חוק מילווה פיתוח
מראה
חוק מילווה פיתוח, תש״ך–1960
2001022
ס״ח תש״ך, 47; תשכ״א, 128; תשכ״ב, 129; תשכ״ד, 6, 116; תשכ״ו, 15; תשכ״ז, 106; תשכ״ח, 34; תשכ״ט, 221; תשל״ב, 29; תשל״ג, 5, 150; תשל״ד, 38; תשל״ה, 204; תשל״ו, 91, 237; תשל״ז, 18, 146; תשל״ח, 210; תשל״ט, 21, 114.
הרשאה ללוות [תיקון: תשכ״א, תשכ״ב, תשכ״ד־2, תשכ״ו, תשכ״ז, תשכ״ח, תשכ״ט, תשל״ג, תשל״ג־2, תשל״ד, תשל״ה, תשל״ח, תשל״ט]
הממשלה מורשית בזה לקבל, בשם המדינה, מילווה למטרות פיתוח בסכום כולל שלא יעלה על 25,000 מיליון לירות ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.
הוצאה בסדרות
איגרות החוב יוצאו בסדרות ויהיו למוכ״ז או רשומות על שם, או מקצתן למוכ״ז ומקצתן רשומות על שם, הכל כפי שיקבע שר האוצר בתקנות לגבי כל סדרה.
תשלום וערובה
הסכומים המשתלמים לפי איגרות החוב וכל ההוצאות הכרוכות בביצוע חוק זה ישולמו מתוך הכנסותיה הכלליות ומתוך נכסיה של המדינה.
הנהלת המילווה
הנהלת עניני המילווה (להלן – המינהלה) תהיה בידי בנק ישראל.
תקנות לסוגי סדרות [תיקון: תשכ״ד, תשכ״ד־2, תשל״ב, תשל״ז־2]
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע בתקנות סוגי סדרות של איגרות חוב המוצאות לפי חוק זה; בתקנות כאמור ייקבעו ענינים אלה לגבי כל סוג:
(1)
שיעור הריבית שתשולם על איגרות החוב ופרקי הזמן לתשלומה;
(2)
התקופה אשר לה יוצאו איגרות החוב ודרכי פדיונן;
(3)
שווין הנקוב של איגרות החוב;
(4)
נוסחן של איגרות החוב.
תנאים מיוחדים [תיקון: תשכ״ב, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ו־2, תשל״ז, תשל״ז־2]
(א)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות לגבי כל סדרה או כל סוג של סדרה:
(1)
שהקרן והריבית של איגרות החוב יהיו צמודות הצמדה מלאה או חלקית למדד יוקר המחיה או לשער החליפין של מטבע חוץ, לפי התנאים שנקבעו;
(2)
שהריבית לא תהא חייבת בשום מס המוטל על הכנסה, חוץ מן המס שיש לנכותו מאותה ריבית לפי סעיף 31(7) לפקודת מס הכנסה, 1947, ושלא יעלה על 35%;
(3)
שאיגרות החוב יימכרו רק למוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, לקופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה או לסוג פלוני של קופות גמל כאמור;
(4)
שאיגרות החוב המוצאות כאיגרות על שם בלבד לא יהיו סחירות ולא יהיו ניתנות לשעבוד ולהעברת למעט העברות מכוח הדין, או שיהיו סחירות וניתנות לשעבוד ולהעברה באופן חלקי בלבד, לפי התנאים שנקבעו.
(ב)
שר האוצר, או מי ששר האוצר הסמיכו לכך, יקבע לגבי כל סדרה ענינים אלה:
(1)
סוג הסדרה;
(2)
יום הוצאתה;
(3)
סך כל שוויה הנקוב;
(4)
מועדי תשלום הריבית;
(5)
מועדי פדיון איגרות החוב;
הודעה על קביעה כאמור תפורסם מיום הוצאת הסדרה.
[תיקון: תשכ״ט, תשל״ט־2]
(בוטל).
פנקס האיגרות על שם
(א)
המינהלה תנהל פנקס שבו יירשמו שמותיהם ומעניהם של בעלי איגרות החוב על שם ושווין הנקוב של האיגרות.
(ב)
הפנקס ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.
העברת איגרות חוב [תיקון: תשל״ו, תשל״ו־2]
(א)
איגרות חוב למוכ״ז ניתנות להעברה במסירה.
(ב)
איגרות חוב על שם ניתנות להעברה, בכפוף לכל תנאי או הגבלה לפי סעיף 6(4), בכתב־העברה חתום על ידי המעביר והנעבר; כתב ההעברה יימסר למינהלה והיא תרשום את ההעברה.
הסכם להפצת איגרות חוב ומכירה מתחת לשווי הנקוב [תיקון: תשל״ב]
(א)
שר האוצר רשאי לבוא לידי הסכם עם אדם שיקבל על עצמו הפצת איגרות החוב או שיערוב להפצתן, כולן או מקצתן, ולשלם לו עמלה כפי שיקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לסדרה פלונית.
(ב)
שר האוצר רשאי להתיר מכירתן של איגרות החוב בפחות משוויין הנקוב, ובלבד שההֶפחת לא יעלה על אחוז שקבע שר האוצר בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסדרה פלונית.
פטור ממס בולים
איגרות החוב והעברתן פטורות ממס בולים.
חתימה
איגרות החוב ישאו את דמות חתימותיהם של שר האוצר ושל החשב הכללי.
רכישת איגרות חוב ללא הוצאת איגרות
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כללים שלפיהם רשאית המינהלה, על אף האמור בחוק זה, לנהל רישום של איגרות חוב שנרכשו על ידי מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי״ד–1954, ושל העברת זכות עליהן ממוסד בנקאי למשנהו בלי להוציא את איגרות החוב שנרכשו או הועברו כאמור; לענין סעיף זה דין חבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ ודין חברת ”גמול“ בע״מ כדין מוסד בנקאי.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשל״ז־2]
נתקבל בכנסת ביום י׳ בתמוז תש״ך (5 ביולי 1960).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה
ממלא מקום שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.