חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)
(הופנה מהדף חוק הפיקוח על עסקי הביטוח)
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) מתוך
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981
2000503
חוק קודם: ס״ח תשי״א, 221; תשכ״ב, 94; תשכ״ג, 30; תשל״ח, 201; תש״ם, 26.
חוק חדש: ס״ח תשמ״א, 208, 298; תשנ״ב, 203; תשנ״ד, 2, 4; תשנ״ה, 158; תשנ״ו, 45; תשנ״ז, 32, 221, 222; תשנ״ח, 64; תשס״ב, 97; תשס״ג, 477; תשס״ד, 55, 370, 433; תשס״ה, 331, 527, 732, 859; תשס״ו, 19, 279; תשס״ח, 121, 165, 292; תש״ע, 474, 515, 545; תשע״א, 53, 380, 1120; תשע״ד, 109; תשע״ה, 60; תשע״ו, 26, 252, 1130, 1254; תשע״ז, 154, 342, 427, 1048; תשע״ח, 739, 880; תשע״ט, 40, 63, 99, 160; תשפ״ב, 864; תשפ״ג, 250; תשפ״ד, 161.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ז־2, תשפ״ד]
בחוק זה –
”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחת מאלה:
(1)
זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)
הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –
(1)
יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
(2)
חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
(3)
הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
(4)
הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
”ביטוח תלוי תשואה“ – תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
”גוף מוסדי“ – מבטח וחברה מנהלת;
”גוף מפוקח“ – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
”המפקח“ – (נמחקה);
”הועדה“ – הועדה המייעצת שהוקמה לפי סעיף 4;
”המועצה“ – (נמחקה);
”הממונה“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2(א);
”התחייבות תלוית תשואה“ – התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
”חברה מנהלת“, ”קופת ביטוח“, ”קופת גמל“, ”קופת גמל לקצבה“, ”קופה גמל לחסכון“, ”קופת גמל מרכזית לדמי מחלה“, קופת גמל מרכזית לפיצויים" ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;
”חוק גיל פרישה“ – חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005;
”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;
”חוקי הפיקוח“ – חוק זה, חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני וחוק הפיקוח על קופות גמל;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
”יועץ השקעות“ – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”יועץ פנסיוני“, ”ייעוץ פנסיוני“, ”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;
”מבטח“ – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי סעיף 15(א)(1) או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי סעיף 15(א)(2);
”מבטח בלא שולט“ – מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 32(ב);
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן בסעיף 41ה;
”סוכן ביטוח“ או ”סוכן“ – מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי סעיף 25 או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי סעיף 26;
”עיסוק בביטוח“ – התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, ”התקשרות“ – לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
”קרן ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי תקנות קופות גמל לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
”קרן ותיקה שבהסדר“ – קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי סעיף 78ד;
”קרן ותיקה שאינה בהסדר“ – קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
(2)
בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”תקנות קופות גמל“ – תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964.
[תיקון: תשע״ו־4]
פרק ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת
[תיקון: תשע״ו־4]
סימן א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון
הרשות [תיקון: תשע״ו־4]
מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות).
עצמאות הרשות [תיקון: תשע״ו־4]
הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.
תפקידי הרשות [תיקון: תשע״ו־4]
תפקידי הרשות הם:
(א)
(1)
הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
(2)
הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
(3)
קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
(4)
עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
(ב)
בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
(ג)
בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.
תקציב הרשות [תיקון: תשע״ו־4]
תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה –
”חוק תקציב שנתי“ ו”ממונה על סעיף תקציב“ – כהגדרתם בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”סעיף תקציב“ – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.
עסקאות הרשות [תיקון: תשע״ו־4]
לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
עובדי הרשות [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
(ב)
עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.
דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ו־4]
הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.
[תיקון: תשע״ו־4]
סימן ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון
הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון [תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״ו־4, תשע״ט־2]
(א)
שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
(א1)
הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
(א2)
הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
(א3)
הממונה יהיה מנהל הרשות.
(ב)
הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
(ג)
(בוטל).
סגן הממונה [תיקון: תשע״ו־4]
שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
[תיקון: תשע״ו־4]
סימן ג׳: הוועדה המייעצת
הוועדה המייעצת [תיקון: תשנ״ו, תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ו־4]
(א)
שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
(ב)
הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
(1)
אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
(2)
אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
(3)
(נמחקה);
(4)
שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
(5)
אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
(6)
אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
(ג)
שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
(ד)
הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
(ה)
שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
(ו)
בסעיף זה, ”עובד מדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
(ז)
לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
(ח)
לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
(ט)
חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
(י)
נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
(יא)
בסעיף זה –
”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;
”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ו, תשע״ו־4]
(בוטל).
פרסום ברשומות [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
(בוטל).
(ב)
הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.
תקופת כהונה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
(ב)
חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.
פקיעת כהונה [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
(3)
הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ב)
עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.
סדרי נוהל [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
(ב)
החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
(ג)
השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.
שמירת תוקף [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
סודיות [תיקון: תשע״ו־4]
לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.
פרק ג׳: רישוי
סימן א׳: ענפי ביטוח
סיווג לענפים [תיקון: תשע״ו־4]
עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.
סימן ב׳: רישוי מבטחים
איסור עיסוק
(א)
לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי סעיף 15 ובהתאם לתנאי הרשיון.
(ב)
לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
(ג)
מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.
רשיון מבטח [תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״ו, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –
(1)
לחברה כהגדרתה בחוק החברות – רשיון מבטח ישראלי;
(2)
לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ – רשיון מבטח חוץ.
(א1)
הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:
(1)
עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –
(א)
אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
(ב)
רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
(ג)
רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל;
(2)
לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת.
(ב)
ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
(ג)
הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
(ד)
השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).
בקשה לרשיון [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
(1)
ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
(2)
פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
(3)
פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
(4)
דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
(5)
פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
(6)
העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
(7)
רשימת נושאי המשרה;
(8)
רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם – אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם – אם הם יחידים;
(9)
פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
(ב)
בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
(ג)
הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.
שיקולים במתן רשיון מבטח [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
(1)
תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
(2)
התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
(3)
האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
(4)
האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
(5)
תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
(6)
תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
(7)
המדיניות הכלכלית של הממשלה;
(8)
טעמים שבטובת הציבור.
(ב)
לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 15, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.
תנאים ברשיון ושינויים [תיקון: תשס״ה־4]
ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
[תיקון: תשס״ה־4]
סימן ג׳: פקדון (בוטל)
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
סימן ד׳: ביטול רשיון מבטח
ביטול רשיון מבטח [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
(1)
המבטח ביקש ביטול רשיונו;
(2)
המבטח החליט על פירוקו מרצון;
(3)
ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
(3א)
חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
(4)
המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
(5)
המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
(6)
חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
(7)
טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
(ב)
לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
(ג)
הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.
פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
(ב)
הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.
סימן ה׳: רישוי סוכני ביטוח
תיווך בביטוח [תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח, תשס״ח־2]
(א)
לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
(1)
יש בידו רשיון לפי סימן זה – בהתאם לתנאי הרשיון;
(2)
הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.
(ב)
(בוטל).
סוכן יחיד [תיקון: תשס״ב, תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.
(ב)
יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
(1)
הוא תושב ישראל;
(2)
הוא בגיר;
(3)
עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
(4)
הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
(ג)
הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –
(1)
אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
(2)
אם הוא הוכרז פסול דין;
(3)
אם הוא יועץ השקעות;
(4)
אם הוא יועץ פנסיוני.
(ג1)
הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
(2)
הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
(ד)
שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.
סוכן תאגיד [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
(ב)
בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
(1)
הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
(2)
שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
(3)
העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות – כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
(4)
מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
(ג)
הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
(ד)
בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
(ה)
החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או בסעיף 28א, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.
סוכן מתמחה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות סעיף 25(ג) ו־(ג1) יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
(ב)
מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
(ג)
הרשיון לפי ענפים [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
(1)
רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
(2)
ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
(3)
בסעיף זה –
”ענף ביטוח פנסיוני“ – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, ”סוג מוצר פנסיוני“ – כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים ”והכלולה בקופת גמל“, נאמר בה ”וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות“;
”ענף ביטוח ימי“ – עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
”ענף ביטוח כללי“ – עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
(1)
ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
(2)
ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
(ב)
לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.
סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו בסעיף 28(א), ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
(1)
יועץ פנסיוני;
(2)
יועץ השקעות;
(3)
ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
(4)
תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
(5)
מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
(6)
מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
(7)
מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
(8)
מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
(9)
מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
(10)
מועדון צרכנים; לענין זה, ”מועדון צרכנים“ – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.
ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
(1)
בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
(2)
אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
(3)
בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
(4)
בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
(5)
בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
(6)
הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
(7)
הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
(ב)
לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) לסעיף קטן (א) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
(ג)
היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
(ד)
בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
(ה)
הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.
הסכם בין סוכן למבטח [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
(1)
להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
(2)
להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.
תיווך עם תושב חוץ
(א)
לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות סעיף 96.
[תיקון: תשס״ה־4]
סימן ו׳: שליטה ואמצעי שליטה
הגדרות [תיקון: תשס״ה־4, תשס״ו, תשס״ח־2, תשע״ד]
בסימן זה –
”איגרת חוב מיועדת“ – כל אחת מאלה:
(1)
איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ״ג–1962;
(2)
איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
”ביטוח חיים“ – כהגדרתו בסעיף 54(ה);
”החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך“ – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
”מבטח“ – לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
(1)
הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
(2)
יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
”נכסי החיסכון לטווח ארוך“ – הנכסים כמפורט להלן:
(1)
נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
(2)
הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
(3)
הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
”סוכן תאגיד“ – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי סעיף 24(א)(2).
שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
(א1)
לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
(ב)
לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
(ב1)
במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 17, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
(ב2)
לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
(ב3)
מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1), לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
(ג)
היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
(ג1)
לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
(1)
שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
(2)
שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
(3)
הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
(ד)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו –
(1)
על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
(2)
על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
(ה)
(בוטל).
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
(ז)
הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
בסעיף זה –
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
(2)
מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
(2)
מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה לממונה;
(3)
מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה לממונה.
(ב)
תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
(ג)
המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
(ד)
שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 34(ד) ו־(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
(ה)
בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
(1)
לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
(2)
לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
(ו)
הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.
העברת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ה־4]
מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 32 ואין בידו ההיתר.
ביטול היתר או שינויו [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי סעיף 32, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
(1)
בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
(2)
בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים בסעיף 32(ג1);
(2א)
בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות סעיף 32א(ב);
(2ב)
בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות סעיף 32א(ג);
(3)
בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
(4)
לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
(5)
יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
(ב)
הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
(ג)
(1)
הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
(2)
הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.
הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור בסעיף 32, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –
(1)
על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 32;
(2)
שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32;
(3)
שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
(4)
על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
(ב)
החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 32, רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות סעיף 32.
(ג)
הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
(ד)
לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
(ה)
מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 32.
דיווח על החזקת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
(1)
לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
(2)
מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
(א1)
(1)
המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
(א)
השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
(ב)
מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
(ג)
לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
(2)
הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
(א2)
הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
(ב)
הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
(ד)
בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו בסעיף 1.
פרק ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח
סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים
הון עצמי [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018.
(ב)
הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
(ג)
הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה – דרישה להשגה).
(ד)
הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.
הוראות בדבר ניהול עסקים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
(1)
סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
(2)
דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
(3)
המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
(4)
חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
(5)
עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
(6)
השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
(7)
השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
(8)
הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
פורסמו תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012.
(ב)
(בוטל).
(ג)
הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, ”תאגיד ריאלי משמעותי“ ו”גוף פיננסי“ – כהגדרתם בסעיף 32א.
החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה [תיקון: תשס״ה־4]
הוראות סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים האמורים על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
הוראות בדבר דמי ביטוח
(א)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
(1)
שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
(2)
חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.
הוראות בדבר ריבית על תגמולי ביטוח המשולמים במטבע חוץ [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): שר האוצר יקבע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסוימים, הוראות בדבר השיעורים ודרך חישוב הריבית שיש להוסיף על תגמולי ביטוח המשולמים במטבע חוץ או במטבע ישראלי המחושב לפי ערכו של מטבע חוץ לפי סעיף 28(ד) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981.
הוראות בדבר תנאי ביטוח [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
(ב)
הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981.
צורת הפוליסה והבלטת תנאים [תיקון: תשנ״ה, תש״ע־2, תשע״ו־4]
(א)
הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
(ב)
הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה [תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4]
(א)
מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה לממונה).
(ב)
נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –
(1)
כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
(2)
כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
(3)
כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
(4)
כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
(ד)
הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
(ה)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
(2)
הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
(3)
בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל־פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
(4)
הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
(ו)
הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –
(1)
הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור בסעיף 37;
(2)
הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
(ז)
הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
(ח)
ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
(ט)
בסעיף זה –
”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
”כתב שירות“ – מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
”תכנית ביטוח“ – נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
(1)
הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
(2)
ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.
קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות [תיקון: תשמ״א, תשס״ח]
(א)
מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור בסעיף 30.
(ב)
מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
(ג)
האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
(ג1)
הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול בהגדרה ”סוג מוצר פנסיוני“ שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כאילו היה סוכן ביטוח.
(ד)
שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
(ה)
לענין סעיף זה, ”דמי עמילות“ – עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
(ו)
(נמחק).
[תיקון: תשס״ה־4]
סימן א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח
החלת הוראות הסימן [תיקון: תשס״ה־4]
בסימן זה, ”מבטח“ – למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.
דירקטוריון של מבטח [תיקון: תשס״ה־4]
בדירקטוריון של מבטח (בסימן זה – הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.
מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי סעיף 32(א1), ביטול מינוי כאמור בסעיף 34(א)(4), התנגדות הממונה למינוי לפי סעיף 41י(א) או הפסקת כהונה לפי סעיף 41י(ג), ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
(ב)
לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי סעיף 41יג, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
(ג)
תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה בחוק החברות.
תחולת הוראות מחוק החברות [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
על מבטח יחולו הוראות סעיפים 94(א), 97, 100, 114 עד 117, 119(א), 146 עד 153, 219(ג) ו־269 לחוק החברות, בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק, ואולם לענין זה יקראו את הסעיפים הקטנים האמורים בלא המילים ”אלא לפי הוראות סעיף 121(ג)“.
(ב)
שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
אקטואר ומנהל סיכונים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
(ב)
תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
(1)
להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור בסעיף 15(א1) – באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
(2)
להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
(3)
למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
(4)
כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
(ג)
מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף 15(א1) – ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
(ד)
תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
(1)
לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) – באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
(2)
כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
ועדות השקעות [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
(1)
ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה – ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
(2)
ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן – ועדת השקעות תלויות תשואה).
(ב)
בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
(ג)
לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
(1)
הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
(2)
תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
(3)
הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
(4)
דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
(5)
המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
(6)
תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
(7)
נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
(8)
דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
(ב)
(בוטל).
רואה חשבון מבקר [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
(ב)
נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.
תנאי כשירות [תיקון: תשס״ה־4]
שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.
מניעת ניגודי עניינים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
(א1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 32א(ד); בסעיף קטן זה –
”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.
אישור מינוי נושא משרה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
(ב)
החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
(ג)
מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
(ד)
הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
(ה)
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.
הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
(1)
הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
(2)
הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
(3)
נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
(א)
הדירקטוריון;
(ב)
המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה – מחזיק);
(ג)
שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור בסעיף 34א(א1)(1), ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור בסעיף 34א(א1)(1)(ג);
(4)
הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
(5)
מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
(6)
חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות;
(7)
גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר־מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
(ב)
הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
(1)
לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה – הוועדה);
(2)
הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
(3)
נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
(4)
(א)
תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
(5)
דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין סעיף 41ב1 כדירקטור שפסקה כהונתו.
(ב)
הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
(ג)
בסעיף זה, ”אסיפה כללית“, ”אסיפה שנתית“, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.
[תיקון: תשע״ד]
סימן א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט
הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (בסימן זה – הוועדה).
(ב)
הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
(1)
שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
(3)
שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.
(ג)
הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
(ד)
הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה [תיקון: תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”גוף קשור“ – מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
(ב)
לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
(2)
מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 41יג(ב)(3) לא תיחשב זיקה;
(3)
הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
(4)
לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
(ד)
מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 41יג(ב)(3), לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.
תקופת כהונה [תיקון: תשע״ד]
(א)
חבר ועדה האמור בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2) יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ב)
חבר ועדה האמור בסעיף 41יג(ב)(3) יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור באותו סעיף, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.
הפסקת כהונה [תיקון: תשע״ד]
חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
(2)
שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
(א)
נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
(ב)
התקיימה בו אחת העילות לפי סעיף 41יד הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.
סדרי עבודה [תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4]
(א)
רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי סעיף 41יג(ב)(3).
(ב)
החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
(ג)
הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 41ב1(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 41יא; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.
תוקפן של פעולות [תיקון: תשע״ד]
סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.
גמול [תיקון: תשע״ד]
חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.
סימן ב׳: דינים וחשבונות
דוחות והודעות [תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
(1)
דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
(2)
דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
(3)
דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
(ב)
הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
(ג)
הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.
פרט מטעה בדוח או בהודעה [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי סעיף 42 פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות פרק ה׳ לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.
(ב)
בסעיף זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.
[תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
מידע מבעלי מניות [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
(1)
שינוי התזכיר או התקנון;
(2)
מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
(3)
אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו־268 עד 275 לחוק החברות;
(4)
חלוקה לפי הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות;
(5)
אישור מיזוג לפי סעיף 320 לחוק החברות.
(ב)
הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.
פירוק או פשיטת רגל [תיקון: תשע״ו־4]
מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
[תיקון: תשע״א־3]
סימן ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי
הגדרות [תיקון: תשע״א־3]
בסימן זה –
”חומר מחשב“, ”מחשב“ – כהגדרתם בחוק המחשבים;
”חוק המחשבים“ – חוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”חפץ“ – כהגדרתו בפקודת מעצר וחיפוש;
”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים;
”פקודת מעצר וחיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.
מוסמכי פיקוח [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 49ג ו־49ד (בחוק זה – מוסמך פיקוח).
(ב)
לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 49ג ו־49ד, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור בסעיף 49ד(א)(3) – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 49ה –
(1)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
(2)
להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.
סמכויות בירור מינהלי [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית או בסעיף 104, למעט הפרה המנויה בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א׳ לתוספת השלישית (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות בסעיף 49ג –
(1)
לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
(2)
לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
(3)
לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
(ב)
מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
(ג)
זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
(ד)
לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
(2)
דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
(ה)
חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
(ו)
על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 23א, 24(א)(1) ו־(ב), 26 עד 28, 31 ו־45 והוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים לפי העניין.
חובת הזדהות [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיפים 49ג או 49ד אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
(ב)
לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(1)
נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
(2)
טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
(ג)
הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.
מסירת ידיעות ומסמכים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
(ב)
(בוטל).
סודיות [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.
מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל [תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז, תשע״ט־2]
(א)
על אף הוראות סעיף 50א, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968, לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941 (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
(ב)
לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.
מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
על אף הוראות סעיף 50א רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
(ב)
הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
(1)
הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
(2)
הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 50א, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
(ג)
הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
סימן ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים
הפרדת חשבונות ונכסים [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
(ב)
נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
(ג)
האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
(ד)
הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
(ה)
בסעיף זה, ”ביטוח חיים“ – ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.
פרק ה׳: שמירה על עניני מבוטחים
איסור תיאור מטעה
(א)
מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
(ב)
לענין זה, ”תיאור מטעה“ – תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1)
שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
(2)
מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
(3)
משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
(4)
דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
(5)
דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
(6)
התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
(7)
חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
(ג)
תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.
אחריות לתיאור מטעה
היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.
התניית ביטוח [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
(ב)
בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.
איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח – במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.
עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
(ב)
משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
(ג)
סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.
תביעה בשם מבטח [תיקון: תשס״ה־4]
הוראות סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.
דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות [תיקון: תשע״ט־3]
(יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):
(א)
מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
(1)
לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
(א)
הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
(ב)
הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
(ג)
הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
(2)
לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
(ג)
דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992.
(ד)
אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
(ה)
בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.
דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה [תיקון: תשע״ט־4]
(יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):
(א)
נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
(ב)
בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
(ג)
נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
(1)
בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
(2)
בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
(ד)
נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
(ה)
אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.
הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה בסעיף 59א1(ה), רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
(ב)
הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מענה אנושי מקצועי [תיקון: תשע״ח־2]
(א)
מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
(1)
טיפול בתקלה;
(2)
בירור חשבון;
(3)
סיום התקשרות.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
(ג)
משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
(ד)
(1)
קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
(2)
הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.
בירור תלונות הציבור [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998, יחולו גם הוראות סימן ח׳ לפרק האמור ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
(ב)
הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.
דרכי הבירור [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
(ב)
הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.
תוצאות הבירור [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
(ב)
מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
(ג)
העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
פרק ה׳1: תובענה יצוגיות (בוטל)
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־4, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־4, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2]
(בוטל).
פרק ו׳: חיסול עסקי ביטוח
חיסול מרצון [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
(ב)
הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –
(1)
להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
(2)
לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.
חיסול עקב ביטול רשיון [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
(ב)
הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
(ג)
לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.
פרק ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין
הודעה למבטח על פגמים [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
(ב)
הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.
סמכות הממונה בקביעת חובות רעים [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
(ב)
דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי סעיף 65.
אמצעים למניעת פגיעה [תיקון: תשע״ו־4]
היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי סעיף 65, שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי סעיף 65 או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –
(1)
להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
(2)
לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.
סמכויות לשמירת יציבות של מבטח [תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות בסעיף 67, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –
(1)
להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
(2)
להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
(3)
למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
(4)
למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 71.
(ב)
היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.
שמירת תקפן של פעולות [תיקון: תשס״ה־4]
פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי סעיף 68 שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.
סמכויות מנהל מורשה [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 68(א)(3) ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
(ב)
בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
(ג)
המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
(ד)
הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
תכנית הסדר [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2]
(א)
מנהל מורשה שנתמנה לפי סעיף 68(א)(3) רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
(ב)
תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
(ג)
תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
(ד)
תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
(ה)
הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
(ו)
במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
(ז)
הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.
מפקח מיוחד [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
מפקח מיוחד שהתמנה לפי סעיף 68(א)(4) יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
(ב)
הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
(ג)
הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
ועדת הנהלה [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
ועדת הנהלה שנתמנתה לפי סעיף 68(א)(3) תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי סעיף 70.
(ב)
המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
(ג)
הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
(ד)
מונתה ועדת הנהלה – תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.
מתן ידיעות [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
ניתנה הוראה לפי סעיף 68, יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי סעיף 68.
הפסקת מילוי התחייבויות [תיקון: תשנ״ד, תשע״ו־4]
(א)
המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי סעיף 68(א)(3) לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
(ב)
הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף 75 על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
(ב1)
הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
(ג)
המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
(ד)
המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.
הודעה על כוונה לבטל רשיון [תיקון: תשע״ו־4]
ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.
סמכות לערוב
(א)
שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן – המבטח הערב) יהיו ערבים –
(1)
להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 68, בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
(2)
להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –
(א)
שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
(ב)
שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
(ב)
ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ג)
ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
(ד)
משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
(ה)
המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
(ו)
החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
(ז)
דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי חוק הערבות, התשכ״ז–1967.
סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל
(א)
הורה המנהל המורשה הוראה לפי סעיף 74, לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי סעיף 74 בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
(ב)
נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.
סייג להחלטות אסיפה
החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור בסעיפים 67 עד 77 או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.
[תיקון: תשס״ג]
פרק ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי
[תיקון: תשס״ג]
סימן א׳: פרשנות
מטרת הפרק [תיקון: תשס״ג]
מטרתו של פרק זה לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.
פרשנות [תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ו־4, תשע״ז־2]
(א)
בפרק זה –
”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי סעיף 78ג;
”הממונה“ – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי בתקנות קופות גמל או חוק הפיקוח על קופות גמל;
”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”התחייבויות הקרן הוותיקה“ – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
”התקנון האחיד“ – התקנון שיקבע הממונה לפי סעיף 78ט;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”מאזן הקרן“ – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי חוק הפיקוח על קופות גמל ובכפוף להנחיות הממונה;
”מינהלה“ – מינהלה שמונתה לפי הוראות סעיף 78ד(ב);
”מנגנון איזון אקטוארי“ – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי סעיף 78ד(א);
”נכסי הקרן הוותיקה“ – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –
(1)
לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78טו1(ג), יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
(2)
לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78טו1(ג), יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
”קופת גמל לקצבה“ – מבטח שניתן לו רשיון כאמור בסעיף 15(א1);
”קרן גירעונית“ – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה בחלק א׳ בתוספת הראשונה;
”קרן ותיקה“ – (נמחקה);
”קרן מפעלית“ – קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה בחלק ב׳ בתוספת הראשונה;
”תקנות קופות גמל“ – (נמחקה).
(ב)
[תיקון: תשס״ג]
סימן ב׳: ועדה ציבורית
ועדה ציבורית [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
(א)
הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי פרק זה.
(ב)
הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
(1)
שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
(2)
שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של פרק זה;
(3)
נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
(ג)
כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות.
(ד)
על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים 17 ו־17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
(ה)
חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
(ו)
רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
(ז)
החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
(ח)
סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
(ט)
חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות פרק זה ולהשגת מטרותיו.
(י)
הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.
[תיקון: תשס״ג]
סימן ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה
מינוי מנהל מיוחד ומינהלה [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
(א)
(1)
הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים שבסעיף 78טז, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
(2)
כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
(3)
על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות סעיפים 17 ו־17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
(4)
המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
(ב)
(1)
הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
(2)
ואלה חברי המינהלה:
(א)
שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של פרק זה, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
(ב)
נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
(3)
כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.
(4)
על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות סעיפים 17 ו־17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
(5)
למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי סעיף 72(ד), וכן סמכויות אלה:
(א)
לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור בסעיף 78יב(א), בטרם הגשתה לאישור הממונה;
(ב)
לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות פרק זה.
(6)
חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
(7)
רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
(8)
החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
(9)
סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
(10)
חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות פרק זה ולהשגת מטרותיו.
(ג)
הוראות סעיף 68 לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.
תקופת כהונה וסיום כהונה [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
(א)
מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
(ב)
מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
(4)
הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של פרק זה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות פרק זה;
(5)
הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי סעיף 78יג, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.
סמכויות מנהל מיוחד [תיקון: תשס״ג]
תפקידי מנהל מיוחד [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות פרק זה ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
(1)
איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין – העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
(2)
מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
(3)
הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
(4)
יישום התקנון האחיד;
(5)
יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות סעיף 78יב, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות סעיף 78יג;
(6)
ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.
הנחיות הממונה [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.
[תיקון: תשס״ג]
סימן ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות
קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ה־2, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־3]
(א)
הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות סימן ה׳ וליצירת אחידות במערך הזכויות.
(ב)
התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
(1)
לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
(2)
כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
(3)
חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
(א)
לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
(ב)
לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
(1)
בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
(2)
בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
(4)
ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
(5)
נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
(6)
הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
(1)
בשנת 2004 – 1⁄3%;
(2)
בשנת 2005 – 1%;
(3)
בשנת 2006 – 11⁄2%;
(4)
משנת 2007 ואילך – 13⁄4%;
(7)
השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות סעיף 78יא;
(8)
הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, ”ההפרש“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
(9)
הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
(10)
לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
(א)
ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו – ההחלטה המקורית);
(ב)
שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
(ג)
בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
(ד)
התקיים אחד מאלה:
(1)
מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
(2)
הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.
שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות [תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2]
(א)
הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
(1)
הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
(2)
תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
(3)
עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
(4)
הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
(5)
תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
(ב)
מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)
לעניין סעיף זה –
”המדד“ – (נמחקה);
”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
”המדד הקודם“ –
(1)
לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
(2)
לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
”חודש הזכאות הראשון לקצבה“ – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.
תחולת התקנון האחיד ושינויו [תיקון: תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2]
(א)
החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
(ב)
הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
(ב1)
עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
(ג)
שיעורי התשלום לקרן [תיקון: תשס״ג, תשס״ד־2, תשע״ז־2]
לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
(1)
לתשלומי העמית־השכיר – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של 1⁄3 נקודת אחוז, ובשנת 2007 1⁄2 נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־11⁄2 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
(2)
להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של 1⁄3 נקודת אחוז, ובשנת 2007 1⁄2 נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־11⁄2 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.
תכנית התייעלות [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4, תשע״ז־2]
(א)
הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
(ב)
המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.
תפעול משותף של קרנות [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4, תשע״ז־2]
הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.
[תיקון: תשס״ג]
סימן ה׳: סיוע ממשלתי
הסיוע הממשלתי [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ו־4, תשע״ז־2]
(א)
(1)
הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, ”ערך הסובסידיה“ – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג ”מירון“ שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ״ט בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
(2)
לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו בסעיף 78ט(ב)(8), ככל שהדבר יידרש לפי הסעיף האמור.
(3)
לסכומים לפי פסקאות (1) ו־(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה בסעיף 78טו1(א), ככל שהדבר יידרש לפי סעיף 78טו1, ובכפוף לתנאים שנקבעו באותו סעיף.
(ב)
העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור בסעיף 78יב, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי פרק זה (להלן – קרן זכאית).
(ג)
הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
(ד)
הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.
קרן סיוע [תיקון: תשס״ג, תשע״ז־2]
הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור בסעיף 78יד(א)(1) ו־(2), להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.
כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה – כרית ביטחון כללית).
(ב)
סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
(1)
הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
(2)
צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
(ג)
הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
(1)
הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
(א)
הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
(ב)
הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
(ג)
הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;
(2)
הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
(ב)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
(3)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
(1)
סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
(2)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
(3)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
(ב)
הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
(1)
סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
(2)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
(3)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
(4)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
(5)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
(ב)
תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
(6)
סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
(ד)
הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
(1)
סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
(2)
סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
(1)
ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע בסעיף 78יד כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס׳ 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
(2)
עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
(א)
הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
(1)
הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
(2)
הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
(ב)
ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
(ו)
כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
(ז)
לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
(ח)
על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס׳ 33 (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
(1)
הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
(א)
התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
(ב)
שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;
(2)
הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
(ט)
בסעיף זה –
”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
(1)
תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
(א)
שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
(ב)
סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
(ג)
סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
(ד)
סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
(ה)
סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
(2)
תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
”השפעת התשואה לפי 4%“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
(1)
תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
(א)
שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
(ב)
סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
(ג)
סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
(ד)
סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;
(ה)
סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;
(2)
תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
(1)
איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979;
(2)
סכומי הסיוע הממשלתי לפי פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 78יד(א);
(3)
נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר – 0;
”עקום הריבית“ – שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
”עקום הריבית הקודם“, בשל שנה מסוימת – עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
”ריבית חסרת סיכון“, בשל שנה מסוימת – שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
”שיעור שינוי המדד הצפוי“, בשל שנה מסוימת – שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
”שנה קודמת“ – השנה שקדמה לשנת החישוב;
”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
”תוצאת מאזן הקרן“, בשל שנה מסוימת – עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל;
”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
”תיקון מס׳ 33“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס׳ 33), התשע״ז–2017.
[תיקון: תשס״ג]
סימן ו׳: הוראות שונות
תחולה [תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ו־4]
(א)
הוראות פרק זה למעט הוראות סעיף 78יד(ד), לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
(1)
קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
(א)
לפני יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
(ב)
לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
(2)
קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
(א)
עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
(ב)
עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).
(ב)
קרן שהוראות פרק זה לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו עליה.
(ג)
הוראות סעיף 78יד(ד) לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003).
שמירת סמכויות [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
עדיפות [תיקון: תשס״ג]
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.
תקנות לביצוע פרק ז׳1 [תיקון: תשס״ה־3]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע פרק זה.
[תיקון: תשע״ז־2]
פרק ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר
מטרה [תיקון: תשע״ז־2]
מטרתו של פרק זה להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.
הגדרות [תיקון: תשע״ז־2]
בפרק זה –
”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, ”השפעת התשואה לפי 4%“, ”עקום הריבית“, ”עקום הריבית הקודם“, ”ריבית חסרת סיכון“, ”שיעור שינוי המדד הצפוי“, ”שנה קודמת“, ”תוצאת מאזן הקרן“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם בסעיף 78טו1(ט);
”מאזן הקרן“ – כהגדרתו בסעיף 78ב;
”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
(1)
איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979;
(2)
סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
(3)
נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר – 0;
”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –
(1)
לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78כב(ד), יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
(2)
לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי סעיף 78כב(ד), יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
”שיעור הכרית“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
(1)
הסכום שנקבע לקרן בתוספת ראשונה ב׳;
(2)
ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
”שיעור השפעת השינויים בתקנון“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
(1)
ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור בסעיף 78כב(א)(1) עד (4) באותו מועד;
(2)
ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
”שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011“ – שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
”השנה הקובעת“ – השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור בסעיף 78כב(א);
”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
”תקרת כרית מעודכנת“ – הנמוך מבין אלה:
(1)
שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
(2)
הסכום שנקבע לקרן לפי תוספת ראשונה ב׳, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.
כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה (בפרק זה – כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
(1)
גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור בתוספת ראשונה א׳, לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה – גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
(2)
אם גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
(3)
קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
(4)
מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד־פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
(א)
בשנה הקובעת – 3⁄4%;
(ב)
בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת – 1%;
(ג)
בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת – 11⁄2%;
(ד)
מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך – 13⁄4%.
(ב)
הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, ”הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
(ד)
הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
(1)
הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
(א)
הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
(ב)
הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
(ג)
הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;
(2)
הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
(ב)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
(3)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
(1)
סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
(2)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
(3)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
(ב)
הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
(1)
סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
(2)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
(3)
סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
(4)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
(5)
ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
(ב)
תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
(6)
סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
(7)
הסכום הנמוך מבין אלה:
(א)
הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
(ב)
הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי – 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
(ה)
(1)
הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
הסכום שנקבע לקרן בתוספת ראשונה ב׳, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
(ב)
סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס׳ 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
(2)
הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
(א)
תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
(ב)
סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
(ו)
על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
(1)
ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע בפרק זה, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של תיקון מס׳ 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
(2)
עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
(א)
הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
(1)
הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
(2)
הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
(ב)
ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
(3)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
(ז)
כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
(ח)
לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
(ט)
על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס׳ 33 (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
(1)
הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
(א)
התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
(ב)
שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;
(2)
הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.
[תיקון: תשפ״ג]
פרק ז׳3: כיסוי ביטוחי דומה לעניין ניתוחים פרטיים בישראל
הגדרות – פרק ז׳3 [תיקון: תשפ״ג]
בפרק זה –
”הודעת תשלום“ – כמשמעותה בסעיף 78כז(ג);
”הוצאות הניתוח“ – כל ההוצאות הרפואיות הנדרשות לביצוע הניתוח והאשפוז הנלווה לו, ובכלל זה שכר רופא מרדים, הוצאות בעבור חדר ניתוח, ציוד מתכלה, שתלים, תרופות שניתנו במהלך הניתוח והאשפוז ובדיקות שבוצעו כחלק מהניתוח, וכן הוצאות בעבור אשפוז, ובכלל זה אשפוז טרם הניתוח, עד לתקרה של 30 ימי אשפוז;
”הסדר ניתוח“ – כהגדרתו בסעיף 13 לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015;
”חוק ביטוח בריאות ממלכתי“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”הממשק המקוון“ – כמשמעותו בסעיף 78כו(א);
”ניתוח“ – לרבות טיפול רפואי שמבצע רופא מומחה כתחליף לביצוע ניתוח, ושנועד להשיג מטרה דומה למטרת הניתוח שהוא מחליף;
”ניתוח פרטי בישראל“ – ניתוח שמבוצע בישראל שלא במסגרת סל שירותי הבריאות כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה שלא במסגרת סל השירותים והתשלומים של הקופה כמשמעותו בסעיף 8(א4) לחוק האמור;
”פוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון““ – פוליסה שהוצאה לפי תוכנית לביטוח ניתוחים, הכוללת שיפוי בשל ניתוח פרטי בישראל, ובכלל זה כיסוי הוצאות הניתוח, הניתן בלא תלות בזכויות המבוטח לפי תוכנית שב״ן, אם יש כאלה;
”קופת חולים“ – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולעניין מתן שירותי בריאות נוספים, לרבות קופה כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק האמור;
”תוכנית לביטוח ניתוחים“ – תוכנית ביטוח כהגדרתה בסעיף 40(ט), הכוללת ביטוח לניתוחים פרטיים בישראל שהונהגה ביום כ״ב בשבט התשע״ו (1 בפברואר 2016) או לאחריו;
”תוכנית שב״ן“ (שירותי בריאות נוספים) – תוכנית לשירותים נוספים כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
”תעריפון משרד הבריאות“ – התעריפים החלים לעניין מטופלים המופנים על ידי קופות החולים, לפי רשימת תעריפי האשפוז והשירותים האמבולטוריים והדיפרנציאליים שמפרסם משרד הבריאות באתר האינטרנט שלו, המשקפת את התעריפים כפי שמתעדכנים מזמן לזמן לפי צווים מכוח סעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996.
חובת מבטח לשלם לקופת חולים בעבור ניתוח שמומן באמצעות תוכנית שב״ן [תיקון: תשפ״ג]
(א)
מבטח יעביר לקופת חולים תשלום בסכום כאמור בסעיף קטן (ב), בעבור ניתוח פרטי בישראל שנערך למבוטח (בסעיף זה – התשלום), אם מתקיימים כל אלה:
(1)
העמית בתוכנית השב״ן של קופת החולים מבוטח בפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“;
(2)
הפוליסה כוללת כיסוי לניתוח מאותו סוג, בכפוף לחריגים והחרגות הקבועים בפוליסה של המבוטח ולתנאים הקבועים בסעיפים 6 עד 8 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981;
(3)
הרופא שביצע את הניתוח נמצא בהסדר ניתוח עם המבטח או שהוא נכלל ברשימת הרופאים המומחים של המבטח לפי סעיף 17(ב) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015;
(4)
הניתוח מומן באמצעות תוכנית השב״ן, למעט השתתפות עצמית של העמית בתוכנית השב״ן.
(ב)
סכום התשלום יהיה הסכום הנמוך מבין אלה, בניכוי ההשתתפות העצמית של העמית בתוכנית השב״ן:
(1)
מחיר הניתוח לפי תעריפון משרד הבריאות;
(2)
מחיר הניתוח שנקבע בצו לפי סעיף 78כה, אם נקבע.
קביעת מחיר ניתוח לפי הסדר ניתוח של מבטח [תיקון: תשפ״ג]
(א)
סבר הממונה, בהתבסס על נתונים שהציג לפניו מבטח, אחד או יותר, כי מחירו של ניתוח מסוג מסוים כולל הוצאות הניתוח, לפי הסדר ניתוח של המבטח, נמוך מהמחיר של ניתוח מאותו סוג לפי תעריפון משרד הבריאות, רשאי הממונה להמליץ לשר האוצר לקבוע, בצו לפי סעיף קטן (ב), כי מחיר הניתוח לעניין סעיף 78כד יהיה המחיר הנמוך ביותר לפי הסדר הניתוח כאמור לאותו סוג של ניתוח, ובלבד שהממונה שוכנע כי אותו מחיר הוא מחיר סביר בנסיבות העניין; הממונה יצרף להמלצתו את הנתונים שעליהם היא מבוססת.
(ב)
שר האוצר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע, בצו, לפי המלצת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), מחיר לניתוח שיהיה המחיר שנקבע בהסדר ניתוח של מבטח ושיחול לעניין חובת התשלום של מבטח לפי סעיף 78כד; שר האוצר רשאי שלא לקבל את המלצת הממונה, ושר הבריאות רשאי שלא לתת את הסכמתו לצו, מנימוקים שיירשמו.
(ג)
שר האוצר יעביר לשר הבריאות את המלצת הממונה והנתונים שצורפו לה, לשם קבלת הסכמתו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
בקשת מבטח לקביעת מחיר לניתוח לפי סעיף זה תוגש לממונה בצירוף כל המסמכים שעליהם יורה הממונה.
הממשק המקוון [תיקון: תשפ״ג]
(א)
הרשות תפעיל ותתחזק ממשק מקוון ומאובטח לשם יישום הוראות פרק זה; הממשק המקוון יכול שיהיה חלק מאמצעי טכנולוגי המשמש לשם העברת מידע שלא לפי פרק זה.
(ב)
הממונה רשאי לתת הוראות ביצוע שיחולו על מבטחים וקופות חולים לעניין הפעלת הממשק המקוון והעברת מידע כאמור בסעיפים 78כז(א) ו־78לב(ג) באמצעות הממשק המקוון.
(ג)
קופות חולים ומבטחים יעבירו ביניהם, באמצעות הממשק המקוון, את המידע הנדרש לביצוע הפעולות כאמור בסעיפים 78כז ו־78לב, והכול בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יימסר מידע העולה על הנדרש.
(ד)
הרשות לא תשמור מידע כאמור בסעיף קטן (ג) מעבר לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש להפעלה תקינה של הממשק המקוון, וקופות החולים והמבטחים לא ישמרו מידע כאמור בסעיף קטן (ג) מעבר לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לביצוע הוראות פרק זה.
בדיקת פרטים בממשק המקוון, הודעת תשלום ומועד התשלום [תיקון: תשפ״ג]
(א)
לשם קבלת התשלום כאמור בסעיף 78כד, תבדוק קופת חולים, באמצעות הממשק המקוון, ברשימות המבוטחים שהשלימו תקופת אכשרה בפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“, שיעבירו המבטחים לממשק המקוון ב־5 בכל חודש, אם העמית בתוכנית השב״ן מבוטח בפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“; היה העמית בתוכנית השב״ן מבוטח כאמור, תבדוק הקופה את אלה:
(1)
באמצעות אותו ממשק – את זהות המבטח ואת מועד תחילת הפוליסה ותום תקופת האכשרה;
(2)
אם הרופא שביצע את הניתוח הוא רופא כאמור בסעיף 78כד(א)(3).
(ב)
קופת חולים תודיע לעמית בתוכנית השב״ן שפנה אליה לשם ביצוע ניתוח באמצעות תוכנית שב״ן –
(1)
כי בכוונתה לברר על אודותיו את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א), וכי ייתכן שיובא לידיעתה מידע נוסף על אודותיו במסגרת השגה לפי סעיף 78כח;
(2)
כי אם הוא מבוטח בפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“, היא תמסור את המידע לפי סעיף קטן (ג), וכי אם הוא מבוטח בכמה פוליסות ביטוח כאמור, היא תמסור למבטח של הפוליסה שאליו תפנה לפי פרק זה את זהות המבטחים הנוספים;
(3)
כי ייתכן שיש לו כיסוי ביטוחי המזכה אותו בהחזר דמי ההשתתפות העצמית בעבור הניתוח, וכי לשם בירור זכאותו עליו לפנות למבטח בפוליסה שהוצאה לפי תוכנית לביטוח ניתוחים שהוא מבוטח בה, אם הוא מבוטח כאמור.
(ג)
סברה קופת החולים, על בסיס המידע שבדקה לפי סעיף קטן (א), כי חלה על המבטח חובת תשלום לפי סעיף 78כד(א)(1), (3) ו־(4), תשלח הקופה למבטח הודעת תשלום; ההודעה תישלח ביום העסקים ה־30 שלאחר הרבעון שבו בוצע הניתוח נושא ההודעה, ותכלול את הפרטים האלה לגבי העמית בתוכנית השב״ן, על אף הוראות כל דין:
(1)
שם העמית בתוכנית השב״ן ומספר הזהות שלו;
(2)
הסכום לתשלום לפי סעיף 78כד;
(3)
שם הניתוח וקוד הניתוח לפי תעריפון משרד הבריאות;
(4)
פרטי הרופא המנתח שחתום על דוח הניתוח;
(5)
מועד הניתוח.
(ד)
המבטח ישלם לקופת החולים את סכום התשלום שנדרש בהודעת התשלום בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההודעה.
(ה)
סברה קופת החולים, על בסיס המידע שבדקה לפי סעיף קטן (א), כי חלה על יותר ממבטח אחד חובת תשלום לפי סעיף 78כד(א)(1), (3) ו־(4), תשלח הקופה את הודעת התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) למבטח של הפוליסה שמועד תחילתה המוקדם ביותר, ותעדכן בהודעתה את המבטח שאליו פנתה על זהות המבטחים הנוספים בפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“, אם ישנם, לפי המידע שקיבלה מהממשק המקוון; המבטחים יישאו, בינם ובין עצמם בחלקים שווים, בחובת התשלום לפי הסכום שנדרש בהודעת התשלום.
השגה על הודעת תשלום [תיקון: תשפ״ג]
(א)
מבטח רשאי להשיג לפני הממונה על הודעת תשלום שקיבל, אם הוא סבור כי פוליסת הביטוח של המבוטח אינה כוללת כיסוי ביטוחי לניתוח נושא ההודעה; ההשגה תוגש בתוך 180 ימים מיום קבלת הודעת התשלום בצירוף הפרטים האמורים בסעיף 78כז(ג), ואם המבוטח הגיש למבטח תביעה להחזר דמי השתתפות עצמית בעבור אותו ניתוח – בתוך 30 ימים מיום החלטת המבטח בתביעה כאמור, לפי המאוחר.
(ב)
אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.
(ג)
טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח הממונה לקופת החולים הנוגעת בדבר את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך – תמצית של ההשגה, וייתן לקופת החולים הזדמנות להציג את טענותיה לפניו, כפי שיורה.
(ד)
הממונה יודיע למבטח ולקופת החולים הנוגעת בדבר על החלטתו בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; הממונה יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.
(ה)
קבע הממונה בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) כי המבטח אינו חייב בתשלום לקופת החולים, תשיב קופת החולים למבטח את הסכום ששילם לה, אם שילם, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לה ההחלטה; ואולם, סברה קופת החולים כאמור בסעיף 78כז(ה) כי חובת התשלום חלה על יותר ממבטח אחד ובהחלטת הממונה נקבע כי המבטח שאליו פנתה אינו חייב בתשלום, רשאית היא לפנות למבטח אחר.
(ו)
בירור השגה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידו, לרבות דרישה לקבל את דוח הניתוח מקופת החולים.
(ז)
הכרעה בהשגה לפי סעיף זה תשמש לבירור חבות המבטח בתשלום לקופת החולים לפי סעיף 78כד, והמבטח וקופת החולים לא יהיו רשאים לעשות בה שימוש לכל עניין אחר.
הסדר מוסכם להתחשבנות בין קופת חולים ומבטח [תיקון: תשפ״ג]
על אף האמור בסעיפים 78כד, 78כו, 78כז ו־78כח, קופת חולים ומבטח רשאים לקבוע, בהסכם בכתב ביניהם, הסדר התחשבנות אחר מהקבוע בסעיפים האמורים, ובלבד שסכום ההתחשבנות הכולל על פי ההסכם יהיה תלוי במספר העמיתים בתוכנית השב״ן של אותה קופת חולים שמבוטחים בפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“ אצל אותו מבטח; הסכם לפי סעיף זה טעון אישור מראש של הממונה והמנהל הכללי של משרד הבריאות.
סודיות [תיקון: תשפ״ג]
(א)
(ב)
הגבלת שימוש במידע [תיקון: תשפ״ג]
(א)
אדם שקיבל מידע לפי הוראות פרק זה לא יעשה בו כל שימוש, אלא אם כן השימוש הותר לפי הוראות פרק זה, ובהתאם לתנאים שבהם הותר.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מבטח –
(1)
לא יעשה שימוש במידע שקיבל באמצעות הממשק המקוון אלא לשם העברת מבוטח מפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“ לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ לפי הוראות סעיף 78לב;
(2)
לא יעשה שימוש במידע שנכלל בהודעת תשלום ששלחה אליו קופת חולים לפי סעיף 78כז(ג), אלא לשם ביצוע התשלום, לשם הגשת השגה לפי סעיף 78כח או לשם פנייה למבטחים הנוספים כאמור בסעיף 78כז(ה).
הוראת מעבר לעניין העברת מבוטח מפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“ לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ [תיקון: תשפ״ג]
(א)
בסעיף זה –
”המבוטח“ – מבוטח בפוליסה המקורית;
”המועד הקובע“ – יום ט״ז בתשרי התשפ״ד (1 באוקטובר 2023), ואם קבע שר האוצר צו לפי סעיף 53(א) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023 – המועד שנקבע באותו צו;
”הפוליסה המקורית“ – פוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“, שאינה חלק מפוליסה לביטוח בריאות קבוצתי, ושנכרתה לפני המועד הקובע;
”פוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן““ – פוליסה שהוצאה לפי תוכנית לביטוח ניתוחים, הכוללת שיפויים כמפורט להלן:
(1)
שיפוי בשל ניתוח פרטי בישראל, ובכלל זה כיסוי הוצאות הניתוח, הניתן רק אם תוכנית השב״ן שהמבוטח עמית בה אינה מכסה את הוצאות הניתוח או אם הרופא המנתח אינו נמצא בהסדר ניתוח עם קופת החולים;
(2)
שיפוי בשל ההשתתפות העצמית ששילם המבוטח לפי תוכנית שב״ן שהוא עמית בה, בעד ניתוח שמומן באמצעות תוכנית השב״ן.
(ב)
במועד החידוש הראשון של הפוליסה המקורית שלאחר המועד הקובע, יעביר מבטח את המבוטח, אם הוא עמית בתוכנית שב״ן, ואף אם טרם חלפה תקופת האכשרה שלו בתוכנית השב״ן, מהפוליסה המקורית לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“, והכול בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
(ג)
לשם העברת המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ כאמור בסעיף קטן (ב), יבדוק המבטח, באמצעות הממשק המקוון –
(1)
אם המבוטח עמית בתוכנית שב״ן;
(2)
לעניין מבוטח שהוא עמית בתוכנית שב״ן – אם טרם חלפה תקופת אכשרה שקבעה קופת החולים לעניין זכאותו של העמית למימון ניתוחים פרטיים בישראל לפי התוכנית, ואם תקופת האכשרה טרם חלפה – מועד סיומה.
(ד)
המבטח יודיע למבוטח, מראש, על העברתו לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ ומועד ההעברה, ועל אפשרותו של המבוטח להודיע כי אינו מעוניין בהעברה או כי הוא מעוניין לבטלה, לפי העניין.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), המבוטח רשאי להודיע למבטח, בין טרם העברתו לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ ובין בתוך שנה מיום העברתו כאמור, כי הוא אינו מעוניין בהעברה כאמור; הודיע מבוטח כאמור, לא יעביר המבטח את המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ או יבטל את העברתו – אם בוצעה, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף זה.
(ו)
בוטלה העברתו של המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ לפי סעיף קטן (ה), יראו את המבוטח כאילו לא הועבר לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ ויראו את הפוליסה המקורית שלו כאילו לא בוטלה וכאילו חודשה על ידי המבוטח.
(ז)
הודיע מבוטח כי הוא מעוניין לבטל את העברתו, ישלם את ההפרש בין דמי הביטוח המגיעים לפי הפוליסה המקורית ובין דמי הביטוח ששילם לפי פוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ בעד כל התקופה שממועד העברתו עד למועד שבו הודיע המבוטח כאמור; ואולם, אם אירע מקרה ביטוח בתקופה האמורה ולפני מועד הודעת המבוטח, תחול זכאותו בתקופה האמורה לפי פוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ והוא יהיה חייב בעד התקופה בדמי הביטוח לפוליסה זו, וממועד ביטול ההעברה ואילך יחולו הוראות סעיף קטן (ו).
(ח)
העברת המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ כאמור בסעיף קטן (ב) או ביטול העברתו כאמור בסעיף קטן (ה) תוך המשך ביטוחו בפוליסה המקורית, ייעשו בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם של המבוטח ובלא תקופת אכשרה; מבוטח שבמועד החידוש הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) טרם השלים את תקופת האכשרה בפוליסה המקורית, יחושבו בהמשכיות כל התקופות שבהן היה מבוטח, עם המעבר או ביטולו, לעניין צבירת תקופת האכשרה.
(ט)
מבוטח שמבוטח בפוליסה קבוצתית לביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“, וזכאי לפי הפוליסה לעבור לפוליסת פרט לביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“ ובחר לעבור לפוליסת פרט לביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“, יחולו, במועד מימוש זכותו למעבר לפוליסת פרט כאמור, כל ההוראות לפי סעיף זה כאילו הועבר במועד החידוש הראשון מפוליסה מקורית לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“, בהמשכיות, בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם של המבוטח ובלא תקופת אכשרה.
(י)
הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:
(1)
הוראות ביצוע לעניין העברת מבוטחים לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“, ולעניין ביטול העברה כאמור לפי סעיף זה, ובכלל זה כללים שיחולו לעניין אופן גביית דמי הביטוח במקרה של ביטול העברה;
(2)
אופן יידוע המבוטחים כאמור בסעיף קטן (ד), ומועדי יידוע בדבר ההעברה, לפני ההעברה ולאחריה;
(3)
אופן מסירת הודעת המבוטח כי הוא אינו מעוניין בהעברה כאמור בסעיף קטן (ה).
(יא)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הממונה לפי סעיף 40.
(יב)
על אף האמור בפרק זה ובסעיף 50א, התברר לממונה בעת בירור השגה לפי סעיף 78כח כי קופת חולים לא העבירה, באמצעות הממשק המקוון, את המידע הדרוש למבטח לפי סעיף קטן (ג) או העבירה מידע שאינו נכון, יודיע על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף קטן זה – המנהל); בלי לגרוע מסמכותו לפי כל דין, רשאי המנהל להורות כי קופת חולים כאמור לא תהיה זכאית לקבל תשלומים לפי סעיף 78כד, כולם או חלקם, או שיהיה עליה להחזיר למבטח תשלומים כאמור, אם שולמו לה.
פרק ח׳: הפסקה במתן שירותים
הגדרה
בפרק זה, ”שביתת עובדים“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.
אכרזה על הפסקה במתן שירותים [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
(ב)
האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
(ג)
באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
(ד)
בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.
דחיית מועדים
(א)
הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
(ב)
דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.
ריבית והפרשי הצמדה [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 81 ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
(ב)
היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 81 צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת־ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
(ג)
הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.
תוקף פוליסות
נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.
הגבלת אחריות
מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.
פרק ט׳: הוראות מעבר
מבטחים וסוכנים קיימים
(א)
חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
(ב)
תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח – זכאי לרשיון מבטח חוץ.
(ג)
יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן יחיד.
(ד)
תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן תאגיד.
בעל פטור
(א)
תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951 (להלן – החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן – זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
(ב)
שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.
אגודה עותמאנית [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
אגודה שנוסדה לפי החוק העותמאני על האגודות משנת 1909 (להלן – אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
(ב)
תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
(ג)
מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.
החזקת אמצעי שליטה
(א)
מי שהחזיק כאמור בסעיף 32(א) ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי אותו סעיף.
(ב)
מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור בסעיף 32(ב) זכאי להיתר לפי אותו סעיף.
אגודה לביטוח [תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4]
(א)
אגודה לביטוח שעל פי כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ״ג–1963 (להלן בפרק זה – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור בכללים, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט סעיפים 18, 22, 23, 104 ו־105, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות בתוספת השניה.
(ב)
אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה –
(1)
הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי החוק העותמאני על האגודות, לפי הענין;
(2)
מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.
אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים
אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי הכללים היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות סימן ג׳ לפרק ג׳ וסעיף 35, כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.
הסדרי ביטוח קיימים [תיקון: תשע״ו־4]
מתן רשיונות והיתרים לזכאים [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
זכאי לרשיון או להיתר לפי סעיפים 85, 86, 87 או 89 שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
(ב)
[תיקון: תשנ״ב, תשס״ה־4, תשע״א־3]
פרק ט׳1 – עיצום כספי
עיצום כספי [תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ו־2, תשע״ו־4]
(א)
הפר אדם את הוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט בתוספת השלישית, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט לגביו בתוספת הרביעית.
(ב)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ב) – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית;
(2)
לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי סעיף 104(ג) – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי התוספת הרביעית אילו הפר הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
(1)
לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
(2)
לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
(ד)
לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, בניגוד להוראת סעיף 328(א1) לחוק האמור, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי התוספת הרביעית, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה בחלק א׳ של התוספת השלישית.
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור בסעיף 92א (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי פרק זה, תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
(1)
פירוט המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות סעיף 92א4;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות סעיף 92ה.
התחייבות להימנע מהפרה [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 92א1, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה (בסימן זה – הודעה על התחייבות).
(ב)
בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה – תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
(ג)
מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.
הפרת ההתחייבות [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
(1)
המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור בסעיף 92ה; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
(2)
חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 92ה; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
(3)
הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 92א2(ב) – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
(ב)
הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.
זכות טיעון [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.
זכות לקבלת מידע [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי סעיף 92א7; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.
פרוטוקולים [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.
החלטת הממונה ודרישת תשלום [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 92א4, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 92טז.
(ב)
החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות סעיף 92ו; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
(ג)
החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
(ד)
לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 92א4 בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
עדכון עיצום כספי [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
(ב)
הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.
[תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
(בוטל).
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
(א)
בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות כאמור בסעיף 92א, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 92א7(ב).
סכומי עיצום כספי מעודכנים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות סעיף 92א4 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א, תשפ״ד]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א, תשפ״ד]
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
גביה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גביה).
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3, תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי לפי סעיף 92א(ב) לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
(ב)
הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי סעיף 104, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 104, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי סעיף 104, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3]
(בוטל).
ערעור [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3, תשע״ו־4, תשפ״ד]
(א)
על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
(ב)
אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
(ב1)
הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
(ג)
התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): התקבל הערעור, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל [תיקון: תשע״א־3]
(א)
המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
(ב)
בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
(ג)
קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
(ד)
בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975.
איסור שיפוי וביטוח [תיקון: תשע״א־3]
(א)
על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –
(1)
אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי פרק זה, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
(2)
תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי פרק זה ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור בסעיף 92כא או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
(2)
לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית ואת התוספת הרביעית, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי התוספת הרביעית לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;
(2)
לעניין תאגיד שאינו מבטח – 1,500,000 שקלים חדשים;
(3)
לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון – 150,000 שקלים חדשים;
(4)
לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000 שקלים חדשים;
(5)
לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות וכן חבר ועדת השקעות.
הפחתת העיצום הכספי ושינוי התוספת החמישית [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי סעיף 92א, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים בתוספת החמישית לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי התוספת האמורה.
(ב)
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת החמישית.
פריסת תשלום עיצום כספי [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4, תשפ״ד]
(א)
הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 92טז, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
(ב)
התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 92ח.
(החל מיום 1.1.2025): התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת ריבית שקלית, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות סעיף 92ח.
הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.
עיצום כספי על־
(א)
החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור בסעיף 92א, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים בתוספת החמישית אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים (בפרק זה בהתאמה – עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
(ב)
בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
(ג)
המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.
(החל מיום 1.1.2025): המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת ריבית שקלית מיום ההחלטה על העיצום כאמור, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי סעיף 49ג או הליך בירור מינהלי לפי סעיף 49ד (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
(ב)
לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
(ג)
במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
(1)
הימצאות המפר מחוץ לישראל;
(2)
התחמקות המפר;
(3)
מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
(4)
לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.
תשלום לנפגע ההפרה [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי סעיפים 60 עד 62, הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
(1)
אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור הגבוה מבין אלה:
(א)
סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
(ב)
סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה;
(2)
אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי סעיף 92א – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
(ב)
(ג)
האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
(ד)
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1)
מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
(2)
האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
(3)
שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.
פרסום על הטלת עיצום כספי [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
(א)
(1)
הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות סעיף 92טז ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
(ב)
פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
(ג)
החליט הממונה להטיל עיצום על־תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור בסעיף 92יט, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי סעיף 92יט והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי פרק זה, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
(ה)
ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות סעיף 49ו, יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
(ו)
הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, בשינויים המחויבים לפי העניין.
דיווח על החלטות הממונה [תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4]
[תיקון: תשס״ה־4]
פרק י׳: הוראות שונות ועונשין
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4]
(בוטל).
קופת חולים [תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח]
על קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי החוק האמור לרבות שירותים נוספים בהתאם לסעיף 10 בחוק האמור.
החלת הוראות
(א)
מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי סעיף 86 או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי סעיף 86 – דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
(ב)
שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות סימנים א׳ עד ד׳ לפרק ג׳, סימן ב׳ לפרק ד׳, פרק ח׳, וסעיפים 38 עד 41, 55 עד 62 ו־98, כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.
הוצאות ביקורת [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.
אגרות
שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר –
(1)
אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
(2)
אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
(3)
אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
(4)
אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
(5)
אגרה בעד בחינה;
(6)
דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
(7)
ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.
רישום מבטח וסוכן תאגיד [תיקון: תשע״ו־4]
תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.
הגבלת השימוש במלה ”ביטוח“ [תיקון: תשע״ו־4]
(א)
לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה ”ביטוח“ או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
(ב)
הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה ”ביטוח“ או כל מלה הנגזרת ממנה.
תנאים ברשיונות ואיסור העברה
(א)
המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
(ב)
רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.
ערעור [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ה, תשע״ו־4]
(א)
מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי סעיף 62(א), רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
(ב)
הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
(ג)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
הארכת מועדים [תיקון: תשע״ו־4]
הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע בסעיפים 29(ג), 81 או 102 או בתקנות לפי סעיף 102.
עונשין [תיקון: תשס״ה־4, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־4]
(א)
בסעיף זה, ”הקנס הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)
לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
(2)
לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
(3)
לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – פי שמונה מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
(4)
לגבי מבטח – פי ששה עשר מהסכום הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
(1)
עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות סעיף 14;
(2)
פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות סעיף 23(ב), בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
(3)
החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32;
(3א)
הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות סעיף 32(א1);
(4)
החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות סעיף 32(ג1);
(4א)
שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות סעיף 32א;
(5)
העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;
(6)
קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
(7)
(נמחקה);
(8)
לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
(9)
(נמחקה);
(10)
לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
(11)
גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי סעיף 37;
(12)
הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 40(א) או (ח), לפי העניין;
(12א)
הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות סעיף 40(ב) או (ח);
(12ב)
הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(4) או (ח);
(12ג)
הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי סעיף 40(ד) או (ח);
(13)
(נמחקה);
(14)
כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות סעיף 42א או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
(15)
ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54;
(16)
תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות סעיף 55;
(17)
עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות סעיף 58;
(18)
לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות סעיף 62(א);
(19)
לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות סעיף 65;
(20)
הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות סעיף 66;
(21)
(22)
כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות סעיף 68, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות אותו סעיף;
(23)
(נמחקה).
(ג)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
(1)
(נמחקה);
(2)
עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א), או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
(3)
עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות סעיף 31(א);
(4)
שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 32(ב);
(5)
(נמחקה);
(6)
העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 33;
(7)
(נמחקה);
(8)
(נמחקה);
(9)
קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות סעיף 41(א);
(10)
(נמחקה);
(11)
(נמחקה);
(12)
(נמחקה);
(13)
(נמחקה);
(14)
(נמחקה);
(15)
(נמחקה);
(16)
(נמחקה);
(17)
התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות סעיף 57;
(18)
(19)
השתמש במילה ”ביטוח“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות סעיף 100.
עבירה כדי להטעות או לרמות [תיקון: תשס״ה־4]
מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות בסעיף 104 כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.
קנס בעבירה נמשכת [תיקון: תשס״ה־4]
בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.
חובת פיקוח [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 104 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 104 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
(ג)
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
פרסום פסק דין או תיקון פרסום
בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.
ראיה לפרסום
הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן נעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.
פיצויים
דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות סעיפים 55 עד 59 כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.
מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי [תיקון: תשע״ז־4]
(א)
בסעיף זה, ”תביעה“ – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981, והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
(ב)
מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
(ג)
הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
(ד)
(1)
הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
(2)
לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
(ה)
הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.
מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן [תיקון: תשע״ט]
(א)
נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
(ב)
בסעיף זה –
”גורם מעקל“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
מערכת ההוצאה לפועל;
(2)
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
(3)
גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח פקודת המסים (גבייה);
”רכב באובדן“ – כל אחד מאלה:
(1)
רכב באובדן גמור כהגדרתו בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998;
(2)
רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי סעיף 38;
”רכב מבוטח“ – רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי סעיף 38;
”רכב מעוקל“ – רכב שהוטל עליו עיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, או פקודת המסים (גבייה).
התאמת הוראות לאגודות שיתופיות [תיקון: תשנ״ב]
מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם בפקודת האגודות השיתופיות, ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.
תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
הוראות פרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.
ביטול
חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי״א–1951 – בטל.
פרסום הוראות הממונה [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4]
(א)
הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
(ב)
הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), למעט פרק ז׳ שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.
פרסום
חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
[תיקון: תשס״ג]
תוספת ראשונה
(סעיף 78ב(א))
חלק א׳: קרנות גירעוניות
מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע״מ;
קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע״מ;
נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע״מ;
קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל – אגודה שיתופית בע״מ;
קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע״מ;
קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ.
חלק ב׳: קרנות מפעליות
קרן הגמלאות של חברי ”אגד“ בע״מ;
קרן הגמלאות של חברי ”דן“ בע״מ;
קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע״מ;
קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא״י בע״מ.
[תיקון: תשע״ז־2]
תוספת ראשונה א׳
(סעיף 78כב(א)(1))
חלק א׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר
| חודש לידה | גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים) |
|---|---|
| עד דצמבר 1948 | 65 |
| ינואר עד מאי 1949 | 65 ו־4 חודשים |
| יוני 1949 עד ינואר 1950 | 65 ו־8 חודשים |
| פברואר עד ספטמבר 1950 | 66 |
| אוקטובר 1950 עד מאי 1951 | 66 ו־4 חודשים |
| יוני 1951 עד ינואר 1952 | 66 ו־8 חודשים |
| פברואר 1952 ואילך | גיל הפרישה לגבר, כאמור בסעיף 3 לחוק גיל פרישה |
חלק ב׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה
| חודש לידה | גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים) |
|---|---|
| עד דצמבר 1953 | 60 |
| ינואר עד מאי 1954 | 60 ו־4 חודשים |
| יוני 1954 עד ינואר 1955 | 60 ו־8 חודשים |
| פברואר עד ספטמבר 1955 | 61 |
| אוקטובר 1955 עד מאי 1956 | 61 ו־4 חודשים |
| יוני 1956 עד ינואר 1957 | 61 ו־8 חודשים |
| פברואר עד ספטמבר 1957 | 62 |
| אוקטובר 1957 עד מאי 1958 | גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה |
| יוני 1958 עד ינואר 1959 | גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה |
| פברואר עד ספטמבר 1959 | גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה |
| אוקטובר 1959 עד מאי 1960 | גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה |
| יוני 1960 עד ינואר 1961 | גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה |
| פברואר 1961 ואילך | גיל הפרישה לאישה כאמור בסעיף 3 לחוק גיל פרישה |
[תיקון: תשע״ז־2]
תוספת ראשונה ב׳
(סעיף 78כא, סעיף 78כב(ה)(1)(א))
| שם הקרן | תקרת כרית הביטחון (במיליוני שקלים חדשים) |
|---|---|
| גילעד גמלאות לעובדים דתיים | 520 |
| יוזמה קרן פנסיה לעצמאים | 119 |
| מגן קרן פנסיה ותיקה | 28 |
| קרן פנסיה יסוד ”עמית“ | 87 |
| עתידית קופת פנסיה | 68 |
| קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא״י | 144 |
| קרן גמלאות של חברי ”דן“ | 95 |
| קרן גמלאות של עורכי דין בישראל | 45 |
| קרן הפנסיה ה.ע.ל | 821 |
| עתודות קרן פנסיה ותיקה | 573 |
[תיקון: תשס״ג]
תוספת שניה
(סעיף 89)
ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי סעיף 89 –
לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
אין היא מבטח מורשה כמשמעותו בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
[תיקון: תשע״ו־4]
מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה – על 1000.
[תיקון: תשע״א־3]
תוספת שלישית
(סעיפים 92א(א) ו־92טו)
חלק א׳
לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981;
[תיקון: תשע״ו־4]
הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 2(ב) או לפי סימן א׳1 לפרק ד׳;
לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי סעיף 34א;
לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א לחוק זה, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור;
לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
לא מילא אחר ההוראות לפי סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
[תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4]
הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי סעיף 40(ג)(1) או (ח);
[תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4]
הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי סעיף 40(ו) או (ח);
[תיקון: תשע״ו־4]
לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי סעיף 42;
לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות סעיף 48א(א);
[תיקון: תשע״ו־4]
נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 48א(ב);
[תיקון: תשע״ד]
[תיקון: תשפ״ג]
מבטח שלא העביר לקופת חולים, באמצעות הממשק המקוון, את הפרטים שקופת החולים נדרשת לבדוק לפי סעיף 78כז(א), בניגוד להוראות סעיף 78כו(ג);
[תיקון: תשפ״ג]
מבטח שהפר הוראה מהוראות הביצוע שקבע הממונה לפי סעיף 78כו(ב) לעניין הפעלת הממשק המקוון והעברת מידע כאמור בסעיף 78כז(א);
[תיקון: תשפ״ג]
[תיקון: תשפ״ג]
מבטח שעשה שימוש במידע שקיבל באמצעות הממשק המקוון, שלא לשם העברת מבוטח מפוליסת ביטוח ניתוחים ”השקל הראשון“ לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“ לפי הוראות סעיף 78לב, בניגוד להוראות סעיף 78לא(ב)(1);
[תיקון: תשפ״ג]
מבטח שעשה שימוש במידע שנכלל בהודעת תשלום ששלחה אליו קופת חולים, שלא לשם ביצוע התשלום, הגשת השגה או פנייה למבטחים הנוספים, בניגוד להוראות סעיף 78לא(ב)(2);
[תיקון: תשפ״ג]
מבטח שלא מסר הודעה מראש למבוטח לעניין העברתו לפוליסת ביטוח ניתוחים ”משלים שב״ן“, בניגוד להוראות סעיף 78לב(ד);
[תיקון: תשפ״ג]
מבטח שהפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 78לב(י);
[תיקון: תשע״ח]
סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
[תיקון: תשע״ח]
סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
[תיקון: תשע״ח־2]
(ספרור שגוי במקור): לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי סעיף 59ב.
חלק ב׳
לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות סעיף 14;
לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיף 35;
פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי סעיף 36;
[תיקון: תשע״ד]
החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף 36(ד);
לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי סימן א׳1 לפרק ד׳, ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי סימן א׳1 לפרק ד׳, ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסימן האמור;
חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות סעיף 34 האמור לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.
חלק ג׳
שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א;
פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי סעיף 38;
שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי סעיף 41;
[תיקון: תשפ״ב]
גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות סעיף 59א3;
[תיקון: תשע״ו־4]
לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף 92כב(ד);
ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי פרק ט׳1, שילם עיצום כספי שהוטל לפי פרק זה [צ״ל: הפרק האמור] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות סעיף 92יד.
[תיקון: תשע״א־3]
תוספת רביעית
(סעיפים 92א(א) ו־92טו)
בתוספת זו, ”היקף נכסים מנוהלים“ – סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
לעניין מבטח –
| היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים) | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית | |
| עד 1,000 | 150,000 | 400,000 | 500,000 |
| מעל 1,000 עד 10,000 | 200,000 | 450,000 | 750,000 |
| מעל 10,000 | 250,000 | 500,000 | 1,000,000 |
לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד –
| סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית |
| 200,000 | 450,000 | 750,000 |
לעניין סוכן תאגיד –
| דמי עמילות בשנה (במיליוני שקלים חדשים) | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית | |
| עד 10 | 50,000 | 112,500 | 187,500 |
| מעל 10 | 200,000 | 450,000 | 750,000 |
לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון –
| סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית |
| 25,000 | 60,000 | 75,000 |
לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד –
| סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית |
| 4,500 | 9,000 | 13,500 |
לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי בפרטים (1) עד (3) ואינו נושא משרה או שותף בהם –
| סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית |
| 3,000 | 6,000 | 9,000 |
[תיקון: תשע״א־3]
תוספת חמישית
(סעיפים 92טז ו־92יט)
[תיקון: תשע״ו־4]
הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
[תיקון: תשע״ו־4]
בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, חוק הפיקוח על קופות גמל, חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;
[תיקון: תשע״ו־4]
המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה – עד 50%;
[תיקון: תשע״ו־4]
המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – עד 10%;
השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;
למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;
[תיקון: תשע״ו־4]
לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.
נתקבל בכנסת ביום י״ח באדר ב׳ התשמ״א (24 במרס 1981).
- מנחם בגין
ראש הממשלה - יורם ארידור
שר האוצר - יצחק נבון
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.