חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע״ח–2018


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרת החוק

מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית, לעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, זאת תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019.

פרק ב׳: רשות שדות התעופה

פרק ג׳: מסים

תיקון חוק שירות המילואים – תחולה
הוראות סעיפים 18 ו־19 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, כנוסחם בחוק זה, יחולו על תשלום תגמולים לפי הסעיפים האמורים החל מיום פרסומו של חוק זה ואילך, בשל שירות מילואים שבוצע החל מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017).
חוק מענק עבודה – הוראת מעבר
על אף האמור בסעיף 8 לחוק מענק עבודה, כנוסחו בסעיף 8 לחוק זה, ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) יעודכנו הסכומים הנקובים בחוק מענק עבודה לפי שיעור שינוי המדד הידוע במועד האמור לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 ביוני של השנה הקודמת.
חוק מענק עבודה – הוראת שעה לעניין הגדלת מענק עבודה המשתלם בעד הכנסה שהופקה בשנת המס 2018 ודיווח לכנסת
(א)
(ב)
שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת עד 60 ימים לפני הנחת חוק התקציב לשנת הכספים 2020 על שולחן הכנסת לפי סעיף 3(ב)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה, על מספר הזכאים למענק לפי הוראות חוק מענק עבודה כנוסחן בסעיף קטן (א), ועל האופן שבו מושגות תכליות המענק הניתן לפי החוק האמור, בין השאר לשם בחינת קביעת הוראת השעה כהוראת קבע.

פרק ד׳: ספורט

הנוסח שולב בחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ״ז–1967 (בפרק זה – חוק להסדר ההימורים בספורט).
תיקון חוק להסדר ההימורים בספורט – תחילה והוראת מעבר [תיקון: תשע״ט]
(א)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ג)
כספים שהוקצו כדין על ידי המועצה להסדר ההימורים בספורט לפי סעיף 9(ב1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, וטרם שולמו עד יום תחילתו של חוק זה, ישולמו על ידי משרד התרבות והספורט, כאילו הוקצו על ידו בהתאם למבחנים לתמיכה.
(ד)
על אף האמור בכל דין או הסכם, ביום תחילתו של חוק זה, כל הזכויות וטובות ההנאה של המועצה עקב כספים שהוקצו כדין על ידה לפי סעיף 9(ב1)(6) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יועברו למדינה ויראו אותן כזכויות וטובות הנאה של המדינה.
(ה)
מי שמונה כחבר המועצה להסדר ההימורים בספורט לפי סעיף 4(א)(4) עד (7) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, יחדל לכהן בתפקידו ביום תחילתו של חוק זה.
חוק להסדר ההימורים בספורט – הוראות שעה [תיקון: תשע״ט]
(א)
ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), תעביר המועצה למדינה את יתרות המזומנים.
(ב)
המנהל הכללי של משרד התרבות והספורט ימנה רואה חשבון שילווה את פעילות המועצה, בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה, עד המועד שבו תעביר המועצה להסדר ההימורים בספורט למדינה את יתרות המזומנים כאמור בסעיף קטן (א), ולעניין זה יחולו הוראות אלה:
(1)
רואה החשבון יהיה מוסמך לקבל כל מידע הנוגע לשימוש ביתרות המזומנים או ביתרת ההכנסות או להתחייבויות הכספיות של המועצה; לשם כך, בין השאר, תיתן המועצה לרואה החשבון גישה למערכות המידע של ניהול ההתחייבויות הכספיות והנכסים;
(2)
על התחייבות כספית של המועצה, הקשורה להקצאה לפי פסקה (6) שבסעיף 9(ב1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה, יחולו הוראות אלה:
(א)
התחייבות כספית כאמור שניתנה לפני יום פרסומו של חוק זה, וטרם שולמה במלואה, לא תשולם אלא אם כן אושרה על ידי ועדה שיהיו חברים בה רואה החשבון, ראש מינהל הספורט במשרד, חשב המשרד או מי מטעמו, ראש אגף תקציבים ותכנון במשרד או מי מטעמו והיועץ המשפטי של המשרד או מי מטעמו;
(ב)
התחייבות כספית כאמור שניתנה מיום פרסומו של חוק זה לא תחייב את המועצה, אלא אם כן חתם עליה גם רואה החשבון, והתחייבות כספית שלא נחתמה כאמור – בטלה;
(3)
על כל התחייבות כספית מטעם המועצה, הקשורה להקצאה לפי פסקה (6) שבסעיף 9(ב1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה, יצוין בכתב כי מונה למועצה רואה חשבון לפי סעיף זה וכי היא תחייב את המועצה רק אם נחתמה על ידו כאמור;
(4)
סכומים מיתרת המזומנים שהוקצו לפני שנת 2017 לא ישולמו או יועברו אלא אם כן נחתמו על ידי רואה החשבון.
(ג)
בסעיף זה –
”התחייבות כספית“ – התחייבות כספית, הקשורה להקצאה לפי סעיף 9(ב1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה, לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום או בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין כדי לקבל תוקף של פסק דין;
”יתרת ההכנסות“ – כהגדרתה בחוק להסדר ההימורים בספורט;
”יתרות המזומנים“ – סך הסכומים שהמועצה הקצתה לחלוקה כתמיכה, לפי סעיף 9(ב1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב פרסומו של חוק זה, אך טרם הועברו בפועל למקבלי התמיכה;
”המועצה“ – המועצה להסדר ההימורים בספורט כמשמעותה בחוק להסדר ההימורים בספורט;
”המשרד“ – משרד התרבות והספורט.
הנוסח שולב בחוק הספורט, התשמ״ח–1988 (בפרק זה – חוק הספורט).
תיקון חוק הספורט – תחילה והוראות מעבר [תיקון: תשע״ט]
(א)
תחילתו של חוק הספורט כנוסחו בחוק זה, למעט מחיקתה של פסקה (2) של סעיף 17יד(ד) לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
(ב)
אמות מידה שנקבעו לפי דין לעניין חלוקת יתרת ההכנסות, לפי סעיף 9(ב1) לחוק להסדר ההימורים בספורט, כנוסחו ערב יום הפרסום, ועמדו בתוקפן ערב יום הפרסום, ימשיכו לחול עד תום תקופת הוראת השעה לפי סעיף 9ב(ט) לחוק להסדר ההימורים בספורט, לעניין תמיכה בתחום הספורט, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי כל דין.
(ג)
מי שמונה כחבר המועצה הלאומית לספורט לפי סעיף 17א(ב)(5) לחוק הספורט, כנוסחו ערב יום הפרסום, יחדל לכהן בתפקידו ביום הפרסום.
(ד)
מי שמונה כחבר הוועדה הציבורית לפי סעיף 17יא לחוק הספורט, כנוסחו ערב יום הפרסום, יחדל לכהן בתפקידו ביום הפרסום.
(ה)
הנוסח שולב בחוק הספורט, התשמ״ח–1988 בהוראת שעה עד סוף שנת 2018.
הנוסח שולב בחוק איסור אלימות בספורט, התשס״ח–2008 (בפרק זה – חוק איסור אלימות בספורט).
תיקון חוק איסור אלימות בספורט – תחילה והוראת מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 22(א) לחוק איסור אלימות בספורט, כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
(ב)
מי שמונה לחבר המועצה למניעת אלימות בספורט לפי סעיף 22(א)(10) לחוק איסור אלימות בספורט, כנוסחו ערב יום הפרסום, יחדל לכהן בתפקידו ביום הפרסום.

פרק ה׳: ביטוח לאומי

סימן א׳: הקצבות אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי).
סימן א׳ – תחילה [תיקון: תשפ״ג]
תחילתו של סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה, ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018), ואולם תחילתה של פסקה (1) לסעיף האמור כנוסחה בסעיף 18(1) לחוק זה ביום י״ד באדר התשע״ח (1 במרץ 2018).

סימן ב׳: תוספת ותק

סימן ב׳ – תחילה
תחילתו של סימן זה ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).

סימן ג׳: גמלת סיעוד

סימן ג׳ – תחילה, תחולה ותקנות ראשונות
(א)
”הדין הקודם“ – חוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב יום התחילה;
”הדין החדש“ – חוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסימן זה.
(ב)
תחילתו של סימן זה ביום כ״ג בחשוון התשע״ט (1 בנובמבר 2018) (בסימן זה – יום התחילה), והוא יחול על גמלה המשתלמת מיום התחילה ואילך; ואולם, תחילתם של סעיף 225ג לחוק הביטוח הלאומי ושל ביטול סעיף 7(ב) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 162), התשע״ו–2015, כאמור בסימן זה ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), והם יחולו על גמלה המשתלמת מיום זה ואילך.
(ג)
תקנות ראשונות לפי סעיף 225ה לדין החדש יובאו לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת עד יום י״ח בתמוז התשע״ח (1 ביולי 2018).
(ד)
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יביא לאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת תקנות לפי סעיף 230(א)(2) לדין החדש בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, שבהן ייקבעו בין השאר הוראות לעניין בדיקת תלות של עיוורים והוראות מיוחדות לעניין מבוטחים שמלאו להם תשעים שנים; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור –
(1)
זכאי לגמלת סיעוד שהוא עיוור בודד וחלות לגביו הוראות סעיף 224(א)(1) לדין החדש, יחולו לגביו, במקום אותן הוראות, הוראות סעיף 224(א)(2) לדין החדש; לעניין זה, ”בודד“ – מי שאינו מתגורר עם אדם נוסף תחת קורת גג אחת, או שהאדם שעמו הוא מתגורר זכאי לגמלת סיעוד או לקצבה לשירותים מיוחדים;
(2)
זכאי לגמלת סיעוד שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6 נקודות, ומלאו לו תשעים שנים, יחולו לגביו הוראות סעיף 224(א)(4) לדין החדש במקום הוראות סעיף 224(א)(3) לדין החדש.
תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראות מעבר
(א)
מבוטח שערב יום התחילה חלות עליו הוראות סעיף 224(א)(1) לדין הקודם וכן מבוטח שהיה זכאי לגמלה לפי סעיף 224(א)(1) לדין הקודם לפני יום התחילה והיא לא שולמה לו ערב יום התחילה בשל כך שהיה מאושפז בבית חולים, ולאחר יום התחילה יחולו עליהם הוראות סעיף קטן 224(א)(1) לדין החדש, יוסיפו לקבל את הגמלה ביחידות שירות, בהיקף שלא יפחת מההיקף שניתן להם ערב יום התחילה, בין השאר, מכוח הנחיות המוסד לביטוח לאומי בעניין שהיו נהוגות ערב יום התחילה, ואולם מבוטח כאמור רשאי לבחור לקבל את הגמלה, כולה או חלקה, בכסף לפי הוראות סעיף 224(א)(1) לדין החדש.
(ב)
מבוטח שהיה זכאי לגמלת סיעוד ערב יום התחילה וכן מבוטח שהיה זכאי לגמלת סיעוד והיא לא שולמה לו ערב יום התחילה בשל כך שהיה מאושפז בבית חולים, ולאחר יום התחילה יחולו עליהם הוראות סעיף 224(א)(2) עד (6) לדין החדש, ייקבע מספר יחידות השירות שהם זכאים לו לפי הגבוה מבין אלה:
(1)
מספר יחידות השירות שהיו זכאים להן לפי הוראות סעיף 224(א)(1), (1א) ו־(2) לדין הקודם, ולפי הנחיות המוסד לביטוח לאומי בעניין שהיו נהוגות ערב יום התחילה;
(2)
מספר יחידות השירות שהם זכאים להן לאחר יום התחילה.
הוראות מעבר לעניין הטבות למי שזכאי לגמלת סיעוד
הטבות הניתנות לפי כל דין וכן הטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג (בסעיף זה – הוראות) למי שזכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(1), (1א) ו־(2) לדין הקודם, יינתנו למי שזכאי לגמלת סיעוד לפי הסעיפים המפורטים להלן בדין החדש, כל עוד לא שונו ההוראות:
(1)
(2)
(3)

סימן ד׳: העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים

[תיקון: תשפ״ב]
סימן ד׳ – תחילה ותחולה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
תחילתו של סעיף 328א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה, ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).
(ב)
(בוטל).
(ג)
בסעיף זה, ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975.
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).

פרק ו׳: צמצום פגיעות בעבודה

פרק ו׳ – תקנות ראשונות, הוראת מעבר ודיווח לכנסת
(א)
תקנות ראשונות לקביעת אמות המידה לחישוב התשלום לפי רמת סיכון ומשקלן היחסי וכן תקנות ראשונות לקביעת אמצעים ופעולות שיש בהם כדי להביא להפחתת תשלום כאמור שנקבע לגבי מעסיק, לפי הוראות סעיף 149א(ב)(2) ו־(ו) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה, יובאו לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד יום כ״ו בניסן התשע״ט (1 במאי 2019).
(ב)
החל ביום תחילתו של חוק זה ועד לכניסתן לתוקף של תקנות ראשונות כאמור בסעיף קטן (א) יהיה התשלום לפי רמת סיכון שנקבע לגבי מעסיק לפי הוראת סעיף 149א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה, 0.1% מהכנסתו החודשית של העובד כהגדרתה באותו סעיף.
(ג)
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר ידווחו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת על ההיערכות להתקנת תקנות ראשונות כאמור בסעיף קטן (א), עד יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019).
(ד)
המוסד לביטוח לאומי ידווח לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עד יום י״ט באדר א׳ התשפ״ד (28 בפברואר 2024) על כל אלה:
(1)
תוצאות המחקרים כאמור בסעיף קטן (י) לסעיף 149א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה (בסעיף זה – סעיף 149א);
(2)
מספר התביעות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בשל תאונות עבודה ומחלות מקצוע בתקופת תוקפו של סעיף 149א כאמור בסעיף קטן (יא) של אותו סעיף;
(3)
התשלומים לפי רמת הסיכון שגבה המוסד לביטוח לאומי בתקופת תוקפו של סעיף 149א כאמור בסעיף קטן (יא) של אותו סעיף;
(4)
אופן יישום הוראות סעיף 149א, ובכלל זה הקשיים ביישומו; בדיווח שימסור המוסד לביטוח לאומי לעניין זה ייכללו גם הצעות לשיפור ההסדר הקבוע באותו סעיף וליישומו.

פרק ז׳: הוראות שונות

הנוסח שולב בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 (בפרק זה – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).
תיקון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – תחילה ודיווח לכנסת
(א)
תחילתו של סעיף 36 לחוק זה ביום פרסומו של חוק זה.
(ב)
שר האוצר יגיש לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ולנציבות רשימה של כל הבניינים הקיימים של גוף ציבורי שחלה לגביהם חובת ביצוע התאמות הנגישות לפי הוראות סימן ג׳ בפרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כנוסחן בחוק זה, ובכלל זה בניינים שחובת הנגישות לגביהם הושלמה במלואה; ברשימה כאמור יפורטו שם הבניין, כתובתו – למעט אם גילוי הכתובת אסור על פי כל דין, והמועד שבו תושלם חובת ביצוע התאמות הנגישות במלואה; רשימה ראשונה כאמור תוגש לוועדה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של סעיף 36 לחוק זה, ועדכון של הרשימה האמורה יוגש באותה הדרך מדי שלושה חודשים מיום הגשת הרשימה הראשונה, והכול עד למועד שבו תחול חובת הנגישות לפי הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כנוסחו בחוק זה, במלואה; רשימה כאמור תפורסם לציבור; בסעיף קטן זה –
”בניין קיים“ – כהגדרתו בסעיף 19ז לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כנוסחו בחוק זה;
”גוף ציבורי“ – גוף המנוי בפסקה (1) או (4) להגדרה ”גוף ציבורי“ שבחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
”הנציבות“ – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בפרק ו׳ לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
הנוסח שולב בחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס׳ 19), התשע״ד–2014 (בפרק זה – חוק נכי רדיפות הנאצים).
(א)
תחילתם של סעיף 12 לחוק נכי רדיפות הנאצים וסעיף 13 לתיקון מס׳ 5, כנוסחם בחוק זה, ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
לא ישולמו ולא יינתנו תשלום או הטבה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.
(ג)
על אף האמור בסעיף 12(ג)(2) לחוק נכי רדיפות הנאצים וסעיף 13(ה1)(2) לתיקון מס׳ 5, כנוסחם בחוק זה, בן זוג שערב יום התחילה קיבל הטבה לפי סעיף 12 לחוק נכי רדיפות הנאצים או לפי סעיף 13 לתיקון מס׳ 5, כנוסחם ערב יום התחילה, זכאי להמשיך ולקבל תגמול לפי אותם סעיפים בלא צורך בהגשת בקשה לרשות המוסמכת, כל עוד מתקיימים לגביו התנאים לקבלת התגמול באותם סעיפים, כנוסחם בחוק זה.
חוק ההטבות – תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 3ב לחוק ההטבות, כנוסחו בחוק זה, ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
לא ישולם ולא יינתן מענק רבעוני לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום התחילה.
(ג)
על אף האמור בסעיף 2(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בחוק זה, ניצול שואה שערב יום התחילה קיבל מהרשות המוסמכת הטבה לפי כל דין, בשל כך שהוא מקבל קצבה חודשית כאמור בפסקה (1) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות, זכאי לקבל מענק רבעוני לפי הוראות סעיף 3ב לחוק ההטבות, כנוסחו בחוק זה, בלא צורך בהגשת בקשה לרשות המוסמכת, החל ביום התחילה, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים לקבלת המענק לפי אותו סעיף וכל עוד מתקיימים לגביו אותם תנאים.
(ד)
על אף האמור בסעיף 3ב(א) לחוק ההטבות, כנוסחו בחוק זה, בעד שנת 2018 ישולמו לפי אותו סעיף, למי שהוראות סעיף קטן (ג) חלות עליו, שלושה מענקים רבעוניים, עד תום חודש אוקטובר 2018.

פרק ח׳: תחילה

תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019), אלא אם כן נקבע בו אחרת.


התקבל בכנסת ביום כ״ז באדר התשע״ח (14 במרס 2018).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • משה כחלון
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.