”אופציית מכר“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש ובין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;

”אופציית רכש“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש ובין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים בה;

”אופציית רכש 001“ – אופציית רכש על מדד ניירות ערך שמחשבת ומפרסמת הבורסה ואשר מחיר המימוש שלה שווה לאגורה אחת;

”איגרת חוב“ – מסמך שהנפיק תאגיד, המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחב התאגיד, ומגדיר את תנאיה, לרבות מסמך כאמור שהנפיקה המדינה;

”איגרת חוב בלתי סחירה“ – איגרת חוב שאינה איגרת חוב סחירה;

”איגרת חוב סחירה“ – איגרת חוב הרשומה למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

”איגרת חוב מיועדת“ – כל אחת מאלה:

(1)

איגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה;

(2)

איגרת חוב מסוג ”ערד“;

(3)

איגרת חוב שמנפיקה המדינה לפי חוק המילווה;

”איגרת חוב מיועדת לקרן ותיקה“ – כל אחת מאלה:

(1)

איגרת חוב שהונפקה לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”מירון“), התש״ם–1980;

(2)

איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה עד יום י״א בטבת התשמ״ח (1 בינואר 1988) לקופת גמל לקצבה בלבד שלא בידי המדינה, ותמורת ההנפקה הופקדה במלואה בפיקדון חשכ״ל;

”איגרת חוב מסוג ”ערד““ – איגרת חוב בלתי סחירה שהונפקה לקופות גמל לקצבה בלבד, לפי תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג ”ערד“), התשנ״ה–1995;

”איגרת חוב של מדינת ישראל“ – איגרת חוב שמנפיקה המדינה לפי חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979, לפי חוק מילווה פיתוח, התש״ך–1960, לפי חוק מילווה קצר מועד, התשמ״ד–1984, או לפי חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951;

”אפיק השקעה מובטח תשואה“, ”זכאים קיימים“, ”המועד הקובע“, ”נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים“, ”נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה“, ”קרן ותיקה שבהסדר“, ”קרן ותיקה שאינה בהסדר“ ו”קרן ותיקה מסלולית“ – כהגדרתם בסעיף 34ב לחוק קופות גמל;

”בורסה“ – חברה בעלת רישיון בורסה לפי סעיף 45 לחוק ניירות ערך;

”בורסת חוץ“ – בורסה לניירות ערך במדינת חוץ מאושרת;

”ביטוח אשראי למגורים המובטח במשכנתה“ – (נמחקה);

”ביטוח חיים“ – כמשמעותו בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 1(א) להודעת ענפי ביטוח, וכן ביטוח סיעודי וביטוח מפני אובדן כושר עבודה שאינם חלק מפוליסות ביטוח חיים;

”ביטוח כללי“ – כל ענפי הביטוח כמשמעותם בהודעת ענפי ביטוח, למעט ביטוח חיים;

”ביטוח מפני מחלות ואשפוז“ – (נמחקה);

”בנק“ – תאגיד שקיבל רישיון לפי סעיף 4(א)(1)(א) או (ב), או 4(א)(2) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, וכן תאגיד בנקאי בחו״ל שהוא תושב מדינת חוץ מאושרת, הנמצא בפיקוח ממלכתי של המדינה שהוא תושב בה;

”בעל רישיון ניהול תיקי השקעות“ – (נמחקה);

”דירוג“ – דירוג חוב בישראל או במדינת חוץ מאושרת, שקבעה חברה מדרגת שאישר הממונה או שאישרה הרשות לניירות ערך או דירוג חוב לתאגיד על פי מודל דירוג פנימי שאישר הממונה; נקבעו לחוב כמה דירוגים, יראו את הנמוך ביותר כדירוג;

”דירוג השקעה“ – דירוג BBB−‎ ומעלה;

”האקטואר הממונה“ – (נמחקה);

”הודעת ענפי ביטוח“ – הודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ״ה–1985;

”הון עצמי“ ו”נכס לא כספי“ – (נמחקו);

”החזקה“ – בין לבד ובין יחד עם אחרים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות נאמן, חברת נאמנות, חברת רישומים או בכל דרך אחרת; ויראו כהחזקה בידי אדם אחד גם החזקה בידי יחיד וקרובו הגר עמו או שפרנסת האחד על האחר; לעניין זה, ”קרוב“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”הלוואה“ – לרבות איגרת חוב ונייר ערך מסחרי, למעט ניירות ערך ממשלתיים וניירות ערך של מדינת חוץ מאושרת ולרבות השאלת ניירות ערך, ולגבי מבטח בהתחייבויות שאינן תלויות תשואה – לרבות מקדמות לסוכן ביטוח, יתרת חוב של סוכן ביטוח כלפי המבטח, וכן ערבויות בניכוי סכומים שהועברו למבטח משנה, מוכפלות בשיעורים שעליהם יורה הממונה;

”הלוואה לדיור“ – הלוואה המקיימת אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרה מסחרית:

(1)

הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה, או שיפוצה;

(2)

הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח;

(3)

הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקאות (1) או (2), במלואה או בחלקה;

(4)

ההלוואה ניתנה במשכון דירת מגורים;

”הלוואה לעמית או למבוטח“ – הלוואה שנתן משקיע מוסדי לעמית או למבוטח מכספי קופת גמל או מכספי תכנית ביטוח, לפי העניין;

”הסכמי ביטוח חיים צמוד“ – (נמחקה);

”זכות במקרקעין“ – בעלות או חכירה לדורות במקרקעין, לרבות זכות חוזית או אופציה לקבל זכות כאמור;

”חבות“ – התחייבות הנובעת מהלוואות, לרבות מהלוואות לעמיתים או למבוטחים;

”חברה קרובה“ – (נמחקה);

”חברה־בת“, ”חברה מוחזקת“, ”מדד“, ”מדד המחירים לצרכן“ – (נמחקו);

”חוזה עתידי“ – כהגדרתו בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות;

”חוק המילווה“ – חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ״ג–1962;

”חוק השקעות משותפות בנאמנות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;

”חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות“ – (נמחקה);

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968

”חשיפה לנכס בסיס“ – סך כל החשיפה לכל אחד מאלה:

(1)

נכס הבסיס;

(2)

נכס הבסיס הנגזר מהחזקות באופציה על פי הפרמטרים שמפרסמת הבורסה מזמן לזמן בתקנון המסחר, כשהחשיפה מחושבת במונחי דלתא; לעניין זה, ”דלתא“ – השינוי במחיר האופציה כתוצאה משינוי של יחידה אחת במחיר נכס הבסיס;

(3)

חוזה עתידי על נכס הבסיס בכמות הקבועה בתנאיו;

”יחידה בקרן“ – מניה או יחידה בקרן חוץ או יחידה בקרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעות יחידה לפי סעיף 3(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות;

”לווה“ – תאגיד או יחיד לרבות בן זוג, בעל חבות, וכן כמה לווים כאשר ההחזר הצפוי של החבות מתבסס בעיקרו על אותו מקור ולאף אחד מהם אין מקור משמעותי נוסף להחזר החבות;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או הבורסה לניירות ערך או כל מדד אחר שנקבע בפוליסת ביטוח, הכול לפי העניין;

”מדד המחירים לצרכן“ – מדד המחירים לצרכן או מדד אחר אשר יחליף אותו, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מדד מניות“ – מדד המתייחס לסל מניות שמפרסמת הבורסה או בורסת חוץ או שמפרסם שוק מוסדר;

”מדינת חוץ מאושרת“ – מדינה שמדורגת בדירוג השקעה או מדינה החברה בארגון ה־OECD;

”מחיר מימוש“ – המחיר שבו ימומשו אופציה או חוזה עתידי;

”מחמ״מ“ (משך חיים ממוצע מתוקנן) – (נמחקה);

”מכירה בחסר“ – מכירה של נייר ערך שאינו של המוכר באחד מאלה:

(1)

בבורסה – על פי התנאים שנקבעו בתקנון הבורסה;

(2)

בבורסת חוץ או בשוק מוסדר – על פי התנאים הנדרשים שם;

”מסלול השקעה“ – אפיק השקעה לכספי עמיתים או מבוטחים המאופיין במגבלות השקעה שנקבעו בתקנון קופת גמל או בפוליסת ביטוח, לפי העניין;

”מסלול השקעה מתמחה“ – מסלול השקעה אשר גוף מוסדי רשאי לכלול בשמו שם של אפיק השקעה מסוים, לפי הוראות הממונה;

”מקרקעין מניבים“ – (נמחקה);

”משכנתה“ – לרבות הערת אזהרה בדבר משכנתה, מישכון זכות במקרקעין או מתן ייפוי כוח בלתי חוזר למשקיע מוסדי המקנה לו זכות לרשום משכנתה או מישכון כאמור;

”משקיע מוסדי“ – כל אחד מאלה:

(1)

חברה מנהלת – לגבי השקעות המבוצעות בעבור קופת גמל שבניהולה;

(2)

מבטח – לגבי השקעות העומדות כנגד התחייבויות תלויות תשואה;

”ניירות ערך“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, לרבות איגרת חוב בלתי סחירה, תעודות שמנפיקה הממשלה, אופציה, חוזה עתידי, יחידות בקרן, יחידות או מניות בקרן חוץ, זכויות בשותפות, בין שהשותפות רשומה ובין שאינה רשומה, ונייר ערך מסחרי, והכול בין אם הם על שם ובין אם הם למוכ״ז;

”נייר ערך ממשלתי“ – כל אחד מאלה:

(1)

איגרת חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת, לרבות תשלומים על חשבון איגרת חוב כאמור;

(2)

פיקדונות שהופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר או בבנק ישראל במסגרת הסכמים בין ממשלת ישראל ובין חברות ביטוח חיים, מכוח חוק המילווה, בדבר השקעה באיגרות חוב;

”נייר ערך מסחרי“ – נייר ערך שמנפיק תאגיד, שהוא התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף במועד שאינו מאוחר מתום שנה מיום ההנפקה, ושאינו ניתן למימוש או להמרה לנייר ערך אחר;

”נייר ערך מסחרי סחיר“ – נייר ערך מסחרי הרשום למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

”נייר ערך סחיר“ – נייר ערך הרשום למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

”נכס בסיס“ – הנכס נושא ההתחייבות באופציה, בחוזה עתידי או בכל חוזה נגזר אחר;

”נכס מותר להשקעה מחוץ לישראל“ – (נמחקה);

”נכסים“ של משקיע מוסדי –

(1)

לגבי חברה מנהלת – נכסי קופות הגמל שבניהולה;

(2)

לגבי מבטח – הנכסים המוחזקים על ידו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

”נכסים נזילים“ – כל אחד מאלה:

(1)

איגרות חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת הנסחרות בבורסה, בורסת חוץ או שוק מוסדר;

(2)

מזומנים;

(3)

פיקדונות, לרבות פיקדון חשכ״ל, אשר מועד פירעונם יחול בתוך שלושה חודשים או שניתן לפרעם בתוך שלושה חודשים;

(4)

איגרות חוב בלתי סחירות והלוואות בדירוג השקעה אשר מועד פירעונן יחול בתוך שלושה חודשים או שניתן לפרען בתוך שלושה חודשים, ואולם לגבי איגרת חוב או הלוואה שהאמור חל לגבי חלקן בלבד, ייחשב רק אותו החלק כנכס נזיל;

(5)

נייר ערך מסחרי בדירוג A−3 ומעלה או נייר ערך מסחרי שמנפיק נייר הערך דורג בדירוג השקעה, ואשר מועד פירעונם יחול בתוך שלושה חודשים או שניתן לפרעם בתוך שלושה חודשים;

(6)

יחידות בקרן שניתנות לפירעון בכל עת וכן יחידות בקרן שניתן להודיע על פירעונן בכל עת ושהתשלום בעדן מתקבל, לכל המאוחר, בתוך שלושה חודשים ממועד ההודעה;

(7)

מניות הכלולות במדד תל אביב 25;

(8)

מניות הכלולות במדדי מניות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר, הרשומות למסחר בבורסת חוץ או בשוק מוסדר בכל מדינת חוץ מאושרת, ובלבד שוועדת ההשקעות של המשקיע המוסדי אישרה מראש את המדד ואת מידת הנזילות שלו ורשאית היא לאשר באותה בורסת חוץ או באותו שוק מוסדר כמה מדדי מניות בעלות שווי שוק הגבוה ביותר;

(9)

איגרות חוב בדירוג השקעה הרשומות למסחר בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר;

(10)

אופציית רכש 001;

(11)

עסקת מכר חוזר בניירות ערך שמועד תום התקופה שנקבעה בה יחול בתוך שלושה חודשים;

”נציג חיצוני“ – (נמחקה);

”סכום התחייבות“ – (נמחקה);

”עסקת מכר חוזר בניירות ערך“ – כהגדרתה בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006;

”פיקדון“ – סכום כסף המופקד אצל חבר בורסה, בנק, מבטח או מבטח משנה;

”פיקדון חשכ״ל“ – פיקדון מיוחד של כספים אצל החשב הכללי במשרד האוצר שהופקדו לפי הוראותיו;

”צדדים קשורים“ – כל אחד מאלה:

(1)

לעניין פרק ג׳ –

(א)

צדדים שאחד מהם –

(1)

מחזיק ב־20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה באחר, למעט החזקת אמצעי שליטה על ידי משקיע מוסדי בתאגיד אחר לפי הוראות תקנה 12;

(2)

רשאי למנות, במישרין או בעקיפין, את המנהל הכללי של האחר;

(3)

מכהן כדירקטור או כמנהל כללי באחר, למעט מי שמונה מכוח האחזקות של המשקיע מוסדי באחר;

(ב)

צדדים כאמור בפסקת משנה (א) ותאגיד נוסף שאחד מהם מחזיק ב־20 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו;

(ג)

גופים מוסדיים המהווים קבוצת משקיעים;

(ד)

אדם המנהל את השקעות המשקיע המוסדי בניהול חיצוני, ביחס לכספים שהוא מנהל בעבור המשקיע המוסדי (להלן – מנהל השקעות);

(ה)

אדם השולט או מחזיק בעשרים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל השקעות;

(ו)

מי שנשלט בידי אחד מן המנויים בפסקאות משנה (ד) או (ה);

(2)

(נמחקה);

”קבוצת משקיעים“ – גופים מוסדיים ולעניין חברה מנהלת לרבות קופות הגמל שבניהולה, הנשלטים או המנוהלים בידי אותו אדם או שהשקעותיהם מנוהלות בידי אותו אדם ואם השקעותיהם מנוהלות כאמור – לגבי אותן השקעות בלבד, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של הממונה כי קיימות לגביהם מערכות ניהול נפרדות ובכללן דירקטוריון נפרד, ועדת השקעות נפרדת, יושב ראש דירקטוריון נפרד, מנהל כללי נפרד, מערך עובדים נפרד, מערך ניהול השקעות ובחירת נכסים נפרד ומשרדים נפרדים;

”קבוצת תאגידים“ – כל אחד מאלה:

(1)

תאגיד יחד עם אדם השולט בו וכל מי שנשלט על ידם; לעניין זה, מדינת ישראל וכל תאגיד שנשלט על ידה ובנק ישראל לא ייכללו בקבוצה;

(2)

לווים שמתקיים בהם אחד מאלה:

(א)

אחד מהם לפחות ערב לחלק מהותי מחבות הלווה האחר או ערב ערבות בלתי מוגבלת בסכום להבטחת חבות מהותית של הלווה האחר;

(ב)

חבות כל אחד מהם למשקיע מוסדי עולה על 4 אחוזים משוויים המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ולגבי מבטח ביחס להתחייבויות שאינן תלויות תשואה – חבות כל אחד מהם עולה על 5 אחוזים מההון העצמי של המבטח, וקיימת ביניהם תלות מסחרית מהותית שאינה מוגבלת לזמן קצר, לרבות על ידי הבטחת זכויות; הוראה זו אינה חלה על חבות של מבטח או של בנק;

(3)

כל מי שהממונה קבע אותו חלק מן הקבוצה, למעט מי שהממונה גרע ממנה;

”קרן השקעה“ – כהגדרתה בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות), התשס״ח–2008;

”קרן חדשה“ – (נמחקה);

”קרן חוץ“ – כהגדרתה בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות בנאמנות;

”קרן כללית“ – (נמחקה);

”קרן סל“ – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;

”שווה מזומנים“ – פיקדונות שהופקדו לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים;

”שווי משוערך של נכסים“ – שוויים של נכסי המשקיע המוסדי כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 33 לחוק קופות גמל, למעט חובות מעבידים;

”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך בישראל או במדינת חוץ מאושרת על פי כללים שקבע מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שהוא מתנהל בה; ואולם אם המסחר בניירות ערך מתנהל ביותר ממדינה אחת – על פי כללים שקבע מי שרשאי לקבעם על פי דין באחת מהמדינות שהוא מתנהל בהן;

”שותפות“ – שותפות רשומה כמשמעותה בסעיף 66 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975, או שותפות רשומה במדינת חוץ מאושרת או תאגיד בעל מאפיינים דומים הרשום במדינת חוץ מאושרת;

”תקנון הבורסה“ – כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך;

”תאגיד ביניים“ – (נמחקה);

”תקנות הון עצמי“ – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מינימלי הנדרש ממבטח), התשנ״ח–1998;

”תקנות ההון“ – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012;

”תקנות השקעות משותפות בנאמנות“ – תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994.

פרק ב׳: השקעות קופת גמל משלמת לקצבה

2.

השקעות קרן ותיקה [תיקון: תשע״ב, תשפ״א, תשפ״ב]

(א)

חברה מנהלת של קרן ותיקה תשקיע את נכסי הקרן כמפורט להלן:

(1)

באיגרות חוב מיועדות לקרן ותיקה שהונפקו לפני יום ד׳ באלול התשס״ג (1 בספטמבר 2003) או בפיקדון חשכ״ל הנובע מפדיון מוקדם של איגרות חוב כאמור;

(2)

באיגרות חוב מיועדות מסוג ”ערד“ שהונפקו לפני המועד הקובע;

(2א)

בקרן ותיקה מסלולית, גם באפיק השקעה מובטח תשואה כך שהשיעור הכולל של הנכסים המושקעים באפיק השקעה מובטח תשואה לפי פסקה זו, יחד עם איגרות החוב לפי פסקאות (1) ו־(2), אם ישנן, יהיה 30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי הקרן;

(3)

לפי הוראות פרק ג׳, בסכום שלא יעלה על שיעור של 50 אחוזים משוויים המשוערך של נכסי הקרן, שלא הושקעו לפי פסקאות (1) או (2), או על שיעור של 31.43 אחוזים משוויים המשוערך של נכסי הקרן, לרבות סכום הסיוע הממשלתי, שלא הושקעו לפי פסקאות (1) או (2), לפי הגבוה שבהם;

(4)

שאר הנכסים של קרן ותיקה שלא הושקעו לפי פסקאות (1) עד (3) יושקעו באלה:

(א)

באיגרות חוב של מדינת ישראל;

(ב)

בהלוואות, באיגרות חוב ובפיקדונות המדורגים בדירוג השקעה;

(ג)

ביחידות בקרן, ובלבד ש־75 אחוזים לפחות מנכסי הקרן מושקעים בנכסים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב);

(ד)

בקרן סל ובלבד ש־75 אחוזים לפחות מהתחייבות החשיפה של הקרן מושקעים בנכסים המנויים בפסקאות משנה (א) או (ב);

(ה)

בנכסים מחוץ לישראל שהם –

(1)

איגרות חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת;

(2)

הלוואות או פיקדונות המדורגים בדירוג השקעה של תאגיד שהוא תושב מדינת חוץ מאושרת או תושב מדינת ישראל;

(3)

קרן חוץ, ובלבד ש־75 אחוזים לפחות מנכסי קרן החוץ מושקעים בנכסים המנויים בפסקאות משנה (1) או (2);

(ו)

בהלוואות לדיור העומדות בתנאים שעליהם יורה הממונה;

(ז)

בהלוואות שניתנו לאחר שנעשה חיתום להלוואה על ידי צד שלישי, על בסיס עקרונות מודל חיתום, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

ועדת ההשקעות של החברה המנהלת אישרה את עקרונות מודל החיתום של הצד השלישי;

(2)

ועדת ההשקעות של החברה המנהלת אישרה, אחת לשנה לפחות, את תקפות עקרונות מודל החיתום ואת השינויים שחלו בהם, מזמן לזמן, אם חלו;

(3)

ההלוואות, למעט הלוואות לדיור, אינן עולות על סכומים שעליהם יורה הממונה;

(ח)

בהלוואות שניתנו בערבות מלאה או חלקית של מדינת ישראל;

(5)

(נמחקה).

(ב)

קרן ותיקה רשאית להמשיך ולהחזיק ב־100 אחוזים מאמצעי השליטה של תאגיד עזר שבהם החזיקה ביום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000); בתקנת משנה זו, ”תאגיד עזר“ – תאגיד שאינו כשלעצמו קרן ותיקה, העוסק רק בתחום הפעולה המותר לקרן הוותיקה השולטת בו.

(ג)

(נמחקה).

3.

השקעות קרן חדשה מקיפה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

חברה מנהלת של קרן חדשה מקיפה תשקיע את נכסי הקרן כמפורט להלן:

(1)

באיגרות חוב מסוג ”ערד“ שהונפקו לפני המועד הקובע;

(2)

באפיק השקעה מובטח תשואה כך שהשיעור הכולל של הנכסים המושקעים באפיק השקעה מובטח תשואה לפי פסקה זו, יחד עם איגרות החוב לפי פסקה (1), אם ישנן, יהיה 30 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי הקרן;

(3)

על אף האמור בפסקה (2), השיעור הכולל של נכסי הקרן הזכאית לעניין זכאים קיימים המושקעים באפיק השקעה מובטח תשואה, יחד עם איגרות החוב לפי פסקה (1), יהיה כנגד 70 אחוזים מהתחייבויות הקרן לזכאים קיימים;

(4)

שאר הנכסים של קרן חדשה מקיפה יושקעו לפי הוראות פרק ג׳, אך הכללים והמגבלות המפורטים בו יחולו ביחס לכלל נכסי הקרן.

4.

השקעות קרן כללית וקופת גמל מרכזית לקצבה [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב]

על השקעות של קרן חדשה כללית ושל קופת גמל מרכזית לקצבה יחולו הוראות פרק ג׳.

5.

העברת מזומנים למבטח משנה מחוץ לישראל

חברה מנהלת של קופת גמל משלמת לקצבה רשאית להעביר מזומנים למבטח משנה מחוץ לישראל לפי הוראות הממונה; בסעיף זה [צ״ל: בתקנה זו], ”קופת גמל משלמת לקצבה“ – למעט קופת ביטוח.

פרק ג׳: השקעות משקיע מוסדי

6.

השקעה בנכס ועמידה בשיעורי השקעה [תיקון: תשפ״ב]

(א)

משקיע מוסדי רשאי להשקיע בכל נכס בכפוף למגבלות ולכללים שנקבעו בתקנות אלה.

(ב)

משקיע מוסדי יעמוד, בכל עת, בשיעורי ההשקעה המותרים לו לפי תקנות אלה בנכס מסוים או בסוגי נכסים, לפי העניין, וכן במגבלות ובתנאים שנקבעו בתקנות אלה או בהוראות הממונה בנוגע להשקעה בהם.

(ג)

המגבלות והתנאים שנקבעו למשקיע המוסדי בתקנות אלה יחולו, בנפרד, על כל מסלול השקעה ועל כלל נכסי המשקיע המוסדי בכל המסלולים, ולצורך חישוב מגבלות השקעה המחושבות מתוך סך נכסי המשקיע המוסדי (בתקנה זו – מגבלות מסלוליות), לא יובאו בחשבון נכסים הנכללים במסגרת אפיק השקעה מובטח תשואה, בסך הנכסים המותר להחזקה מתוך סך נכסי המשקיע המוסדי בהתאם למגבלות האמורות.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (ג), לעניין קרן ותיקה שבהסדר וקרן ותיקה שאינה בהסדר ושאינה קרן ותיקה מסלולית, חישוב מגבלות מסלוליות יהיה במכפלת שיעור המגבלה המסלולית ביחס החלוקה; לעניין זה, ”יחס החלוקה“ – התוצאה המתקבלת מחלוקת סך נכסי המשקיע המוסדי כמפורט בפסקה (1) שלהלן, בסך נכסי המשקיע המוסדי כמפורט בפסקה (2) שלהלן:

(1)

סך נכסי המשקיע המוסדי בניכוי איגרות חוב מסוג ”ערד“ שהונפקו לפני המועד הקובע;

(2)

סך נכסי המשקיע המוסדי בניכוי נכסי הקרן הזכאית שבשלהם הקרן זכאית להבטחת השלמת תשואה ובניכוי איגרות חוב מסוג ”ערד“ שהונפקו לפני המועד הקובע.

(ה)

בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (ג), על אפיק השקעה מובטח תשואה יחולו המגבלות המסלוליות שנקבעו למשקיע מוסדי בתקנות אלה כאילו היה מסלול השקעה נפרד, ואולם משקיע מוסדי יהיה רשאי לחרוג מהמגבלות האמורות לצורך עמידה בהוראות סעיף 34ג(ג) לחוק קופות גמל לעניין השקעת כספים במסלול הקובע כהגדרתו בסעיף האמור.

7.

חובת נאמנות

משקיע מוסדי וכל עוסק מטעמו בניהול כספי עמיתים או מבוטחים יפעלו לפי הוראות סעיף 3(ב) עד (ה) לחוק קופות גמל וישקלו, בבואם להחליט על השקעות המשקיע המוסדי, בין השאר את אלה:

(1)

תזרים המזומנים הצפוי במשקיע המוסדי ובכלל זה קביעת שיעור מזערי של נכסים נזילים, ובשים לב לכספים המיועדים לתשלום קצבה למקבלי קצבאות;

(2)

אפשרויות השקעה חלופיות מאותו סוג, בשים לב לתשואות ולסיכונים הצפויים וליחס ביניהם;

(3)

המהות הכלכלית של הנכס המושקע לרבות החשיפות הנגזרות ממנו והיכולת לקבוע את אופן שערוכו;

(4)

כאשר ההשקעה היא בניירות ערך – גם את כדאיות ההשקעה לפי איכות נייר הערך הנמדדת באמות מידה כלכליות מקובלות, וכן בשים לב לאיכות הממשל התאגידי בגוף המוחזק לפי הוראות הממונה בעניין זה.

8.

חריגה משיעורי השקעה

משקיע מוסדי יתקן חריגה מהוראות לפי תקנות אלה בדרך שעליה יורה הממונה; בהוראות הממונה לפי תקנה זו הוא יורה על אופן תיקון החריגה והתקופה לתיקונה, ורשאי הוא להורות על הנסיבות שבהן לא ייגבו דמי ניהול מן המבוטחים או העמיתים בעד הנכסים שההשקעה בהם חורגת מתקנות אלה, בשל התקופה שבה לא תוקנה החריגה, והכל בהתייחס לסוגי הנכסים ולמהות החריגה; הוראות הממונה לא יגרעו מסמכויותיו להטיל עיצום כספי לפי חוק קופות גמל וחוק הביטוח, לפי העניין, בשל החריגה.

9.

תוצאות רכישה נדחות

מבטח אינו רשאי להחזיק הוצאות רכישה נדחות כנגד התחייבויות תלויות תשואה, למעט החזקת הוצאות רכישה נדחות עד לגובה הוצאות הרכישה הנדחות לצורכי מס הכנסה, בכפוף לכך שהן נרשמו –

(1)

בשל פוליסות ביטוח חיים שהונפקו עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003);

(2)

בשל הפקדות שבוצעו עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004).

10.

השקעה בתאגיד מסוים והלוואות ליחיד [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי רשאי להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פיקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות עד 5 אחוזים מן השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי ובלבד שסך כל ההשקעה בחמישה התאגידים הגדולים ביותר שהמשקיע המוסדי מחזיק בניירות הערך שלהם, מפקיד בהם פיקדונות או מעניק להם הלוואות, לא יעלה על 20 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי; לעניין זה, ”תאגיד“ – לרבות תאגיד הנשלט על ידי התאגיד המסוים ובלבד שכל פעילותו היא גיוס כספים בעבור התאגיד המסוים.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), משקיע מוסדי רשאי –

(1)

להפקיד פיקדונות בבנק מסוים בשיעור שעד 2.5 אחוזים נוספים מהשווי המשוערך של נכסיו מעבר לקבוע בתקנת משנה (א);

(2)

להחזיק ביחידות בקרן מסוימת או בקרן חוץ מסוימת בשיעור שעד 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ובלבד שסך כל ההשקעה בכל היחידות של מנהל קרנות מסוים, כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות או בקרנות חוץ של מנהל השקעות קרנות חוץ מסוים או של תאגיד שהנפיק את קרנות החוץ, לא יעלה על 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(3)

להחזיק בקרן סל מסוימת בשיעור שעד 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ובלבד שסך כל ההשקעה בכל קרנות הסל שהנפיק תאגיד מסוים, לא יעלה על 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(4)

במסלול השקעה מתמחה – להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פיקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות בתנאים ובשיעורים שיורה עליהם הממונה.

(ג)

משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואות ליחיד בשיעור שעד חצי אחוז מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי; לעניין זה, ”הלוואה ליחיד“ – למעט הלוואה לעמית או למבוטח.

(ד)

תקנות משנה (א) ו־(ב)(1) ו־(4) לא יחולו על החזקת מזומנים, שווה מזומנים וניירות ערך ממשלתיים ובלבד שסך כל ההחזקה במזומנים ושווה מזומנים בבנק אחד לא יעלה על 20 אחוזים מסך כל נכסיו המשוערכים של המשקיע המוסדי.

11.

השקעה בקבוצת תאגידים [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי רשאי להחזיק בניירות ערך של קבוצת תאגידים, להפקיד פיקדונות באותה קבוצת תאגידים או להעניק לה הלוואות בשיעור שעד 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו, ובלבד שסך כל ההשקעה בחמש קבוצות התאגידים הגדולות ביותר שהמשקיע המוסדי מחזיק בניירות הערך שלהן, מפקיד בהן פיקדונות או מעניק להן הלוואות, לא יעלה על 40 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי; לעניין זה, ”נייר ערך“ – למעט יחידה בקרן.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), משקיע מוסדי רשאי –

(1)

להפקיד פיקדונות בבנקים הנשלטים על ידי בעל שליטה אחד בשיעור שעד 5 אחוזים נוספים מהשווי המשוערך של נכסיו, מעבר לשיעור הקבוע בתקנת משנה (א);

(2)

במסלול השקעה מתמחה – להחזיק בניירות ערך של קבוצת תאגידים, להפקיד פיקדונות באותה קבוצה או להעניק לה הלוואות בתנאים ובשיעורים שעליהם יורה הממונה.

(ג)

תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על החזקת מזומנים, שווה מזומנים וניירות ערך ממשלתיים, ובלבד שסך כל ההחזקה במזומנים ושווה מזומנים בכמה בנקים הנשלטים בידי בעל שליטה אחד לא יעלה על 25 אחוזים מסך כל נכסיו המשוערכים של המשקיע המוסדי.

12.

השקעה באמצעי שליטה של תאגיד [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק עד 20 אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ביחידות בקרן או בזכויות בשותפות, ובלבד שהחזקותיהם אינן מקנות להם שליטה בתאגיד, בקרן או בזכויות בשותפות, ושמינוי דירקטור מכוח אמצעי השליטה שבהחזקותיהם יהיה לפי הוראות הממונה; חרגה קבוצת משקיעים מהוראות תקנת משנה זו, ימכור המשקיע המוסדי שגרם לחריגה את השקעותיו העודפות בתאגיד, ואם היה המשקיע המוסדי חברה מנהלת – את החזקותיה העודפות של הקופה שהרכישה בעבורה גרמה לחריגה; לעניין זה, יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי, לפי פרקים ד׳ ו־ה׳.

(א1)

על אף הוראות תקנת משנה (א), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק ביחידות בקרן סל בשיעור העולה על הקבוע בתקנת משנה (א), למעט לעניין קרן סל בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור.

(א2)

על אף הוראות תקנת משנה (א1), קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית, רשאית להחזיק מעל 20 אחוזים ממספר היחידות הרשומות למסחר של קרן סל שהיא קרן סל כשרה, כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להחזיק ביחידות בקרן חוץ, בשיעור העולה על הקבוע בה ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

סך כל ההשקעה בכל היחידות בקרנות חוץ של מנהל השקעות קרנות חוץ מסוים או של תאגיד המנפיק אותן ומנהל את השקעות היחידות בקרנות החוץ, לפי העניין, לא יעלה, על אף האמור בתקנה 10(ב)(2), על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(2)

הנכסים שמשקיע מנהל השקעות קרן החוץ או התאגיד המנפיק את היחידות בקרן בעבור המשקיע המוסדי הם נכסים סחירים או אופציות וחוזים עתידיים שנועדו לגדר את החשיפות הנובעות מהשקעה באותם נכסים סחירים;

(3)

שוויים המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים ביחידות בקרנות החוץ של אותו מנהל השקעות קרן החוץ או של אותו תאגיד המנפיק את היחידות בקרן לא יעלה על 5 אחוזים מסך כל שוויים המשוערך של כל הנכסים שמנהל אותו מנהל השקעות או התאגיד, לפי העניין; עלה שוויים המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים ביחידות בקרנות החוץ של אותו מנהל השקעות קרן החוץ או של אותו תאגיד המנפיק את היחידות בקרן על 5 אחוזים, יראו את ההשקעות שעשה מנהל השקעות קרן החוץ או התאגיד כאילו נעשו במישרין בידי המשקיע המוסדי, לרבות הצגת השקעות קרן החוץ כהשקעות המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין.

(ג)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להחזיק בזכויות בשותפות, בשיעור העולה על הקבוע בה, בהתקיים התנאים שעליהם יורה הממונה.

(ד)

הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על החזקה של משקיע מוסדי או של קבוצת משקיעים בתאגיד ביניים, ואולם יראו בהחזקתו של תאגיד הביניים באמצעי השליטה בתאגיד או בזכויות בשותפות כאילו היתה החזקת המשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, בתאגיד או בשותפות, לפי שיעור החזקתם בתאגיד הביניים לרבות הצגה של החזקת תאגיד הביניים בתאגיד או בשותפות כאמור כהחזקתו של המשקיע המוסדי או של קבוצת המשקיעים, לפי העניין; לעניין זה, ”תאגיד ביניים“ – תאגיד שהקימו או שרכשו משקיע מוסדי או מבטח, לפי העניין, אחד או יותר, לרבות תאגיד שהקימו או שרכשו עם גופים שאינם משקיעים מוסדיים, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגיד או בנכס אחר, אחד או יותר בעבורם, ובלבד שתאגיד הביניים אינו עוסק בפעילות כלשהי למעט החזקה בתאגיד או בנכס כאמור.

(ה)

על אף האמור בתקנת משנה (א), קופת גמל או קבוצת משקיעים אשר ביום כ״ח באב התשנ״ח (20 באוגוסט 1998) (בתקנת משנה זו – המועד הקובע) החזיקה באמצעי שליטה של תאגיד שכל הכנסותיו הם מהשכרת בניינים שבחזקתו או בבעלותו של התאגיד בשיעור העולה על 10 אחוזים בקופת גמל, 20 אחוזים בקבוצת משקיעים ו־10 אחוזים בקבוצת משקיעים המצויה בשליטת בנק, תהיה רשאית להמשיך ולהחזיק באמצעי שליטה בשיעור האמור עד יום י׳ בטבת התשע״ה (1 בינואר 2014), ובלבד שאחרי המועד הקובע, לא השקיעו קופת הגמל או קבוצת המשקיעים בתאגיד, בכל דרך שהיא, לרבות בדרך של הלוואת בעלים או איגרת חוב, סכומים חדשים, למעט סכומים שהתחייבו להשקיע לפני המועד הקובע; בתקנת משנה זו –

”קופת גמל“ – למעט קופת ביטוח;

”קבוצת משקיעים“ – למעט משקיע מוסדי שהוא מבטח.

(ו)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים לרכוש תוספת החזקה מעבר לשיעור שנקבע בתקנת משנה (א), כמפורט בפסקה (4), בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ולהפעלה של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל, ובלבד שההנפקה בוצעה לפני שלב ההפעלה של הפרויקט הייעודי, או בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, בהתקיים כל אלה:

(1)

החזקה כאמור אינה מקנה למשקיע המוסדי או לקבוצת המשקיעים שליטה בתאגיד;

(2)

השווי המשוערך הכולל של השקעות באמצעי שליטה נוספים לפי תקנת משנה זו לא יעלה על 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(3)

על אף האמור בפסקה (2), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק באמצעי שליטה נוספים לפי תקנת משנה זו בתאגידים כאמור עד אחוז אחד נוסף מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה:

(א)

מטרת השקעות התאגידים היא שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם;

(ב)

מדינת ישראל השקיעה בתאגידים אלה או שהיא ערבה להם או שהעניקה תמריצים להשקעה בהם;

(4)

תוספת ההחזקה לא תעלה על שיעורים אלה:

(א)

לעניין תאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ולהפעלה של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל שהונו העצמי עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 15 אחוזים;

(ב)

לעניין תאגיד כאמור בפסקת משנה (א) שהונו העצמי אינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים, ולעניין תאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל – 29 אחוזים;

לעניין תקנת משנה זו –

”הון עצמי של תאגיד“ – בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, במועד השלמת ההנפקה;

”קבוצת משקיעים“ – למעט אלה:

(1)

מבטח – לעניין השקעות העומדות כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה;

(2)

חברה מנהלת – לעניין השקעות שאינן מבוצעות בעבור קופת גמל שבניהולה;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על הביטוח, וחזקה על משקיע מוסדי או על קבוצת משקיעים שהם שולטים בתאגיד, אם הם מחזיקים 25 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; חזקה זו ניתנת לסתירה אם משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים הוכיחו כי השליטה נתונה בידי אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בשיעור גבוה יותר מהמשקיע המוסדי או מקבוצת המשקיעים, לפי העניין, ובלבד שאינם שולטים ביחד עם אותו אדם, או אם הוכיחו כי אינם שולטים בתאגיד;

”תחום תשתיות“ – כל אחד מאלה:

(1)

הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלה וחלוקה של מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון, הובלה, מיחזור וטיפול בפסולת, למעט הטמנה;

(2)

כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים הנלווים לכל אחד מאלה;

(3)

ייצור חשמל, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל ומוצרי גז טבעי, גז פחמימני מעובה ומיתקני אחסון של מוצרי גז טבעי וגז פחמימני מעובה;

(4)

תשתיות טלפוניה, אינטרנט, רט״ן, כבלים, לוויין ותחנת שידור ספרתית כהגדרתה בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012;

(5)

מבנים ציבוריים, ובכלל זה בתי חולים, בתי ספר, בתי תפילה, מעונות, בסיסי צבא ודיור ציבורי;

(6)

כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם.

13.

זכות במקרקעין [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי רשאי להשקיע בזכות במקרקעין בתנאי שהשווי המשוערך של ההשקעה –

(1)

בכל זכויותיו במקרקעין לא יעלה על 15 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו; לעניין זה, ”השקעה“ – לרבות באמצעי שליטה בתאגיד או בזכויות בשותפות שעיקר עיסוקם הוא החזקת זכויות במקרקעין או ניהולם ולמעט השקעה בנייר ערך סחיר;

(2)

בזכויות במקרקעין שאינם מניבים לא יעלה על 2.5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;

(3)

בנכס אחד לא יעלה על 3 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו; לעניין זה, ”נכס אחד“ – לרבות כמה נכסים המצויים באותו גוש ובאותה חלקה.

(ב)

על אף האמור בתקנה 12(א), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק בזכויות במקרקעין באמצעות תאגיד שאינו שותפות, בשיעור העולה על הקבוע באותה תקנה, בהתקיים התנאים שעליהם יורה הממונה; לעניין זה, יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי, לפי פרקים ד׳ ו־ה׳.

לעניין זה, ”מקרקעין מניבים“ – מקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שיערוך, בשישה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת.

14.

השקעה באיגרות חוב סחירות [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להשקיע באיגרות חוב סחירות שאינן איגרות חוב של מדינת ישראל או בניירות ערך מסחריים סחירים של מנפיק, עד 25 אחוזים מערכן הנקוב הכולל של איגרות החוב באותה סדרה או של ניירות ערך מסחריים סחירים באותה סדרה; לעניין זה –

(1)

”איגרות חוב סחירות“ ו”ניירות ערך מסחריים סחירים“ – למעט איגרות חוב או ניירות ערך מסחריים הרשומים למסחר בבורסת חוץ או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;

(2)

יימנו גם החזקותיהם של המבטח או החברה המנהלת שהם המשקיע המוסדי, לפי פרקים ד׳ ו־ה׳.

(ב)

משקיע מוסדי רשאי להשקיע באיגרת חוב היברידית שהונפקה בישראל, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

איגרת החוב נסחרת בבורסה, מוצעת לרכישה במסגרת הנפקה לציבור, נסחרת או מוצעת לרכישה במסגרת הנפקה במערכת המסחר למוסדיים כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות;

(2)

מנפיק האיגרת התחייב שאיגרת החוב תדורג אחת לשנה לפחות על ידי חברת דירוג כהגדרתה בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014, וזאת עד למועד פירעונה הסופי;

(3)

מנפיק האיגרת התחייב לשלם למחזיק האיגרת ריבית בשיעור גבוה יותר במקרה של ירידת דירוג של מנפיק האיגרת או של איגרת החוב.

בתקנה זו, ”איגרת חוב היברידית“ – תעודת התחייבות היברידית כהגדרתה בתקנון הבורסה, ובלבד שתעודת ההתחייבות לא הונפקה על ידי בנק או מבטח, לרבות חברה בשליטתם אשר עיקר עיסוקה הוא הנפקת איגרות חוב והפקדת תמורתן בבנק או במבטח, לפי העניין.

15.

הלוואות בלתי סחירות

משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואות, במגבלות ובתנאים שעליהם יורה הממונה, ככל שיורה.

16.

הלוואות למבוטח ולעמית

(א)

משקיע מוסדי רשאי לתת הלוואה למבוטח או לעמית, למעט עמית–מעביד, לפי הוראות הממונה לעניין זה.

(ב)

לעניין תקנה זו, בכל מקרה שמבוטח או חליפו דורש את תשלום ערך הפדיון שנקבע בפוליסת הביטוח או שעמית או חליפו מבקש למשוך את הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, במלואם או בחלקם, באופן שהיתרה לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכות המבוטח או העמית את היתרה בניכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפירעון ההלוואות ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית כיתרה בתוספת ההלוואות וכן בתוספת כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות; לעניין זה, ”הלוואות“ – יתרת חוב של המבוטח או העמית למשקיע המוסדי בשל ההלוואות שנתנו לו.

17.

השקעה מחוץ לישראל [תיקון: תשפ״א]

משקיע מוסדי רשאי להשקיע בנכס המושקע במדינת חוץ מאושרת, בכפוף למגבלות ההשקעה שנקבעו לגבי השקעה בנכס כאמור בישראל, ובשינויים שעליהם יורה הממונה, אם יורה, ובכלל זה בכל אחד מנכסים אלה:

(1)

מטבע או פיקדון המוחזקים במדינת חוץ מאושרת;

(2)

זכות במקרקעין במדינת חוץ מאושרת;

(3)

נייר ערך של תאגיד המאוגד במדינת חוץ מאושרת;

(4)

נייר ערך הנסחר במדינת חוץ מאושרת;

(5)

הלוואה לתושב מדינת חוץ מאושרת.

18.

השקעה באופציות

משקיע מוסדי רשאי לרכוש או ליצור אופציה בתנאים אלה:

(1)

שוויין המשוערך של כל האופציות שרכש, למעט אופציית רכש 001, לא יעלה על 5 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסיו;

(2)

החשיפה הכוללת לנכס הבסיס לא תחרוג מהמגבלות החלות לפי תקנות אלה;

(3)

נכס הבסיס הוא נכס שאין לפי תקנות אלה איסור על המשקיע המוסדי להשקיע בו.

19.

השקעה בחוזים עתידיים

משקיע מוסדי רשאי לרכוש או ליצור חוזים עתידיים בתנאים אלה:

(1)

החשיפה הכוללת לנכס הבסיס לא תחרוג מהמגבלות החלות לפי תקנות אלה;

(2)

נכס הבסיס הוא נכס שאין לפי תקנות אלה איסור על המשקיע המוסדי להשקיע בו.

20.

שווי בטוחות

(א)

שווי הבטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ובמכירות בחסר, לא יעלה, בכל עת, על 10 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי.

(ב)

שווי הבטוחות בשל עסקאות כאמור בתקנת משנה (א), בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר יחושב על פי הקבוע בהוראות הבורסה, בורסת חוץ או השוק מוסדר, לפי העניין.

(ג)

שווי הבטוחות בשל עסקאות כאמור בתקנת משנה (א) שלא בבורסה, בבורסת חוץ או בשוק מוסדר, יחושב על פי המקובל בעסקאות מאותו סוג.

(ד)

בתקנה זו, ”בטוחה“ – לרבות מסגרת אשראי שנוצלה לשם ביצוע עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר, אשר לא הועמדה בשלה בטוחה אחרת.

21.

נכסי משקיע מוסדי, קבלת אשראי, שעבוד נכסים ומתן ערבויות

(א)

משקיע מוסדי יחזיק בנכס רק אם זכותו בו היא זכות בעלות, לרבות זכות חכירה לדורות, ושליטתו בו מלאה, שלמה וישירה ולא רובצים עליו שעבוד או משכנתה.

(ב)

משקיע מוסדי לא יהיה רשאי לקבל אשראי מכל סוג שהוא או לערוב להתחייבות מכל סוג שהוא לטובת צד שלישי; לעניין זה, ”אשראי“ – למעט מסגרת אשראי שנועדה לשם ביצוע עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים ומכירות בחסר.

(ג)

על אף האמור בתקנת משנה (א) ו־(ב), יהיה משקיע מוסדי רשאי –

(1)

לתת ערבות הנדרשת לו, ובלבד שסך כל סכום הערבויות הניתנות לא יעלה על חצי אחוז מנכסיו;

(2)

לשעבד נכס מנכסיו, לרבות קיזוז או עיכבון, או להפקיד נכס אצל בנק, מסלקה, חבר בורסה, מוסד כספי מוכר הפועל במדינת חוץ מאושרת ונתון לפיקוח של רשויות הפיקוח באותה מדינה או במוסד כספי אחר שאישר הממונה, לצורך מתן בטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים, מכירות בחסר ועסקאות מכר חוזר בניירות ערך;

(3)

להפקיד נכס אצל נאמן לצורך השלמת ביצוע עסקאות או לצורך מתן בטוחות בשל עסקאות באופציות, בחוזים עתידיים, מכירות בחסר ועסקאות מכר חוזר בניירות ערך ובלבד שבהסכם ההתקשרות עם הנאמן ייקבע שאם העסקה לא תושלם בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין, יוחזר הנכס למשקיע המוסדי;

(4)

להחזיק בזכויות במקרקעין בבעלות משותפת, ובלבד שקיים הסכם בין השותפים לניהול הזכויות ושעל חלקו של המשקיע המוסדי בזכויות לא רובצים שעבוד או משכנתה.

22.

איסור השקעות בעסקי המעביד [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי לא ישקיע, בין במישרין ובין בעקיפין, בעסקי מעביד של מבוטחיו או עמיתיו השכירים או בניירות ערך שלו, בעסקי חברה קרובה של מעביד כאמור או בניירות ערך שלה, אם סך כל כספי מבוטחיו או עמיתיו של מעביד כאמור, מהווה 10 אחוזים לפחות מסך כל כספי כלל המבוטחים או העמיתים אצל אותו גוף מוסדי; לעניין זה, ”משקיע מוסדי“ – למעט קרן ותיקה.

(ב)

חברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לא תשקיע את כספי הקופה, בין במישרין ובין בעקיפין, בעסקי עמית או בעסקי חברה קרובה שלו או בניירות הערך שלהם, אם הכספים העומדים לזכות העמית–מעביד בקופה מהווים יותר מ־10 אחוזים מנכסי הקופה.

(ג)

תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על –

(1)

השקעה באיגרת חוב מיועדת או באיגרת חוב של מדינת ישראל;

(2)

השקעה בנייר ערך נסחר בבורסה, ובלבד ששיעור ההשקעה אינו עולה על 5 אחוזים מסך כל ערכו הנקוב של נייר הערך מאותו סוג; לעניין זה, יראו את כל איגרות החוב שהוציא תאגיד כלשהו כנייר ערך מסוג אחד, ואת כל ניירות הערך האחרים – כסוג שני;

(3)

הפקדת פיקדונות בבנק, החזקת מזומנים ושווה מזומנים.

בתקנה זו, ”חברה קרובה“ – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור.

23.

עסקה עם צד קשור ובאמצעותו והשקעה בצד קשור

משקיע מוסדי רשאי לעשות עסקה עם צד קשור ובאמצעותו או להשקיע בו, בתנאים שהיו חלים ובמחיר שהיה משולם לצד שאינו קשור, באותן הנסיבות ובלבד שהתקיימו התנאים והשיעורים שעליהם יורה הממונה.

24.

ניהול השקעות בידי מנהל תיקים [תיקון: תשפ״א]

(א)

משקיע מוסדי רשאי להתקשר עם יחיד שהוא בעל רישיון ניהול תיקי השקעות העובד בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, עם חברה בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות או עם יחיד או חברה שהם תושבי מדינת חוץ מאושרת המורשים לנהל תיקי השקעות על פי הדין החל באותה מדינה, לאחר שקיבל אישור של ועדת השקעות.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי משקיע מוסדי לנהל את השקעותיו באמצעות מי ששולט בו, חברה הנמצאת בשליטתו או בשליטת מי ששולט בו, גם אם אינם בעלי רישיון לניהול תיקי השקעות, בכפוף להוראות כל דין.

בתקנה זו, ”בעל רישיון ניהול תיקי השקעות“ – כמשמעותו בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995, ולגבי השקעות במדינת חוץ מאושרת – גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי הדין החל באותה מדינת חוץ.

25.

עסקאות מחוץ לבורסה

משקיע מוסדי רשאי לקנות ולמכור נייר ערך סחיר בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לבורסת חוץ או מחוץ לשוק מוסדר, לפי נוהל שקבעה ועדת ההשקעות.

26.

אישור השקעות במקרים מיוחדים

הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות ולשם שמירה על עניינם של המבוטחים או העמיתים, לאשר השקעה של משקיע מוסדי, אף אם אינה עומדת בהוראות תקנות אלה, לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים, ורשאי הוא, באישור שר האוצר, להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שלא יעלו יחד על שמונה עשר חודשים; אישור הממונה יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

פרק ד׳: השקעות חברה מנהלת

27.

השקעות חברה מנהלת [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

(א)

חברה מנהלת תחזיק בנכסים נזילים 50 אחוזים לפחות מסכום ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה לפי תקנות ההון, בניכוי סכום שווי כל הנכסים הנזילים הנדרש מחברה מנהלת שהיא חברה נשלטת כמשמעותה בתקנה 5 לתקנות ההון כשהוא מוכפל בשיעור החזקתה בחברה הנשלטת.

(ב)

על ההון העצמי המזערי הנדרש מחברה מנהלת יחולו הוראות תקנות 10, 11, 15, 17, 18, 19, 20, ו־21, בשינויים אלה:

(1)

בכל מקום שנאמר ”משקיע מוסדי“ יראו כאילו נאמר ”חברה מנהלת“;

(2)

בכל מקום שנאמר ”השווי המשוערך של נכסיו“ יראו כאילו נאמר ”ההון העצמי המזערי הנדרש“;

(3)

בתקנה 10, במקום תקנת משנה (א) יראו כאילו נאמר:

”(א)

חברה מנהלת רשאית להחזיק בניירות ערך של תאגיד מסוים, להפקיד פיקדונות באותו תאגיד או להעניק לו הלוואות עד 5 אחוזים מן ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה.“;

(4)

בתקנה 11, במקום תקנת משנה (א) יראו כאילו נאמר:

”(א)

חברה מנהלת רשאית להחזיק בניירות ערך של קבוצת תאגידים, להפקיד פיקדונות באותה קבוצת תאגידים או להעניק לה הלוואות בשיעור שעד 10 אחוזים מן ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה; לעניין זה, ”נייר ערך“ – למעט יחידה בקרן.“;

(5)

בתקנה 21(ג) יראו כאילו במקום פסקה (1) נאמר:

”(1)

לתת ערבות הנדרשת לה או להשקעות המבוצעות בעבור קופת הגמל שבניהולה, ובלבד שסך כל סכום הערבויות הניתנות לא יעלה על 5 אחוזים מנכסיה;“;

(6)

(נמחקה).

(ג)

על השקעות החברה המנהלת יחולו תקנות 6(א) ו־(ב), 12(א) עד (ה), 13(ב), 14, 24, ו־26, בשינויים אלה:

(1)

בכל מקום שנאמר ”משקיע מוסדי“ יראו כאילו נאמר ”חברה מנהלת“;

(1א)

(נמחקה);

(2)

(נמחקה).

(ד)

חברה מנהלת רשאית להשקיע בזכות במקרקעין ובלבד שסכום ההשקעה בנכס אחד לא יעלה על 15 אחוזים מסכום ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה.

(ה)

חברה מנהלת רשאית לתת הלוואות כנגד ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה, לסוכן ביטוח או לעובד או לנושא משרה בחברה או בתאגיד שהוא צד קשור לחברה ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

סך כל ההלוואות שניתנו לא יעלה על 5 אחוזים מההון העצמי המזערי הנדרש מן החברה המנהלת;

(2)

ההלוואות ניתנו לפי תנאים ושיעורים שאישר דירקטוריון החברה המנהלת.

(ו)

חברה מנהלת לא תחזיק נכסים בלתי מוחשיים כנגד ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה לפי תקנות ההון.

27א.

מגבלות על השקעות בצדדים קשורים שונים ועסקאות עימם [תיקון: תשפ״ד]

(א)

לא תשקיע חברה מנהלת בצד קשור ולא תעשה עימו עסקה, אלא בהתקיים תנאים אלה:

(1)

סך כל ההשקעות בצדדים כאמור לא יעלה על 10 אחוזים מהונה העצמי המזערי הנדרש;

(2)

בהשקעה או בעסקה בנכסים לא סחירים או בניירות ערך סחירים מחוץ לבורסה, בורסת חוץ או שוק מוסדר – ניתן אישור מראש ובכתב מוועדת הביקורת של החברה המנהלת;

(3)

בהשקעה שהיא הלוואה – ההלוואה שנתנה החברה המנהלת לצד הקשור לא תובטח בניירות ערך שהנפיקה החברה המנהלת או התאגיד השולט בה או מי שנמצא בשליטתם;

(4)

ההשקעה או העסקה תדווח למליאת הדירקטוריון בישיבתו הראשונה לאחר ביצועה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), חברה מנהלת לא תשקיע באדם השולט בה, באדם המחזיק למעלה מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בה או בבן זוגו של אדם כאמור, ולא תעשה עימם עסקה.

27ב.

שליטה והחזקת אמצעי שליטה באמצעות חברה מנהלת [תיקון: תשפ״ד]

(א)

חברה מנהלת לא תשלוט ולא תחזיק יותר מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה אלא בתאגיד כמפורט להלן:

(1)

חברה מנהלת;

(2)

תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא החזקת נכסי מקרקעין וניהולם;

(3)

סוכן תאגיד;

(4)

תאגיד שעיסוקו היחיד הוא ניהול השקעות או העמדת אשראי לחברה המנהלת ולגופים מוסדיים אחרים שבשליטת החברה המנהלת או בשליטת מי ששולט בחברה המנהלת;

(5)

תאגיד מסוג אחר שעיסוקו העיקרי קשור בפעילותה השוטפת של החברה המנהלת.

(ב)

השקעה בתאגיד המנוי בפסקאות (4) או (5) טעונה אישור מראש של הממונה.

(ג)

השקעה בתאגיד המוחזק או נשלט באמצעות חברה מנהלת, כאמור בתקנת משנה (א), למעט השקעה בה כאמור בפסקאות (1), (2), (4) ו־(5), לא תעמוד כנגד ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה לפי תקנות ההון, והשקעה כאמור בפסקה (1) לא תעמוד כנגד ההון העצמי המזערי הנדרש בסכום העולה על תוספת ההון הנדרש לפי תקנה 5 לתקנות ההון.

(ד)

לעניין תקנה זו, יובאו בחשבון גם השקעות שמחזיקה לפי פרק ד׳ חברה מנהלת שהיא צד קשור למבטח והשקעות שמחזיקה קבוצת משקיעים שהמבטח הוא חלק ממנה.

פרק ה׳: השקעות מבטח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה

סימן א׳: סוגי התחייבויות

28.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

29.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

סימן ב׳: הגבלות על השקעת מבטח

30.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

31.

החלת הוראות פרק ג׳ [תיקון: תשפ״א, תשפ״ד]

על השקעות מבטח כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה יחולו תקנות 12, 14, 21(א), (ג)(2) ו־(3), בשינויים אלה:

(1)

בכל מקום, במקום ”משקיע מוסדי“ יקראו ”מבטח“;

(2)

בכל מקום, במקום ”השווי המשוערך של נכסיו“ יקראו ”סכום כל סוג התחייבות בנפרד“; לעניין זה, ”סכום התחייבות“ – כפי שיורה הממונה מכוח סמכותו לפי סעיף 36 לחוק הביטוח.

32.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

33.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

34.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

סימן ג׳: הוראות כלליות לפרק ה׳

35.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

36.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

37.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

38.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

סימן ד׳: סוג 70 – השקעות כנגד סכום ההון העצמי והתחייבויות אחרות

39.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

40.

[תיקון: תשפ״ד]

(בוטלה).

פרק ו׳: הוראות כלליות

41.

תיעוד בכתב

גוף מוסדי ישמור תיעוד מלא של עסקאות שביצע לפי תקנות אלה לתקופה של שבע שנים לפחות וידווח עליהן לממונה, לפי דרישתו.

42.

תחילה

(א)

תחילתן של תקנות אלה, למעט כאמור בתקנת משנה (ב), 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).

(ב)

תחילתה של תקנה 39 – שישה חודשים מיום התחילה.

43.

הוראות מעבר [תיקון: תשפ״א]

(א)

גוף מוסדי אשר ביום פרסומן של תקנות אלה –

(1)

השקיע כדין בפיקדון, בהלוואה לא סחירה, לרבות הלוואה למבוטח או לעמית, או באיגרת חוב בלתי סחירה בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק באותו פיקדון, באותה הלוואה או איגרת חוב בלתי סחירה עד ליום הפדיון של הפיקדון, ההלוואה או איגרת החוב;

(2)

החזיק כדין זכויות בקרן השקעה בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק זכויות כאמור עד למועד שהתפרקה בו הקרן;

(3)

השקיע כדין בנכס סחיר אשר אינו מנוי בפסקאות (1) ו־(2), בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס עד תום שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה, ואולם השקיע כדין בנכס סחיר כאמור בניגוד לתקנות 10 או 11, רשאי הוא להמשיך ולהחזיק בנכס עד תום שמונה עשר חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה;

(4)

השקיע כדין בנכס לא סחיר אשר אינו מנוי בפסקאות (1) ו־(2), בניגוד להוראות תקנות אלה, רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס עד תום שמונה עשר חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה, בכפוף למדיניות שקבעה ועדת השקעות של הגוף המוסדי;

(5)

השקיע כדין בנכס לא סחיר אשר אינו מנוי בפסקאות (1) ו־(2) לאחר שניתן אישור הממונה להשקעה טרם פרסומן של תקנות אלה, בניגוד להוראות תקנה 33(ג) ו־(ד), רשאי להמשיך ולהחזיק בנכס בכפוף למגבלות ולתנאים שיורה לו הממונה.

(ב)

חברה מנהלת אשר ביום פרסומן של תקנות אלה שעבדה כדין נכסים העומדים כנגד ההון העצמי המזערי הנדרש ממנה, בניגוד להוראת תקנה 27(ב) לתקנות אלה, רשאית להמשיך בשעבוד עד תום התקופה שנקבעה בהסכם השעבוד, ואולם שעבוד כאמור לא יחול לגבי סכום ההון העצמי ההתחלתי הנדרש לפי תקנה 2 לתקנות ההון.

(ג)

על אף האמור בתקנה 33(ד), מבטח רשאי להחזיק כנגד התחייבות מסוג 70 עודף לא מוכר של תאגיד המנוי בתקנה 33(א), בפסקה (2), שנוצר אצל התאגיד לפני יום התחילה, בשל נכס לא מוחשי שנרשם בספרי התאגיד לפני יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011).

44.

הוראות שעה

(א)

בתקופה שעד יום כ׳ בניסן התשע״ג (31 במרס 2013) יראו כאילו בתקנה 2(א)(3), במקום ”22 אחוזים“ נאמר ”14 אחוזים“.

(ב)

בתקופה שמיום כ״א בניסן התשע״ג (1 באפריל 2013) עד יום א׳ בניסן התשע״ד (1 באפריל 2014) יראו כאילו בתקנה 2(א)(3), במקום ”22 אחוזים“ נאמר ”18 אחוזים“.

[תיקון: תשפ״ד]

תוספת (בוטלה)

י״ד בסיוון התשע״ב (4 ביוני 2012)

יובל שטייניץ
שר האוצר

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.