב)

היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום;

(ג)

טיב התאמת הנגישות ועלות התאמת הנגישות;

(ד)

קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות;

(ה)

קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה;

(ו)

היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה;

(3)

התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(4)

התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי במהותו של מקום ציבורי קיים או של שירות ציבורי.

(ב)

מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי שאינו בנין, שהוקם כמקום כאמור לאחר כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 19ט(א), פטור מהתקנת מעלית או מביצוע התאמת נגישות אחרת שעלותה גבוהה שקבע שר המשפטים, באישור הוועדה, אם קבע הנציב כי ההתאמה תטיל עליו נטל כבד מדי לפי סעיף קטן (א)(2) למעט פסקה (ה).

(ג)

מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות פרק זה במקום ציבורי קיים או בשירות ציבורי, יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה עלול להביא להתמוטטות כלכלית של מי שחייב בביצוע ההתאמות כאמור.

19יג1.

פטור מסוים – הוראות מיוחדות [תיקון: תשס״ה, תשע״ד־3, תשע״ה]

(א)

הוראות סעיף 19יג(א)(2), (ב) ו־(ג) לא יחולו לגבי –

(1)

מקום ציבורי, המופעל או מוחזק בידי רשות ציבורית;

(2)

שירות ציבורי הניתן בידי רשות ציבורית;

(3)

חובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף קטן 19ט(א);

(4)

התאמה במקום ציבורי או בשירות ציבורי אם מי שחייב בביצועה פעל לגביה בחוסר תום לב.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הנציב רשאי ליתן לרשות ציבורית פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת לענין מקום ציבורי שהיא מפעילה או מחזיקה או לענין שירות ציבורי שהיא נותנת, מחמת חוסר סבירות תקציבית כלכלית; ואולם לא יקבע הנציב פטור כאמור לגבי כל אחד מאלה:

(1)

גוף ציבורי, המנוי בפסקאות (1) עד (4), (9) ו־(10) בהגדרה ”גוף ציבורי“ בסעיף 5;

(2)

מוסד חינוך רשמי כמשמעותו בסעיף 19לב ושירות החינוך הניתן על ידו;

(3)

מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי כהגדרתו בסעיף 19טו;

(4)

בנק ישראל, יד ושם, מגן דוד אדום, המוסד לביטוח לאומי, מכון התקנים, רשות הדואר, רשות שדות התעופה, תאגיד השידור הישראלי, הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו ושירות התעסוקה.

19יד.

התאמות נגישות חלופיות [תיקון: תשס״ה]

הוכיח מי שאחראי למקום ציבורי או מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי לפי הענין כי מתקיימת הוראה מהוראות סעיף 19יג(א), (ב) או (ג), 19כט1(3), או 19לא(ג) או הוראות מכוח סעיפים 19ט(ב)(2), 19ט(ד), 19יב(ב)(2), 19יב(ד), או 19יז(ב), יבצע התאמות נגישות חלופיות, ככל שנקבעו בתקנות או שנקבעו לענין פטור מסוים לפי סעיף 19יג, לרבות מעבר למקום אחר, שהן סבירות בנסיבות הענין.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008.

19יד1.

פטור בידי הנציב [תיקון: תשס״ה]

הנציב רשאי לקבוע פטור מלא או חלקי מביצוע התאמת נגישות מסוימת בהתאם לסעיף 19יג וכן לקבוע חובת ביצוע התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין, והכל כאמור בסימן זה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ו׳: שירות בריאות ומקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות – נגישות

19טו.

הגדרות [תיקון: תשס״ה]

בסימן זה –

”חוק ביטוח בריאות“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”נותני שירותים“ – כמשמעותם בסעיף 21 לחוק ביטוח בריאות;

”קופת חולים“ – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות;

”שירות בריאות ממלכתי“ – שירות בריאות הניתן לפי חוק ביטוח בריאות.

19טז.

נגישות בריאות [תיקון: תשס״ה]

שירות בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובהתאם להוראות לפי סימן זה.

19יז.

תקנות נגישות לענין שירותי בריאות ומקום שבו ניתן שירות בריאות [תיקון: תשס״ה]

(א)

שר הבריאות יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגים, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר לשירותי בריאות ולמקומות ציבוריים קיימים, כהגדרתם בסעיף 19ז, שבהם ניתנים שירותי בריאות.

(ב)

בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע פטור מלא או חלקי מהתאמות הנגישות שקבע ובכלל זה דרישות מופחתות, לגבי כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2), אם ביצוע התאמת הנגישות מהווה נטל כבד מדי –

(1)

סוג שירות בריאות שאינו שירות בריאות ממלכתי, לגבי כולו או חלקו;

(2)

סוג המקום הציבורי שבו ניתן שירות כאמור, לגבי כולו או חלקו.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016.

19יח.

נטל כבד מדי – אי־תחולת פטור [תיקון: תשס״ה]

הוראות סעיף 19יג(א)(2) לא יחולו לגבי מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות ממלכתי או לגבי שירות בריאות ממלכתי.

19יט.

תכנית הנגשה והתאמה [תיקון: תשס״ה]

כל בית חולים וכל קופת חולים וכן ספק שירותי בריאות גדול אחר שקבע שר הבריאות לפי סעיף 19כו (בסימן זה – ספקי שירותים גדולים), יגישו לשר הבריאות תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי הבריאות הניתנים על ידם, ושל מקומות ציבוריים שבהם ניתנים שירותי בריאות, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19יז; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין, ובאישורם.

19כ.

החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ה, תשע״ח, תשפ״ב]

(א)

הוראות הנגישות לפי סימן זה, לענין שירות בריאות הניתן על ידי ספק שירותים גדול או לענין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור, יוחלו בהדרגה, במשך אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הביניים) לפי צו שיקבע שר הבריאות עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19יט, ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את סוג השירות, היקף פעילותו, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)

בתקופת הביניים, יספקו קופות החולים למבוטחים עם מוגבלות שירותי בריאות שהם נגישים על פי הוראות פרק זה במקומות ציבוריים שהם נגישים כאמור, בין בעצמן או באמצעות נותני שירותים שעמם התקשרו, ובין על ידי הפניית המבוטחים לקבלת שירותים באמצעות קופת חולים אחרת.

(ב1)

(1)

בלי לגרוע מהחובה לפי סעיף קטן (ב) ומהוראות סעיף 9 לצו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים), התשע״ט–2019 (בסעיף זה – הצו המאריך), עד למועד כניסתן לתוקף של התאמות נגישות לשירותי בריאות לפי ההוראות שיקבע שר הבריאות לפי סעיף 19יז, יחויבו נותני שירותים לבצע התאמות נגישות לשירות לפי ההוראות שקבע שר המשפטים לפי סעיף 19יב המפורטות בטור א׳ לתוספת השישית, בשינויים המחויבים, בעניינים המפורטים באותו טור, עד למועד הנקוב לצד כל הוראה כמפורט בטור ב׳ לצידה.

(2)

שר הבריאות, בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי העניין, בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, יהיה רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.

(3)

משרד הבריאות יגיש לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לא יאוחר מיום י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי אינטרנט הניתנים במסגרת שירותי הבריאות ואת המועדים לביצוע ההתאמות.

(ג)

שר הבריאות, רשאי להאריך את תקופת הביניים לגוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שנתיים, אם נוכח שלא יכול היה להשלים את ביצוע ההנגשה על פי הצו שהוצא לפי סעיף קטן (א), במאמצים ראויים.

(ד)

לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר הבריאות רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי במלואה על גוף מסוים החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף 19ט(ג2)(2); בסעיף קטן זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 19ז.

פורסם צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים), התשע״ט–2019.

(ו)

על אף האמור בסעיף קטן (ה), חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי שבו ניתן שירות בריאות כאמור בסעיף קטן (א), תחול במלואה על גוף החייב בביצוע התאמות נגישות לפי סימן זה, שלוש שנים לאחר המועד שקבע שר הבריאות בצו המאריך לעניין אותו מקום, ויחולו לעניין זה ההוראות שקבע השר בצו האמור, ובכלל זה ההוראות לעניין הדיווח התקופתי בדבר התקדמות ההנגשה במבנים קיימים לפי סעיפים 5 ו־6 לצו ומועדי הדיווח.

19כא.

התייעצות ואישור הוועדה [תיקון: תשס״ה]

(א)

תקנות לפי סעיף 19יז וצו לפי סעיף 19כ ייקבעו בהתייעצות עם ספקי שירותים גדולים, ארגונים שמייצגים בעלי מקצועות רפואה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)

תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד יום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006), ויאושרו על ידי הוועדה עד יום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

19כב.

דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]

ספקי שירותים גדולים יגישו מדי שנה לשר הבריאות דיווח בדבר הנגשת שירותי בריאות ומקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, שבוצעה במהלך השנה החולפת, בתקופת הביניים או בתקופת ההארכה, לפי סעיף 19כ(ג), כמתחייב לפי הוראות סימן זה.

19כג.

דיווח לוועדה [תיקון: תשס״ה]

שר הבריאות יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות הנגשת שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות, שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמתחייב על פי הוראות לפי סימן זה.

19כד.

פרסום [תיקון: תשס״ה]

ספקי שירותים גדולים יפרסמו את שירותי הבריאות והמקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות שבאחריותם, הנגישים לאנשים עם מוגבלות; שר הבריאות יקבע הוראות בדבר דרך הפרסום.

19כה.

סייג [תיקון: תשס״ה]

לאחר תום התקופה הנקובה בסעיף 19כ, לא תיתן קופת חולים שירות בריאות ממלכתי, בין בעצמה ובין באמצעות נותני שירותים, אלא אם כן מתקיימות בשירות הבריאות ובמקום שבו ניתן שירות הבריאות הוראות הנגישות לפי סימן זה או לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה, לפי הענין, באופן סביר.

19כו.

תחולה לגבי ספק שירותים גדול [תיקון: תשס״ה]

שר הבריאות יקבע את ספקי השירותים הגדולים שחלות עליהם החובות לפי סעיפים 19יט, 19כב ו־19כד לחוק זה בהתחשב בהיקף פעילותו של נותן השירותים וכן בהיקף האוכלוסיה שאותה הוא משרת.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ז׳: מוסדות חינוך, מוסדות על־תיכוניים, שירותי חינוך והשכלה – נגישות

[תיקון: תשס״ה]

חלק א׳: מוסדות על־תיכוניים

19כז.

הגדרות [תיקון: תשס״ה]

בחלק זה –

”מוסד על־תיכוני“ –

(1)

מוסד שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (בחוק זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)

מוסד שניתן לו היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)

שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה מחוץ לישראל הפועלים ברישיון המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4)

מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(5)

מוסד על־תיכוני להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית.

19כח.

נגישות מוסדות על־תיכוניים [תיקון: תשס״ה]

מוסדות על־תיכוניים ושירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובהתאם להוראות לפי חלק זה.

19כט.

תקנות נגישות למוסדות על־תיכוניים [תיקון: תשס״ה]

שר החינוך התרבות והספורט (בחוק זה – שר החינוך) ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יקבעו הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות, נגישות באופן סביר למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות על־תיכוניים, ולשירותי השכלה הניתנים בידי מוסדות אלה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי הכשרה מקצועית), התשע״ה–2014.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע״ז–2016.

19כט1.

פטור מסוים מביצוע התאמת נגישות [תיקון: תשס״ה]

מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סימן זה במקום ציבורי קיים שהוא מוסד על־תיכוני יהיה פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת אם קבע הנציב אחד מאלה:

(1)

התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה אישר זאת;

(2)

התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום, בשל ערכי הסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות או טבע;

(3)

לענין מוסד על־תיכוני המנוי בפסקאות (3) ו־(5) להגדרה מוסד על־תיכוני – התאמת הנגישות מטילה נטל כבד מדי.

19ל.

תכנית הנגשה והתאמה [תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2]

בעל מוסד על־תיכוני יגיש לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של המוסד העל־תיכוני ושירותי ההשכלה הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט החלות על אותו מוסד; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

19לא.

החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2, תשע״ח]

(א)

הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות על־תיכוניים ושירותי ההשכלה הניתנים על ידיהם, לפי חלק זה, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה שתחילתה לא יאוחר מיום ב׳ בתשרי התשס״ט (1 באוקטובר 2008) וסופה לא יאוחר מיום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית (בחלק זה – תקופת הביניים); עד תום 12 חודשים מיום פרסום תקנות לפי סעיף 19כט יקבעו שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, בצו, את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, על המוסדות שעליהם חלות התקנות בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19ל ככל שהוגשו; בקביעת ההחלה ההדרגתית לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)

עד תום תקופת הביניים, מוסדות על־תיכוניים יבצעו התאמות נגישות, באופן סביר, בעבור סטודנט עם מוגבלות, לפי הענין, הלומד במקום כאמור או העומד ללמוד בו, בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפי הענין; שר החינוך יפרסם מידע לציבור ולמוסדות העל־תיכוניים בדבר הזכויות על פי סעיף זה, והדרכים למימושן.

(ג)

מי שחייב בביצוע התאמת נגישות לפי סעיף קטן (ב) יהיה פטור מביצוע אותה התאמה בתקופה שעד ליום ב׳ בתשרי התשס״ט (1 באוקטובר 2008), אם קבע הנציב כי ביצוע ההתאמה יטיל נטל כבד מדי.

(ד)

לא נקבע צו לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) לעניין רשות ציבורית, ולא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשע״ח (1 בנובמבר 2017) לעניין מי שאינו רשות ציבורית.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), שר החינוך רשאי, באישור הוועדה, להאריך, בצו, את המועד שבו תחול חובת הנגישות לעניין מקום ציבורי במלואה על מוסד על־תיכוני שהוא רשות ציבורית, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מיום כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021) ושצו כאמור יובא לאישור הוועדה עד יום י״ז בתמוז התשע״ח (30 ביוני 2018); צו כאמור יכלול את כל הפרטים שיש לכלול בצו לפי סעיף 19ט(ג2)(2); בסעיף קטן זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 19ז.

19לא1.

התייעצות ואישור הוועדה [תיקון: תשס״ה]

(א)

תקנות לפי סעיף 19כט וצו לפי סעיף 19לא ייקבעו בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)

תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

19לא2.

דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]

בעלים של מוסדות על־תיכוניים יגישו מדי שנה לשר החינוך ולשר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, דיווח בדבר הנגשת המוסדות ושירותי ההשכלה הניתנים בהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.

19לא3.

דיווח לוועדה [תיקון: תשס״ה]

שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, לפי הענין, יגישו מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

[תיקון: תשס״ה]

חלק ב׳: מוסדות חינוך ושירותי חינוך

19לב.

הגדרות [תיקון: תשס״ה]

בחלק זה –

”חוק לימוד חובה“ – חוק לימוד חובה, התש״ט–1949;

”מוסד חינוך רשמי“ – כהגדרתו בחוק לימוד חובה;

”מוסד חינוך“ – מוסד חינוך רשמי, מוסד חינוך מוכר, מוסד חינוך פטור ומוסד לחינוך מיוחד;

”מוסד חינוך מוכר“ – כהגדרתו בחוק לימוד חובה לרבות בית ספר הפועל ברישיון מכוח חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ״ט–1969, ולמעט מוסד חינוך רשמי;

”מוסד חינוך פטור“ – מוסד כמשמעותו בסעיף 5 בחוק לימוד חובה;

”מוסד לחינוך מיוחד“ – כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1998 [צ״ל: התשמ״ח–1988].

19לג.

נגישות מוסדות חינוך [תיקון: תשס״ה]

מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם יהיו נגישים בהתאם להוראות סעיפים 19ח ו־19יא ובכפוף להוראות לפי חלק זה.

19לג1.

תקנות נגישות במוסד חינוך [תיקון: תשס״ה]

לענין מקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות חינוך למעט גני ילדים, יקבע שר החינוך הוראות בדבר התאמות נגישות אלה בלבד:

(1)

בניית פיר מעלית בבנין מרכזי אחד;

(2)

בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011.

19לג2.

תכנית הנגשה והתאמה [תיקון: תשס״ה]

בעלים של מוסדות חינוך יגישו לשר החינוך תכנית המפרטת את דרכי הנגשתו והתאמתו של מוסד החינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידו, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף 19לג1; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ומורשה לנגישות השירות, ובאישורם.

19לג3.

החלה הדרגתית [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוראות הנגישות לענין נגישות מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם, לפי סעיף 19לג1, יוחלו בהדרגה, במשך תקופה של שתים עשרה שנים, שתחילתה לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופה לא יאוחר מיום כ״ו בניסן התשע״ט (1 במאי 2019) (בחלק זה – תקופת הביניים); עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) יקבע שר החינוך בצו את ההחלה ההדרגתית של הוראות הנגישות כאמור, בפריסה שווה בכל אחת משתים עשרה השנים בהתחשב בתכניות לפי סעיף 19לג2 ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה לפי סעיף זה רשאי השר להביא בחשבון את היקף פעילותו של השירות, האזור שבו הוא ניתן, סוג המוגבלות וקיומן של חלופות נגישות באזור מסוים.

(ב)

לא נקבעו צווים לפי סעיף קטן (א), תחול חובת הנגישות על פי חלק זה במלואה, לא יאוחר מיום כ״ו בניסן התשע״ט (1 במאי 2019).

19לג4.

התייעצות ואישור הוועדה [תיקון: תשס״ה]

(א)

תקנות לפי סעיפים 19לג1, 19לד וצו לפי סעיף 19לג3 ייקבעו בהתייעצות עם המרכז לשלטון מקומי, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, בהתחשב בהוראות התקן הישראלי, לפי הענין, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה.

(ב)

תקנות ראשונות לפי סעיף קטן (1) יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) ויאושרו עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

19לג5.

דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]

בעלים של מוסדות חינוך יגישו מדי שנה לשר החינוך, דיווח בדבר הנגשת מוסדות חינוך ושירותי החינוך הניתנים על ידיהם שבוצעה במהלך השנה החולפת במוסדותיהם, בתקופת הביניים, כמתחייב על פי הוראות חלק זה.

19לג6.

דיווח לוועדה [תיקון: תשס״ה]

שר החינוך יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר התקדמות ההנגשה לפי חלק זה, שבוצעה במהלך השנה החולפת.

19לד.

נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה [תיקון: תשס״ה, תשס״ח]

(א)

תלמיד עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום שהוא מוסד חינוך או גן ילדים, לפי הענין, ולשירות חינוך הניתן על ידי אותו מוסד; בסעיף זה, ”גן ילדים“ – גן ילדים שהוא מוסד חינוך רשמי, גן ילדים בבעלות רשות חינוך מקומית או גן ילדים שחל עליו חוק החינוך המיוחד.

(ב)

שר החינוך יקבע הוראות בדבר התאמות הנגישות הנדרשות, בין בדרך כלל ובין לסוגי מוסדות, כדי לאפשר נגישות באופן סביר לתלמיד עם מוגבלות כאמור בסעיף קטן (א); תקנות לפי סעיף זה יכללו הוראות בדבר ביצוע התאמות נגישות בקשר לכל אחד מאלה:

(1)

התקנת מעלית נגישה בבנין מרכזי אחד, למעט לענין גן ילדים;

(2)

בניית תא שירותים נגיש אחד לנשים ואחד לגברים בקומת הכניסה בבנין המרכזי;

(3)

הנגשת הכניסה למוסד החינוך ודרכי הגישה מהכניסה לבנין המרכזי, בין הבנין המרכזי למבנים הסמוכים ודרכי הגישה לחצר ולאולם הספורט ולרבות כבשים בדרכי הגישה;

(4)

אמצעי נגישות לאנשים עם מוגבלות בראיה ובשמיעה, לרבות התקנת אמצעי עזר ושירותי עזר;

(5)

התאמות נוספות הנדרשות כדי לאפשר לתלמיד נגישות באופן סביר במוסד החינוך או בגן הילדים בו הוא לומד.

(ג)

הורה של תלמיד, שהוא אדם עם מוגבלות, זכאי לנגישות במוסד החינוך או בגן הילדים שבו התלמיד לומד, והוראות סעיף קטן (ב) יחולו, בשינויים המחויבים; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות אפוטרופוס.

(ד)

מוסד חינוך וגן ילדים יבצעו את התאמות הנגישות בעבור תלמיד הלומד במוסד החינוך, בעבור ילד הרשום במוסד החינוך והעתיד ללמוד בו ובעבור הורה כאמור בסעיף קטן (ג), מיד לאחר המועד שבו נודע לראשונה למוסד החינוך, או לגן הילדים, לפי הענין, על רישומו של התלמיד במקום.

(ה)

שר החינוך, באישור הוועדה, יקבע הוראות לעניין –

(1)

חובת הרשם לברר, בעת הרישום של התלמיד, את הצורך בביצוע התאמות נגישות; בפסקה זו, ”הרשם“ – כמשמעותו בתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התשי״ט–1959;

(2)

מועדים ליידוע הבעלים של מוסד החינוך או גן הילדים בדבר רישומו של התלמיד ובדבר הצורך בביצוע התאמות הנגישות, ומועדים לביצוע התאמות הנגישות בעבורו או בעבור הורהו, והכל כדי שביצוע ההתאמות יסתיים לפני תחילת הלימודים של התלמיד במוסד החינוך או בגן הילדים.

19לד1.

ביצוע התאמות נגישות במכרז מסגרת [תיקון: תשס״ה]

(א)

רשויות מקומיות, בין בעצמן ובין באמצעות מוסד ציבורי או גוף ארצי הקשור אליהן, יפרסמו מכרז לבחירת גורמים שאיתם יתקשרו לצורך ביצוע התאמות נגישות, במוסדות חינוך או בגני ילדים לפי סעיף 19לד.

(ב)

חלה על רשות מקומית או על כל גורם אחר, החייב על פי דין בחובת מכרז, חובה לבצע התאמות במוסד חינוך או בגן ילדים על פי חלק זה, רשאית הרשות, או אותו גורם אחר, להתקשר עם מי שנבחר במכרז על פי סעיף קטן (א); התקשר גוף לפי סעיף זה, יצא ידי חובתו לפי כל דין המחייב התקשרות במכרז.

19לד2.

בקשה להיתר בניה [תיקון: תשס״ה]

בעלים של כל מוסד חינוך וגן ילדים יגיש בקשה להיתר בניה לביצוע הוראות הנגישות לפי סעיפים 19לג1 וסעיף 19לד; הבקשה תוגש בתוך שנה מיום התקנת התקנות לפי סעיפים אלה.

19לד3.

שמירת דינים [תיקון: תשס״ה]

הוראות לפי חלק זה באות להוסיף ולא לגרוע מחובה שחלה לפי חוק התכנון והבניה, טרם כניסתן לתוקף של התקנות לפי סעיף 158ו1 לחוק התכנון והבניה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ח׳: חוזה ביטוח

19לה.

חוזה ביטוח [תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2, תשפ״ד]

(א)

מתן יחס שונה בחוזה ביטוח (בסימן זה – יחס שונה) לא יהווה הפליה לפי פרק זה, אם הוא מבוסס על נתונים אקטואריים, נתונים סטטיסטיים, מידע רפואי, או מידע אחר, שהם אמינים ורלוונטים להערכת הסיכון הביטוחי המסוים, ומתן יחס זה סביר בנסיבות הענין.

(ב)

מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת סעיף קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, וזאת נוסף על כל סעד אחר.

(החל מיום 1.1.2025): מבוטח אשר שילם דמי ביטוח מוגדלים מחמת מוגבלותו שלא בהתאם להוראת סעיף קטן (א), זכאי להשבה בגובה ההפרש שבין דמי הביטוח ששילם, לבין דמי הביטוח שהיה משלם לולא ההפליה, בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961, וזאת נוסף על כל סעד אחר, ועל ריבית שקלית כאמור יחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ג)

קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל שלא בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח מוגדלים בשיעור יחסי, שהוא כיחס שבין דמי הביטוח ששולמו בפועל לבין דמי הביטוח שהיו משתלמים לולא ההפליה, וזאת נוסף על כל סעד אחר.

(ד)

קרה מקרה הביטוח לפני שהמבוטח קיבל הפרש כאמור בסעיף קטן (ב) והמבטח פעל בתום לב, זכאי המבוטח לתגמולי ביטוח בתוספת תשלום ההפרש כאמור בסעיף קטן (ב), וזאת נוסף לכל סעד אחר.

(ה)

סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סימן זה, וקרה מקרה ביטוח, רשאי בית המשפט לפסוק לאדם כאמור פיצוי שלא יעלה על שיעורי תגמולי הביטוח שהיו מגיעים לו לולא הסירוב לבטח, בניכוי דמי הביטוח שהיה משלם, אילולא הסירוב כאמור, אם התקיימו כל אלה:

(1)

האדם פנה לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (בסימן זה – הממונה על שוק ההון), בתוך 30 ימים ממועד שנודע לו על הסירוב מחמת המוגבלות, ובלבד שפנה למפקח לפני שקרה מקרה הביטוח; קבע המפקח שההפליה מותרת, ובלבד שהאדם ערער לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה;

(2)

האדם עשה מאמץ סביר בנסיבות הענין לבטח עצמו מפני אותו סיכון אצל מבטח אחר וסורב;

בסעיף קטן זה –

”סירוב“ – לרבות מתן יחס שונה באופן קיצוני, בנסיבות הענין, שבעקבותיו לא נכרת חוזה ביטוח;

”שיעור תגמולי הביטוח“ – שיעור תגמולי הביטוח לפי פוליסה סבירה בנסיבות הענין שאין בה יחס שונה כאמור בסעיף קטן (א).

(ו)

(1)

מבוטח עם מוגבלות שניתן לו יחס שונה או אדם עם מוגבלות שבקשתו להיות מבוטח נדחתה (בסעיף זה – מתלונן) רשאי להגיש תלונה כמשמעותה בחוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ״א–1981, לממונה על שוק ההון על החלטה בדבר מתן יחס שונה או על סירוב לבטח כמשמעותם בסעיף זה, והוראות חוק הפיקוח על עסקי הביטוח יחולו; היתה החלטה בענין התלונה כרוכה בנושאים רפואיים, יתייעץ הממונה על שוק ההון, לפי הצורך, עם מומחה רפואי שימנה לענין זה.

(2)

לא נתקבלה החלטה של הממונה על שוק ההון בתוך 90 ימים ממועד הגשת התלונה, רשאי המתלונן, מתום 90 הימים האמורים ואילך, להעביר את תלונתו להכרעתה של ועדה כמשמעותה בפסקה (3)(א) (בסימן זה – ועדת תלונות); הועברה התלונה לוועדת תלונות, תודיע ועדת התלונות לממונה על שוק ההון, והממונה על שוק ההון לא יהיה מוסמך עוד לדון בתלונה; הממונה על שוק ההון יעביר לוועדת תלונות בתוך 14 ימים את התלונה וכל חומר הנוגע אליה המצוי ברשותו, והוראות סעיף 50(ב) לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח לא יחולו לענין זה;

אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של אדם עם מוגבלות לפנות לבית המשפט בשל הפרת הוראות סימן זה.

(3)

(א)

ועדת תלונות תהיה בת שלושה חברים, ואלה הם:

(1)

שופט בדימוס שימנה שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;

(2)

אקטואר, מתוך רשימה של אקטוארים המתמחים בסוגים שונים של ביטוח (בסימן זה – רשימת אקטוארים), שקבע שר האוצר בהתייעצות, בין השאר, עם גורמים שמייצגים, לדעת שר האוצר, את ענף הביטוח;

(3)

מומחה, מתוך רשימה של מומחים בסוגים שונים של מוגבלות (בסימן זה – רשימת מומחים), שקבע שר המשפטים בהתייעצות, בין השאר, עם הנציב; בפסקה זו, ”מומחה“ – לרבות רופא, אח או אחות, פסיכולוג, בעל מקצוע פארא־רפואי ולמעט אקטואר.

(ב)

שר המשפטים, באישור הוועדה, יקבע את כל אלה:

(1)

דרך מינוים של חברים בוועדת תלונות, בשים לב, בין השאר לסוג המומחיות של האקטואר והמומחה, ולסוג המוגבלות של המתלונן;

(2)

סדרי הדין של ועדת התלונות, לרבות בכל הקשור לשמיעת טענות הצדדים או הגשת ראיות ומסמכים מטעמם; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור, או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל ועדת התלונות בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות הענין;

(3)

שכר והחזר הוצאות לחברי ועדת תלונות;

(4)

תקנות ראשונות לפי סעיף זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006).

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מתן יחס שונה בחוזה ביטוח) (הקמת ועדת תלונות), התשע״ב–2012.

(4)

הודעה על מינוי יושב ראש ועדת תלונות וכן רשימת האקטוארים ורשימת המומחים יפורסמו ברשומות.

(5)

מינוי חבר ועדת תלונות יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים.

(6)

ועדת תלונות רשאית, ככל שנדרש, להורות לנילון, לתקן ליקוי בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח שלא בהתאם להוראות סימן זה; העתק החלטה כאמור תועבר לממונה על שוק ההון לשם בחינת הצורך להורות על תיקון ליקוי כאמור, למבטחים נוספים.

(7)

החלטת ועדת תלונות תינתן ברוב דעות, ולאחר שניתנה הזדמנות למתלונן, לנילון, לנציב ולארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את טענותיהם.

(8)

החלטת ועדת תלונות תינתן בתוך 90 ימים ממועד העברת התלונה אליה.

(9)

החלטות הממונה על שוק ההון לפי סימן זה והחלטות ועדת תלונות, שיש בהן כדי להשפיע על אנשים עם מוגבלות, על מבוטחים נוספים או על מבטחים נוספים, יפורסמו לציבור.

(10)

מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת הממונה על שוק ההון או מהחלטת ועדת תלונות, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.

(11)

הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא אם כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

(ז)

(1)

החליט מבטח ליתן למבוטח יחס שונה או סירב מבטח לבטח אדם, ימסור לו המבטח הודעה מנומקת בכתב עם תמצית בסיס הנתונים, אם המבטח התבסס עליהם במתן ההחלטה, וכן תמצית המידע שעליהם התבסס; על אף האמור, המבטח רשאי למסור את נימוקי החלטתו ותמצית המידע והנתונים לאדם או למבוטח כאמור באמצעות רופאו של המבטח; רופא המבטח רשאי, באישורה של ועדת אתיקה, שלא למסור את הנימוקים והמידע האמורים או חלק מהם לידיו אם המידע או הנימוקים עלולים לגרום נזק חמור לבריאותו הגופנית או הנפשית, או לסכן את חייו; בסעיף זה, ”ועדת אתיקה“ – כמשמעותה בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996.

(2)

סירב מבטח לבטח אדם או החליט ליתן למבוטח יחס שונה, יודיע לו המבטח על אפשרויותיו להגיש תלונה לממונה על שוק ההון ולוועדת תלונות, כמפורט בסעיף זה, או להגיש תביעה לבית המשפט, וכן על ההוראות בדבר נטל ההוכחה; מידע כאמור בפסקה זו יימסר בנוסח שקבע שר המשפטים, ככל שקבע.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הודעת מבטח בדבר מתן יחס שונה לאדם או בדבר סירוב לבטחו), התשע״ו–2016.

(3)

הודעת מבטח לפי סעיף קטן זה, תימסר בתוך 90 ימים ממועד מסירת ההצעה לכריתת חוזה ביטוח או לשינוי חוזה ביטוח, לפי הענין; הממונה על שוק ההון רשאי להאריך את מועד המסירה לתקופות נוספות שלא יעלו סך הכל על 60 ימים נוספים, מסיבות מיוחדות שיימסרו למבוטח; פעל המבטח בניגוד לסעיף קטן זה, דינו הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ח)

מי שעיסוקו במתן שירות ציבורי או הפעלת מקום ציבורי שאינו שירות ביטוח, לא יפלו אדם עם מוגבלות מחמת יחס שונה או מחמת סירוב מבטח לבטח, שניתן לו שלא לפי הוראות סעיף קטן (א).

19לו.

חזקות [תיקון: תשס״ה]

הוכיח תובע או מתלונן לפי סימן זה, אחד מאלה, חזקה שהנתבע או הנילון הפלה אותו מחמת מוגבלותו כל עוד לא הוכיח הנתבע או הנילון אחרת –

(1)

סירב מבטח לבטח אדם עם מוגבלות או נתן לו יחס שונה ולא סירב או קבע יחס שונה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;

(2)

הנתבע התנה את הביטוח לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.

19לז.

נטל ההוכחה [תיקון: תשס״ה]

בתביעה או תלונה לפי סימן זה, נטל ההוכחה כי הסירוב או מתן היחס השונה מבוסס על מידע כאמור בסעיף 19לה(א), יחול על המבטח.

19לח.

פרשנות – תחולה על חוזה ביטוח קיים [תיקון: תשס״ה]

סימן זה יחול, בשינויים המחויבים, גם לענין סירוב להרחיב חוזה ביטוח קיים או מתן יחס שונה בקשר לבקשה כאמור; בסעיף זה, ”הרחבת חוזה ביטוח“ הגדלת סכום הביטוח או הוספת כיסוי ביטוח.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ט׳: דרכים – נגישות

19לט.

נגישות דרכים [תיקון: תשס״ה]

(א)

בסעיף זה –

”גוף מבצע“ – אחד מאלה:

(1)

רשות מקומית;

(2)

גורם אחר העוסק בתכנון, בניה או החזקה של תשתיות דרכים שקבעו שר התחבורה או שר אחר הממונה על התחום שבו פועל גורם כאמור (בסעיף זה – השר האחראי);

”מהנדס רשות מקומית“ – כמשמעותו בחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991;

”מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה“ – כמשמעותו בסעיף 19מא, ולמעט הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1);

”מתכנן מחוז“ – כמשמעותו בסעיף 8 בחוק התכנון והבניה.

(ב)

צמתים ומדרכות יתוכננו, ייבנו ויותאמו באופן המאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות באופן סביר בין המדרכה לכביש, בין מקום החניה למדרכה, על המדרכה ובחציית הכביש בהתאם להוראות לפי סימן זה, לרבות הסרת מפגעים ומכשולים אשר פוגעים בזכותו של אדם עם מוגבלות לנגישות כאמור בסעיף זה ולרבות התקנת רמזורים המותאמים לאנשים עם מוגבלות בראיה.

(ג)

גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל יהיו נגישים ומותאמים לאנשים עם מוגבלות באופן סביר בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ד)

שר הפנים, בהתייעצות עם שר התחבורה, עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, יקבע את התאמות הנגישות הנדרשות כדי לאפשר לאדם עם מוגבלות נגישות כאמור בסעיף זה ובהתחשב בתקן ישראלי; תקנות ראשונות לפי סעיף קטן זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג׳ באייר התשס״ו (1 במאי 2006) על ידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

(ה)

לענין מדרכות, כבישים, צמתים, גשרים, מנהרות ומעברים אחרים המיועדים להולכי רגל שנבנו לפני י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה – תשתיות דרכים קיימות), יגיש גוף מבצע לשר האחראי, לפי הענין, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ד) תכנית המפרטת את דרכי הנגשתן של תשתיות הדרכים הקיימות שבאחריותו; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ובאישורו; היה הגוף המבצע רשות מקומית, תוגש התכנית לשר הפנים.

(ו)

הוראות הנגישות לענין נגישות תשתיות דרכים קיימות, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן תהא לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הפריסה) לפי צו שיקבע השר האחראי, לפי הענין, עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ה), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מרכזיות תשתית הדרך, בנסיבות הענין, ובקרבתה למקומות המספקים שירות לציבור; לא נקבע צו לפי סעיף זה, תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).

(ז)

מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, רשאי לקבוע פטור, מלא או חלקי, מביצוע הוראות לפי סעיף זה בקשר לתשתיות דרכים קיימות, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

התאמת הנגישות פוגעת באופן מהותי בערכי ארכיאולוגיה, הסטוריה או טבע;

(2)

התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מטעמים הנדסיים;

(3)

התאמת הנגישות מחייבת שינוי יסודי ורחב היקף באזור ביצועה.

(ח)

נוכח מהנדס רשות מקומית או מתכנן מחוז, לפי הענין, כי מתקיימת הוראה מהוראות פסקאות (1), (2) או (3) שבסעיף קטן (ז), יבוצעו התאמות נגישות חלופיות שהן סבירות בנסיבות הענין כפי שיקבע מהנדס הרשות המקומית או מתכנן המחוז, לפי הענין, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.

(ט)

גוף מבצע יגיש מדי שנה לשר האחראי, לפי הענין, דיווח על ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה; השר רשאי ליתן הוראות בדבר אופן ודרך הדיווח.

(י)

השר האחראי, לפי הענין, יגיש מדי שנה לוועדה דיווח בדבר ביצוע ההוראות לפי סעיף זה במהלך השנה שחלפה.

(יא)

הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות חוק הרשויות המקומיות (סידורים לנכים), התשמ״ח–1988; בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן זה, הוראות סעיפים קטנים (ה), (ו) ו־(ז) לא יחולו לגבי סידור המתחייב לפי החוק האמור.

(יב)

שר הפנים ושר התחבורה ממונים על ביצוע סימן זה, לפי הענין, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י׳: שירותי שעת חירום – נגישות

19מ.

נגישות שירותי שעת חירום [תיקון: תשס״ה]

(א)

בסעיף זה –

”אירוע חומרים מסוכנים“ – אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לחומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;

”אירוע קרינה רדיולוגי“ – אירוע שבעקבותיו הציבור נחשף או עלול להיחשף לקרינה ברמה החורגת מן המנה הגבולית שנקבעה לאוכלוסיה בתקן להגנה מפני קרינה של הוועדה לאנרגיה אטומית;

”התגוננות אזרחית“ – כמשמעותה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951 (בחוק זה – חוק ההתגוננות האזרחית);

”מצב חירום“ – התרחשות אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה חמורה בשלום הציבור או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגע טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת.

(ב)

אדם עם מוגבלות זכאי לנגישות של כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, לרבות לאמצעי מחסה ופינוי, מידע על אודות מצב החירום, קיומו ומועד תחילתו וסיומו, והאמצעים שיש לנקוט, ולרבות נגישות לאמצעי הגנה מיוחדים המותאמים לאנשים עם מוגבלות ולסוגי המוגבלות, והכל בהתאם להוראות לפי סימן זה.

(ג)

שר הביטחון, באישור הוועדה ובהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, יקבע הוראות למימוש הזכות לנגישות לפי סעיף זה באופן סביר ובהתחשב בהוראות תקן ישראלי.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות אירועי פינוי אוכלוסייה וקליטתה במצב חירום), התשפ״ב–2022.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום), התשפ״ב–2022.

(ד)

על נגישות למקלטים יחולו הוראות סימן ג׳ או הוראות סעיף 14ד לחוק ההתגוננות האזרחית, לפי הענין.

(ה)

תקנות ראשונות לפי סימן זה יוגשו לאישור הוועדה ויאושרו בידי הוועדה עד ליום י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006).

(ו)

לענין כלל השירותים הניתנים לציבור בקשר להתגוננות אזרחית ובקשר למצב חירום, שניתנו לפני י׳ בחשון התשס״ז (1 בנובמבר 2006) (בסימן זה – שירותי שעת חירום קיימים), יגיש גוף האחראי לשירות, לשר הביטחון, עד תום שישה חודשים מיום פרסום התקנות לפי סעיף קטן (ה), תכנית המפרטת את דרכי הנגשתם של שירותי שעת חירום קיימים שבאחריותם; התכנית תיערך בהתייעצות עם מורשה לנגישות השירות, ובאישורו.

(ז)

הוראות הנגישות לענין נגישות שירותי שעת חירום קיימים, לפי סימן זה, יוחלו בהדרגה במשך תקופה של אחת עשרה שנים, שתחילתן לא יאוחר מיום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007) וסופן לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018) (בסימן זה – תקופת הפריסה), לפי צו שיקבע שר הביטחון, עד ליום י״ג באייר התשס״ז (1 במאי 2007); ההחלה ההדרגתית תיקבע בפריסה שווה בכל אחת מאחת עשרה השנים, בהתחשב, בין השאר, בתכניות שהוגשו לפי סעיף קטן (ו), ככל שהוגשו; בקביעת הפריסה רשאי השר להביא בחשבון את מידת חשיפתו של אזור לסכנות שאותם שירותי שעת חירום קיימים נועדו להגן מפניהן, ובהיקף האוכלוסיה ששירותי שעת החירום נועדו לשרת; לא נקבע צו לפי סעיף (ז), תחול חובת הנגישות לפי סימן זה במלואה, לא יאוחר מיום ט״ז באייר התשע״ח (1 במאי 2018).

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י״א: מורשי נגישות ורכזי נגישות

19מא.

מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה [תיקון: תשס״ה, תשס״ז]

(א)

מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה יהיה מי שמתקיימות בו ההוראות לפי סעיף זה והוא רשום במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס המהנדסים והאדריכלים או במדור מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה בפנקס ההנדסאים והטכנאים כאמור בסעיף 2(ג) לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958 (בחוק זה – חוק המהנדסים והאדריכלים).

(ב)

מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו־(2) כשיר להיות מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה:

(1)

הוא אחד מאלה:

(א)

אדריכל או מהנדס הרשומים בפנקס המהנדסים והאדריכלים, במדור הקשור למבנים, תשתיות וסביבה שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;

(ב)

הנדסאי הרשום בפנקס ההנדסאים והטכנאים, והוא רשום בפנקס בתחום הקשור למבנים ותשתיות שקבע הרשם בהתייעצות עם הנציב;

(2)

הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.

(ג)

לשם קיום הוראות נגישות לפי פרק זה ולפי חוק התכנון והבניה לענין חוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, תהיה חוות הדעת של הנדסאי, של אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או של מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי, תקפה רק לענין אותו סוג של מבנה שהוא מוסמך לגביו לפי חוק המהנדסים והאדריכלים.

(ד)

המדורים המנוהלים על פי סעיף זה:

(1)

יכללו פרטים בדבר המקצוע של המורשה ואם הוא הנדסאי, או אדריכל רשום שאינו אדריכל רשוי או מהנדס רשום שאינו מהנדס רשוי – לענין סוג המבנה שחוות דעתו תקפה לגביו, כאמור בסעיף קטן (ג);

(2)

יפורסמו ויהיו פתוחים לעיון לכל דורש.

(ה)

הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה; בתעודה יירשמו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ד)(1).

(ו)

בסימן זה –

”אדריכל רשוי“, ”מהנדס רשוי“ – מי שקיבל רישיון אדריכל או רישיון מהנדס, לפי הענין, לפי סעיף 11(א) לחוק המהנדסים והאדריכלים;

”פנקס המהנדסים והאדריכלים“ ו”פנקס ההנדסאים והטכנאים“, ”המועצה“ – כמשמעותם בחוק המהנדסים והאדריכלים;

”הרשם“ – אחד מאלה, לפי הענין:

(1)

לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס – הרשם כמשמעותו בסעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים;

(2)

לענין מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא הנדסאי – עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה;

(3)

לענין מורשה לנגישות השירות – עובד של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה שהוא בעל השכלה אקדמית ושהמנהל הכללי של אותו משרד הסמיכו לענין זה.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מורשים לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה), התשס״ז–2007.

19מא1.

מורשה לנגישות השירות [תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשס״ח־2, תש״ע]

(א)

הרשם ינהל פנקס המורשים לנגישות השירות.

(ב)

מורשה לנגישות השירות יהיה מי שמתקיימות בו הוראות לפי סעיף זה, והוא רשום בפנקס המורשים לנגישות השירות כאמור בסעיף קטן (א).

(ג)

מי שמתקיימות בו פסקאות (1) ו־(2) כשיר להיות מורשה לנגישות השירות:

(1)

הוא אחד מאלה:

(א)

אדריכל, מהנדס או הנדסאי כמשמעותם בסעיף 19מא(ב)(1);

(ב)

הוא בעל מקצוע אקדמי או טכנולוגי אשר שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בו כמקצוע מתאים לצורך הכרה בו כמורשה לנגישות השירות לרבות רופא, אחות, מרפא בעיסוק, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, עובד סוציאלי, או קלינאי תקשורת; בפסקה זו, ”מרפא בעיסוק“, ”פיזיותרפיסט“, ”קלינאי תקשורת“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס״ח–2008;

(ג)

הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה, כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”מוסד על־תיכוני“ בסעיף 19כז, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר בתואר כאמור כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(ד)

הוא בעל תואר אקדמי בנגישות לאנשים עם מוגבלויות שונות ממוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם הנציב, הכיר במוסד והכיר בתואר כהכשרה מתאימה למורשה לנגישות השירות;

(2)

הוא מקיים דרישות שקבע שר התעשיה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם הנציב לענין הכשרה לרבות הכשרה מעשית, השתלמות ובחינות הסמכה בכל הקשור להוראות הנגישות לפי פרק זה לפי הענין; דרישות לפי פסקה זו יכול שייקבעו לסוגי בעלי מקצוע או לסוגי תארים אקדמיים כאמור בפסקה (1) וכן לענין היקף שעות ההכשרה, ההשתלמות ותכניהם, וסוג הבחינות.

(ד)

הפנקס המנוהל על פי סעיף קטן (א) –

(1)

יכלול פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין;

(2)

יפורסם ויהיה פתוח לעיון לכל דורש.

(ה)

הרשם ינפיק תעודת מורשה לנגישות השירות למי שרשום כאמור בסעיף קטן (א) כמורשה לנגישות השירות; בתעודה יירשמו פרטים בדבר המקצוע או התואר של המורשה, לפי הענין.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (מורשים לנגישות השירות), התשס״ז–2007.

19מא2.

עונשים על התנהגות בלתי הולמת [תיקון: תשס״ה]

(א)

ועדת האתיקה כאמור בסעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים תחקור תלונה שהובאה לפניה ולפיה מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שהוא אדריכל או מהנדס כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(א) עשה אחד מאלה:

(1)

גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב מהוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה;

(2)

השיג את רישומו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות;

(3)

ביצע את תפקידו כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תוך ניגוד ענינים.

(ב)

נוכחה ועדת האתיקה כי התקיימה במורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה הוראה מהוראות סעיף קטן (א)(1) עד (3) רשאית היא להטיל עליו התראה או נזיפה, להתלות או למחוק את רישומו מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א).

(ג)

ועדת האתיקה רשאית לדון בתלונה לפי סעיף זה ובמקרה שהובא לפניה לפי סעיף 16 לחוק המהנדסים והאדריכלים, לגבי אותו נילון, במשותף.

(ד)

הרשם רשאי להתלות או למחוק את רישומו של הנדסאי כאמור בסעיף 19מא(ב)(1)(ב) מהמדור בפנקס כאמור בסעיף 19מא(א) או של מורשה לנגישות השירות מפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א), לפי הענין, אם נוכח כי מתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה או מורשה לנגישות השירות לפי הענין;

(2)

נקבע בפסק דין חלוט כי המורשה גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו כמתחייב לפי הוראות נגישות לפי פרק זה או לפי חוק התכנון והבניה או כי הוא ביצע את תפקידו תוך ניגוד ענינים;

(3)

הוא השיג את רישומו כמורשה על ידי מסירת נתונים כוזבים או הסתרת עובדות.

19מא3.

פקיעת תנאי כשירות [תיקון: תשס״ה]

(א)

חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא(ב), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא(א) שבו הוא רשום.

(ב)

חדל להתקיים לגבי מורשה לנגישות השירות תנאי מתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 19מא1(ג), ימחוק הרשם את רישומו מהמדור בפנקס המנוהל על פי סעיף 19מא1(א).

19מא4.

חובת הנמקה [תיקון: תשס״ה]

החלטה של רשם, ועדת אתיקה או שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סימן זה תימסר בכתב ובצירוף הנימוקים להחלטה.

19מא5.

תקנות לענין תחומי עיסוק ואגרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ז]

(א)

שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב והמועצה, לקבוע את הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה ואת הפעולות שייעשו בידי מורשה לנגישות השירות.

(ב)

שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לאחר התייעצות עם הנציב, ובאישור הוועדה, לקבוע אגרות כמפורט להלן:

(1)

אגרה בעד בחינות לפי סעיפים 19מא(ב)(2) ו־19מא1(ג)(2);

(2)

אגרה בעד רישום כמורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה לפי סעיף 19מא(א) או כמורשה לנגישות השירות לפי סעיף 19מא1(א);

(3)

אגרה תקופתית שעל כל אחד מהמורשים כאמור בפסקה (2) לשלם והמועד לתשלומה, וכן תוספת אגרה והפרשי הצמדה שיש לשלמם אם האגרה כאמור לא שולמה במועד.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (אגרות מורשי נגישות), התש״ע–2010.

19מב.

רכז נגישות [תיקון: תשס״ה]

(א)

מי שאחראי להספקת שירות ציבורי כהגדרתו בסימן ד׳, המעסיק 25 עובדים לפחות ימנה מקרב עובדיו אדם הבקיא, ככל הניתן, בתחום הנגישות לאנשים עם מוגבלות וככל האפשר הוא יהיה אדם עם מוגבלות (בסעיף זה – רכז נגישות).

(ב)

רכז נגישות –

(1)

ימסור מידע לציבור על אודות נגישותו של השירות הציבורי או המקום שבו הוא ניתן;

(2)

ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובותיו של השירות הציבורי, לפי פרק זה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י״ב: סמכויות הנציב – נגישות

19מג.

צו נגישות [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־5]

(א)

הנציב, או מפקח שהוסמך לפי פרק ח׳ (בסעיף זה – מפקח) ~~(בסעיף זה – הנציב)~~, רשאי להורות בצו למי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי הוראות חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, לנקוט פעולות שיפורטו על ידו לשם ביצוע התאמות כאמור, כולן או חלקן (בסעיף זה – צו נגישות); צו נגישות יכול שיכלול הוראות בדבר ביצוע פעולות הנדרשות כדי לבצע התאמות נגישות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע לפי פרק זה, לרבות בדבר הגשת בקשה להיתר בניה או פרסום מכרז.

(ב)

לא הוצא צו להחלה הדרגתית של חובת הנגישות לפי סעיפים 19כ, 19לא, 19לג3, 19לט או 19מ, במועד הקבוע בסעיף מהסעיפים האמורים, רשאי הנציב להורות בצו נגישות על ביצוע התאמות נגישות לגבי החלק היחסי שהיה צריך לבצע בו התאמות נגישות לפי הסעיפים האמורים, אילו הוצא הצו להחלה הדרגתית במועד.

(ג)

לא יוציא הנציב צו נגישות אלא לאחר שניתנה הזדמנות למי שכלפיו מופנה הצו להשמיע את טענותיו.

(ד)

לא יוציא הנציב צו נגישות לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, אלא לאחר שעברו 21 ימים מהיום שבו הוא הודיע לוועדה המקומית לתכנון ולבניה הנוגעת בדבר, על כוונתו להוציא צו כאמור, ובלבד שהוועדה האמורה לא הודיעה על התנגדותה בתוך תקופה זו בשל פרשנות שונה של הוראות חוק התכנון והבניה; התנגדה הוועדה המקומית להוצאת הצו, יכריע במחלוקת היועץ המשפטי לממשלה.

(ה)

בצו נגישות תיקבע התקופה לביצוע הפעולות המפורטות בו, אשר תחילתה עם מסירת הצו לאדם המחויב בו.

(ו)

המצאת צווי נגישות תהיה כאמור בסעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (בפרק זה – חוק סדר הדין הפלילי), בשינויים המחויבים.

(ז)

לשם ביצוע הוראות סעיף זה יהיו נתונות לנציב ולמפקח הסמכויות האמורות בסעיף 26ד.

(ח)

בהפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה יפעל מפקח לפי הנחייתו של הנציב ובפיקוחו.

19מד.

שאילתה לנציב [תיקון: תשס״ה]

(א)

כל אדם רשאי לפנות לנציב בבקשה לקבל מידע על אודות הנושאים המפורטים בסעיף קטן (ב) (להלן – שאילתה).

(ב)

שאילתה תהיה בנושאים אלה בלבד:

(1)

תחולת הגדרות ”מקום ציבורי“ כאמור בסימן ג׳, ”שירות ציבורי“ כאמור בסימן ד׳, ”רשות ציבורית“ כאמור בסימן א׳, לענין מקום, שירות או רשות נושא השאילתה;

(2)

תחולת הסייגים שמכוח סעיפים 19ט(ב), 19ט(ד), 19יב(ב), 19יב(ד), 19יג, 19יז(ב) או 19כט(ג), או סעיפים 158ו1(ד)(2) ו־158ו1(ה)(1) לחוק התכנון והבניה, על מקום, שירות או רשות נושא השאילתה, והסדרי הנגישות החלופיים המתחייבים לפי הוראות סעיף 19יד לחוק זה או סעיף 158ו1(ה)(2) לחוק התכנון והבניה;

(3)

אם הוציא הנציב צו נגישות לגבי מקום ציבורי, שירות ציבורי או רשות ציבורית נושא השאילתה;

(4)

נושא אחר, שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם הנציב.

(ג)

הנציב ישיב לשאילתה בתוך 60 ימים מיום קבלתה.

(ד)

שר המשפטים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע חובת תשלום אגרה לענין הגשת השאילתה והטיפול בה.

19מה.

חקירה בידי הנציבות [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־5]

(א)

הוגשה תלונה או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 19מח, למעט עבירה שענינה יחס שונה בחוזה ביטוח בניגוד להוראות סימן ח׳, או הוגשה תלונה לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה, רשאי הנציב או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך, לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה.

(ב)

לא יסמיך הנציב עובד ציבור כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן התקיימו שנים אלה:

(1)

משטרת ישראל לא הודיעה בתוך חודש מפניית הנציבות אליה, כי היא מתנגדת להסמכה כאמור;

(2)

העובד קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה בין הנציב ובין משטרת ישראל.

(ג)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכות המשטרה לחקור עבירה כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)

על חקירה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).

(ה)

בסעיף זה, ”עובד ציבור“ – עובד המדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1958, או עובד רשות סטטוטורית שחל עליו דין משמעתי, על פי דין.

19מו.

פרסום מידע לציבור [תיקון: תשס״ה]

הנציבות תפרסם מידע לציבור על החובות והזכויות לפי פרק זה.

19מז.

דיווח לוועדה על פעולות הנציבות [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־5]

הנציב ידווח לוועדה, אחת לשנה, על פעילותו לקידום הוראות פרק זה, לרבות –

(1)

מספר השאילתות שהוגשו לנציב ואופן הטיפול בהן;

(2)

מספר התביעות שהגיש לפי סימן י״ד ושלביהן;

(3)

מספר צווי הנגישות שהוציא;

(4)

מספר העיצומים הכספיים שהוטלו לפי פרק ט׳ וסכומם;

(5)

מספר ההתראות שניתנו לפי הוראות סעיף 26יח;

(6)

מספר התובענות שהגישה הנציבות בשם אדם מסוים לפי הוראות סעיף 19נג.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י״ג: עונשין

19מח.

עונשין [תיקון: תשס״ה]

(א)

המפלה אדם בניגוד להוראות סעיף 19ו וסעיף 19לה, דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בסעיף זה – חוק העונשין).

(ב)

בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א) רשאי נוסף על כל עונש אחר, לצוות על הפסקת העיסוק בעסק ובלבד שאותו אדם הוא בעליו, מחזיקו, מנהלו, או האחראי בפועל בו, לתקופה שיקבע.

(ג)

אדם המפר הוראת צו נגישות, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות.

(ד)

נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד, דינו כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

(ה)

(1)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או אדם האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(2)

נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי פסקה (1) אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ו)

עובד אחראי ברשות ציבורית שאינה תאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרת הוראת צו נגישות בידי הרשות הציבורית או בידי עובד מעובדיה; המפר הוראה זו, דינו – הקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”עובד אחראי ברשות ציבורית“ – מנהל פעיל ברשות הציבורית, אדם האחראי מטעם הרשות הציבורית על התחום שבו נעברה העבירה, הממונים עליו לרבות הממונים על הממונים עליו.

19מט.

הגשת כתב אישום [תיקון: תשס״ה]

(א)

כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יוגש בידי תובע שמונה בידי היועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 12(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, מקרב עובדי הנציבות.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע מתובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי להגיש כתב אישום לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה.

19נ.

חובת דיווח [תיקון: תשס״ה]

השר לביטחון הפנים, וכן הנציב, לפי הענין, ידווחו לוועדה, אחת לשנה, על אופן הטיפול בתלונות שהוגשו לפי סעיף 19מח או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, לרבות מספר התלונות וכתבי האישום שהוגשו, מספר ההרשעות וגזרי הדין וכן העילות לאי־הגשת כתבי האישום.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י״ד: תביעות

19נא.

עוולה אזרחית [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־5]

(א)

מעשה או מחדל בניגוד להוראה לפי פרק זה, פרק ה׳ או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה הוא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליו, בכפוף להוראות סעיף זה.

(ב)

בית משפט רשאי לפסוק בשל עוולה לפי סעיף קטן (א) פיצויים בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק, בשל עוולה –

(1)

בניגוד להוראות סעיף 19ו לרבות סעיף 19לה, ואולם לענין סעיף קטן (ז)(3) של סעיף 19לה, רק אם לא הוטל על הנתבע קנס כקבוע בסעיף הקטן האמור;

(2)

בניגוד להוראה שנקבעה לפי סעיפים 19ט, 19יב, 19יז, 19כ, 19כט, 19לא, 19לג1, 19לג3, 19לד, 19לט, 19מ או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבניה.

(ג)

בית המשפט לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2) אם הוכיח הנתבע אחד מאלה:

(1)

הוצא נגדו צו נגישות בשל המעשה או המחדל נושא התביעה, והוא ממלא אחר הוראותיו בלוח הזמנים הקבוע בו;

(1א)

הוא הגיש כתב התחייבות בשל המעשה או המחדל נושא התביעה לפי הוראות סימן ג׳ בפרק ט׳, במועד שקדם לאותו מעשה או מחדל, והוא ממלא אחר התחייבותו בכתב ההתחייבות, ואם קבע הממונה תנאים נוספים כאמור בסעיף 26כב(ב) – הוא ממלא גם אחר אותם תנאים;

(1ב)

הוטל עליו עיצום כספי או ניתנה לו התראה מינהלית בשל המעשה או המחדל נושא התביעה לפי הוראות פרק ט׳, במועד שקדם למעשה או המחדל נושא התביעה; הגנה זו תעמוד לנתבע לפרק הזמן שקבע הנציב לביצוע התאמות נגישות; הנציב יפרסם באתר הנציבות את פרקי הזמן הנדרשים לביצוע התאמות הנגישות;

(2)

הוגשה נגדו תביעה בשל אותו המעשה או המחדל (בסעיף זה – התביעה הקודמת) ומתקיים אחד מאלה:

(א)

הוא ממלא אחר פסיקת בית המשפט בתביעה הקודמת ובהתאם ללוח הזמנים הקבוע בה;

(ב)

התביעה הקודמת הוגשה פחות משלושה חודשים לפני הגשת התביעה הנדונה בבית המשפט, והוא פועל לביצוע התאמות נגישות בהתאם ללוח זמנים סביר;

(3)

הוא פנה לנציבות זמן סביר לפני הגשת התביעה בשאילתה;

(4)

מתקיים הן לגבי הנתבע והן לגבי התאמת הנגישות נושא התביעה, תנאי מהתנאים שקבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ד).

(ד)

שר המשפטים רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור הוועדה, את התנאים שבהתקיימם לא יפסוק בית המשפט פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2); תנאים כאמור יתייחסו לעלות ביצוע התאמת הנגישות לעומת ההכנסות של הנתבע.

(ה)

בבוא בית המשפט לפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק כאמור בסעיף קטן (ב)(2), רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, במספר התביעות שהוגשו נגד הנתבע, בסוג השירות או המקום, בהיקף פעילותו לרבות היקף האוכלוסיה הנדרשת לשירות או למקום, בטיב ועלות התאמת הנגישות, במועד בניית המקום, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות ובהיקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה.

(ו)

(1)

הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יעודכן אחת לשנה בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.

(2)

לענין סעיף קטן זה –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד הבסיסי“ – מדד חודש פברואר 2005;

”המדד החדש“ – מדד החודש שקדם לחודש העדכון.

19נב.

אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשס״ה]

נעשתה עוולה כאמור בסעיף 19נא על ידי תאגיד, יהיה אדם אחראי גם הוא לעוולה, אם היה אותה שעה מנהל פעיל ראשי בתאגיד, מנהל פעיל בתאגיד הקשור לנושא העוולה, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר האחראי לתחום שבו נעשתה העוולה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה:

(1)

העוולה נעשתה שלא בידיעתו;

(2)

הוא נקט אמצעים סבירים בנסיבות הענין כדי למנוע את העוולה.

19נג.

תובענה – מעמד הנציבות וארגון [תיקון: תשס״ה, תשפ״ב־5]

(א)

בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ה׳, לפי פרק זה או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, יכול שתוגש, נוסף על מי שהופלה או שנפגעה זכותו לפי הוראות פרק זה או החוק האמור, תובענה בידי הנציבות, בין בשמה ובין בשם אדם מסוים, או בידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובלבד שאם עילת התביעה היא הפליה או פגיעה בזכותו של אדם מסוים, אותו אדם הסכים לכך.

(ב)

בהליך אזרחי או מינהלי שענינו הפרת הוראות לפי פרק ד׳, לפי פרק ה׳, לפי פרק זה, או לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, רשאי בית המשפט לתת לנציבות ולארגון העוסק בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את דברם, בדרך שיורה.

(ג)

לא תגיש הנציבות תובענה לפי הוראות סעיף קטן (א) על מעשה או מחדל שעניינו הפרת חובות נגישות כהגדרתן בפרק ט׳ אם הוטל על המפר עיצום כספי בשל המעשה או המחדל כאמור לפי הוראות סימן א׳ בפרק ט׳; הגנה זו תעמוד לנתבע לפרק הזמן שקבע הנציב לביצוע התאמות נגישות.

19נד.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19נה.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19נו.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19נז.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19נח.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19נט.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19ס.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19סא.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19סב.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19סג.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19סד.

[תיקון: תשס״ה, תשס״ו]

(בוטל).

19סה.

חזקות [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי סעיף 19ו אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות אותו סעיף, כל עוד לא הוכיח הנתבע אחרת:

(1)

הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי לאדם עם מוגבלות, לאחר שבירר פרטים הנוגעים למוגבלותו;

(2)

הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, ולא סירב או מנע כניסה כאמור, באותן נסיבות, למי שאינו אדם עם מוגבלות;

(3)

הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לאדם עם מוגבלות, בקיום תנאי אשר אינו נדרש ממי שאינו אדם עם מוגבלות.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו על סימן ח׳.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ט״ו: כללי

19סו.

הרחבת תחולה [תיקון: תשס״ה]

הוראות סימנים ב׳ ו־ח׳ יחולו גם על הפליה של אדם בשל כך שמתקיים בו אחד מאלה, לפי הענין:

(1)

הוא היה בעבר אדם עם מוגבלות;

(2)

הוא נחשב אדם עם מוגבלות;

(3)

הוא מלווה אדם עם מוגבלות;

(4)

הוא בן משפחה של אדם עם מוגבלות;

בסעיף זה, ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה:

(1)

בן זוג;

(2)

הורה, ילד, אח, אחות ובן זוגו של כל אחד מאלה;

(3)

סב, סבתא, נכד או נכדה.

19סז.

תקנות בהסכמת שר האוצר [תיקון: תשס״ה]

תקנות לפי סעיפים 19(ג1), 19ט(א), 19יב(א), 19יז(א), 19כט, 19לג1, 19לד 19לט(ד), ו־19מ(ג) לחוק זה, יותקנו בהסכמת שר האוצר, ואולם לא נתן שר האוצר את הסכמתו, יועבר הענין להכרעת הממשלה.

19סח.

ביצוע [תיקון: תשס״ה, תשס״ז, תשפ״ב־4]

שר המשפטים ממונה על ביצוע פרק זה, ואולם –

(1)

שר התקשורת ממונה על ביצוע סימן ד׳, ככל שהוא נוגע לשירותי בזק ומיתקני בזק;

(2)

שר התחבורה ממונה על ביצוע סימן ד׳, ככל שהוא נוגע לשירותי השכרת כלי רכב;

(2א)

שר הרווחה והביטחון החברתי ממונה על ביצוע סעיף 19ו1;

(3)

שר הבריאות ממונה על ביצוע סימן ו׳;

(4)

שר החינוך ושר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונים על ביצוע סימן ז׳, לפי הענין;

(5)

שר הפנים, שר התחבורה והשר האחראי כמשמעותו בסימן ט׳, ממונים על ביצוע סימן ט׳, לפי הענין;

(6)

שר הביטחון ממונה על ביצוע סימן י׳;

(7)

שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע סימן י״א, למעט סעיף 19מב.

[תיקון: תשע״ח־2]

פרק ה׳2: הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים

19סט.

הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

בפרק זה –

”אדם עם מוגבלות מקצרת חיים“ – אדם עם מוגבלות שאקטואר ממונה הכיר במוגבלות שיש לו ככזו שעלולה לקצר את תוחלת חייו לעומת תוחלת חיים ממוצעת בתקופה העולה על שלוש שנים, ובלבד שהאקטואר הממונה קבע שתוחלת החיים של האדם עם המוגבלות עולה על חמש שנים;

”אקטואר ממונה“ – אקטואר שמונה בהתאם להוראות שקבע הממונה לעניין זה;

”גוף פיננסי“ – גוף מהגופים המנויים בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”גוף פיננסי“ בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, או גוף אחר שקבע שר האוצר, בצו, לעניין פרק זה;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”מבטח“ ו”הממונה“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על הביטוח.

(ב)

לא יסרב גוף פיננסי שנותן הלוואות לדיור לתת הלוואה לדיור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, אם מתקיימים כל אלה:

(1)

הבקשה להלוואה לדיור היא לאחת ממטרות אלה:

(א)

רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9(ג1ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963, והוראות סעיף 9(ג1ג)(2) לחוק האמור חלות על אותו אדם;

(ב)

רכישת קרקע לבנייה עצמית או בנייה עצמית, ואין לאותו אדם נכס אחר נוסף על הקרקע לבנייה העצמית או על המבנה שייבנה בבנייה העצמית;

(2)

האדם עם מוגבלות מקצרת חיים עומד באותם תנאים להלוואה שהגוף הפיננסי מציע לאדם בלא מוגבלות, והוא הציג לגוף הפיננסי אישור על כך שרכש פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים כאמור בסעיף 19ע.

(ג)

סכום ההלוואה לדיור שייתן גוף פיננסי לפי הוראות סעיף זה יהיה פי שניים לפחות מסכום ביטוח החיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים לפי סעיף 19ע(ג)(2), ולכל היותר מיליון שקלים חדשים (מתואם ליום 1.9.2018; החל מיום 16.7.2022, 1,065,550 ש״ח); ואולם גוף פיננסי רשאי להסכים לתת הלוואה בסכום גדול יותר ואדם עם מוגבלות מקצרת חיים רשאי לבקש מגוף פיננסי כי סכום ההלוואה יהיה קטן יותר.

(ד)

הציע גוף פיננסי לאדם עם מוגבלות הלוואה לדיור, והודיע האדם עם מוגבלות לגוף הפיננסי כי פנה למבטח במטרה לרכוש ביטוח חיים לפי הוראות סעיף 19ע(ב)(1) וכי קיבל תשובה מאת המבטח לפנייתו כאמור, תוארך הצעת הגוף הפיננסי בעשרה ימים נוספים.

(ה)

תקופת החזר ההלוואה לדיור לפי סעיף זה תהיה 15 שנים; ואולם גוף פיננסי רשאי להסכים לתקופת החזר ארוכה יותר ואדם עם מוגבלות מקצרת חיים רשאי לבקש מגוף פיננסי כי תקופת ההחזר תהיה קצרה יותר.

(ו)

החזר ההלוואה לדיור לגוף הפיננסי יהיה בתשלומים חודשיים בלבד, והגוף הפיננסי אינו רשאי לקבוע בהסכם ההלוואה לדיור כי פירעונה של ההלוואה כולה יהיה רק בתום תקופת ההלוואה; ואולם גוף פיננסי ואדם עם מוגבלות מקצרת החיים רשאים להסכים שפירעון ההלוואה יהיה במספר תשלומים שנתיים שכל אחד מהם יהיה בעבור מספר חודשים במצטבר.

19ע.

ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים לשם נטילת הלוואה לדיור [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

לא יסרב מבטח שמוכר ביטוח חיים למטרת הלוואה לדיור למכור פוליסת ביטוח חיים כאמור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, אלא בכפוף להוראות סעיף 19לה והוראות סעיף זה.

(ב)

(1)

פנה אדם עם מוגבלות למבטח במטרה לרכוש ביטוח חיים לשם נטילת הלוואה לדיור כאמור בסעיף 19סט, יודיע לו המבטח, בכתב, על הסכמתו או סירובו לבטחו בביטוח חיים, בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת מלוא הנתונים הנדרשים מהאדם עם המוגבלות; החלטת מבטח כאמור תתבסס על החלטת אקטואר ממונה, על סמך הנתונים שהועברו אליו על ידי המבטח, אם האדם הוא אדם עם מוגבלות מקצרת חיים.

(2)

לא הודיע מבטח לאדם עם מוגבלות על החלטתו בתוך 15 ימי עבודה, יהיה זכאי האדם עם המוגבלות לקבל ביטוח חיים מאותו מבטח בתנאים שהמבטח מציע לאדם בלא מוגבלות.

(3)

הממונה רשאי להורות על תקופה קצרה יותר למתן החלטה לפי סעיף קטן זה.

(ג)

(1)

סירב מבטח למכור לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים פוליסת ביטוח חיים לשם נטילת הלוואה לדיור, בהתאם להוראות סעיף 19לה וסעיף קטן (ב), יציע המבטח לאותו אדם לרכוש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים.

(2)

ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים יהיה בסכום השווה למחצית יתרת סכום ההלוואה לדיור שהציע גוף פיננסי לאותו אדם לפי הוראות סעיף 19סט(ג) ולכל היותר 500,000 שקלים חדשים (מתואם ליום 1.9.2018; החל מיום 16.7.2022, 532,775 ש״ח); ואולם מבטח רשאי להסכים לבטח את האדם עם מוגבלות מקצרת חיים בסכום גדול יותר ואדם עם מוגבלות מקצרת חיים רשאי לבקש שסכום הביטוח יהיה קטן יותר.

(3)

על החלטת מבטח לסרב לבטח אדם עם מוגבלות מקצרת חיים לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות סעיף 19לה, בשינויים המחויבים; להודעה על החלטה כאמור יצרף המבטח הסבר בכתב לכך שהחליט שלא לבטח את האדם עם המוגבלות או לתת לו יחס שונה כמשמעותו בסעיף 19לה, תמצית של בסיס הנתונים או תמצית של המידע שעליהם התבסס בהחלטתו, הסבר על זכותו של האדם עם המוגבלות לפנות לממונה כדי שיבדוק את ההחלטה לסרב לבטחו כאמור והסבר בדבר האפשרות שרשות שוק ההון ביטוח וחיסכון תבדוק באופן מדגמי את החלטתו; כמו כן יציין המבטח את זכותו של אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שרכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים לבקש סיוע חודשי מהמדינה לפי הוראות סעיף 19עא.

(4)

תקופת האכשרה לביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים כאמור בסעיף קטן זה תהיה 2.5 שנים.

(ד)

(1)

הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת כמשמעותה בחוק הפיקוח על הביטוח, רשאי לקבוע הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים לפי סעיף זה וניסוחם, ובכלל זה מבנה פוליסת ביטוח החיים וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן ובין השטח שבו נכלל המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי פסקה זו יפורסמו ברשומות.

(2)

הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי הוראות שנקבעו כאמור בפסקה (1) לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח.

19עא.

סיוע חודשי מהמדינה לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים ברכישת דירה [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

אדם עם מוגבלות מקצרת חיים שנטל הלוואה לפי הוראות סעיף 19סט ורכש ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים לפי הוראות סעיף 19ע, זכאי לקבל מהמדינה סיוע חודשי להלוואה לדיור בסכום הנקוב בחלק א׳ לתוספת החמישית, בכפוף לכך שהתקיימו בו אמות המידה לפי הוראות סעיף קטן (ג), כל עוד הוא מבוטח בביטוח חיים כאמור, ובכלל זה בשל כך שפוליסת ביטוח החיים כאמור לא בוטלה, או כל עוד ההלוואה לדיור שניתנה לו לא בוטלה או לא נפרעה במלואה; פסק אדם עם מוגבלות מקצרת חיים להיות מבוטח, בין השאר בשל כך שפוליסת ביטוח החיים כאמור בוטלה, או שההלוואה לדיור שניתנה לו בוטלה או נפרעה במלואה, תיפסק זכאותו לסיוע מהמדינה כאמור בסעיף זה מהמועד שבו פסק להיות זכאי לביטוח חיים או מהמועד שבו ההלוואה לדיור שניתנה לו בוטלה או נפרעה במלואה, לפי המוקדם, וסכומים ששולמו לו לאחר אותו מועד יושבו למדינה.

(ב)

תקציב לסיוע לפי סעיף קטן (א) ייקבע בסעיף תקציב משרד הבינוי והשיכון בחוק התקציב השנתי בסכום כולל שלא יפחת מהסכום הנקוב בחלק ב׳ לתוספת החמישית; לעניין זה, ”סעיף תקציב“ – כהגדרתו בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

(ג)

שר הבינוי והשיכון ושר האוצר, לאחר התייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע אמות מידה לקבלת הסיוע האמור בסעיף קטן (א).

19עב.

פטירת אדם עם מוגבלות מקצרת חיים [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

נפטר אדם עם מוגבלות מקצרת חיים בתקופת האכשרה כמשמעותה בסעיף 19ע(ג)(4) יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(1)

היה הגוף הפיננסי שנתן לו את ההלוואה לדיור תאגיד בנקאי או תאגיד עזר, יפעל בהתאם להוראות ניהול בנקאי תקין כמשמעותן בפקודת הבנקאות, 1941;

(2)

היה הגוף הפיננסי שנתן לו את ההלוואה לדיור קופת גמל, חברה מנהלת או מבטח, יפעל בהתאם להוראות הממונה שניתנו בהתאם לסמכויותיו לפי כל דין;

(3)

קבע שר האוצר גוף פיננסי נוסף לפי ההגדרה ”גוף פיננסי“ שבפרק זה, יפעל הגוף הפיננסי בהתאם להוראות הגוף המאסדר שמפקח עליו; לעניין זה –

”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

(ב)

שר האוצר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל והממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין פטירת אדם עם מוגבלות מקצרת חיים לאחר תקופת האכשרה.

19עג.

דיווח לכנסת ושינוי התוספות והתנאים לקביעת מוגבלות מקצרת חיים [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

שר האוצר, שר הבינוי והשיכון הממונה והמפקח על הבנקים ידווחו לוועדת הכספים של הכנסת –

(1)

על התקדמותם בהיערכות וביישום ההסדר הקבוע בפרק זה – עד יום כ״ו באדר א׳ התשס״ט (3 במרס 2019);

(2)

על אופן יישום ההסדר הקבוע בפרק זה, מספר האנשים עם מוגבלות מקצרת חיים שנטלו הלוואה לדיור לפי סעיף 19סט, מספר ההחלטות שלפיהן סירבו מבטחים לבטח אנשים עם מוגבלות לפי סעיף 19ע, ובכלל זה מספר ההחלטות כאמור שבבדיקה מדגמית כאמור באותו סעיף נקבע לגביהן שאינן סירוב סביר, ועלות יישומו של ההסדר לפי פרק זה בתקציב המדינה – עד יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ובתום כל שנתיים לאחר מכן.

(ב)

בכפוף לדיווח הראשון לפי הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאים שר האוצר ושר הבינוי והשיכון, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, הממונה והנציב ובאישור ועדת הכספים של הכנסת –

(1)

לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בתוספת החמישית;

(2)

לקבוע תנאים נוספים להגדרתו של אדם כאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, אם מהניסיון שנצבר ביישום ההסדר לפי פרק זה עלה כי הדבר נדרש כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליטול הלוואות לדיור; ואולם לא יהיה בקביעת תנאים נוספים כאמור כדי לשנות תנאים שנקבעו בפוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים שנרכשה ערב קביעת התנאים הנוספים.

19עד.

עדכון סכומים [תיקון: תשע״ח־2]

(א)

(1)

הסכומים הנקובים בסעיפים 19סט(ג) ו־19ע(ג)(2) יעודכנו ב־15 ביולי בכל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד מחירי הדירות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע ביום העדכון לעומת המדד כאמור הידוע בעבור החודשים אפריל מאי 2018.

(2)

הסכומים הנקובים בתוספת החמישית יעודכנו ב־15 ביולי בכל שנה בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הידוע ביום העדכון לעומת מדד כאמור הידוע ביולי של השנה הקודמת.

(ב)

החשב הכללי במשרד האוצר יפרסם את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר.

פרק ו׳: נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

20.

הקמת הנציבות

מוקמת בזה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

21.

תפקידי הנציבות

הנציבות תפעל –

(1)

לקידום עקרונות היסוד של חוק זה;

(2)

לקידום שוויון ולמניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות;

(3)

לעידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה;

(4)

למילוי התפקידים שהוטלו עליה בחוק זה.

22.

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממשלה, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר העבודה והרווחה, תמנה נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

(ב)

הנציב יהיה ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות.

23.

כשירות לכהונה של הנציב

כשיר לכהן כנציב, אזרח ישראלי ותושב ישראל, שהוא בעל תואר אקדמי במקצוע שבתחום תפקידי הנציבות; הנציב יהיה עובד המדינה והודעה על מינויו תפורסם ברשומות.

24.

עובדי הנציבות

עובדי הנציבות יהיו עובדי המדינה.

25.

תקציב הנציבות

תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציב נפרד כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

26.

ועדה מייעצת

(א)

שר העבודה והרווחה ושר המשפטים ימנו לנציבות ועדה מייעצת; הודעה על מינוי הועדה והרכבה תפורסם ברשומות.

(ב)

בוועדה המייעצת יהיו חברים אנשים עם מוגבלויות שונות, או נציגיהם לפי הענין, נציגי ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, מומחים בתחומי פעולתה של הנציבות, משפטנים ונציגי ציבור; רוב החברים בוועדה המייעצת יהיו אנשים עם מוגבלות.

(ג)

הנציב ייוועץ עם הוועדה המייעצת בענינים הנוגעים לתפקידי הנציבות.

פרק ז׳: הוראות שונות

26א.

שמירת זכויות [תיקון: תשס״ה]

חוק זה בא להוסיף על כל זכות או חובה הקבועות על פי דין ואינו בא למעט ממנה.

26ב.

דין המדינה [תיקון: תשס״ה]

לענין חוק זה דין המדינה כדין כל אדם.

[תיקון: תשפ״ב־5]

פרק ח׳: סמכויות פיקוח

26ג.

הסמכת מפקחים [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הנציב רשאי למנות מקרב עובדי הציבור כהגדרתם בסעיף 19מה(ה), מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן (בפרק זה – מפקח).

(ב)

למפקח ימונה רק מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הנציב לשמש מפקח;

(2)

הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה הנציב;

(3)

הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה הנציב.

(ג)

לשם מילוי תפקידו יהיו לנציב כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי פרק זה.

26ד.

סמכויות פיקוח [תיקון: תשפ״ב־5]

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה, רשאי מפקח –

(1)

לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)

לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או של הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)

להיכנס בכל עת סבירה למקום ציבורי או למקום שניתן בו שירות ציבורי, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט; ואולם מפקח רשאי להיכנס למקום כאמור המשמש למגורים גם בלא צו של בית משפט, אם תיאם זאת עם מנהל המקום, ובהיעדר מנהל כאמור – בתיאום עם כל דיירי המקום, אם הם בגירים; לעניין זה, ”מקום ציבורי“ ו”שירות ציבורי“ – כהגדרתם בסעיפים 19ז ו־19י, בהתאמה;

(4)

לערוך בדיקות או מדידות וכן להורות על שמירתן לתקופה שיורה, או לנהוג בהן בדרך אחרת.

26ה.

זיהוי מפקחים [תיקון: תשפ״ב־5]

מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

(1)

הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2)

יש בידו תעודה החתומה בידי הנציב, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

26ו.

פיקוח בגופים ביטחוניים [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הפעלת סמכויות לפי פרק זה כלפי גופים ביטחוניים, תיעשה בכפוף לסייגים שבסעיף זה.

(ב)

על אף האמור בסעיף 26ד, לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ולנוהל שיקבע הנציב לפי סעיף קטן (ג); גוף ביטחוני יביא לידיעת הנציב את כללי אבטחת המידע האמורים.

(ג)

הנציב, בהסכמת השר הממונה, יקבע בנוהל, לגבי כל גוף ביטחוני, תנאים לשימוש בסמכויות לפי פרק זה כלפי גוף ביטחוני; נהלים כאמור ייקבעו בהתאם לעקרונות היסוד ולמטרותיו של חוק זה, בשים לב למאפיינים של מקומות המשמשים גופים ביטחוניים ולשירותים הניתנים במקומות כאמור, ובשים לב לשימוש הנעשה בהם ולצורך להבטיח את זכותם של אנשים עם מוגבלות לעשות שימוש במקומות ובשירותים אלה לפי חוק זה.

(ד)

בסעיף זה –

”גוף ביטחוני“ – כל אחד מאלה:

(1)

משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;

(2)

צבא הגנה לישראל;

(3)

יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;

(4)

מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3) וששר הביטחון הודיע עליהם לשר המשפטים;

(5)

משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר;

(6)

הרשות להגנה על עדים;

”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002;

”השר הממונה“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין הגופים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(4) להגדרה ”גוף ביטחוני“ – שר הביטחון;

(2)

לעניין הגופים המנויים בפסקה (3) להגדרה ”גוף ביטחוני“ – ראש הממשלה;

(3)

לעניין הגופים המנויים בפסקאות (5) ו־(6) להגדרה ”גוף ביטחוני“ – השר לביטחון הפנים.

[תיקון: תשפ״ב־5]

פרק ט׳: אמצעי אכיפה מינהליים

[תיקון: תשפ״ב־5]

סימן א׳: הטלת עיצום כספי

26ז.

עיצום כספי [תיקון: תשפ״ב־5, [י״פ הודעות], תשפ״ד־2]

(א)

בפרק זה –

”הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה“ – כהגדרתן בסעיף 19א;

”חברה ממשלתית גדולה“ ו”מעסיק ציבורי גדול“ – (החל מיום 7.4.2025): כהגדרתם בסעיף 9ב(א);

”חייב“ – מי שחייב בביצוע התאמות נגישות לפי חוק זה;

”חייב זעיר“ – חייב, למעט רשות ציבורית, שמחזור העסקאות השנתי שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה לא עלה על 2 מיליון שקלים חדשים;

”חייב קטן“ – חייב, למעט רשות ציבורית, שמחזור העסקאות השנתי שלו בשנה שקדמה למועד ההפרה עלה על 2 מיליון שקלים חדשים ולא עלה על 20 מיליון שקלים חדשים;

”חייב רגיל“ – חייב שאינו חייב זעיר או חייב קטן;

”מחזור עסקאות“ – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, ולעניין מלכ״ר כהגדרתו בחוק האמור – מחזור כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק העמותות, התש״ם–1980;

”הממונה“ – עובד בכיר מקרב עובדי הנציבות שהנציב הסמיך לעניין פרק זה;

”מעסיק“ – כהגדרתו בסעיף 9(ד);

”מעסיק ציבורי גדול“ – (תימחק ביום 7.4.2025): כהגדרתו בסעיף 9ב(א);

”רשות ציבורית“ – גוף או מוסד המנוי בפסקאות (1) עד (3) ו־(5) להגדרה ”רשות ציבורית“ שבסעיף 19א.

(ב)

מי שהפר חובה שחלה עליו לפי הוראה מההוראות לפי פרק ד׳, כמפורט להלן (בפרק זה – חובת ייצוג הולם), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023; בשנת 2024, 25,840 ש״ח):

(1)

גוף ציבורי שלא מינה ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות בניגוד להוראות סעיף 9א;

(החל מיום 7.4.2025): גוף ציבורי או חברה ממשלתית גדולה, שלא מינו ממונה תעסוקה לאנשים עם מוגבלות בניגוד להוראות סעיף 9א;

(2)

מעסיק ציבורי גדול שלא פרסם תוכנית שנתית שאישרה ההנהלה, בניגוד להוראות סעיף 9ג(א);

(3)

מעסיק ציבורי גדול שלא כלל בתוכנית השנתית הוראות בעניינים המפורטים בסעיף 9ג(ג), כולם או חלקם, בניגוד להוראות אותו סעיף.

(ג)

מי שהפר חובה כמפורט בטור א׳ לתוספת השמינית, שחלה עליו לפי הוראה מההוראות לפי חוק זה או חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה, כמפורט בטור ב׳ שלצידה (בפרק זה – חובת נגישות), רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין, ולפי ההוראות המפורטות לצד ההפרה, לעניין אופן בחינת ההפרה:

החלק בתוספת השמינית	סכום העיצום (בשקלים חדשים)
החלק בתוספת השמינית	חייב זעיר	חייב קטן	חייב רגיל
א׳	1,200 (בשנת 2024, 1,240)	3,500 (בשנת 2024, 3,620)	12,500 (בשנת 2024, 12,920)
ב׳	2,400 (בשנת 2024, 2,480)	7,000 (בשנת 2024, 7,230)	25,000 (בשנת 2024, 25,840)
ג׳	3,600 (בשנת 2024, 3,720)	13,000 (בשנת 2024, 13,430)	37,500 (בשנת 2024, 38,750)
ד׳	3,600 (בשנת 2024, 3,720)	13,000 (בשנת 2024, 13,430)	200,000 (בשנת 2024, 206,690)

26ח.

הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)

בהודעה על כוונת חיוב יציין הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)

המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה), המהווה את ההפרה ומועד ביצוע ההפרה;

(2)

סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)

זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 26ט, ובכלל זה זכותו לטעון לקיומו של פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת שהמפר קיבל או זכאי לו לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה, וכן כי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה כאמור בסעיף 26י(ד);

(4)

הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 26יא ושיעור התוספת.

26ט.

זכות טיעון [תיקון: תשפ״ב־5]

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 26ח רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, סכומו או קיומו של פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת שהמפר קיבל או זכאי לו לפי חוק זה או לפי הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.

26י.

החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 26ט, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 26יב.

(ב)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) –

(1)

להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), ובה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2)

שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)

בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב)(2), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.

(ד)

לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 26ט בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

26יא.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד־2]

(א)

בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע בסעיף 26ז החלק החמישים שלו לכל חודש שבו נמשכה ההפרה.

(ב)

בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה חובה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

26יב.

סכומים מופחתים [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

שר המשפטים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, ובשיעורים שיקבע.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי – נגישות), התשפ״ג–2023.

פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הפחתה של סכומי עיצום כספי – ייצוג הולם), התשפ״ג–2023.

26יג.

סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 26י(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 26כז ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי הממונה או בידי בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ב)

סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)

הממונה יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הנציבות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

26יד.

המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשפ״ב־5]

המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 26י.

26טו.

הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד]

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

26טו.

ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד]

(החל מיום 1.1.2025): לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה –

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;.

26טז.

פריסת תשלומים [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הממונה רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב)

לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 26טו.

26יז.

גבייה [תיקון: תשפ״ב־5]

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

[תיקון: תשפ״ב־5]

סימן ב׳: התראה מינהלית

26יח.

התראה מינהלית [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד־2]

(א)

(1)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז, והתקיימו נסיבות שקבע הנציב, בנהלים, רשאי הוא, במקום למסור למפר הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳, למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; נהלים לפי סעיף זה ייקבעו באישור היועץ המשפטי לממשלה ובהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה, ויפורסמו באתר האינטרנט של הנציבות; בסעיף קטן זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

(2)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר לראשונה חובת נגישות מסוימת, כאמור בסעיף 26ז, והוא מחזיק באישור של מורשה נגישות המתעד ומאשר את קיומן של הוראות הנגישות במקום ובשירות באופן שקבע הנציב, בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד העבודה או מי מטעמו, ולא חל שינוי במצב המקום או השירות ממועד מתן האישור לגבי אותה התאמת נגישות שלגביה נמצאה ההפרה, ימסור לו הממונה התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה, במקום למסור לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳; הוראות פסקה זו לא יחולו על החובה להבטיח את הזמינות, האחזקה התקינה והשמישות של התאמת נגישות ואת אי־הפגיעה בסידורי הנגשה והיערכות להנגשה.

(3)

היה לממונה יסוד סביר להניח כי חייב זעיר או חייב קטן הפר לראשונה חובת נגישות מסוימת, כאמור בסעיף 26ז, בתקופת הוראת השעה, ימסור לו הממונה התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה, במקום למסור לו הודעה על כוונת חיוב ולהטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳; לעניין זה, ”תקופת הוראת השעה“ – ארבע שנים מיום תחילתו של פרק זה כאמור בסעיף 11 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס׳ 23), התשפ״ב–2022 (ביום 10.8.2023).

(ב)

בהתראה מינהלית יציין הממונה מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי גם בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 26יא, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 26יט.

26יט.

בקשה לביטול התראה מינהלית [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 26יח, רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מהטעמים האלה:

(1)

המפר לא ביצע את ההפרה;

(2)

המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב)

הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג)

קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהותיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

26כ.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה מינהלית [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את החובה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 26יא(א), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת בהתאם להוראות סעיף 26ח, בשינויים המחויבים.

(ב)

נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את החובה שבשלה נמסרה לו ההתראה בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 26יא(ב), והממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 26ח, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשפ״ב־5]

סימן ג׳: התחייבות להימנע מהפרה

26כא.

הודעה על האפשרות להגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון [תיקון: תשפ״ב־5]

היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז, והתקיימו נסיבות שקבע הנציב, בנהלים שיפורסמו באתר הנציבות ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הממונה למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א׳; בסעיף זה, ”היועץ המשפטי לממשלה“ – לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

26כב.

תנאי כתב ההתחייבות וגובה העירבון [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת חובת הייצוג ההולם או חובת הנגישות, כאמור בסעיף 26ז, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה חובה, בתוך תקופה שיקבע הממונה בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות).

(ב)

הממונה רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב בהם ולמלא אחריהם בתקופת ההתחייבות כדי להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה.

(ג)

נוסף על כתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי הממונה עירבון בסכום העיצום הכספי שהממונה היה רשאי להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 26יב(ב).

(ד)

הממונה רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

26כג.

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי־הגשתם [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הגיש המפר לממונה כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 26כא, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לממונה כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון בתוך התקופה האמורה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 26ח.

(ב)

הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) מטעמים מיוחדים שיירשמו.

26כד.

הפרת התחייבות [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד]

(א)

הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי כתב ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

(1)

המשיך המפר, בתקופת ההתחייבות, להפר את החובה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את החובה האמורה באותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 26יא(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 26יא(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

(א)

הממונה ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26ח, בשינויים המחויבים;

(ב)

מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26י(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 26י(ד), יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט הממונה לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון לפי סעיף 26כב(ד), ימסור למפר דרישת תשלום הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;

(החל מיום 1.1.2025): מסר הממונה למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 26י(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו לפני הממונה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 26י(ד), יחלט הממונה את העירבון נוסף על הטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט הממונה לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון לפי סעיף 26כב(ד), ימסור למפר דרישת תשלום הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים;

(2)

הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 26כב(ב), יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט הממונה לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון לפי סעיף 26כב(ד), ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 26י לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי הוראות פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.

(החל מיום 1.1.2025): הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 26כב(ב), יחלט הממונה את העירבון, ואם החליט הממונה לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון לפי סעיף 26כב(ד), ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 26י לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף ריבית שקלית מיום החלטת הממונה על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; הממונה לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי הוראות פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.

(ב)

לעניין פרק זה יראו את חילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ג)

הופר תנאי מתנאי כתב ההתחייבות כאמור בסעיף זה והפר המפר פעם נוספת את החובה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו הממונה להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה.

26כה.

השבת העירבון [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד]

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד בתוספת ריבית שקלית מיום הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשפ״ב־5]

סימן ד׳: הוראות שונות

26כו.

עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשפ״ב־5]

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 26ז, ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

26כז.

ערעור, עיכוב ביצוע והחזר [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד]

(א)

על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן להגיש ערעור לבית משפט שלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה ההחלטה למפר.

(ב)

אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך.

(ג)

החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד העירבון, לקבל ערעור כאמור בסעיף קטן (א) והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם, על הפחתת העיצום הכספי או על החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו או הפקדתו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

26כח.

פרסום [תיקון: תשפ״ב־5]

(א)

הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של הנציבות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:

(1)

דבר הטלת העיצום הכספי;

(2)

מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3)

סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4)

אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5)

פרטים על המפר, הנוגעים לעניין;

(6)

שמו של המפר – אם הוא תאגיד.

(ב)

הוגש ערעור לפי סעיף 26כז על החלטת הממונה להטיל עיצום כספי, יפרסם הממונה לפי סעיף קטן (א) את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 26ט, ובלבד שהממונה הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 26ח.

(ד)

על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)

פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים.

(ו)

הודיע המפר לממונה על תיקון הליקוי שבשלו הוטל עיצום כספי ופורסם פרסום לפי סעיף זה, יפרסם הממונה באתר האינטרנט של הנציבות לצד הפרסום האמור גם את דבר מסירת ההודעה על תיקון הליקוי.

(ז)

שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

26כט.

שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשפ״ב־5, תשפ״ד]

(א)

תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מינהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם כתוצאה מהפרת חובת ייצוג הולם או חובת נגישות, כאמור בסעיף 26ז (בסעיף זה – הפרה), המהווה עבירה.

(ב)

מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה כאמור, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

(החל מיום 1.1.2025): מסר הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה כאמור, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ג)

הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

26ל.

תיקון התוספת השמינית [תיקון: תשפ״ב־5]

שר המשפטים רשאי לשנות, בצו, את התוספת השמינית.

[תיקון: תשפ״ב־5]

פרק י׳: תיקונים עקיפים ותחילה

27.

הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.

28.

הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959.

29.

תחילה

תחילתו של חוק זה ביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999).

[תיקון: תשס״ה]

תוספת ראשונה

(סעיפים 19ה, 19ז ו־19ט)

(מקום ציבורי)

(1)

משרד או מיתקן של גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 5;

(2)

אולם הרצאות, מרכז כנסים, אולם שמחות, גן אירועים, מרכז קהילתי, מועדון או כל מקום, המשמש להתכנסות;

(3)

אולם ספורט או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, חוף רחצה, מקום מרפא, או כל מקום להתעמלות ולפנאי;

(4)

בית דואר לרבות מיתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר, בית מרקחת, מקום לממכר תרופות שלא בבית מרקחת, בית שימוש, בנק, מכבסה לרבות שירות לניקוי יבש, מוסך, מכון יופי, מספרה, מקלט, מרכז אינטרנט, משרד או בנין משרדים, משרד או מקום המשמש בדרך כלל ארגון עובדים או מפלגה, סוכנות ביטוח, סוכנות לתיווך מקרקעין, סוכנות נסיעות, סנדלריה, תחנת דלק, או כל מקום שמספק שירות מעין אלה לציבור;

(5)

בית חולים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות, מרפאה, תחנה לאם ולילד, תחנת מגן דוד אדום, או כל מקום המספק שירותי בריאות;

(6)

בית חולים לבעלי חיים, מעבדה או מכון לביצוע בדיקות רפואיות לבעלי חיים, מרפאה לבעלי חיים, או כל מקום המספק שירותי בריאות לבעלי חיים;

(7)

בית מלון, פנסיון, אכסניה, בית הארחה או כל מקום, המספק שירותי אירוח ולינה;

(8)

בית משפט ובית דין, בית דין צבאי, בית מעצר, בית סוהר, תחנת משטרה, תחנת משמר אזרחי, או כל מיתקן צבאי הפתוח לשירות האזרח;

(9)

מעון או גן לילדים, בית ספר, מוסד ללימודי אמנויות, מוסד על־תיכוני להשכלה טכנית, מקצועית, תורנית או דתית, מוסד להשכלה גבוהה או כל מקום שמספק שירותי לימוד או חינוך, ולענין נגישות המקום הציבורי – למעט מוסדות חינוך וגני ילדים כמשמעותם בחלק ב׳ לסימן ז׳ לפרק ה׳1;

(10)

בית עלמין;

(11)

בית קולנוע, תאטרון, אולם מופעים, דיסקוטק, אצטדיון או כל מקום, המשמש למופעים ולבידור, באופן קבוע או זמני;

(12)

בית תפילה, מקווה או כל מקום המספק שירותי דת;

(13)

גלריה, מוזיאון, ספריה או כל מקום לתרבות ואמנות;

(14)

גן, גן חיות, גן שעשועים, פארק, או כל מקום המשמש לבילוי ופנאי;

(15)

חלק מאולפן טלוויזיה, אולפן רדיו או חלק מכל מקום המשמש באופן קבוע לריאיונות לתקשורת;

(16)

חניון, מסוף נמל, תחנת אוטובוס, תחנת מוניות, תחנת רכבת, או כל מקום המשמש לתחבורה ציבורית, ולענין נגישות המקום הציבורי – למעט תחנות, נמלים ומקומות כמשמעותם בפרק ה׳;

(17)

מסעדה, בית קפה, בר או כל מקום שמגישים בו מזון ומשקאות;

(18)

מעון לסטודנטים, מעון לתלמידים, מעון לעובדים, או כל מקום של שירותי מגורים או לינה לתקופות קצובות;

(19)

מקום שהוא אתר ארכיאולוגי, אתר הסטורי, מרכז מבקרים במפעל, שמורת טבע, או כל מקום למבקרים;

(20)

מרכול, מכולת, סופרמרקט, מקום למכירת מזון, חנות, כלבו, מרכז קניות, קיוסק, שוק או כל מקום, המשמש לקניות או להשכרת ציוד;

(21)

מרכז תעסוקה, פנאי או מקום מגורים לאנשים עם מוגבלות, לילדים או לקשישים, מחלקה לשירותים חברתיים, בית תמחוי, מרכז לטיפול בדרי רחוב, מעון או מקלט לנשים מוכות, ילדים מוכים או הוסטל לגברים אלימים, או כל מקום, המספק שירותי רווחה או שירות טיפולי;

(22)

קלפי.

[תיקון: תשס״ה]

תוספת שניה

(סעיפים 19ה, 19י ו־19יב)

(שירות ציבורי)

(1)

שירות בריאות;

(2)

שירות בידור;

(3)

שירות חינוך, השכלה או פנאי, ולענין נגישות השירות הציבורי – למעט שירות חינוך כמשמעותו בחלק ב׳ לסימן ז׳ לפרק ה׳1;

שירות רווחה;

שירות ספורט;

שירות תיירות;

שירות אוטובוסים, רכבות, תובלה אווירית, אניות, מוניות והשכרת רכב או כל שירות תחבורה, ואולם לענין נגישות שירות מהשירותים המפורטים בפסקה זו יחולו הוראות פרק ה׳, למעט לענין השכרת כלי רכב כאמור בסעיף 19יב;

שירות תרבות;

שירות הארחה;

שירות מסחר;

שירות דת;

שירות אנרגיה;

שירות בזק;

שירות בנקאות, אשראי, ביטוח, פנסיה או כל שירות פיננסי.

[תיקון: תש״ע־4]

תוספת שלישית

(סעיף 19ט)

טור א׳ הרשות הציבורית	טור ב׳ המועד שבו תחול חובת הנגישות במלואה
רשות מקומית	כ״ו בחשוון התשפ״ב (1 בנובמבר 2021)

[תיקון: תשע״ח]

תוספת שלישית א׳

(סעיף 19ט(ג2) ו־(ג3))

[תיקון: ק״ת תשע״ט]

טור א׳ הרשות הציבורית	טור ב׳ מספר הבניינים הקיימים שלגביהם יושלמו כל התאמות הנגישות הנדרשות	טור ג׳ המועד להשלמת ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות
(1) כל משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, וכן משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר	473	כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018)
	כלל הבניינים הקיימים	ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019)
(2) המוסד לביטוח לאומי	16	כמפורט בחלק ג׳ לנספח א׳ לצו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הוספה של רשויות ציבוריות לתוספת השלישית א׳ לחוק), התשע״ט–2018
(3) חברת דואר ישראל בע״מ	1,319	כמפורט בחלק ג׳ לנספח ב׳ לצו האמור בפרט (2)

[תיקון: תשע״ו]

תוספת רביעית

(ההגדרה ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית, וסעיפים 9ד, 9ה ו־9ו)

חלק א׳

[תיקון: תשפ״ד־2]

טור א׳ הגורם שברשותו המידע	טור ב׳ תנאים שמתקיימים באדם עם מוגבלות לעניין היותו עובד או מועמד עם מוגבלות משמעותית
1. המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המסים בישראל, משרד הבריאות	גורם שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין אישר לגביו בכתב שדרגת נכותו היא 40% לפחות; לעניין זה יראו קביעת אחוזי מוגבלות בניידות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, כקביעת דרגת נכות בידי גורם מוסמך כאמור.
2. המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המסים בישראל, משרד הבריאות	גורם שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין אישר לגביו בכתב שדרגת נכותו היא 20% לפחות, ומתקיים בו אחד מאלה:
המוסד לביטוח לאומי	(1) הוא הוכר כזכאי לשיקום תעסוקתי מחמת מוגבלות לפי פרקים ה׳ או ט׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
משרד הביטחון	(2) הוא משוקם או זכאי לשיקום תעסוקתי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב];
משרד העבודה	(3) הוא משתתף או השתתף בתכנית תעסוקה לאנשים עם מוגבלות מטעם משרד העבודה.
3. משרד העבודה	הוא הוכר כזכאי לשכר מינימום מותאם לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.
4. משרד הרווחה והשירותים החברתיים	הוא הוכר כזכאי לשירותי רווחה מחמת מוגבלותו בידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות לטיפול באדם עם אוטיזם או אגף השיקום במשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

חלק ב׳

טור א׳
הגורם שברשותו המידע

טור ב׳
תנאים שמתקיימים באדם עם מוגבלות לעניין היותו עובד או מועמד עם מוגבלות משמעותית

המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, רשות המסים בישראל, משרד הבריאות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר

מתקיימים בו שני אלה:

(1)

גורם שהוסמך לאשר נכות לפי כל דין אישר לגביו בכתב שדרגת נכותו היא 20% לפחות או שרופא של המשטרה או של שירות בתי הסוהר, לפי העניין, חיווה את דעתו שמצבו הרפואי עולה כדי דרגת נכות שעשויה להגיע לכדי 20%;

משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר

(2)

ועדה רפואית לפי סעיף 20 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, או לפי סעיף 87 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, שחררה אותו מחמת מוגבלותו משירות מבצעי או משירות בתפקיד מבצעי בכוח הייעודי לתפקיד אחר במשטרה או בשירות בתי הסוהר, לפי העניין.

[תיקון: תשע״ח־2]

(נגישות שירותי בריאות)

[תיקון: ק״ת תשפ״ד]

טור א׳ ההוראה	טור ב׳ המועד לביצוע
1. תקנה 9 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013 (בתוספת זו – תקנות נגישות השירות), לעניין ביצוע התאמות נגישות בנהלים, הליכים ונוהגים בשירותי בריאות לשם קיום הוראות הנגישות המפורטות בתוספת זו	י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022)
2. תקנה 10 לתקנות נגישות השירות:
(1) לעניין הסתייעות בחיית שירות; המנהל הכללי של משרד הבריאות רשאי, בהתייעצות עם הנציבות, לקבוע עד ליום י״ד באדר א׳ התשפ״ב (15 בפברואר 2022) רשימת מקומות שלא תחול בהם החובה לאפשר הסתייעות בחיית שירות בשל סיכון ישיר ומשמעותי לבריאות (בפרט זה – הרשימה);	מועד פרסום הרשימה, ואם לא פורסמה – יום י״ח באב התשפ״ב (15 באוגוסט 2022)
(2) לעניין החובה לספק מיתקן הולם שתשהה בו חיית השירות במהלך מתן השירות	אם פורסמה הרשימה – יום כ״ח באב התשפ״ג (15 באוגוסט 2023), ואם לא פורסמה רשימה כאמור – יום ב׳ בכסלו התשפ״ד (15 בנובמבר 2023)
3. תקנה 12 לתקנות נגישות השירות, לעניין נוהלי פינוי בחירום	כ״א בחשוון התשפ״ג (15 בנובמבר 2022)
4. תקנה 26(ב) לתקנות נגישות השירות, לעניין הספקת אמצעי עזר המותאמים אישית או הספקת שירותי עזר בעלי אופי אישי	י״א בכסלו התשפ״ב (15 בנובמבר 2021)
5. תקנה 27 לתקנות נגישות השירות, לעניין שמירה על זמינות ותקינות התאמות הנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי, המפורטות בתוספת זו	י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022)
6. תקנה 29 לתקנות נגישות השירות, לעניין התאמות נגישות למידע	כ״ד באייר התשפ״ג (15 במאי 2023)
7. תקנה 29 לתקנות נגישות השירות, לעניין שירות תרגום לשפת הסימנים	כ״א בחשוון התשפ״ג (15 בנובמבר 2022)
8. תקנה 32 לתקנות נגישות השירות, לעניין מתן שירות באמצעות טלפון, פקסימיליה, מסרון, דואר, דואר אלקטרוני או אמצעי דיגיטלי אחר	כ״א בחשוון התשפ״ג (15 בנובמבר 2022)
9. תקנה 33(1) לתקנות נגישות השירות, לעניין התאמות נגישות למערכת ניתוב שיחות טלפון	כ״ח באלול התשפ״ד (1 באוקטובר 2024)
10. תקנה 34 לתקנות נגישות השירות, לעניין פרסום התאמות הנגישות שבוצעו בהתאם להוראות תוספת זו	י״ד באייר התשפ״ב (15 במאי 2022)

[תיקון: תשפ״ב־4]

תוספת שביעית

(סעיף 19ו1)

סוג חיית הסיוע	ארגון־הגג לחיות סיוע
(1) כלב סיוע לאנשים עם מוגבלות פיזית בניידות או בתנועה (Mobility Dog);
(2) כלב התרעה רפואי לאנשים עם סוכרת, אפילפסיה, קרישיות־יתר, אלרגיות מסכנות חיים או מחלה הגורמת להתקפי עילפון או פרכוס בלתי נשלטים (Medical Alert Dog);
(3) כלב סיוע לסיוע בצרכים תפקודיים הנובעים מהמוגבלות לאנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית, תקשורתית, קוגניטיבית־נוירופסיכולוגית או נפשית, לרבות הפרעה בתר־חבלתית (PTSD) או לאנשים עם אוטיזם;
(4) כלב סימון לאנשים עם מוגבלות שמיעה (Hearing Dog);

[תיקון: תשפ״ב־5]

תוספת שמינית

(סעיף 26ז(ג))

בתוספת זו –

”תקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)“ – תקנות ההתגוננות האזרחית (התאמות נגישות במקלטים), התשע״ו–2016;

”תקנות התכנון והבנייה“ – תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970;

”תקנות נגישות במוסד חינוך קיים“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים), התשע״א–2011;

”תקנות נגישות חושית באוטובוסים בין–עירוניים“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות חושית באוטובוסים בין־עירוניים), התשע״ח–2017;

”תקנות נגישות לאתר“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס״ח–2008;

”תקנות נגישות לבניין קיים“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), התשע״ב–2011;

”תקנות נגישות לבריאות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינתם), התשע״ו–2016;

”תקנות נגישות להכשרה מקצועית“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי הכשרה מקצועית), התשע״ה–2014;

”תקנות נגישות להשכלה גבוהה“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקומות ציבוריים קיימים שהם מוסדות להשכלה גבוהה ולשירותי השכלה גבוהה שהם נותנים), התשע״ז–2016;

”תקנות נגישות למוסד חינוך חדש“ – תקנות התכנון והבנייה (ביצוע התאמות נגישות למוסד חינוך חדש), התשע״ט–2018;

”תקנות נגישות למקום שאינו בניין“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), התשע״ד–2013;

”תקנות נגישות לשירות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע״ג–2013;

”תקנות נגישות לתחבורה ציבורית“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג–2003;

”תקנות נגישות פרטנית“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה), התשע״ח–2018;

”תקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות רכב השכרה ואוטובוסים), התשע״ג–2012;

”תקנות נגישות לשירותי [צ״ל: שעת] חירום במסגרות“ – תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות לאנשים עם מוגבלות), התשפ״א–2021.

חלק א׳

טור א׳	טור ב׳
1. ביצוע התאמות נגישות בדלת בכניסה לבניין ובתוך בניין, ובכלל זה קיום אפשרות לתמרון משני צידי הדלת ומערכת קשר־פנים (אינטרקום)	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרטים 2(4), (14) ו־(21) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין, פרטים 2(א) ו־11(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות, ופרט 2 בתוספת השלישית לאותן תקנות;
	פרטים 8.55 ו־8.62 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 3(ג) לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 7, 17, 18 ו־23 עד 28 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות, ופרטים 1 ו־10 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 10 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2, 11, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (2) ו־(10) בתוספת השנייה לאותן תקנות
2. קיום של סימן מוביל, סימן מאתר, סימן אזהרה, סימון של מכשולים בדרך, סימנים במדרגות, סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים בבניין	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(5), (7), (12), (16), (19) ו־(20) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2(ד) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;
	תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרטים 5(1)(ב), (7), (9)(ג) ו־(ד), 8 ו־9 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	פרטים 8.50, 8.52, 8.58, 8.65, 8.70 עד 8.75, 8.77 עד 8.79 ו־8.130 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 2 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 12, 13, 14, 15, 18, 20 ו־21 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנות 26 ו־27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרטים 1.ג, 4, 5 ו־6 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 8, 11 ו־19 עד 24 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (2), (3), (5), (6), (8) ו־(10) לתוספת השנייה לאותן תקנות
3. ביצוע התאמות נגישות במעברים שהציבור עושה בהם שימוש במסגרת קבלת השירות, בדרך בתוך בניין	תקנה 15 לתקנות נגישות לשירות;
	פרט 8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10(1) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 5 ו־14 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 11 ו־19 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 7 ו־14 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 3 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנות 11 ו־12 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2 ו־14 לתקנות נגישות פרטנית;
	תקנה 3 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
4. ביצוע התאמות נגישות הנוגעות לריהוט, עמדות שירות ומחשב, מדפים, דלפקים, מושבים, מקומות ואזורי ישיבה או המתנה, ספסלים ושולחנות, כולל אספקת הכמות הנדרשת	תקנות 18, 19, 20, 23, 52, 54, 61(7), 68(א), 70, 77 ו־84 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.210 ו־8.225 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנות 4, 6(א) ו־8 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 9, 10 ו־11 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 30 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנות 2, 13, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (20), (21), (24) ו־(25) בתוספת השנייה לאותן תקנות
5. ביצוע התאמות נגישות בשילוט ולוחות מידע, ובכלל זה לוח אלקטרוני ושילוט הכוונה, זיהוי ומתן מידע	תקנות 16, 18(ז), 20(א), 25(א)(4), 44(2), 54(6) ו־62 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 2(ג) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;
	תקנה 2 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(4) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 10 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	פרטים 8.56 ו־8.100 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנות 4(א) ו־6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 9 ו־10(1) ו־(5) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 7 ו־13 בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנות 26 ו־27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרטים 1, 12 ו־13 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 35 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (4) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 5 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
6. ביצוע התאמות נגישות בנוהלי השירות, הליכיו או נוהגיו, ובכלל זה לעניין איסור הטלת תשלום על אדם עם מוגבלות בשל ביצוע התאמות נגישות בעבורו, איסור התניית שירות בהצגת תעודה המעידה על מוגבלות, מתן שירות בלא המתנה בתור לאדם עם מוגבלות הזכאי לכך, לבקשתו או לבקשת אדם המלווה אותו, מתן אפשרות לאדם עם מוגבלות להשתמש בשירות תוך הסתייעות בחיית שירות או במלווה מטעמו, התאמת נוהלי הפינוי והחילוץ בחירום ומתן פטור למלווה של אדם עם מוגבלות מתשלום בעד כניסה למקום הציבורי או הנאה מהשירות הניתן בו	תקנות 4, 5, 9, 10, 11, 12, 13 ו־14 לתקנות נגישות לשירות;
	פרטים 1, 2 ו־3 לתוספת השישית לחוק זה;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 4, 6 ו־10(1) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
7. החזקה, התקנה או הספקה של מערכת שמע או מערכת עזר לשמיעה (קבועה או ניידת) או הספקת מקלטים	תקנות 18, 44, 51, 54, 77(1) ו־81 לתקנות נגישות לשירות;
	פרטים 8.211 ו־8.225 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 30 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 8 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 2, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (49) בתוספת השנייה לאותן תקנות
8. ביצוע התאמות הנגישות בכריזה קולית או חזותית	תקנות 21 ו־22 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 2 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (28) ו־(29) בתוספת השנייה לאותן תקנות
9. הספקת התאמות נגישות למידע	תקנות 29, 54, 73 ו־84 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 28 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;
	פרטים 6 ו־7 לתוספת השישית לחוק זה;
	תקנות 2, 18 ו־19 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (28) ו־(57) בתוספת השנייה לאותן תקנות
10. מתן שירות באמצעות אמצעי דיגיטלי או טכנולוגי	תקנה 32 לתקנות נגישות השירות;
10. מתן שירות באמצעות אמצעי דיגיטלי או טכנולוגי	פרט 8 לתוספת השישית לחוק זה
11. מתן מידע או שירות שניתן במערכת ניתוב שיחות, בהקלטה מותאמת או בהפניה למוקדן בתחילת מסירת המידע	תקנה 33 לתקנות נגישות לשירות;
	פרט 9 לתוספת השישית לחוק זה;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10(3) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
12. פרסום התאמות הנגישות, פרסום נהלים ומידע נדרש, ציון הזכות לבקש התאמת נגישות וצירוף טופס מתאים בטפסים שסופקו לציבור, הודעה לאדם על זכאותו להתאמות, ציון הצהרת נגישות בשירות אינטרנט	תקנות 34, 35ה, 47, 50, 57, 61, 66, 72, 73, 83 ו־86 לתקנות נגישות לשירות;
	פרט 10 לתוספת השישית לחוק זה;
	תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 43(ג) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 3 לתקנות נגישות פרטנית;
	תקנה 29 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
13. פרסום מכרז מסגרת לביצוע התאמות נגישות במוסדות חינוך או בגני ילדים	סעיף 19לד1(א) לחוק זה
14. ביצוע התאמות נגישות בקו טלפון ייעודי לפניות למוקד בעת חירום	תקנה 36 לתקנות נגישות לשירות
15. ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות בחקירה	תקנה 39 לתקנות נגישות לשירות
16. הספקת התאמות נגישות לקהל, לעדים, לבעלי דין או לבאי כוח	תקנות 45, 46, 48, 49 ו־50 לתקנות נגישות לשירות
17. ביצוע התאמות נגישות בדיונים וישיבות של רשויות ציבוריות	תקנה 51 לתקנות נגישות לשירות
18. הספקת תמלול או הקרנת הטקסט באירוע	תקנה 54 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
19. ביצוע התאמות נגישות בסיורים	תקנות 64 ו־66 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 13 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 2 ו־14 לתקנות נגישות פרטנית
20. מתן אפשרות למישוש מוצגים תלת–ממדיים	תקנה 64(4) לתקנות נגישות לשירות
21. החזקת ערכת תקשורת ושימוש בערכה כאמור בעת הצורך	תקנה 74 לתקנות נגישות לשירות;
21. החזקת ערכת תקשורת ושימוש בערכה כאמור בעת הצורך	תקנות 2 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (36) ו־(37) בתוספת השנייה לאותן תקנות
22. קיום נגישות למכשירים בחדר כושר	תקנה 85(א)(3) ו־(4) לתקנות נגישות לשירות;
22. קיום נגישות למכשירים בחדר כושר	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה
23. יידוע צוות העובדים בחובות על פי החוק	תקנה 87 לתקנות נגישות לשירות
24. מינוי רכז נגישות, נאמן או ממונה, הכשרתו ופרסום פרטיו	תקנה 91 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 36(א) ו־(ב) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10(8) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
25. הכנת תוכנית הנגשה והתאמה או תוכנית פעולה, וקבלת אישור מורשה לנגישות לתוכנית הנגשה והתאמה או לתוכנית פעולה ולסיום ביצוע	סעיפים 19יט ו־19כ(ב1)(3) לחוק זה;
	תקנה 2(ב), (ג) ו־(ד) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	תקנה 3(ג)(1) ו־(ד) לתקנות נגישות לאתר
26. פרסום ודיווח לגבי מקומות ובניינים שיש להנגיש	תקנה 11(ב) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
26. פרסום ודיווח לגבי מקומות ובניינים שיש להנגיש	סעיפים 19ט(3גא)(2) ו־19כב לחוק זה
27. ביצוע התאמות נגישות ביחידת אכסון מיוחדת (למעט שירותים ומקלחת)	תקנות 41(3) ו־(6), 75 ו־80 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(30)(ג) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרט 8.186 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 34 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
28. ביצוע התאמות נגישות במקום חניה או חניון, ובכלל זה כמות, מבנה, מידות, שילוט, סימון ומעבר למדרכה או למבנה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(2) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 16 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 2(א)(1) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	פרטים 8.50, 8.100 ו־8.110 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנות 2(א) ו־3 לתקנות נגישות לאתר ופרט 2(א) ו־(ב) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 4 ו־6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 9 ו־10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 2 ו־3 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנות 6(א) ו־15 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2, 11 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרטים (1), (2) ו־(4) בתוספת השנייה לאותן תקנות
29. התקנת אמצעי להתגברות על הפרש גובה עד 20 ס״מ	תקנות 2(ב)(1) ו־5 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.50, 8.54, 8.58 ו־8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א ו–ו בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנות 6, 7 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנה 2(א), 9, 11 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
30. ביצוע התאמת נגישות להתגברות על הפרש גובה שאינו עולה על 1.5 מטר בדרך למקלט	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(35) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרט 8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה
31. ביצוע התאמות נגישות בתא המעלית, למעט מידות וקיום התא, או בתחנות עצירה, ובכלל זה לחיצים, מידע, כריזה ואותות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(9) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 17 לתקנות נגישות לשירות;
	פרטים 8.120, 8.121 ו־8.124 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנות 4(א) ו־6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 9 ו־10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 5 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 17 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 9, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
32. התקנת בית אחיזה, מאחז יד, חסימה, רכיב הגנה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(11), (12), (13), (18), (28), (32) ו־(34) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 2(א) ו־18(ג)(1) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרטים 2(א) ו־5(8) ו־(9) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	פרטים 8.52, 8.58, 8.65, 8.130 ו־8.159(א) בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 2(ה) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 9, 16, 20, 21 ו־32 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 9 ו־16 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרטים 1 ו־5 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 7, 11, 13 ו־19 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (2) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 3 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
33. ביצוע התאמות נגישות במדרגות נעות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(12) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרט 8.131 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 21 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 5 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (2) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 19 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
34. ביצוע התאמות נגישות בתא בית שימוש, תא רחצה, תא מקלחת, עמדת הלבשה, תא משולב, מלתחה וחדרים לשימוש הציבור בנוגע לדלת, מחיצה, התקנת מאחז, מושב, ספסל, אביזרים, ידיות, מכשירים, משטף ולמעט מידות המקום	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(14), (21), (22), (24) ו־(25) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין, פרטים 2(א) ו־11(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות ופרט 2 בתוספת השלישית לאותן תקנות;
	פרטים 8.62, 8.140, 8.141, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157, 8.159 ו־8.187 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 23 עד 28 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 12 עד 14 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנות 3(ג) ו־7(ג) לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;
	תקנות 27 ו־31 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 10 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית;
	תקנות 2 ו־4 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
35. קיום מקומות ישיבה מיוחדים בכמות, במבנה, במידות, במיקום ובזווית הראייה הנדרשים במקום להתקהלות ובבית קולנוע	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(28) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 2(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	פרט 8.210 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 54 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 4 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 32 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
36. קיום אפשרות לשימוש במיתקן ספורט, במגרש ספורט ובמשטח המשמש לאימונים ולתחרויות ספורט או למשחקים ולשעשועים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 2(א), 13 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (61) בתוספת השנייה לאותן תקנות
37. קיום מיתקן נגיש לשתיית מים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרט 8.224 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 30 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 13 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (27) בתוספת השנייה לאותן תקנות
38. ביצוע התאמות נגישות במיתקן באתר משחקים	תקנה 11 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין
39. מינוי גורם אחראי לקביעת התאמות אישיות	תקנה 11 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
39. מינוי גורם אחראי לקביעת התאמות אישיות	תקנה 14 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
40. קיום הליך להגשת בקשה לקבלת התאמות נגישות בהדרכה או הכשרה	תקנה 71 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 12 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 15 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
41. מתן התאמת נגישות אישית לתלמיד או הורה לתלמיד, שאינה מנויה בפרט אחר בתוספת זו	תקנה 12 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 2, 13 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
42. הספקת רכב השכרה פרטי נגיש בתוך 24 שעות ממועד הזמנתו	תקנה 4 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים
43. איסור דרישת תשלום יתר בעבור השכרת רכב השכרה נגיש או אוטובוס מיוחד נגיש	תקנה 9 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים
44. הספקת אוטובוס מיוחד נגיש בתוך חמישה ימי עבודה ממועד הזמנתו	תקנה 8 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים
45. קיום התאמות נגישות באוטובוס עירוני או בין־עירוני – לכל אוטובוס	תקנה 5(1) עד (12) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;
	תקנות 4 ו־5 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין־עירוניים
46. קיום רחבת היערכות לעלייה מהאוטובוס או לירידה ממנו בכיסא גלגלים – לכל רחבה	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 3(ב) בתוספת התשיעית לאותן תקנות
47. הוצאת הנחיות לאנשי צוות של מפעיל כלי טיס להטסת נוסעים בעניין מסירת מידע או בעניין טיפול בכיסא גלגלים של נוסע	תקנה 12 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
48. מתן אפשרות לאדם עם מוגבלות לשריין מקום ייעודי בקרון נגיש	תקנה 24(ב) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
49. הספקת כתוביות בסרט קולנוע או הדרכה ובסרטים המוקרנים בכלי טיס	תקנה 13 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;
	תקנות 56, 64(3) ו־82(א)(3) לתקנות נגישות לשירות
50. איתור אזורים בטוחים ווידוא כי נקלטים אותות התרעה וסיוע לקליטת אותות התרעה	תקנות 2(א) ו־22(א) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
51. הכנת רשימות, אחזקתן מוכנות לשימוש והעברתן לגורם אחר	תקנות 5(ב), (ד) ו־(ה), 32(ג) ו־35 לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
52. הודעה על אדם שאין ברשותו ערכת מגן	תקנות 10 ו־26 לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
53. הכנת נהלים ועדכונם, ובכלל זה התייעצות עם מורשה נגישות אם הדבר נדרש, הכנת תוכנית פינוי או קליטה והכנת תוכנית היערכות	תקנות 3, 4, 5, 6, 7, 13, 14, 15, 16, 21, 36, 39 ו־45 לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
54. היערכות לפינוי, היערכות למצב חירום, תיאום בין גורמים וביצוע הכנות להבטחת רציפות תפקודית	תקנות 23, 27(ב), 27(ג), 28(א), (ב) ו־(ד), 31(ג), ו־(ה), 32(א), ו־36(ג) ו־(ד) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
55. ביצוע תרגול לשעת חירום, בקרה ותיקון ליקויים	תקנות 29(א), ו־34(א) ו־(ה) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
56. פתיחת מסגרת ללא הגשת בקשה לאישור כמפעל ופתיחת מסגרת חדשה ללא יישום התקנות	תקנות 32(ו) ו־37 לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
57. התאמת תוכנית לימודים בקורסי הכשרת מטפלות בתחום הסיעוד	תקנה 34(ד) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות
58. הבטחת הזמינות, האחזקה התקינה והשמישות של התאמת נגישות, אי־פגיעה בסידורי הנגשה והיערכות להנגשה	סעיף 19ח(ב) לחוק זה;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 11 לתקנות נגישות לבניין קיים;
	תקנה 8 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10(2) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 14 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנה 5 לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;
	תקנה 42(א) ו־(ב) לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;
	תקנה 8 לתקנות נגישות פרטנית;
	פרט 5 לתוספת השישית לחוק זה;
	תקנה 4(ד) לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)

חלק ב׳

טור א׳	טור ב׳
1. ביצוע התאמות נגישות במספר המזערי הנדרש של עמדות שירות או מודיעין	תקנות 18 ו־20 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 30 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 15 בתוספת השנייה לאותן תקנות
2. הספקה וביצוע התאמות נגישות במכונות אוטומטיות, ובכלל זה מתן אפשרות הגעה ותמרון, מתן שירות נגיש על ידי המכונה, מתן הנחיות הפעלה וכמות מכונות נגישות	תקנה 25 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 11 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 36 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (27) בתוספת השנייה לאותן תקנות
3. ביצוע בדיקה תקופתית	תקנה 28 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
4. ביצוע התאמות הנגישות הנדרשות במיתקני מעצר ובשירות בתי הסוהר	תקנה 41 לתקנות נגישות לשירות
5. קיום דרך נגישה המקשרת בין חניית הנכים לאזור הישיבה הנגיש, לשירותי הנכים ולמרכזי העניין, באירוע	תקנה 54 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
6. ביצוע התאמות נגישות לשירותי הספקת כרטיסים לאירועים בפני קהל	תקנה 58 לתקנות נגישות לשירות
7. ביצוע התאמות נגישות בפעילויות פנאי ובחוגים	תקנה 73 לתקנות נגישות לשירות
8. ביצוע הכנות להתקנה ולתפעול של מיתקן הרמה במקווה טהרה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(34)(ב)(3) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;
8. ביצוע הכנות להתקנה ולתפעול של מיתקן הרמה במקווה טהרה	פרט 8.159 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה
9. ביצוע התאמות נגישות לשירותי מגורים ולינה	תקנה 83 לתקנות נגישות לשירות
10. ביצוע התאמות נגישות לשירותי ספורט ופנאי	תקנה 85 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
11. קיום תוכנית הדרכה מאושרת על ידי מורשה לנגישות השירות	תקנה 89(ב) לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10(8) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
12. ביצוע בדיקה בידי מורשה לנגישות השירות	תקנה 106 לתקנות נגישות לשירות
13. קיום כניסות נגישות למבנה במספר המזערי הנדרש	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(4) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.55 ו־8.57 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 7 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 10(א) לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2, 11 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
14. התאמות נגישות, ובכלל זה כבש, בדרך המובילה לבמה או לארון קודש	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(18) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 2(א) ו־18(א) ו־(ג) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.65, 8.85 ו־8.130 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 13 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 9, 11, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
15. ביצוע התאמות נגישות בכבש, ובכלל זה רוחב, שיפוע וקיום משטחי ביניים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(11) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 2(א) ו־18(ג)(1) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 5(8) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	פרטים 8.52 ו־8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 2(ה) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 9 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 7 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (2) בתוספת השנייה לאותן תקנות
16. קיום דרך נגישה המובילה למדשאה	פרט 8.52 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 12 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 7 ו־9 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
17. קיום התאמות נגישות בדרך המובילה לעזרת נשים בבית כנסת, למעט התגברות על הפרש גובה מעל 3 מטרים	תקנה 15 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;
	פרטים 8.58 ו־8.66 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
18. קיום התאמות נגישות בדרך המובילה לבור הטבילה, למקלחת נגישה, לבית שימוש נגיש או למלתחה נגישה במקווה טהרה, למעט התגברות על הפרש גובה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(34)(א) ו־(ב) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות;
	פרטים 8.58 ו־8.159 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה
19. ביצוע התאמת נגישות לעניין רוחב ופני הדרך מחוץ לבניין או בתוכו	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(5) ו־(6) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 15 לתקנות נגישות לשירות;
	פרטים 8.52 ו־8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 6, 11 ו־19 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 3 ו־8 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 7 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנה 3 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים);
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (2) בתוספת השנייה לאותן תקנות
20. קיום דרך נגישה שמובילה לבית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות ועמדות הלבשה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(1) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 2(א) ו־13(ב)(1)(ד) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.58 ו־8.151 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 3(א) ו־(ב) לתקנות נגישות לאתר;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 2 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנה 3 לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (2) בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנות 2 ו־4 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
21. קיום דרך נגישה אל מיתקן ספורט, מגרש ספורט ומשטח המשמש לאימונים ולתחרויות ספורט או למשחקים ולשעשועים	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(31) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 19 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרט 8.63 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 2(א), 11, 13 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
22. אי־הצרה של דרך קיימת בבית עלמין או ביצוע התאמות נגישות לעניין רוחב דרך בבית עלמין	תקנה 9(ד)(1) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרט 8.200 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה
23. קיום דרך נגישה ורציפה אל מקום רחצה, ובתוכו – בשל כל מקום שלא מובילה אליו דרך נגישה ורציפה	תקנות 2 ו־13 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין
24. ביצוע התאמות אקוסטיקה בחדרי לימוד, אולמות ומרחבי לימוד	תקנה 7 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 33 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 13 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית, ופרטים (17) ו־(18) בתוספת השנייה לאותן תקנות
25. ביצוע התאמות נגישות במיתקן באתר שעשועים	תקנה 12 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין
26. ביצוע התאמות נגישות לעניין רוחב או שיפוע של רציף לאוטובוסים	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 3(ב) בתוספת התשיעית לאותן תקנות
27. קיום פינת ישיבה מוצלת נגישה	תקנה 9 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
27. קיום פינת ישיבה מוצלת נגישה	תקנה 12 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית
28. הצבה וביצוע התאמות נגישות בתחנת אוטובוס או סככת המתנה לאוטובוס – לכל תחנה או סככה	תקנות 6, 7(ב) ו־(ג) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;
	תקנה 6 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין־עירוניים
29. החזקת כיסא גלגלים מיוחד המיועד לשימוש בכלי טיס להטסת נוסעים	תקנה 9 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
30. קיום תא שירותים נגיש בכלי טיס להטסת נוסעים	תקנה 10 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
31. קיום מיתקן הרמה לגישור בין הרציף לקרון בתחנת רכבת ארצית	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 9 בתוספת התשיעית לאותן תקנות
32. קיום מיתקן מעבר נוסעים (אחד לפחות) המיועד לאנשים עם מוגבלות המתניידים בכיסא גלגלים וזמין לשימושו, בכל אזור שבו הוצבו מיתקני מעבר נוסעים	תקנות 26ג ו־27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 10 בתוספת התשיעית לאותן תקנות
33. קיום מבנה סככת צל נגישה במקום רחצה	תקנה 13(ב)(1)(ה) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין ופרט 3 בתוספת השלישית לאותן תקנות

חלק ג׳

טור א׳	טור ב׳
1. מסירת ידיעה או מסמך שדרש מפקח	סעיף 26ד(2) לחוק זה
2. ביצוע התאמות נגישות לתערוכות, למוצגים ולמידע או לדברי הסבר על אודותיהם	תקנה 61 לתקנות נגישות לשירות
3. ביצוע התאמות נגישות בספרייה	תקנה 68 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 2, 14 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
4. ביצוע התאמות נגישות לשירותי הדרכה והכשרה	תקנה 69 לתקנות נגישות לשירות
5. התקנת מיתקן הרמה במקווה טהרה	תקנה 78 לתקנות נגישות לשירות;
5. התקנת מיתקן הרמה במקווה טהרה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(34) בתוספת הראשונה לתקנות האמורות
6. הספקת התאמות נגישות באתר אינטרנט או ביישומון (אפליקציה)	תקנות 35א ו־35ג לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א)(3) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 10(4) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 2 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (58) בתוספת השנייה לאותן תקנות
7. מתן הדרכה לעובדים ולצוות	תקנות 87 עד 90 לתקנות נגישות לשירות;
	תקנה 6(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנות 29(ב) ו־34(ב) ו־(ג), לתקנות נגישות לשירותי שעת חירום במסגרות;
	תקנה 10(8) לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 16 לתקנות נגישות פרטנית
8. קיום יחידות אכסון מיוחדות במקום ציבורי לאכסון במספר המזערי הנדרש	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(30) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרטים 8.182 עד 8.184 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 34(א) לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
9. קיום מקלחת, אמבטיה, אסלה או כיור בחדר הרחצה ביחידת אכסון מיוחדת וביצוע התאמות נגישות לעניין מקלחת, אמבטיה אסלה או כיור בחדר רחצה כאמור	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(30) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרטים 8.187 עד 8.190 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 34(ב) לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש
10. התקנת אמצעי להתגברות על הפרש גובה בין 21 ס״מ ל־3 מטרים בכניסה לבניין, בתוך בניין ובמיתקן תחבורה מרכזי	תקנה 2(ב)(1) ותקנה 5 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.50, 8.54, 8.58 ו־8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנות 6, 7 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 9, 11 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
11. קיום פיר מעלית במוסד חינוך קיים	תקנה 2 לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים
12. ביצוע התאמת נגישות לעניין מבנה של תא מעלית	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(9) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרטים 8.120, 8.121 ו־8.212 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 5 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 17 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 9, 14 ו־8 לתקנות נגישות פרטנית
13. ביצוע התאמת נגישות לעניין מעלון	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(10) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרט 8.126 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרט 6 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 18 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 11, 13, 14(א) ו־18 לתקנות נגישות פרטנית
14. קיום נגישות רציפה במקום ציבורי	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(1) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנות 2(א)(2) ו־(3), 9(ג) ו־(ד), 10(א), 12(1), 13(ב)(1) ו־(ג), 14(א), 15, 16, 17, 18(א) ו־19(א)(1) ו־(2) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	תקנה 3(א) לתקנות נגישות לאתר
15. קיום תאי בית שימוש, תאי רחצה, מקלחות, מלתחות, חדרים ועמדות הלבשה נגישים במספר המזערי הנדרש ובמידות הנדרשות	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(21), (24) ו־(25) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2(א) לתקנות נגישות למקום שאינו בניין, פרטים 2(א) ו־11(א) בתוספת השנייה לאותן תקנות ופרט 2 בתוספת השלישית לאותן תקנות;
	פרטים 8.140, 8.141, 8.142, 8.143, 8.147, 8.150, 8.153, 8.154, 8.155, 8.156, 8.157, 8.159 ו־8.213 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 3(ב) לתקנות נגישות לאתר ופרט 3 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 23 עד 28 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 12 עד 14 בתוספת השנייה לאותן תקנות;
	תקנות 3(א) עד (ג) ו־7(ג) לתקנות נגישות במוסד חינוך קיים;
	תקנות 26, 27, 29 ו־31 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 10 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית;
	תקנות 2 ו־4 לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
16. קיום נגישות לשפת בריכה ולתוך המים בבריכה ובפארק מים – לכל בריכה	תקנה 2(ב)(1) לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(32) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	פרטים 8.53 ו־8.58 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנות 7 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 13 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית ופרט (60) בתוספת השנייה לאותן תקנות
17. ביצוע התאמות נגישות נוספות במקלט במבנה המיועד לאנשים עם מוגבלות לפי הוראות של מורשה נגישות	תקנה 2(2) לתקנות ההתגוננות האזרחית (נגישות מקלטים)
18. קיום מרכז תמיכה	תקנה 3 לתקנות נגישות להשכלה גבוהה
19. ביצוע התאמות נגישות ברכבי השכרה לעניין כמות נדרשת וביצוע ההתאמות ברכב מסוים	תקנות 2 ו־3 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים
20. קיום התאמות נגישות באוטובוס מיוחד נגיש או באוטובוס מיוחד שאינו אוטובוס מיוחד נגיש לעניין הכמות הנדרשת וביצוע התאמות ברכב מסוים	תקנות 5, 6 או 7 לתקנות נגישות רכב השכרה ואוטובוסים והתוספת השנייה לאותן תקנות
21. הפעלת אוטובוס נגיש בקו שירות – לכל אוטובוס	תקנה 2 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית;
21. הפעלת אוטובוס נגיש בקו שירות – לכל אוטובוס	תקנה 2 לתקנות נגישות חושית באוטובוסים בין־עירוניים
22. קיום התאמות הנגישות בכלי טיס חדש להטסת נוסעים	תקנה 11 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
23. קיום התאמות הנגישות לעניין כלי שיט נגיש	תקנה 16(1) עד (13) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
24. קיום מזח נגיש ודרך גישה נגישה בנמל נוסעים	תקנות 17 ו־18 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
25. קיום מיתקן הרמה או כבש במזח נגיש	תקנות 16(13) ו־18 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
26. קיום מספר מזערי של קרונות נגישים ברכבת	תקנה 20(א) לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
27. קיום התאמות הנגישות בקרון נגיש ברכבת נוסעים או בקרונוע נגיש	תקנות 20, 21, 22 ו־26ב לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית
28. הזמנת קרון נגיש בלבד כקרון נוסעים או קרונוע חדש	תקנות 23, 26א ו־26ב לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית

חלק ד׳

טור א׳	טור ב׳
1. התקנת אמצעי להתגברות על הפרש גובה מעל 3 מטרים בכניסה לבניין, בתוך בניין או במיתקן מרכזי	תקנה 2(ב)(1) ותקנה 5 לתקנות נגישות לבניין קיים ופרט 2(8) בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 2 לתקנות נגישות למקום שאינו בניין;
	פרטים 8.50, 8.54, 8.58 ו־8.60 בתוספת השנייה לתקנות התכנון והבנייה;
	תקנה 4(א) לתקנות נגישות להשכלה גבוהה;
	תקנה 9 לתקנות נגישות להכשרה מקצועית;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1.א ו–ו בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנה 5 לתקנות נגישות לבריאות ופרטים 8 עד 10 בתוספת הראשונה לאותן תקנות;
	תקנה 7 לתקנות נגישות לבריאות;
	תקנה 27 לתקנות נגישות לתחבורה ציבורית ופרט 1 בתוספת התשיעית לאותן תקנות;
	תקנות 6, 7 ו־11 לתקנות נגישות למוסד חינוך חדש;
	תקנות 2(א), 9, 11 ו־18 לתקנות נגישות פרטנית

נתקבל בכנסת ביום כ״ז בשבט התשנ״ח (23 בפברואר 1998).

בנימין נתניהו
ראש הממשלה
אליהו ישי
שר העבודה והרווחה
עזר ויצמן
נשיא המדינה
דן תיכון
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998

תוכן עניינים

(סעיפים 19ה, 19ז ו־19ט)

(מקום ציבורי)

(סעיפים 19ה, 19י ו־19יב)

(שירות ציבורי)

(סעיף 19ט)

(סעיף 19ט(ג2) ו־(ג3))

(ההגדרה ”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית, וסעיפים 9ד, 9ה ו־9ו)

(סעיף 19עא(א) ו־(ב))

(סעיף 19כ(ב1))

(נגישות שירותי בריאות)

(סעיף 19ו1)

(סעיף 26ז(ג))