הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי)
הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי) מתוך
הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש״ע–2010
ק״ת תש״ע, 718, 954, 1140; תשפ״א, 2704
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 38, 39 ו־112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), ולפי סעיף 51 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה [צ״ל: הוראות אלה]:
הגדרות [תיקון: תשפ״א]
בהוראות אלה –
”ביטוח רכב חובה“ – חוזה ביטוח לפי דרישות הפקודה;
”בעל פוליסה“ – מי שהתקשר עם מבטח בביטוח רכב חובה ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה.
פוליסה תקנית [תיקון: תשפ״א]
הפוליסה בביטוח רכב חובה תהיה לפי טופס א׳, ב׳ או ג׳ שבתוספת הראשונה, לפי העניין (להלן – הפוליסה התקנית).
תעודת ביטוח [תיקון: תשפ״א]
תעודת ביטוח המוצאת במסגרת ביטוח רכב חובה תהיה לפי טופס א׳, ב׳, ג׳ או ד׳ שבתוספת השניה, לפי העניין (להלן – תעודת הביטוח).
שינויי נוסח
מבטח לא ישנה את נוסח הפוליסה התקנית או את תעודת הביטוח ולא ישנה את סדר הסעיפים שבפוליסה התקנית.
הרחבות הכיסוי הביטוחי
לפוליסה התקנית ניתן להוסיף נספח הרחבות לגבי היקף הכיסוי הביטוחי.
הבלטות בפוליסה [תיקון: תשפ״א]
(א)
סעיפים 6(ב) ו־(ג), 7, 8(א), 9(ג) ו־(ד) 13 ו־22(ג) לפוליסה התקנית לפי טופס א׳ שבתוספת הראשונה וסעיפים 5, 6, 8(א), 9(ג) ו־(ד) ו־13 לפוליסה התקנית לפי טופס ב׳ ולפי טופס ג׳ שבתוספת הראשונה יצוינו בהבלטה מיוחדת, כאמור בסעיף 3 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981.
(ב)
מבטח רשאי להבליט בפוליסה התקנית סעיפים נוספים.
שינויים בתעודת הביטוח [תיקון: תשפ״א]
הסכימו בעל הפוליסה והמבטח על שינוי פרטים בתעודת הביטוח, יתעד המבטח את בקשת בעל הפוליסה ואת הסכמתו, יפיק תעודת ביטוח חדשה הכוללת את השינוי שהוסכם, ורשאי המבטח לגבות דמי ביטוח נוספים, אם השינוי האמור מחייב זאת.
שמירת תעודת ביטוח בידי מבטח [תיקון: תשפ״א]
מבטח ישמור עותק של תעודת הביטוח שהפיק לתקופה של עשרים וחמש שנים לפחות ממועד סיום תקופת הביטוח.
כוחו של כרטיס ביטוח רכב בין־
(א)
לעניין הפקודה יהיה כוחו של כרטיס ביטוח רכב בין־לאומי ככוחה של תעודת ביטוח שהוציא מבטח, ויראו את הפוליסה השייכת לאותו רכב כפוליסה העונה על דרישות סעיף 2 לפקודה, ואולם הוראות סעיף 38 לפקודה לא יחולו לעניין פוליסה כאמור.
(א1)
כרטיס ביטוח רכב בין־לאומי, על אף השוני בכיסוי, יבוא במקום הפוליסה התקנית לכל דבר ועניין.
(ב)
בסעיף קטן זה [צ״ל: בסעיף זה] –
”כרטיס ביטוח רכב בין־לאומי“ – כרטיס שהוציא חבר במשרד ארצי של משרד כרטיס ביטוח בין־לאומי, הוא ”משרד הכרטיס הירוק“, ובלבד שהמשרד הארצי האמור הוא חבר נספח במרכז הבין־לאומי של משרד הכרטיס הירוק ויש לו הסכם הדדיות עם המשרד הארצי בישראל.
מסירת הפוליסה ותעודת הביטוח [תיקון: תשפ״א]
(א)
מבטח ישלח לבעל הפוליסה את הפוליסה ועותק של תעודת הביטוח, עד מועד תחילת תקופת הביטוח.
(ב)
עותק של תעודת הביטוח יכול שיימסר כמסר אלקטרוני; לבקשת בעל הפוליסה ישלח המבטח עותק מודפס של תעודת הביטוח.
זכות בדיקה ועיון בפוליסה [תיקון: תשפ״א]
(א)
במשך כל תקופת הביטוח מבטח יאפשר לבעל הפוליסה, וכן למי שהוכיח לו כי הוא אחד מהמנויים בתקנת משנה (ב), לקבל חיווי מקוון בזמן אמת לכל הפחות של הנתונים האלה:
(1)
חיווי מקוון אם קיימת פוליסה בתוקף;
(2)
שם החברה המבטחת;
(3)
תאריך סיום תקופת הביטוח;
(4)
מגבלות או הרחבות לכיסוי הביטוחי שנרכש, לרבות כיסוי להשבתה בלבד, כיסוי לנהג נקוב בלבד, תעודת ביטוח הכוללת השתתפות עצמית;
(5)
נוסח תעודת הביטוח;
(6)
נוסח הפוליסה המלא.
(ב)
בעל הרכב, מחזיק ברכב כדין וכל משתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם או מאת בעל הפוליסה.
תחולה [תיקון: תש״ע־2]
תקנות אלה [צ״ל: הוראות אלה] יחולו על פוליסות בביטוח רכב חובה, על תעודות ביטוח ועל חוזי ביטוח שתחילת תקופת הביטוח הקבועה בהם היא ביום כ״ג בתשרי התשע״א (1 באוקטובר 2010) או במועד מאוחר יותר.
ביטול
תקנות ביטוח רכב מנועי (תעודות ביטוח), התש״ל–1970 – בטלות.
תוספת ראשונה
(סעיף 2)
טופס א׳
פוליסה לביטוח רכב חובה
(שם המבטח)
פוליסת ביטוח חובה לרכב
(לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970)
פוליסה זו היא חוזה בין המבטח לבין בעל הפוליסה שלפיו מסכים המבטח, בכפוף לתנאי פוליסה זו, לשלם תגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.
1.
[תיקון: תשפ״א]
הגדרות
בפוליסה זו –
”בעל הפוליסה“ – מי שהתקשר עם המבטח בפוליסה זו ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה;
”המבוטח“ – בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם;
”המבטח“ – (שם המבטח);
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”הרכב“ – כלי הרכב המנועי אשר פרטיו נקובים בתעודת הביטוח;
”חוק הפיצויים“ – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
”מקרה הביטוח“ – תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע אשר החבות בגינו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו;
”נזק גוף“, ”נפגע“, ”שימוש ברכב מנועי“, ”תאונת דרכים“ – (במועד הנפקת הפוליסה, יש לצטט את ההגדרה בחוק הפיצויים של כל אחד ממונחים אלה, לפי העניין, כנוסחה באותה שעה)*;
* לתשומת לבך, ההגדרה המחייבת היא ההגדרה המופיעה בחוק הפיצויים במועד קרות מקרה הביטוח.
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”תגמולי ביטוח“ – סכומים שעל המבטח לשלם בגין נזק גוף שנגרם לנפגע בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי פוליסה זו;
”תעודת הביטוח“ – תעודה שהוציא המבטח בשל פוליסה זו, לפי סעיף 9 לפקודת הביטוח או לפי סעיף 7 להוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש״ע–2010, והמהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו;
”תקופת הביטוח“ – התקופה המתחילה בתאריך תחילת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח, אך לא לפני המועד שבו הוחתמה תעודת הביטוח בחותמת הבנק, ומסתיימת בחצות בתאריך פקיעת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח; לעניין זה, ”חותמת הבנק“ – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהממונה, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.
2.
פרשנות
מונח שלא הוגדר בסעיף 1 יפורש כמשמעותו, במועד קרות מקרה הביטוח, בחוק הפיצויים או בפקודת הביטוח, לפי העניין.
3.
חבות המבטח
בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור:
(א)
כל חבות שהמבוטח עשוי לחוב לפי חוק הפיצויים;
(ב)
חבות אחרת, שלא לפי סעיף קטן (א), שהמבוטח עשוי לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;
(ג)
נזק גוף שנגרם למבוטח בתאונת דרכים.
4.
השתתפות עצמית
(א)
מבטח יהיה רשאי לנכות דמי השתתפות עצמית לנהג ששמו נקוב בתעודת הביטוח בהתקיים כל התנאים לקיומה של תניה בדבר השתתפות עצמית לפי תקנות ביטוח רכב מנועי (השתתפות עצמית) (הוראת שעה), התשס״ט–2008, ובכלל זה שבעל הפוליסה בחר בפוליסה אשר כוללת תניה בדבר השתתפות עצמית, שבחירה זו תועדה על ידי המבטח וכן שבתעודת הביטוח נרשם שהפוליסה כוללת תניה בדבר השתתפות עצמית, בהתאם לתקנות האמורות.
(ב)
דמי ההשתתפות העצמית שרשאי המבטח לנכות מתגמולי הביטוח, בקרות מקרה ביטוח המכוסה לפי פוליסה זו ובהתקיים התנאים שבסעיף קטן (א), יחושבו לפי סוג הנזק שנגרם ולא יעלו על 25,000 שקלים חדשים בגין נזק שאינו נזק ממון ו־7 ימי עבודה בגין אבדן השתכרות.
5.
תחולה טריטוריאלית
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה אם מקרה הביטוח אירע בשטח מדינת ישראל או באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, בכפוף לאמור בו, אך בלי לפגוע בכלליות סעיף 2(א1) לחוק הפיצויים.
6.
מטרות השימוש המותרות
(א)
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לאחת או יותר ממטרות אלה:
(1)
מטרות חברתיות, פרטיות או מטרות עסקיות של המבוטח שאינן נכללות בפסקאות (2) עד (4) להלן;
(2)
מטרה עסקית של מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי (”טסט“) ומטרה עסקית של הוראת נהיגה, שאינה השתלמות מעשית בנהיגה לפי תקנה 213א לתקנות התעבורה, ובלבד שמטרות אלה צוינו במפורש בתעודת הביטוח;
(3)
מטרה עסקית של הסעת נוסעים ברכב, כנגד תשלום, שכר או תמורה אחרת, ובלבד שהמטרה צוינה במפורש בתעודת הביטוח;
(4)
מטרה עסקית של חילוץ או גרירה של רכב מנועי, כנגד תשלום, שכר או תמורה אחרת, ובלבד שהמטרה צוינה במפורש בתעודת הביטוח.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אין פוליסה זו מכסה שימוש ברכב מנועי על בסיס חוזה שכירות אם המשכיר השכיר את הרכב דרך עיסוק, אלא אם כן מטרה זו צוינה במפורש בתעודת הביטוח; לעניין זה, ”חוזה שכירות“ – למעט חוזה ליסינג־תפעולי או חוזה מקח־אגב־שכירות (ליסינג מימוני).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), אין פוליסה זו מכסה שימוש בכלי תחרותי שניתן עליו רישיון כלי תחרותי, למעט שימוש בכלי כאמור בעת נהיגה ספורטיבית בקטע קישור או בעת נהיגה שאינה נהיגה ספורטיבית, שהותרה לפי סעיף 12(ד) לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005 (להלן – חוק הנהיגה הספורטיבית), ואינה מכסה שימוש ברכב מנועי למטרות ספורט מוטורי של מירוץ כלי רכב שנעשה בניגוד להוראות לפי חוק הנהיגה הספורטיבית; לעניין סעיף קטן זה, ”כלי תחרותי“, ”נהיגה ספורטיבית“ ו”קטע קישור“ – כהגדרתם בחוק הנהיגה הספורטיבית, ו”רישיון כלי תחרותי“ – כמשמעו בסעיף 6 לחוק האמור.
7.
בני האדם הרשאים לנהוג ברכב
(א)
רק בעל הפוליסה, בעל הרכב, המחזיק ברכב כדין וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת מי מהם רשאים לנהוג ברכב.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע בתעודת ביטוח שהוצאה לאופנוע או לרכב המסווג ”מונית“ ברישיון הרכב, כי חבות המבטח תכסה נהיגה ברכב רק בידי מי ששמו נקוב בתעודת הביטוח, רשאי לנהוג ברכב רק מי ששמו נקוב בתעודת הביטוח כאמור.
(ג)
נהג ברכב מי שאינו רשאי לנהוג בו לפי הוראות סעיף זה, פטור המבטח מחבותו לפי פוליסה זו.
8.
[תיקון: תשפ״א]
רישיון נהיגה
(א)
מבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב המבוטח, ובאופנוע – בעל רישיון נהיגה בדרגה המתאימה לנפח המנוע או הספקו; לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה בלא רישיון נהיגה בר־תוקף.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
המבטח לא יהיה פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר־תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהו במשך 120 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח התקיים אחד מאלה:
(א)
הנוהג ברכב לא היה פסול מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת, למעט החלטה שניתנה מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ותקנות שהוצאו מכוחו ופקיעת תוקפו של רישיון מחמת אי־תשלום אגרה;
(ב)
הנוהג ברכב לא היה צריך לעמוד לפי הדין באחת מהדרישות האלה כדי לקבל רישיון נהיגה: מבחן נהיגה עיוני, מבחן נהיגה מעשי, בדיקות רפואיות כולל יכולת קוגניטיבית ובדיקת שימוש בסמים;
(2)
אם השימוש ברכב מנועי היה למטרת השתלמות מעשית בנהיגה בהתאם לתקנה 213א לתקנות התעבורה או מבחן נהיגה מטעם רשות הרישוי (להלן – טסט), לא יהיה המבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו, ובלבד שהנוהג ברכב הוא תלמיד נהיגה המלווה בידי מורה נהיגה מוסמך בעל רישיון להוראת נהיגה או שהנוהג ברכב בעת הטסט מלווה בידי בוחן מוסמך מטעם משרד התחבורה.
9.
[תיקון: תשפ״א]
חובת הגילוי והפרתה
(א)
הציג המבטח לבעל הפוליסה, טרם כריתת חוזה הביטוח, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח או שאלה המבקשת מידע אשר יכול להשפיע על חישוב שיעור דמי הביטוח (להלן – שאלת חיתום), על בעל הפוליסה להשיב על שאלת החיתום תשובה מלאה וכנה.
(ב)
שאלות חיתום ותשובות בעל הפוליסה עליהן, יתועדו אצל המבטח ויפורטו בספח אשר יצורף לתעודת הביטוח (להלן – הספח), במתכונת שיורה עליה הממונה; לא פעל המבטח לפי הוראות סעיף קטן זה לא יהא זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (ג).
(ג)
השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא היתה מלאה וכנה בעת שניתנה, ובשל התשובה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מדמי הביטוח שהיו נקבעים אילו היה בעל הפוליסה עונה תשובה מלאה וכנה, או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח אף שלא היה מסכים לכך אילו ניתנה תשובה מלאה וכנה, וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח, יחולו הוראות אלה:
(1)
נפגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח, ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו נזק ממון לפי סעיף 4(א)(3) לחוק הפיצויים, אך לא יותר מ־10,000 שקלים חדשים;
(2)
בלי לגרוע מן האמור בפסקה (1), ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500 שקלים חדשים בעד כל נפגע שאינו בעל הפוליסה אשר יפוצה על ידי המבטח עקב מקרה הביטוח, אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל נפגע כאמור, ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל לפי פסקה זו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.
(ד)
מבטח רשאי לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו ממוני עקב פגיעתו בתאונה, את סכומי הפיצוי המוסכם לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שימסור לבעל הפוליסה הודעת קיזוז שיפורטו בה נימוקי המבטח אשר בשלהם הוא מתכוון לקזז את הסכומים כאמור.
(ה)
מבטח לא יהיה זכאי לפיצוי מוסכם לפי סעיף קטן (ג) אם ידע או שיכול היה לדעת, בעת כריתת חוזה הביטוח, שתשובת בעל הפוליסה לשאלת חיתום, כפי שפורטה בספח, אינה מלאה וכנה או שגרם לכך שתשובתו של בעל הפוליסה לא היתה מלאה וכנה.
(ו)
מבטח לא יהיה זכאי לכל סעד או תרופה, למעט פיצוי מוסכם לפי הוראות סעיף קטן (ג), ככל שהוא זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בכל הנוגע לחובות הגילוי וההודעה של בעל הפוליסה, לרבות בשל כל אחד מאלה:
(1)
אי־גילוי נאות של פרטים שעליהם נשאל בעל פוליסה;
(2)
הסתרת מידע בידי בעל פוליסה;
(3)
מתן תשובה שאינה נכונה על ידי בעל פוליסה;
(4)
אי־מתן הודעה מאת בעל פוליסה על החמרת הסיכון.
10.
הודעה על קרות מקרה הביטוח ובירור חבות המבטח
(א)
קרה מקרה ביטוח, יודיע עליו המבוטח למבטח מיד לאחר שנודע לו על כך.
(ב)
המבוטח ימסור למבטח, בתוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות והיקפה, ואם אינם ברשותו עליו לעזור למבטח להשיגם.
(ג)
לאחר שקיבל המבטח הודעה מהמבוטח או מכל מקור אחר על קרות מקרה הביטוח, יעשה המבטח מיד את הדרוש לבירור חבותו ויודיע למבוטח אם החליט להכיר בחבותו לכיסוי מקרה הביטוח; עותק מהודעת המבטח יישלח גם לנפגע ולכל צד שלישי אשר תבע מהמבטח תגמולי ביטוח בשל מקרה הביטוח.
11.
טיפול בתביעות צד שלישי
(א)
המבטח רשאי ליטול על עצמו את הטיפול בכל תביעה או הליך משפטי שהוגשו או עלולים להיות מוגשים כנגד המבוטח או לנהלו בשמו של המבוטח וכן רשאי המבטח להגיש בשם המבוטח הליך משפטי הדרוש להגנה על זכויות המבטח.
(ב)
למבטח יהיה שיקול דעת מלא בניהול ההליכים המפורטים בסעיף קטן (א) וביישוב כל הליך כאמור, לרבות בדרך של פשרה בשמו של המבוטח, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להטיל על המבוטח חבות שלא תכוסה על ידי המבטח, למעט הפיצוי המוסכם לפי סעיף 9(ג).
(ג)
על המבוטח לשתף פעולה עם המבטח לשם ביצוע ומימוש סמכויות המבטח כמפורט בסעיף זה.
12.
תשלום תכוף
הנפגע זכאי לקבל מן המבטח תשלום תכוף על חשבון תביעתו בנסיבות ובתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הפיצויים ובתקנות שלפיו.
13.
חריגים לביטוח לפי פוליסה זו
(א)
בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח לפיה לנפגעים אלה:
(1)
מי שגרם לתאונה במתכוון;
(2)
מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2) לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב בלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
(3)
מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע).
(ב)
המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.
14.
פטירת בעל הפוליסה
(א)
נפטר בעל הפוליסה, תעבור הבעלות בפוליסה לידי יורש הרכב, ויראו את היורש כבעל הפוליסה.
(ב)
אם לאחר פטירת בעל הפוליסה בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת לפוליסה זו אשר הוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, תתבטל פוליסה זו ביום כניסתו לתוקף של הביטוח הנוסף כאמור, והמבטח ישיב ליורש הרכב את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח, ביחס שבין מספר הימים שנותרו במועד הביטול עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים שבתקופת הביטוח המקורית.
15.
[תיקון: תשפ״א]
ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה
(א)
בעל הפוליסה רשאי, בהודעה למבטח, לבטל פוליסה זו בכל עת אף לפני תום תקופת הביטוח.
(ב)
להודעה על ביטול הפוליסה כאמור בסעיף קטן (א) יצרף בעל הפוליסה –
(1)
אם הרכב בבעלותו או בחזקתו – הצהרה למבטח בכתב כי הרכב עדיין בבעלותו או בחזקתו (להלן – ההצהרה), ובה יצוין המועד שבו ייכנס הביטול לתוקף; לא צוין מועד כאמור, ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד מסירת ההצהרה;
(2)
אם הרכב אינו בבעלותו ואינו בחזקתו – אישור ולפיו הבעלות ברכב הועברה לאחר ואחד משלושת אלה:
(א)
העתק תיעוד על מסירת הודעה למחזיק ברכב על ביטול הפוליסה; הודעה כאמור יכול שתימסר בדואר, בשיחה או באמצעי דיגיטלי; ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו בתוך שלושה ימי עבודה מיום מסירת ההודעה;
(ב)
העתק תיעוד על מסירת הודעה למחזיק ברכב על ביטול הפוליסה והעתק תגובת המחזיק ברכב ולפיה אישר שיש לו פוליסה אחרת; ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד מתן הודעת הביטול;
(ג)
אישור כי השימוש ברכב בוטח בפוליסת ביטוח רכב חובה אחרת; ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד מתן הודעת הביטול או במועד הנפקת הפוליסה האחרת, המאוחר מביניהם.
(ג)
וידא מבטח כי ניתנה הודעה למחזיק כאמור בסעיף קטן (ב)(2)(א) ו־(ב), יהיה פטור מחבותו לפי הפוליסה; ביקש מבטח לשלוח הודעה למחזיק כאמור באותן פסקאות, תכלול ההודעה את מספר הרישוי של הרכב המבוטח ואת התאריך שבו ייכנס הביטול לתוקף; מבטח לא יעכב את ביטול הפוליסה בטענה שלא הצליח לוודא שניתנה הודעה כאמור.
(ד)
בוטלה הפוליסה לפי סעיף זה, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה בהקדם, ולא יאוחר מ־14 ימים מהמועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את דמי הביטוח ששולמו, בהפחתת סכומים אלה:
(1)
בעד תקופה של עד שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף, לרבות אם לא נכנסה לתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים;
(2)
בעד תקופה העולה על שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים בצירוף 0.3% מדמי הביטוח השנתיים בעד כל יום ביטוח, החל ביום השמיני.
(ה)
על אף האמור בסעיף קטן (ד), ביטל בעל הפוליסה את הפוליסה עקב גניבת הרכב המבוטח, העברת הבעלות על הרכב לאדם אחר, יציאתו מכלל שימוש או עקב פטירת הנהג ששמו נקוב כנהג יחיד בתעודת הביטוח, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.
(ו)
כל הסכומים שיוחזרו לפי סעיף זה ישתנו בהתאם לשינויים במדד בין המדד שפורסם בסמוך לפני מועד ביצוע תשלום דמי הביטוח לבין המדד שפורסם בסמוך לפני מועד החזרת דמי הביטוח.
(ז)
בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.
16.
[תיקון: תשפ״א]
ביטול הפוליסה על ידי המבטח
(א)
מבטח רשאי לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח בשל מרמה מצד בעל הפוליסה או בשל אי־גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם טרם הוצאת הפוליסה; הפוליסה תבוטל בהודעה בכתב אשר תכלול את הנימוקים לביטול (להלן – הודעת ביטול) ותימסר לבעל הפוליסה ביד כנגד אישור מסירה או שתישלח לבעל הפוליסה בדואר רשום, והכל עשרים ואחד ימים לפחות לפני התאריך שבו תתבטל הפוליסה; נשלחה הודעת הביטול בדואר רשום, יראו את תאריך חתימת בעל הפוליסה על גבי אישור המסירה כתאריך מתן ההודעה.
(ב)
ביטל המבטח את הפוליסה, יחזיר לבעל הפוליסה בהקדם, ולא יאוחר מ־7 ימים לפני המועד שבו תתבטל הפוליסה, את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו.
(ג)
החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.
(ד)
הועברה הבעלות על הרכב לאדם אחר (להלן – הבעלים החדש), לפני מועד משלוח הודעת הביטול על ידי המבטח כאמור בסעיף קטן (א) והמבטח ידע על העברת הבעלות לפני משלוח הודעת הביטול, לא תבוטל הפוליסה אלא אם כן תישלח ההודעה על הביטול הן לבעל הפוליסה והן לבעלים החדש; הודעה כאמור תימסר ביד או בדואר רשום כנגד אישור מסירה, ויראו את תאריך חתימת הנמען על גבי אישור המסירה כמועד מתן ההודעה.
(ה)
לסכום דמי הביטוח שהוחזרו לפי קטן (ב) ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.
(ו)
בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.
17.
מקום שיפוט
תביעות לפי פוליסה זו יוגשו ויתבררו לפני בית המשפט המוסמך בישראל.
18.
ביטוח כפל
(א)
בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת שהוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, יודיע בעל הפוליסה על כך למבטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו על כך.
(ב)
בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד, ובינם לבין עצמם יישאו הם בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים.
19.
התיישנות
(א)
תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח פוליסה זו היא שבע שנים מיום קרות מקרה הביטוח.
(ב)
תקופת ההתיישנות, יכול שתוארך לפי הוראות חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958.
(ג)
במקרה ביטוח שאירע באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח תהיה תקופת ההתיישנות לפי הדין החל באותם אזורים או שטחים.
20.
[תיקון: תשפ״א]
הודעות
(א)
הודעה למבטח של בעל הפוליסה או של הנפגע תינתן למבטח לאחד מן המענים המפורטים להלן:
(1)
מען משרדו או פרטי אמצעים דיגיטליים ליצירת קשר עם המבטח כמצוין בתעודת הביטוח או כל מען אחר בישראל שעליו יודיע המבטח בכתב לבעל הפוליסה או לנפגע;
(2)
מען משרדו של סוכן הביטוח אשר שמו מופיע בתעודת הביטוח.
(ב)
הודעה של המבטח לבעל הפוליסה תינתן בכתב למען של בעל הפוליסה כמצוין בתעודת הביטוח או לכל מען אחר בישראל שעליו יודיע בעל הפוליסה בכתב למבטח.
(ג)
21.
דוח תביעות
(א)
חודש לפני תום תקופת הביטוח או מיד בסיומה, אם היא מסתיימת באופן בלתי צפוי, ישלח המבטח לבעל הפוליסה דוח תביעות שיפרט בו את כל התביעות שהוגשו עד לאותו מועד, ככל שהוגשו (להלן – דוח תביעות).
(ב)
בדוח התביעות יפרט המבטח, לגבי כל תביעה שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד שליחת הדוח או שהוגשה בתקופה שבה היה בעל הפוליסה מבוטח אצל המבטח, לפי הקצרה מביניהן, את פרטי הנהג המעורב בתאונה.
(ג)
הוגשה תביעה במהלך החודש שלפני תום תקופת הביטוח, ישלח המבטח עדכון לדוח התביעות מיד עם הגשת התביעה.
22.
[תיקון: תשפ״א]
השבתה
(א)
בעל פוליסה או מי שמבקש שתוצא לו פוליסה לשימוש ברכב מנועי לפי סעיף קטן (ה), רשאי להודיע מראש למבטח, בכתב או בכל דרך אחרת, על השבתת הרכב לתקופה שלא תפחת מ־30 ימים ברציפות (בסעיף זה – בקשת השבתה); על המבטח לתעד את בקשת ההשבתה.
(ב)
המבטח ימסור לבעל הפוליסה תעודת ביטוח חדשה כאמור בסעיף קטן (ה); צוינה ההשבתה בתעודת הביטוח כאמור בסעיף קטן (ה), לא ייעשה שימוש של נסיעה ברכב או החנייתו, כאמור בהגדרה ”שימוש ברכב מנועי“ שבסעיף 1, ותוגבל חבות המבטח לפי סעיפים 3 ו־6 כך שלא תחול על שימושים אלה.
(ג)
בעל פוליסה רשאי לבטל את פוליסת ההשבתה בהודעה למבטח; תקופת ההשבתה תסתיים במועד המצוין בהודעה האמורה, ובלבד שמועד סיום ההשבתה לא יהיה למפרע.
(ד)
בוטלה פוליסת ההשבתה לפי סעיף קטן (ג), ישיב המבטח לבעל פוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח בעד כיסוי לפי סעיפים 3 ו־6 ולפי סעיף זה, בניכוי דמי ביטוח בעד כיסוי ההשבתה; החזר כאמור יהיה בעד תקופת השבתה של 30 ימים או יותר.
(ה)
בתעודת ביטוח חדשה שימסור מבטח לבעל פוליסה כאמור בסעיף קטן (ב), יציין המבטח, בכותרת תעודת הביטוח, בשורה שתחת ”פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הביטוח)“, מילים אלה: ”הרכב מושבת – לא ייעשה בו שימוש לנסיעה או להחניה“; המילים האמורות יצוינו בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה ומודגש במסגרת כפולה או בדרך אחרת שיאשר הממונה למבטח מסוים, ולא יצוינו שם הנהג הרשאי לנהוג ברכב ומספר הזהות שלו.
טופס ב׳
פוליסה לביטוח סחר – רכב חובה
(שם המבטח)
פוליסת ”סחר“
(לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970)
פוליסה זו היא חוזה בין המבטח ובין בעל הפוליסה שלפיו מסכים המבטח, בכפוף לתנאי פוליסה זו, לשלם תגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.
1.
[תיקון: תשפ״א]
הגדרות
בפוליסה זו –
”בעל הפוליסה“ – מי שהתקשר עם המבטח בפוליסה זו ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה;
”המבוטח“ – בעל הפוליסה והנהג הנקוב;
”המבטח“ – (שם המבטח);
”הנהג הנקוב“ – מי ששמו או שמם נקוב בתעודת ביטוח שהוצאה לפוליסה זו;
”הרכב“ – כל כלי רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם, למעט רכב שנרשם על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
”חוק הפיצויים“ – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
”מקרה הביטוח“ – תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע אשר החבות בשלו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו;
”נזק גוף“, ”נפגע“, ”שימוש ברכב מנועי“, ”תאונת דרכים“ – (במועד הנפקת הפוליסה, יש לצטט את ההגדרה בחוק הפיצויים של כל אחד ממונחים אלה, לפי העניין, כנוסחה באותה שעה)*;
* לתשומת לבך, ההגדרה המחייבת היא ההגדרה המופיעה בחוק הפיצויים במועד קרות מקרה הביטוח.
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”רישיון סחר“ – כמשמעותו בסעיף 291(ב) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961.
”תגמולי ביטוח“ – סכומים שעל המבטח לשלם בשל נזק גוף שנגרם לנפגע בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי פוליסה זו;
”תעודת הביטוח“ – תעודה שהוציא המבטח בשל פוליסה זו, לפי סעיף 9 לפקודת הביטוח או לפי סעיף 7 להוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש״ע–2010, והמהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו;
”תקופת הביטוח“ – התקופה המתחילה בתאריך תחילת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח, אך לא לפני המועד שבו הוחתמה תעודת הביטוח בחותמת הבנק, ומסתיימת בחצות בתאריך פקיעת הביטוח הנקוב בתעודת הביטוח; לעניין זה, ”חותמת הבנק“ – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהממונה, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.
2.
פרשנות
מונח שלא הוגדר בסעיף 1 יפורש כמשמעותו, במועד קרות מקרה הביטוח, בחוק הפיצויים או בפקודת הביטוח, לפי העניין.
3.
חבות המבטח
בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור:
(א)
כל חבות שהמבוטח עשוי לחוב לפי חוק הפיצויים;
(ב)
חבות אחרת, שלא לפי סעיף קטן (א), שהמבוטח עשוי לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;
(ג)
נזק גוף שנגרם למבוטח בתאונת דרכים.
4.
תחולה טריטוריאלית
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה אם מקרה הביטוח אירע בשטח מדינת ישראל או באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, בכפוף לאמור בו, אך בלי לפגוע בכלליות סעיף 2(א1) לחוק הפיצויים.
5.
מטרות השימוש המותרות
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לשם סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו, לרבות לשם העברתו לצורך אחד מהשימושים האמורים.
6.
[תיקון: תשפ״א]
7.
[תיקון: תשפ״א]
הרחבות והגבלות
(א)
אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח, תורחב חבות המבטח לפי פוליסה זו גם לאחד מאלה:
(1)
שימוש ברכב למטרות פרטיות, חברתיות או עסקיות, ובתנאי שהרכב נמצא בחזקת בעל הפוליסה או הנהג הנקוב למטרות סחר ברכב, בדיקת הרכב, תחזוקתו, תיקונו, או בחינתו לרבות לשם העברתו לצורך אחד משימושים אלה, שאינן מטרה עסקית מאלה:
(א)
הוראת נהיגה;
(ב)
הסעת נוסעים ברכב, כנגד תשלום, שכר או כל תמורה אחרת;
(ג)
חילוץ או גרירה של רכב מנועי, כנגד תשלום, שכר או כל תמורה אחרת.
(2)
נהיגה ברכב בידי מי שאינו בעל הפוליסה או הנהג הנקוב, ובלבד שהנהיגה ברכב תהיה כאשר לפחות אחד מהם נמצא ברכב;
(3)
שימוש ברכב מנועי הרשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם.
(ב)
אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח, לא תכלול חבות המבטח לפי פוליסה זו כיסוי לשימוש באחד או יותר מכלי הרכב האלה: כלי רכב עד 3.5 טונות; אופנוע; טרקטורון; כלי רכב מסחרי מעל 3.5 טונות; מונית; אוטובוס; רכב מיוחד;
לעניין זה –
”רכב מיוחד“ – רכב שמפעיל מאגרי המידע הגדיר אותו רכב מיוחד;
”מפעיל“ ו”מאגרי המידע“ – כהגדרתם בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס״ד–2004.
8.
[תיקון: תשפ״א]
רישיון נהיגה
(א)
מבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב המבוטח, ובאופנוע – בעל רישיון נהיגה בדרגה המתאימה לנפח המנוע או הספקו; לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה בלא רישיון נהיגה בר־תוקף;
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
המבטח לא יהיה פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר־תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהו במשך 120 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח התקיים אחד מאלה:
(א)
הנוהג ברכב לא היה פסול מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, פסק דין, החלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת, למעט החלטה שניתנה מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ותקנות שהוצאו מכוחו ופקיעת תוקפו של רישיון מחמת אי־תשלום אגרה;
(ב)
הנוהג ברכב לא היה צריך לעמוד לפי הדין באחת מהדרישות האלה כדי לקבל רישיון נהיגה: מבחן נהיגה עיוני, מבחן נהיגה מעשי, בדיקות רפואיות כולל יכולת קוגניטיבית ובדיקת שימוש בסמים;
(2)
(נמחקה).
9.
[תיקון: תשפ״א]
חובת הגילוי והפרתה
(א)
הציג המבטח לבעל הפוליסה, טרם כריתת חוזה הביטוח, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח או שאלה המבקשת מידע אשר יכול להשפיע על חישוב שיעור דמי הביטוח (להלן – שאלת חיתום), על בעל הפוליסה להשיב על שאלת החיתום תשובה מלאה וכנה.
(ב)
שאלות חיתום ותשובות בעל הפוליסה עליהן, יתועדו אצל המבטח ויפורטו בספח אשר יצורף לתעודת הביטוח (להלן – הספח), במתכונת שיורה עליה הממונה; לא פעל המבטח לפי הוראות סעיף קטן זה לא יהא זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (ג).
(ג)
השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא היתה מלאה וכנה בעת שניתנה, ובשל התשובה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מדמי הביטוח שהיו נקבעים אילו היה בעל הפוליסה עונה תשובה מלאה וכנה, או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח שעה שלא היה מסכים לכך אילו היתה ניתנת תשובה מלאה וכנה, וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם נפגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח, ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו נזק ממון לפי סעיף 4(א)(3) לחוק הפיצויים, אך לא יותר מ־10,000 שקלים חדשים;
(2)
בלי לגרוע מן האמור בפסקה (1), ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500 שקלים חדשים בעד כל נפגע שאינו בעל הפוליסה אשר יפוצה על ידי המבטח עקב מקרה הביטוח, אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל נפגע כאמור, ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל על פי פסקה זו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.
(ד)
מבטח רשאי לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו ממוני עקב פגיעתו בתאונה, את סכומי הפיצוי המוסכם לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שימסור לבעל הפוליסה הודעת קיזוז שיפורטו בה נימוקי המבטח אשר בשלהם בכוונתו לקזז את הסכומים כאמור.
(ה)
מבטח לא יהיה זכאי לפיצוי מוסכם לפי סעיף קטן (ג) אם ידע או שיכול היה לדעת, בעת כריתת חוזה הביטוח, שתשובת בעל הפוליסה לשאלת חיתום, כפי שפורטה בספח, אינה מלאה וכנה או שגרם לכך שתשובתו של בעל הפוליסה לא היתה מלאה וכנה.
(ו)
מבטח לא יהיה זכאי לכל סעד או תרופה, למעט פיצוי מוסכם לפי הוראות סעיף קטן (ג), ככל שהוא זכאי לו לפי הוראות אותו סעיף קטן, בכל הנוגע לחובות הגילוי וההודעה של בעל הפוליסה, לרבות בשל כל אחד מאלה:
(1)
אי־גילוי נאות של פרטים שעליהם נשאל בעל פוליסה;
(2)
הסתרת מידע בידי בעל פוליסה;
(3)
מתן תשובה שאינה נכונה על ידי בעל פוליסה;
(4)
אי־מתן הודעה מאת בעל פוליסה על החמרת הסיכון.
10.
הודעה על קרות מקרה הביטוח ובירור חבות המבטח
(א)
קרה מקרה ביטוח, יודיע עליו המבוטח למבטח מיד לאחר שנודע לו על כך.
(ב)
המבוטח ימסור למבטח, בתוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות והיקפה, ואם אינם ברשותו עליו לעזור למבטח להשיגם.
(ג)
לאחר שקיבל המבטח הודעה מהמבוטח או מכל מקור אחר על קרות מקרה הביטוח, יעשה המבטח מיד את הדרוש לבירור חבותו ויודיע למבוטח אם החליט להכיר בחבותו לכיסוי מקרה הביטוח; עותק מהודעת המבטח יישלח גם לנפגע ולכל צד שלישי אשר תבע מהמבטח תגמולי הביטוח בשל מקרה הביטוח.
11.
טיפול בתביעות צד שלישי
(א)
המבטח רשאי ליטול על עצמו את הטיפול בכל תביעה או הליך משפטי שהוגשו או עלולים להיות מוגשים כנגד המבוטח או לנהלו בשמו של המבוטח וכן רשאי המבטח להגיש בשם המבוטח הליך משפטי הדרוש להגנה על זכויות המבטח.
(ב)
למבטח יהיה שיקול דעת מלא בניהול ההליכים המפורטים בסעיף קטן (א) וביישוב כל הליך כאמור, לרבות בדרך של פשרה בשמו של המבוטח, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להטיל על המבוטח חבות שלא תכוסה על ידי המבטח, למעט הפיצוי המוסכם לפי סעיף 9(ג).
(ג)
על המבוטח לשתף פעולה עם המבטח לשם ביצוע ומימוש סמכויות המבטח כמפורט בסעיף זה.
12.
תשלום תכוף
הנפגע זכאי לקבל מן המבטח תשלום תכוף על חשבון תביעתו בנסיבות ובתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הפיצויים ובתקנות שלפיו.
13.
חריגים לביטוח לפי פוליסה זו
(א)
בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח ולפיה לנפגעים אלה:
(1)
מי שגרם לתאונה במתכוון;
(2)
מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2) לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב בלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
(3)
מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע).
(ב)
המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.
14.
[תיקון: תשפ״א]
פטירת בעל הפוליסה
(א)
נפטר בעל הפוליסה, תעבור הבעלות בפוליסה לידי יורשו, ויראו את היורש כבעל הפוליסה.
(ב)
אם לאחר פטירת בעל הפוליסה הופקה פוליסת ביטוח נוספת לפוליסה זו אשר הוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, תתבטל פוליסה זו ביום כניסתו לתוקף של הביטוח הנוסף כאמור והמבטח ישיב ליורשו של בעל הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים שבתקופת הביטוח המקורית.
15.
[תיקון: תשפ״א]
ביטול הפוליסה על ידי בעל הפוליסה
(א)
בעל הפוליסה רשאי, בהודעה למבטח, לבטל פוליסה זו בכל עת אף לפני תום תקופת הביטוח.
(ב)
(נמחק).
(ג)
(נמחק).
(ד)
בוטלה הפוליסה לפי סעיף זה, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה בהקדם, ולא יאוחר מ־14 ימים מהמועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את דמי הביטוח ששולמו, בהפחתת סכומים אלה:
(1)
בעד תקופה של עד שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף, לרבות אם לא נכנסה לתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים;
(2)
בעד תקופה העולה על שבעה ימים שבהם היתה הפוליסה בתוקף – 5% מדמי הביטוח השנתיים בצירוף 0.3% מדמי הביטוח השנתיים בעד כל יום ביטוח, החל ביום השמיני.
(ה)
(נמחק).
(ו)
כל הסכומים שיוחזרו לפי סעיף זה ישתנו לפי השינויים במדד בין המדד שפורסם בסמוך לפני מועד ביצוע תשלום דמי הביטוח לבין המדד שפורסם בסמוך לפני מועד החזרת דמי הביטוח.
(ז)
בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח על פי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפני מועד ביטול הפוליסה.
16.
[תיקון: תשפ״א]
ביטול הפוליסה על ידי המבטח
(א)
המבטח רשאי לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח בשל מרמה מצד בעל הפוליסה או בשל אי־גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם טרם הוצאת הפוליסה; הפוליסה תבוטל בהודעה בכתב אשר תכלול את הנימוקים לביטול (להלן – הודעת ביטול) ותימסר לבעל הפוליסה ביד כנגד אישור מסירה או שתישלח לבעל הפוליסה בדואר רשום, והכל עשרים ואחד ימים לפחות לפני התאריך שבו תתבטל הפוליסה; נשלחה הודעת הביטול בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את תאריך חתימת בעל הפוליסה על גבי אישור המסירה כתאריך מתן ההודעה.
(ב)
ביטל המבטח את הפוליסה, יחזיר לבעל הפוליסה בהקדם ולא יאוחר מ־7 ימים לפני המועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו.
(ג)
(נמחק).
(ד)
לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם סמוך לפני החזרת דמי הביטוח.
(ה)
בעל הפוליסה יהיה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.
17.
מקום שיפוט
תביעות לפי פוליסה זו יוגשו ויתבררו לפני בית המשפט המוסמך בישראל.
18.
ביטוח כפל
(א)
בוטח הרכב בפוליסת ביטוח נוספת שהוצאה לפי דרישות פקודת הביטוח, יודיע בעל הפוליסה על כך למבטח מיד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מיד לאחר שנודע לו על כך.
(ב)
בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד, ובינם לבין עצמם יישאו הם בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים.
19.
התיישנות
(א)
תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח פוליסה זו היא שבע שנים מיום קרות מקרה הביטוח.
(ב)
תקופת ההתיישנות, יכול שתוארך לפי הוראות חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958.
(ג)
במקרה ביטוח שאירע באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח תהיה תקופת ההתיישנות לפי הדין החל באותם אזורים או שטחים.
20.
[תיקון: תשפ״א]
הודעות
(א)
הודעה למבטח של בעל הפוליסה או של הנפגע תינתן למבטח לאחד מן המענים המפורטים להלן:
(1)
מען משרדו או פרטי אמצעים דיגיטליים ליצירת קשר עם המבטח כמצוין בתעודת הביטוח או כל מען אחר בישראל שעליו יודיע המבטח בכתב לבעל הפוליסה או לנפגע;
(2)
מען משרדו של סוכן הביטוח אשר שמו מופיע בתעודת הביטוח.
(ב)
הודעה של המבטח לבעל הפוליסה תינתן בכתב למענו של בעל הפוליסה כמצוין בתעודת הביטוח או לכל מען אחר בישראל שעליו יודיע בעל הפוליסה בכתב למבטח.
(ג)
21.
דוח תביעות
(א)
חודש לפני תום תקופת הביטוח או מיד בסיומה, אם היא מסתיימת באופן בלתי צפוי, ישלח המבטח לבעל הפוליסה דוח תביעות שיפרט בו את כל התביעות שהוגשו עד לאותו מועד, ככל שהוגשו (להלן – דוח תביעות).
(ב)
בדוח התביעות יפרט המבטח, לגבי כל תביעה שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד שליחת הדוח או שהוגשה בתקופה שבה היה בעל הפוליסה מבוטח אצל המבטח, לפי הקצרה מביניהן, את פרטי הנהג המעורב בתאונה.
(ג)
הוגשה תביעה במהלך החודש שלפני תום תקופת הביטוח, ישלח המבטח עדכון לדוח התביעות מיד עם הגשת התביעה.
[תיקון: תשפ״א]
טופס ג׳
פוליסה לביטוח תו סוחר – רכב חובה
(שם המבטח)
פוליסת ”תו סוחר“
(לפי דרישות פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970)
פוליסה זו היא חוזה בין המבטח ובין בעל הפוליסה ולפיו מסכים המבטח, בכפוף לתנאי פוליסה זו, לשלם תגמולי ביטוח, בקרות מקרה הביטוח בתקופת הביטוח.
1.
הגדרות
בפוליסה זו –
”בעל הפוליסה“ – מי שהתקשר עם המבטח בפוליסה זו ושמו נקוב בתעודת הביטוח כבעל הפוליסה;
”בעל עניין“, בתאגיד – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”המבוטח“ – בעל הפוליסה וכל מי שעשה ברכב שימוש כדין בהיתר מאת בעל הפוליסה;
”המבטח“ – (שם המבטח);
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”הרכב“ – כל רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או בן משפחה מדרגה ראשונה שלו או בעל עניין בתאגיד שלו, למעט רכב שנרשם על שם בעל רישיון סחר לפי תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, ובלבד שבעת השימוש בו הרכב נושא עליו לוחית זיהוי ”במבחן“ שפרטיה בתעודת הביטוח;
”חוק הפיצויים“ – חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;
”לוחית זיהוי ”במבחן““ – לוחית זיהוי כאמור בפרט 2 לתוספת השלישית בתקנות התעבורה, שבעל רישיון סחר נדרש להשתמש בה לפי תקנה 295 לתקנות האמורות;
”מקרה הביטוח“ – תאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, בעת ששימש את המבוטח לאחת או יותר מהמטרות המבוטחות לפי תנאי הפוליסה, ושבה נגרם נזק גוף לנפגע, וכן מאורע שהחבות בשלו מכוסה לפי סעיף 3(ב) לפוליסה זו;
”נזק גוף“, ”נפגע“, ”שימוש ברכב מנועי“, ”תאונת דרכים“ – (במועד הנפקת הפוליסה, יש לצטט את ההגדרה בחוק הפיצויים של כל אחד ממונחים אלה, לפי העניין, כנוסחה באותה שעה)*;
* לתשומת ליבך, ההגדרה המחייבת היא ההגדרה המופיעה בחוק הפיצויים במועד קרות מקרה הביטוח.
”פקודת הביטוח“ – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”רישיון סחר“ – כמשמעותו בסעיף 291(ב) לתקנות התעבורה;
”תגמולי ביטוח“ – סכומים שעל המבטח לשלם בשל נזק גוף שנגרם לנפגע בקרות מקרה הביטוח, לפי תנאי פוליסה זו;
”תעודת הביטוח“ – תעודה שהוציא המבטח בשל פוליסה זו, לפי סעיף 9 לפקודת הביטוח או לפי סעיף 7 להוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי חוזה לביטוח חובה של רכב מנועי), התש״ע–2010, והמהווה חלק בלתי נפרד מפוליסה זו;
”תקנות התעבורה“ – תקנות התעבורה, התשכ״א–1961.
2.
פרשנות
מונח שלא הוגדר בסעיף 1 יפורש כמשמעותו, במועד קרות מקרה הביטוח, בחוק הפיצויים או בפקודת הביטוח, לפי העניין.
3.
חבות המבטח
בכפוף לתנאי פוליסה זו, מבטח יחוב לפי הוראות סעיף 3 לפקודת הביטוח, לאמור:
(א)
כל חבות שהמבוטח עשוי לחוב לפי חוק הפיצויים;
(ב)
חבות אחרת, שלא לפי סעיף קטן (א), שהמבוטח עשוי לחוב בשל נזק גוף שנגרם לאדם על ידי השימוש ברכב מנועי או עקב השימוש בו;
(ג)
נזק גוף שנגרם למבוטח בתאונת דרכים.
4.
תחולה טריטוריאלית
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה אם מקרה הביטוח אירע בשטח מדינת ישראל או באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, בכפוף לאמור בו, אך בלי לפגוע בכלליות סעיף 2(א1) לחוק הפיצויים.
5.
מטרות השימוש המותרות
חבות המבטח לפי פוליסה זו חלה רק אם בעת קרות מקרה הביטוח שימש הרכב את המבוטח לאחת או יותר ממטרות השימוש שלשמן ניתן רישיון הסחר שבשלו הוצאה לוחית הזיהוי ’במבחן‘ שפרטיה בתעודת הביטוח.
6.
בני האדם הרשאים לנהוג ברכב
רק בעל הפוליסה וכל המשתמש ברכב בהיתר מאת בעל הפוליסה רשאי לנהוג ברכב.
7.
הרחבות והגבלות
(א)
אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח, תורחב חבות המבטח לפי פוליסה זו גם לשימוש ברכב מנועי הרשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או בעל עניין ובן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם.
(ב)
אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח לא תכלול חבות המבטח לפי פוליסה זו, שימוש באחד או יותר מכלי הרכב האלה: כלי רכב עד 3.5 טונות; אופנוע; טרקטורון; כלי רכב מסחרי מעל 3.5 טונות; מונית; אוטובוס; רכב מיוחד; לעניין זה –
”רכב מיוחד“ – רכב שמפעיל מאגרי המידע הגדיר אותו רכב מיוחד;
”מפעיל“ ו”מאגרי המידע“ – כהגדרתם בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס״ד–2004.
(ג)
אם הדבר צוין במפורש בתעודת הביטוח תוגבל חבות המבטח לפי פוליסה זו לאחת ממטרות השימוש האלה:
(1)
ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב לפי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או ניסיון;
(2)
ניסוי רכב בשביל אדם העומד לקנותו או הסעת הרכב לפי דרישתו של אדם כזה לאיזה מקום שהוא לצורך בדיקה או ניסיון ובתנאי שבעל הפוליסה או המשתמש ברכב בהיתר מאת בעל הפוליסה, נמצא ברכב;
(3)
הסעת הרכב לצורך בדיקה, תיקון או מבחן רישוי לרכב (”טסט“), בתנאי שבעל הפוליסה או המשתמש ברכב בהיתר מאת בעל הפוליסה, נמצא ברכב.
8.
רישיון נהיגה
(א)
מבטח פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב לא היה בעל רישיון נהיגה בר־תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג כלי הרכב המבוטח, ובאופנוע – בעל רישיון נהיגה בדרגה המתאימה לנפח המנוע או להספקו; לעניין סעיף קטן זה לא יראו הפרה של תנאי מתנאי רישיון הנהיגה כנהיגה בלא רישיון נהיגה בר־תוקף.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), המבטח לא יהיה פטור מחבותו לפי פוליסה זו אם הנוהג ברכב היה בעל רישיון נהיגה בר־תוקף כאמור בסעיף קטן (א), במועד כלשהו במשך 120 החודשים שקדמו למועד קרות תאונת הדרכים, ובלבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה כאמור לפי הוראות שבחיקוק, בפסק דין, בהחלטות בית משפט או רשות מוסמכת אחרת; למעט החלטה שניתנה מכוח חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ותקנות שהוצאו מכוחו ופקיעת תוקפו של רישיון מחמת אי־תשלום אגרה.
9.
חובת הגילוי והפרתה
(א)
הציג המבטח לבעל הפוליסה, טרם כריתת חוזה הביטוח, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את חוזה הביטוח או שאלה המבקשת מידע שיכול להשפיע על חישוב שיעור דמי הביטוח (להלן – שאלת חיתום), על בעל הפוליסה להשיב על שאלת החיתום תשובה מלאה וכנה.
(ב)
שאלות חיתום ותשובות בעל הפוליסה עליהן, יתועדו אצל המבטח ויפורטו בספח שיצורף לתעודת הביטוח (להלן – הספח), מתכונת הספח תיקבע בהתאם לסמכות הממונה לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981; לא פעל המבטח לפי הוראות סעיף קטן זה, לא יהיה זכאי לסעדים המפורטים בסעיף קטן (ג).
(ג)
השיב בעל הפוליסה לשאלת חיתום תשובה שלא הייתה מלאה וכנה בעת שניתנה, ובשל התשובה נקבעו דמי ביטוח נמוכים מדמי הביטוח שהיו נקבעים אילו היה בעל הפוליסה עונה תשובה מלאה וכנה, או שבשל התשובה כאמור הסכים המבטח לכרות את חוזה הביטוח שעה שלא היה מסכים לכך אילו ניתנה תשובה מלאה וכנה, וקרה מקרה הביטוח בטרם בוטל חוזה הביטוח, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם נפגע בעל הפוליסה עקב מקרה הביטוח, ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום השווה לפיצוי המגיע לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו נזק ממון לפי סעיף 4(א)(3) לחוק הפיצויים, אך לא יותר מ־10,000 שקלים חדשים;
(2)
בלי לגרוע מן האמור בפסקה (1), ישלם בעל הפוליסה למבטח פיצוי מוסכם בסכום של 2,500 שקלים חדשים בעד כל נפגע שאינו בעל הפוליסה אשר יפצה מבטח עקב מקרה הביטוח, אך לא יותר ממחצית סכום הפיצויים שישולם לכל נפגע כאמור, ובלבד שסכום הפיצוי המוסכם הכולל לפי פסקה זו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.
(ד)
מבטח רשאי לקזז מתגמולי הביטוח המגיעים לבעל הפוליסה בשל נזק שאינו ממוני עקב פגיעתו בתאונה, את סכומי הפיצוי המוסכם לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שימסור לבעל הפוליסה הודעת קיזוז שיפורטו בה נימוקי המבטח שבשלהם הוא מתכוון לקזז את הסכומים כאמור.
(ה)
מבטח לא יהיה זכאי לפיצוי מוסכם לפי סעיף קטן (ג) אם ידע או שהיה יכול לדעת, בעת כריתת חוזה הביטוח, שתשובת בעל הפוליסה לשאלת חיתום, כפי שפורטה בספח, אינה מלאה וכנה או שגרם לכך שתשובתו של בעל הפוליסה לא הייתה מלאה וכנה.
(ו)
מבטח לא יהיה זכאי לכל סעד או תרופה, למעט פיצוי מוסכם לפי הוראות סעיף קטן (ג), אם הוא זכאי לו לפי אותו סעיף קטן, בכל הנוגע לחובות הגילוי וההודעה של בעל הפוליסה, לרבות בשל כל אחד מאלה:
(1)
אי־גילוי נאות של פרטים שעליהם נשאל בעל פוליסה;
(2)
הסתרת מידע בידי בעל פוליסה;
(3)
מתן תשובה שאינה נכונה על ידי בעל פוליסה;
(4)
אי־מתן הודעה מאת בעל פוליסה על החמרת הסיכון.
10.
הודעה על קרות מקרה הביטוח ובירור חבות המבטח
(א)
קרה מקרה ביטוח, יודיע עליו המבוטח למבטח מייד לאחר שנודע לו על כך והכול לפי סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981.
(ב)
המבוטח ימסור למבטח, בתוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות והיקפה, ואם אינם ברשותו – עליו לעזור למבטח להשיגם.
(ג)
לאחר שקיבל המבטח הודעה מהמבוטח או מכל מקור אחר על קרות מקרה הביטוח, יעשה המבטח מייד את הדרוש לבירור חבותו ויודיע למבוטח אם החליט להכיר בחבותו לכיסוי מקרה הביטוח; עותק מהודעת המבטח יישלח גם לנפגע ולכל צד שלישי שתבע מהמבטח תגמולי ביטוח בשל מקרה הביטוח.
11.
טיפול בתביעות צד שלישי
(א)
המבטח רשאי ליטול על עצמו את הטיפול בכל תביעה או הליך משפטי שהוגשו או עלולים להיות מוגשים כנגד המבוטח או לנהלו בשמו של המבוטח, וכן רשאי המבטח, להגיש בשם המבוטח הליך משפטי הדרוש להגנה על זכויות המבטח.
(ב)
למבטח יהיה שיקול דעת בניהול ההליכים המפורטים בסעיף קטן (א) וביישוב כל הליך כאמור, לרבות בדרך של פשרה בשמו של המבוטח, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להטיל על המבוטח חבות שהמבטח לא יכסה, למעט הפיצוי המוסכם לפי סעיף 9(ג).
(ג)
על המבוטח לשתף פעולה עם המבטח לשם ביצוע ומימוש של סמכויות המבטח כמפורט בסעיף זה.
12.
תשלום תכוף
הנפגע זכאי לקבל מן המבטח תשלום תכוף על חשבון תביעתו בנסיבות ובתנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק הפיצויים ובתקנות שלפיו.
13.
חריגים לביטוח לפי פוליסה זו
(א)
בלי לגרוע מן האמור בפוליסה זו, לא יהיה המבטח חב בתשלום תגמולי ביטוח לפיה לנפגעים אלה:
(1)
מי שגרם לתאונה במתכוון;
(2)
מי שמתקיים בו האמור בסעיף 7(2) לחוק הפיצויים, לאמור נהג ברכב בלי שנטל רשות מבעל הרכב או ממי שהחזיק בו כדין, וכן מי שמצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור;
(3)
מי שהרכב שימש לו או סייע בידו לביצוע עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים (עבירת פשע).
(ב)
המבטח לא יהיה חב בתשלום כלשהו לפי הפוליסה בשל חבות שבחוזה שאינו הפוליסה.
14.
פטירת בעל הפוליסה
(א)
נפטר בעל הפוליסה, תעבור הבעלות בפוליסה לידי יורשו, ויראו את היורש כבעל הפוליסה.
(ב)
אם לאחר פטירת בעל הפוליסה הוצאה פוליסת ביטוח נוספת לפי דרישות פקודת הביטוח, ללוחית הזיהוי ”במבחן“ שפרטיה בתעודת הביטוח, תתבטל פוליסה זו ביום כניסתו לתוקף של הביטוח הנוסף כאמור, והמבטח ישיב ליורש הפוליסה את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו; החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים שבתקופת הביטוח המקורית.
15.
ביטול הפוליסה בהודעת בעל הפוליסה
(א)
בעל הפוליסה רשאי, בהודעה למבטח, לבטל פוליסה זו בכל עת אף לפני תום תקופת הביטוח.
(ב)
ביטול פוליסה בהודעת בעל הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד שיצוין בהצהרה למבטח; לא צוין מועד כאמור, ביטול הפוליסה ייכנס לתוקפו במועד מסירת ההצהרה.
(ג)
בוטלה הפוליסה לפי סעיף זה, יחזיר המבטח לבעל הפוליסה בהקדם ולא יאוחר מ־7 ימים מהמועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את החלק היחסי של דמי הביטוח ששולמו.
(ד)
כל הסכומים שיוחזרו לפי סעיף זה ישתנו לפי השינויים במדד בין המדד שפורסם בסמוך לפני מועד ביצוע תשלום דמי הביטוח לבין המדד שפורסם בסמוך לפני מועד החזרת דמי הביטוח.
(ה)
בעל הפוליסה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח לפני מועד ביטול הפוליסה.
16.
ביטול הפוליסה בהודעת המבטח
(א)
המבטח רשאי לבטל את הפוליסה לפני תום תקופת הביטוח בשל מרמה מצד בעל הפוליסה או בשל אי־גילוי נאות של פרטים שנשאל עליהם טרם הוצאת הפוליסה; הפוליסה תבוטל בהודעה בכתב שתכלול את הנימוקים לביטול (להלן – הודעת ביטול) ותימסר לבעל הפוליסה ביד כנגד אישור מסירה או שתישלח לבעל הפוליסה בדואר רשום, והכול 21 ימים לפחות לפני התאריך שבו תתבטל הפוליסה; נשלחה הודעת הביטול בדואר רשום עם אישור מסירה, יראו את תאריך חתימת בעל הפוליסה על גבי אישור המסירה כתאריך מתן ההודעה.
(ב)
ביטל המבטח את הפוליסה, יחזיר לבעל הפוליסה בהקדם ולא יאוחר מ־7 ימים לפני המועד שבו נכנס הביטול לתוקף, את החלק היחסי מדמי הביטוח ששולמו;
(ג)
החלק היחסי כאמור יחושב על ידי הכפלת דמי הביטוח שגבה המבטח ביחס שבין מספר הימים שנותרו, במועד הביטול, עד תום תקופת הביטוח המקורית, ובין מספר הימים הנכללים בתקופת הביטוח המקורית.
(ד)
לסכום דמי הביטוח המוחזרים כאמור בסעיף קטן (ב), ייווספו הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם בסמוך לפני תחילת הביטוח ועד למדד שפורסם בסמוך לפני החזרת דמי הביטוח.
(ה)
בעל הפוליסה זכאי להחזר דמי ביטוח לפי סעיף זה גם אם הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל מקרה ביטוח שאירע לפני מועד ביטול הפוליסה.
17.
מקום שיפוט
תביעות לפי פוליסה זו יוגשו ויתבררו לפני בית המשפט המוסמך בישראל.
18.
ביטוח כפל
(א)
הוצאה פוליסת ביטוח נוספת לפי דרישות פקודת הביטוח לגבי לוחית הזיהוי ”במבחן“ שפרטיה בתעודת הביטוח, יודיע בעל הפוליסה על כך למבטח מייד לאחר שנעשה ביטוח הכפל או מייד לאחר שנודע לו על כך.
(ב)
בביטוח כפל אחראים המבטחים כלפי המבוטח לחוד, ובינם לבין עצמם יישאו הם בתשלום תגמולי הביטוח בחלקים שווים.
19.
התיישנות
(א)
תקופת ההתיישנות של תביעה מכוח פוליסה זו היא שבע שנים מיום קרות מקרה הביטוח.
(ב)
תקופת ההתיישנות יכול שתוארך לפי חוק ההתיישנות, התשי״ח–1958.
(ג)
במקרה ביטוח שאירע באזורים ובשטחים המפורטים בסעיף 3(ג) לפקודת הביטוח, תהיה תקופת ההתיישנות לפי הדין החל באותם אזורים או שטחים.
20.
הודעות
(א)
הודעה למבטח של בעל הפוליסה או של הנפגע תינתן למבטח לאחד מן המענים המפורטים להלן:
(1)
מען משרדו או פרטי אמצעים דיגיטליים ליצירת קשר עם המבטח כמצוין בתעודת הביטוח או כל מען אחר בישראל שעליו יודיע המבטח בכתב לבעל הפוליסה או לנפגע;
(2)
מען משרדו של סוכן הביטוח ששמו מופיע בתעודת הביטוח.
(ב)
הודעה של המבטח לבעל הפוליסה תינתן בכתב למענו של בעל הפוליסה כמצוין בתעודת הביטוח או לכל מען אחר בישראל שעליו יודיע בעל הפוליסה בכתב למבטח.
(ג)
21.
דוח תביעות
(א)
חודש לפני תום תקופת הביטוח או מייד בסיומה, אם היא מסתיימת באופן בלתי צפוי, ישלח המבטח לבעל הפוליסה דוח תביעות ויפרט בו את כל התביעות שהוגשו עד לאותו מועד, אם הוגשו (להלן – דוח תביעות).
(ב)
בדוח התביעות יפרט המבטח, לגבי כל תביעה שהוגשה בשלוש השנים שקדמו למועד שליחת הדוח או שהוגשה בתקופה שבה היה בעל הפוליסה מבוטח אצל המבטח, לפי הקצרה מביניהן, את פרטי הנהג המעורב בתאונה.
(ג)
הוגשה תביעה במהלך החודש שלפני תום תקופת הביטוח, ישלח המבטח עדכון לדוח התביעות מייד עם הגשת התביעה.
תוספת שניה
(סעיף 3)
טופס א׳
[תיקון: תשפ״א]
פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הביטוח)
תעודת ביטוח
(מס׳ התעודה, מס׳ פוליסה)
(שם המבטח, כתובתו, דואר אלקטרוני ומס׳ טלפון)
(שם הנהג הרשאי לנהוג ברכב ומס׳ הזהות שלו*)
[תיקון: תש״ע, תשפ״א]
שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה
1.
מס׳ הרישוי של הרכב (או מס׳ הרישום);
2.
מס׳ השלדה (ככל שקיים);
3.
סוג הרכב (בהתאם לסוג הרכב שנקבע ברישיון הרכב או בתעודת הרישום שלו);
4.
סוג הרכב לצורך ביטוחו (בהתאם לסיווג שקבע מפעיל מאגר המידע, כהגדרתו בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס״ד–2004);
5.
שם היצרן והדגם;
6.
שנת הייצור/מועד העלייה לכביש;
7.
נפח מנוע (או הספק);
8.
משקל הרכב;
9.
שם בעל הפוליסה ומס׳ הזהות שלו;
10.
כתובת בעל הפוליסה;
11.
מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק** אך לא לפני . . . . . . . . . .
12.
מועד פקיעת הביטוח: . . . . . . . . . .
13.
תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;
14.
מטרות השימוש המותרות ובני האדם הרשאים לנהוג ברכב (תוספת ראשונה טופס א׳ – יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 6, 7 ו־22(ג) לפוליסת ביטוח רכב חובה);
15.
הרחבות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);
16.
שם הסוכן (אם רלוונטי);
17.
מס׳ הסוכן (אם רלוונטי);
18.
סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים);
אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.
בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.
[תיקון: תשפ״א]
* רק לגבי אופנוע או רכב המסווג ”מונית“ ניתן לקבוע שם או שמות של נהגים נקובים שרק הם יהיו מורשים לנהוג ברכב; שמות המורשים לנהוג כאמור ומספרי הזהות שלהם יופיעו בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה, ומודגש במסגרת כפולה.
** לעניין זה, ”חותמת הבנק“ – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהממונה, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.
*** במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל הסדר הביטוח השיורי.
טופס ב׳
[תיקון: תשפ״א]
פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הביטוח)
תעודת ביטוח הכוללת השתתפות עצמית*
השתתפות עצמית בנזק שאינו נזק ממון עד . . . . . . . . . . . . . . . . . . (יש לציין את גובה ההשתתפות העצמית), ואבדן השתכרות עד . . . . . . . . . . . . . . . . . . (יש לציין את גובה ההשתתפות העצמית) ימי אבדן השתכרות
(מס׳ התעודה, מס׳ פוליסה)
(שם המבטח, כתובתו, דואר אלקטרוני ומס׳ טלפון)
(שם הנהג הרשאי לנהוג ברכב ומס׳ הזהות שלו**)
[תיקון: תש״ע, תשפ״א]
שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה
1.
מס׳ הרישוי של הרכב (או מס׳ הרישום);
2.
מס׳ השלדה (ככל שקיים);
3.
סוג הרכב (בהתאם לסוג הרכב שנקבע ברישיון הרכב או בתעודת הרישום שלו);
4.
סוג הרכב לצורך ביטוחו (בהתאם לסיווג שקבע מפעיל מאגר המידע, כהגדרתו בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס״ד–2004);
5.
שם היצרן והדגם;
6.
שנת הייצור/מועד העלייה לכביש;
7.
נפח מנוע (או הספק);
8.
משקל הרכב;
9.
שם בעל הפוליסה ומס׳ הזהות שלו;
10.
כתובת בעל הפוליסה;
11.
מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק*** אך לא לפני . . . . . . . . . .
12.
מועד פקיעת הביטוח: . . . . . . . . . .
13.
תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;
14.
מטרות השימוש המותרות ובני האדם הרשאים לנהוג ברכב (תוספת ראשונה טופס א׳ – יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 6, 7 ו־22(ג) לפוליסת ביטוח רכב חובה);
15.
הרחבות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);
16.
שם הסוכן (אם רלוונטי);
17.
מספר הסוכן (אם רלוונטי);
18.
סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים).
אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.
בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.
[תיקון: תשפ״א]
* כותרת זו תופיע בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה ותודגש במסגרת כפולה.
** רק לגבי אופנוע או רכב המסווג ”מונית“ ניתן לקבוע שם או שמות של נהגים נקובים שרק הם יהיו מורשים לנהוג ברכב; שמות המורשים לנהוג כאמור ומספרי הזהות שלהם יופיעו בכתב הגדול פי שלושה מהכתב בשאר התעודה, ומודגש במסגרת כפולה.
*** לעניין זה, ”חותמת הבנק“ – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהממונה, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.
**** במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל הסדר הביטוח השיורי.
טופס ג׳
[תיקון: תשפ״א]
פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הביטוח)
תעודת ביטוח סחר
(מס׳ התעודה, מס׳ פוליסה)
(שם המבטח, כתובתו, דואר אלקטרוני ומס׳ טלפון)
שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה
1.
תיאור הרכב לצורך ביטוחו (יש לציין את החלופה הרלוונטית)
○
כל רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שאינו רשום במשרד הרישוי על שם בעל הפוליסה או הנהג הנקוב או בן משפחה מדרגה ראשונה של מי מהם, למעט רכב שנרשם במשרד הרישוי על שם בעל רישיון סחר לפי הוראות תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;
○
אופנוע בלבד;
2.
שם בעל הפוליסה ומס׳ הזהות שלו;
3.
שם הנהג הנקוב ומס׳ הזהות שלו (יש לציין נהג נקוב אחד לכל תעודת ביטוח);
4.
כתובת בעל הפוליסה;
5.
מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק* אך לא לפני . . . . . . . . . .
6.
מועד פקיעת הביטוח: . . . . . . . . . .
7.
תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;
8.
מטרות השימוש המותרות, בני האדם הרשאים לנהוג ברכב, הרחבות והגבלות (יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 5 עד 7 לפוליסת ביטוח רכב חובה);
9.
הרחבות נוספות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);
10.
שם הסוכן (אם רלוונטי);
11.
מס׳ הסוכן (אם רלוונטי);
12.
סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים).
אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.
בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.
[תיקון: תשפ״א]
* לעניין זה, ”חותמת הבנק“ – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהממונה, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.
** במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל ההסדר.
[תיקון: תשפ״א]
טופס ד׳
פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970 (להלן – פקודת הביטוח)
תעודת ביטוח תו סוחר
(מספר התעודה, מספר פוליסה)
(שם המבטח, כתובתו, דואר אלקטרוני ומס׳ טלפון)
שים לב – מסירת תשובה שאינה מלאה וכנה טרם כריתת חוזה הביטוח עלולה להקטין את הפיצויים שישולמו לבעל הפוליסה או להקנות למבטח זכות לפיצויים מבעל הפוליסה, כמפורט בסעיף 9 לפוליסה.
1.
תיאור הרכב לצורך ביטוחו:
כל רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים שנרשם במשרד הרישוי על שם בעל רישיון סחר לפי תקנה 284(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961, ובלבד שבעת השימוש בו הרכב נושא עליו לוחית זיהוי ”במבחן“ שפרטיה מפורטים בפרט 3 להלן, למעט (יש לציין את כל כלי הרכב שאינם נכללים בחבות המבטח לפי סעיף 7(ב) לפוליסה, קרי כלי רכב עד 3.5 טונות; אופנוע; טרקטורון; כלי רכב מסחרי מעל 3.5 טונות; מונית; אוטובוס; רכב מיוחד); לעניין זה –
”רכב מיוחד“ – רכב שמפעיל מאגרי המידע הגדיר רכב מיוחד;
”מפעיל“ ו”מאגרי המידע“ – כהגדרתם בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס״ד–2004.
2.
שם בעל הפוליסה ומספר הזהות שלו;
3.
מספר לוחית זיהוי ”במבחן“ (יש לציין לוחית זיהוי ”במבחן“ אחת לכל תעודת ביטוח);
4.
כתובת בעל הפוליסה;
5.
מועד תחילת הביטוח: המועד שבו הוחתמה תעודה זו בחותמת הבנק* אך לא לפני . . . . . . . . . . . . . . . (יש לציין את המועד);
6.
מועד פקיעת הביטוח: . . . . . . . . . .
7.
תאריך ההוצאה ושעת ההוצאה של תעודה זו;
8.
מטרות השימוש המותרות, בני האדם הרשאים לנהוג ברכב, הרחבות והגבלות (יש לצטט את ההוראות הרלוונטיות מתוך סעיפים 5 עד 7 מפוליסה לביטוח תו סוחר – רכב חובה);
9.
הרחבות נוספות לגבי היקף הכיסוי, הסיכונים והחבויות המבוטחים (אם אין – יש לציין זאת);
10.
שם הסוכן (אם רלוונטי);
11.
מספר הסוכן (אם רלוונטי);
12.
סכום דמי הביטוח (נקוב בשקלים חדשים).
אני מאשר/אנו מאשרים בזה כי הפוליסה שתעודה זו שייכת לה מוצאת לפי הוראות פקודת הביטוח.
בלי חותמת הבנק על תעודה זו – אין לה תוקף.
* לעניין זה, ”חותמת הבנק“ – לרבות חותמת שהפיק מבטח בתיאום עם בנק, שהממונה אישר כי יש בה כדי להבטיח את מטרות פקודת הביטוח.
** במקרה של ביטוח בביטוח השיורי, נדרשת חתימה של מנהל ההסדר.
כ״ז בטבת התש״ע (13 בינואר 2010)
- יובל שטייניץ
שר האוצר
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.