חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק איסור אלימות בספורט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק איסור אלימות בספורט מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק איסור אלימות בספורט, התשס״ח–2008


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

הגדרות [תיקון: תשפ״ב]
בחוק זה –
”אחראי לאירוע ספורט“ – אחראי בטיחות כמשמעותו בסעיף 4 לחוק הבטיחות, ובאין אחראי בטיחות כאמור – בעל רישיון עסק או מבקש רישיון עסק לאירוע ספורט לפי חוק רישוי עסקים;
”אירוע ספורט“ – אסיפה, כהגדרתה בחוק הבטיחות, המתקיימת בזירת פעילות ספורט, לשם צפייה בפעילות ספורט, למעט אסיפה כאמור שמארגנים משרד החינוך או התאחדות הספורט בבתי ספר שמספר המשתתפים והצופים בה, בין בפועל ובין במשוער, אינו עולה על 1,000;
”אירוע ספורט מוסדר“ – אירוע ספורט המתקיים באחת ממסגרות אלה:
(1)
תחרויות המאורגנות על ידי התאחדות או איגוד, כהגדרתם בחוק הספורט, או על ידי התאחדות, כהגדרתה בחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005, לרבות תחרויות ליגה וגביע;
(2)
תחרויות המאורגנות על ידי התאחדויות בין־לאומיות שגופים כאמור בפסקה (1) מסונפים אליהן;
(3)
תחרויות ליגה שמארגן ארגון ספורט, המיועדות לקבוצות ספורט ממקומות עבודה שונים;
”בית משפט“ – בית משפט שלום;
”בעל תפקיד“ – ממונה בטיחות באירוע ספורט, מנהל אירוע ספורט או מנהל ביטחון;
”הנחיות הבטיחות“ – תקנות לפי סעיף 11א לחוק רישוי עסקים וכן תנאים מוקדמים, תנאים ברישיון ותנאים נוספים ברישיון שהתנה שר התעשיה המסחר והתעסוקה לפי סעיף 7 לאותו חוק, והכל לגבי עסק שהוא מיתקן ספורט;
”זירת פעילות ספורט“ – מקום המיועד והמסומן לקיום פעילות ספורט ובסמוך לו;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק הספורט“ – חוק הספורט, התשמ״ח–1988;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”לימוד חובה“ ו”מוסד חינוך מוכר“ – כמשמעותם בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
”המועצה“ – (נמחקה);
”ממונה בטיחות באירוע ספורט“ – מי שאחראי למילוי הוראות כל דין בנושא הבטיחות באירוע ספורט לפי הנחיות הבטיחות, והוא מנהל בטיחות שמונה לפי הוראות סעיף 6, ובאין מנהל בטיחות כאמור – מנהל אירוע הספורט, ובאין מנהל אירוע ספורט – האחראי לאירוע הספורט;
”מנהל אירוע ספורט“ – מי שמונה לשמש אחראי לניהול ולארגון של אירוע ספורט, והוא בעל כישורים והכשרה מתאימים, לפי סעיף 4;
”מנהל בטיחות“ – מי שמונה לשמש אחראי לבדיקת עמידה בדרישות הבטיחות במיתקן הספורט, והוא בעל כישורים והכשרה מתאימים לפי הוראות סעיף 6;
”מנהל ביטחון“ – מי שמונה לשמש אחראי לעניין שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו באירוע ספורט, והוא בעל כישורים והכשרה מתאימים, לפי סעיף 7;
”מקום שבו מתקיים אירוע ספורט“ – זירת פעילות ספורט וכן האזור שבו נמצא הקהל באירוע ספורט, או שמיועד לו, והכל במועד קיום אירוע הספורט או בתכוף לו;
”סדרן לאירועי ספורט“ – מי שהשר לביטחון הפנים הסמיכו ומונה כסדרן לאירועי ספורט לפי הוראות סעיף 10;
””ספורט“ או ”פעילות ספורט““, ”עונת ספורט“, ”אגודת ספורט“, ו””התאחדות“ ו”איגוד““ – כהגדרתם בחוק הספורט;
”עבירה הקשורה לספורט“ – עבירה מן העבירות המפורטות בתוספת הראשונה, וכן ניסיון, שידול או סיוע לעבור עבירה כאמור, שנעברה בקשר לאירוע ספורט, במהלך אירוע ספורט או בסמוך לו, או כאשר מבצע העבירה או מי שהעבירה נעברה כלפיו היה בדרכו לאירוע ספורט או ממנו;
”השר“ – שר המדע התרבות והספורט.

פרק ב׳: תנאים לקיום אירוע ספורט

תנאים לקיום אירוע ספורט
(א)
לא יקוים אירוע ספורט אלא אם כן ניתן לקיומו רישיון עסק או היתר זמני לפי חוק רישוי עסקים (בחוק זה – רישיון עסק), והתקיימו תנאי הרישיון כאמור; רישיון עסק שניתן לפי חוק רישוי עסקים לעסק המשמש גם לקיום אירוע ספורט, יראו אותו כאילו הותנה גם בהוראות לפי חוק זה.
(ב)
לא יקוים אירוע ספורט שמספר הצופים בו, בין בפועל ובין במשוער, הוא לפחות מאתיים, אלא אם כן מונו סדרנים לאירועי ספורט.
(ג)
לא יקוים אירוע ספורט מוסדר בענפי הספורט המפורטים בתוספת השנייה, שמספר הצופים בו, בין בפועל ובין במשוער, הוא בין מאתיים לאלף, אלא אם כן מונה מנהל אירוע ספורט.
(ד)
לא יקוים אירוע ספורט שמספר הצופים בו, בין בפועל ובין במשוער, הוא לפחות אלף, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
מונה מנהל אירוע ספורט;
(2)
ככל שנדרש לפי הנחיות הבטיחות ותנאי רישיון העסק מינוי מנהל בטיחות כאמור בסעיף 6 – מונה מנהל בטיחות;
(3)
מונה מנהל ביטחון, אלא אם כן ניתן פטור למינוי לפי סעיף 8.
אי־קיום אירוע ספורט בשל אי־מילוי תנאים
בלי לגרוע מסמכות קצין משטרה לפי סעיפים 8 ו־9 לחוק הבטיחות, נוכח מנהל אירוע ספורט, בסמוך לפני תחילת אירוע הספורט, כי לא התקיימו הוראות לפי חוק זה או לפי חוק הבטיחות, תנאי הרישיון, הנחיות הבטיחות או הוראות המשטרה לפי כל דין, ידווח על כך לקצין משטרה כמשמעותו בסעיפים האמורים וייתן את המלצותיו בדבר אי־קיום אירוע הספורט.

פרק ג׳: בעלי תפקידים באירוע ספורט

מינוי מנהל אירוע ספורט
(א)
אחראי לאירוע ספורט ימנה מנהל אירוע ספורט, ככל שהדבר נדרש לפי הוראות סעיף 2; השר או מי שהוא מינה לעניין זה, רשאי להסמיך אדם כמנהל אירוע ספורט, אם התקיימו בו כל אלה:
(1)
מלאו לו 21 שנה;
(2)
הוא שולט בשפה העברית;
(3)
הוא הוסמך כסדרן לאירועי ספורט;
(4)
הוא בעל ניסיון מוכח בארגון אירועי ספורט או אירועי תרבות ובידור שמספר הצופים בהם עולה על 200;
(5)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה והשר לביטחון הפנים; הסכמת השר לביטחון הפנים בעניינים הנוגעים להכשרה בנושאי שלום הציבור וביטחונו, תינתן גם בעניינים המנויים בסעיף 8(7)(ב)(1) עד (3) לחוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005;
(6)
משטרת ישראל אישרה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי;
(7)
הוא סיים לימוד חובה בישראל במוסד חינוך מוכר או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך.
(ב)
השר, בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה והשר לביטחון הפנים, רשאי לקבוע הכשרה נוספת שיידרש לעבור מי שהוסמך כמנהל אירוע ספורט, במועדים ובהיקף שקבע.
(ג)
לא התקיים במנהל אירוע ספורט אחד התנאים האמורים לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), או חדל להתקיים בו תנאי כאמור, רשאי השר או מי שהוא מינה לעניין זה, לבטל את הסמכתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
מנהל אירוע ספורט – תפקידים וסמכויות
(א)
מנהל אירוע ספורט יפעל, בכפוף להוראות המשטרה לפי כל דין, למילוי הוראות לפי חוק זה ולקיום תנאי רישיון העסק שניתן לקיום אירוע הספורט, יהיה נוכח במקום שבו מתקיים אירוע הספורט, לפני תחילתו אירוע הספורט, בשעת קיומו ועד בסמוך לאחר סיומו, ויהיה אחראי, בין השאר, לכל אלה:
(1)
קיום הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו ובטיחות אירוע הספורט, לפני תחילתו בשעת קיומו ועד בסמוך לאחר סיומו, וניהולו התקין;
(2)
מינוי מנהל ביטחון ומנהל בטיחות, ככל שנדרש לפי חוק זה ולפי הנחיות הבטיחות;
(3)
פיקוח על מילוי תפקידיהם של מנהל הביטחון ושל מנהל הבטיחות לפי חוק זה ותנאי רישיון העסק שניתן לקיום אירוע הספורט, או מילוי תפקידיהם של בעלי התפקידים האמורים אם לא מונו או בהעדרם, לפי העניין;
(4)
קיום הוראות לפי כל דין של גוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בחוק זה – גוף הצלה).
(ב)
לשם מילוי תפקידו יהיו למנהל אירוע ספורט כל הסמכויות הנתונות לסדרן לאירועי ספורט.
מינוי מנהל בטיחות ותפקידיו [תיקון: תשפ״ב]
(א)
אחראי לאירוע ספורט או מנהל אירוע ספורט, לפי העניין, ימנה מנהל בטיחות שיהיה אחראי לבדיקת עמידה בדרישות הבטיחות במיתקן הספורט, ככל שהדבר נדרש לפי סעיף 2 ולפי הנחיות הבטיחות ותנאי רישיון העסק.
(ב)
לא ימונה מנהל בטיחות כאמור אלא אם כן מתקיימים בו תנאי כשירות והכשרה שנקבעו לפי סעיף 11א(ב) לחוק רישוי עסקים, אם נקבעו, ומשטרת ישראל אישרה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי.
(ג)
ממונה בטיחות באירוע ספורט יהיה אחראי למילוי הוראות כל דין הנוגעות לבטיחות, וכן לקיום תנאי הרישיון או ההיתר הזמני הנוגעים לבטיחות מיתקני הספורט, בהתאם להנחיות הבטיחות.
מינוי מנהל ביטחון
(א)
בכפוף להוראות סעיף 3, אחראי לאירוע ספורט או מנהל אירוע ספורט, לפי העניין, ימנה מנהל ביטחון, ככל שהדבר נדרש לפי הוראות סעיף 2; השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לעניין זה, רשאי להסמיך אדם כמנהל ביטחון, אם התקיימו בו כל אלה:
(1)
מלאו לו 21 שנה;
(2)
הוא שולט בשפה העברית;
(3)
הוא הוסמך כסדרן לאירועי ספורט;
(4)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים; הסכמת השר לביטחון הפנים תינתן גם בעניינים המנויים בסעיף 8(7)(ב)(1) עד (3) לחוק הסמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005;
(5)
משטרת ישראל אישרה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי;
(6)
הוא סיים לימוד חובה בישראל במוסד חינוך מוכר או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך.
(ב)
השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים, רשאי לקבוע הכשרה נוספת שיידרש לעבור מי שהוסמך כמנהל ביטחון, במועדים ובהיקף שקבע.
(ג)
לא התקיים במנהל ביטחון אחד התנאים האמורים לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), או חדל להתקיים בו תנאי כאמור, רשאי השר או מי שהוא מינה לעניין זה, לבטל את הסמכתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ד)
תוקפה של הסמכה לפי סעיף זה יהיה לשלוש שנים מיום הינתנה; השר רשאי להאריך את תוקפה של ההסמכה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, ובלבד שהשתתף בהכשרה נוספת כאמור סעיף קטן (ב), ושימש בתפקיד מנהל ביטחון בשני אירועי ספורט לפחות בכל אחת משנים אלה.
פטור ממינוי מנהל ביטחון
מפקד יחידת המשטרה שבתחומה נערך אירוע ספורט או קצין משטרה שהוא הסמיך לכך, רשאי, לבקשת אחראי לאירוע ספורט או מנהל אירוע ספורט, לפטור מחובת מינוי מנהל ביטחון לאירוע הספורט נושא הבקשה; ניתן פטור כאמור, ימלא מנהל אירוע הספורט את תפקידי מנהל הביטחון לפי סעיף 9, באותו אירוע ספורט.
מנהל ביטחון – תפקידים וסמכויות
(א)
מנהל ביטחון יפעל, בכפוף להוראות המשטרה לפי כל דין, לשמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור וביטחונו וינקוט את כל האמצעים הדרושים לשם כך, יהיה נוכח במקום שבו מתקיים אירוע הספורט, לפני תחילתו של אירוע הספורט, בשעת קיומו ועד בסמוך לאחר סיומו, ויהיה אחראי, בין השאר, לכל אלה:
(1)
מילוי הוראות כל דין, וכן לקיום תנאי הרישיון או ההיתר הזמני לעניין שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור וביטחונו;
(2)
הגשת תכנית היערכות לאישורו של מפקד יחידת המשטרה שבתחומה נערך האירוע או קצין משטרה שהוא הסמיך לכך, ופעולה על פיה; בסעיף זה, ”תכנית היערכות“ – מסמך המפרט את ההיערכות לשמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור וביטחונו באירוע הספורט, לרבות מספר הסדרנים לאירועי ספורט שיוצבו בו, מקום הצבתם ואמצעים נוספים שיינקטו לשם כך;
(3)
מינוי סדרנים לאירועי ספורט, במספר ובתנאים לפי חוק זה ובהתאם לתכנית היערכות שאושרה לפי הוראות פסקה (2);
(4)
הדרכת הסדרנים לאירועי ספורט, הצבתם במקום אירוע הספורט ופיקוח על מילוי תפקידיהם לפי חוק זה, לרבות באמצעות מתן הוראות לסדרנים לביצוע פעולות לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור וביטחונו במהלך אירוע הספורט, ובכלל זה הוראות לעניין הטיפול במי שמפריע לסדר הציבורי, לשלום הציבור או לביטחונו.
(ב)
לשם מילוי תפקידו יהיו למנהל הביטחון כל הסמכויות הנתונות לסדרן לאירועי ספורט.
מינוי סדרנים לאירועי ספורט
(א)
אחראי לאירוע ספורט או מנהל ביטחון, לפי העניין, ימנה, סדרנים לאירועי ספורט לשם שמירה על הסדר הציבורי וביטחון הציבור באירוע ספורט, ככל שהדבר נדרש לפי הוראות סעיף 2.
(ב)
השר לביטחון הפנים או מי שהוא מינה לעניין זה, רשאי להסמיך אדם כסדרן לאירועי ספורט, אם התקיימו בו כל אלה:
(1)
מלאו לו 21 שנה;
(2)
הוא שולט בשפה העברית;
(3)
עמד בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 8 לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005, הוסמך כמאבטח לפי סעיף 7 לחוק האמור וקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שאישר המפקח הכללי של המשטרה (בחוק זה – המפכ״ל) או מי שהוא הסמיך לעניין זה; אישור כאמור יינתן גם בעניינים המנויים בסעיף 8(7)(ב)(1) עד (3) לחוק האמור;
(4)
משטרת ישראל אישרה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של שמירה על שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי;
(5)
הוא סיים לימוד חובה בישראל במוסד חינוך מוכר או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך.
סמכויות סדרן לאירועי ספורט
(א)
סדרן לאירועי ספורט רשאי לקרוא לסדר כל אדם המפריע לסדר הציבורי, לשלום הציבור או לביטחונו, באירוע הספורט, ולאחר התראה רשאי הוא לדרוש ממנו לעזוב את המקום אם לא ציית המפריע להתראה; לא עזב המפריע את המקום, רשאי סדרן לאירועי ספורט להוציאו מהמקום לאחר שקיבל לכך את אישור מנהל הביטחון, ובאין מנהל ביטחון – מנהל אירוע ספורט, ובאין מנהל אירוע ספורט, האחראי לאירוע הספורט, או מי שאחד מהם, לפי העניין, הסמיך לכך.
(ב)
היה לסדרן לאירועי ספורט חשש סביר שמפריע שניתנה לו התראה לפי סעיף קטן (א) יבצע עבירת אלימות או עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא לעכבו עד לבואו של שוטר או להביאו לפני שוטר, ואם סירב לכך המפריע – רשאי הוא להשתמש לשם כך בכוח סביר, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום למפריע חבלה.
(ג)
על עיכוב בידי סדרן לאירועי ספורט לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיפים 73(א), 73(ב) רישה ו־74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996.
(ד)
לסדרן לאירועי ספורט יהיו הסמכויות הנתונות למאבטח בהתאם לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005.

פרק ד׳: אכיפה ועונשין

סמכות הרחקה לשוטר
(א)
כדי להבטיח את הסדר הציבורי באירוע ספורט מוסמך שוטר, נוסף על סמכויותיו על פי כל דין, לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או מתנהג באופן אלים, או לכל אדם שיש לשוטר חשד לגביו שיפריע לסדר הציבורי או שיתנהג באופן אלים במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לרבות במקום הכניסה אליו, במקום היציאה ממנו או סמוך לאותו מקום, ואותו אדם חייב להישמע להוראות אלה.
(ב)
לא נשמע אדם להוראות שנתן לו שוטר לפי הוראות סעיף קטן (א), מוסמך השוטר להרחיקו מהמקום כאמור בסעיף קטן (א) ולא להתיר את כניסתו לאותו מקום, ורשאי הוא להשתמש לשם כך בכוח סביר.
סמכות הרחקה לקצין משטרה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
(1)
הורחק אדם על ידי שוטר בהתאם להוראות סעיף 12(ב) או על ידי סדרן לאירועי ספורט בהתאם להוראות סעיף 11, והתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 17(1) או (2), רשאי השוטר או הסדרן לאירועי ספורט, לפי העניין, ליתן לו זימון להתייצב לפני קצין משטרה בתוך 72 שעות, במועד שיקבע.
(2)
בזימון לפי פסקה (1) יובהר תוכנן של הוראות סעיף קטן (ג), וכן יפורטו בו מקום ומספר טלפון לקבלת תוכן החלטתו של קצין המשטרה לפי סעיף זה; בזימון יצוינו פרטי מי שזומן לשם יצירת קשר עמו במידת הצורך.
(ב)
קצין משטרה, לאחר ששמע את טענותיו של אדם כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להורות על הרחקה או הגבלה, כמפורט בסעיף 18(א), בשינויים המחויבים, לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, או עד למתן צו הרחקה או הגבלה, כאמור בסעיף 18(א), על ידי בית המשפט; הורה קצין משטרה כאמור, יחולו הוראות סעיף 18(ב), בשינויים המחויבים, בתקופה שקבע.
(ג)
לא התייצב האדם לפני קצין המשטרה במועד שזומן אליו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי קצין המשטרה להורות על הרחקתו לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, בהיעדרו, ומאותו מועד יראו את האדם כמי שהודע לו שהורחק לתקופה האמורה; מניין הימים כאמור יחל במועד מתן ההחלטה על ידי קצין המשטרה.
(ג1)
קצין משטרה רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להורות כי ימי הפגרה כהגדרתה בחוק הספורט לא יימנו בתקופת ההרחקה או ההגבלה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) או (ג) או כי תקופת ההגבלה או ההרחקה כאמור תימנה החל ממועד מאוחר יותר שיקבע, ובלבד שהמועד האמור לא יהיה מאוחר מ־60 יום ממועד מתן ההחלטה.
(ד)
מי שקצין משטרה הורה לגביו כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג) רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את החלטת קצין המשטרה, ובית המשפט, לאחר ששמע תובע לפי סעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, או שוטר שהוסמך לכך על ידי המפכ״ל (להלן – תובע), רשאי לבטל את החלטת קצין המשטרה, בתנאים או בלא תנאים, אם שוכנע כי אין בכך כדי לפגוע בביטחון הציבור או בסדר הציבורי.
(ה)
בסעיף זה, ”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
סמכות הרחקה בהפרה חוזרת [תיקון: תשע״ה, תשפ״ב]
(א)
הורה קצין משטרה על הרחקה או הגבלה של אדם כאמור בסעיף 13(ב) או (ג) (בסעיף זה – הוראת קצין משטרה), יהיה רשאי שוטר להרחיק אדם ממקום כאמור בסעיף 12, וסדרן לאירועי ספורט – להוציא אדם ממקום כאמור בסעיף 11, בהתקיים אחת מאלה:
(1)
האדם הפר הוראת קצין משטרה או את תנאיה בתקופה שלגביה ניתנה לו ההוראה;
(2)
בתוך 180 ימים מהיום שבו ניתנה לאדם הוראת קצין משטרה התקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 17(1).
(ב)
על הרחקת אדם או הוצאתו בידי שוטר או סדרן לאירועי ספורט, לפי העניין, לפי הוראות סעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 13, בשינויים האלה:
(1)
אם האדם הפר צו הרחקה או הגבלה או תנאי מתנאיו או לא ציית להוראות שוטר או סדרן לאירועי ספורט – רשאי קצין משטרה להורות על הרחקתו או הגבלתו לתקופה נוספת שלא תעלה על 150 ימים;
(2)
אם האדם התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט – רשאי קצין משטרה להורות על הרחקתו או הגבלתו לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים.
איסור הכנסת חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה, ”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:
(1)
כלי יריה – כהגדרתו בחוק כלי היריה, התש״ט–1949;
(2)
חומר נפץ – כהגדרתו בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954;
(3)
סכין ואולר – כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, וכל נשק קר אחר;
(4)
חומר מסוכן – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993;
(5)
מכלול האמצעים הכימיים שהפעלתם גורמת לקולות נפץ, עשן או אור, לרבות חזיזים;
(6)
חפץ שהחזקתו או השימוש בו מהווים עבירה;
(7)
חפץ שקבע השר לביטחון הפנים בתוספת השלישית;
(8)
כל חפץ, לרבות בעל חיים, שלדעת קצין משטרה שהוסמך לכך על ידי המפכ״ל (בסעיף זה – הקצין המוסמך), יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור, בבטיחות או בסדר במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, והודעה על כך הוצגה באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע או שהודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע.
(ב)
השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע, בצו, בתוספת השלישית, חפץ אסור נוסף על רשימת החפצים האסורים המנויים בפסקאות (1) עד (6) להגדרה ”חפץ אסור“.
(ג)
המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ אסור המנוי בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”חפץ אסור“, דינו – מאסר חמש שנים.
(ד)
המכניס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט חפץ אסור המנוי בפסקאות (5) עד (8) להגדרה ”חפץ אסור“, דינו – מאסר שנתיים.
(ה)
הקצין המוסמך רשאי להתיר את הכנסתו של חפץ אסור למקום שבו מתקיים אירוע ספורט; התיר כאמור, והוצגה הודעה על התרת החפץ האסור באופן נראה לעין במקום הכניסה לאירוע, או הודע על כך בדרך סבירה אחרת במקום האירוע, לא יחולו לגבי אותו חפץ אסור הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי העניין.
איסור התבטאות גזענית [תיקון: תשפ״ב]
המתבטא התבטאות גזענית במהלך אירוע ספורט, דינו – מאסר שנתיים; בחוק זה, ”התבטאות גזענית“ – קריאה של מילים, צלילים או נהמות, וכן התבטאות חזותית, על ידי אדם, לבדו, יחד עם אחר או במקהלה, שיש בהם משום איום, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות, אלימות או גרימת מדנים כלפי אדם, ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל נטייה מינית, צבע או השתייכות לגזע, לדת או למוצא לאומי–אתני.
איסור כניסה לשדה המשחק [תיקון: תשפ״ב]
הנכנס לשדה המשחק בזמן אירוע ספורט מוסדר בלא היתר ממנהל אירוע הספורט, ובאין מנהל אירוע ספורט – מהאחראי לאירוע הספורט, מסדרן לאירועי ספורט או משוטר, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה ובסעיף 16ב, ”שדה המשחק“ – המקום המיועד והמסומן לקיום פעילות הספורט.
תקיפה באירוע ספורט [תיקון: תשע״ה]
התוקף אדם במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, ”תקיפה“ – כמשמעותה בסעיף 378 לחוק העונשין.
איסור יידוי חפץ [תיקון: תשפ״ב]
המיידה חפץ, בזמן קיומו של אירוע ספורט או בסמוך לו, לעבר שדה המשחק או לעבר אדם הנמצא במקום שבו מתקיים אירוע הספורט, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
איסור כניסה לאירוע ספורט בלא כרטיס [תיקון: תשפ״ב]
הנכנס למקום שמתקיים בו אירוע ספורט שהכניסה אליו מותנית בהצגת כרטיס, בלא הצגת כרטיס כאמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
אי־התייצבות בתחנת משטרה [תיקון: תשפ״ב]
אדם שניתן לגביו צו הרחקה או הגבלה והפר הוראה של בית משפט או של קצין משטרה להתייצב בתחנת משטרה לפני פתיחת אירוע הספורט שלגביו ניתן הצו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
איסור ספסרות בכרטיסים לאירוע ספורט – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ב]
(הוראת שעה לשנתיים מיום 6.7.2022):
המוכר במקום שבו מתקיים אירוע ספורט או בסמוך למקום כאמור, בזמן קיום האירוע או בסמוך לפני תחילתו, כרטיס לאירוע הספורט במחיר העולה על פי שניים מהמחיר הנקוב או שלושה כרטיסים או יותר במחיר העולה על המחיר הנקוב, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לעניין זה, ”המחיר הנקוב“ – המחיר הנקוב בכרטיס לכניסה בודדת לאירוע הספורט.
בקשה למתן צו הרחקה או הגבלה [תיקון: תשע״ה]
לבקשת תובע, רשאי בית המשפט לתת לאדם צו הרחקה או הגבלה כאמור בסעיף 18, אם ראה כי התקיים אחד מאלה:
(1)
האדם התנהג באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט, או שקיים לגביו חשד סביר שעבר עבירה הקשורה לספורט, או לא ציית להוראות שוטר או סדרן לאירועי ספורט;
(2)
התנהגותו של האדם במהלך אירוע ספורט נותנת בסיס סביר לחשש כי הוא עלול להתנהג בעתיד באופן אלים או תוך הפרת הסדר הציבורי באירוע ספורט או להתבטא התבטאות גזענית או שהוא שיכור או תחת השפעת סם מסוכן או חומר מסכן, או שיש חשד שהוא שיכור או תחת השפעה כאמור; לעניין זה, ”סם מסוכן“ ו”חומר מסכן“ – כהגדרתם בחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013.
צו הרחקה או הגבלה
(א)
בית משפט רשאי לתת צווים (בחוק זה – צו הרחקה או הגבלה), כמפורט להלן:
(1)
צו האוסר על אדם לעשות את אלה, כולם או מקצתם:
(א)
להיכנס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, באירוע ספורט מסוים;
(ב)
להיכנס למקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים;
(ג)
להימצא בתחום מרחק מסוים שייקבע ממקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לעניין אירוע ספורט מסוים או בתקופה שלגביה ניתן צו לפי פסקת משנה (ב);
(2)
צו הקובע הגבלות או תנאים –
(א)
לכניסתו של אדם לאירוע ספורט מסוים;
(ב)
לכניסתו של אדם לאירוע ספורט לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים;
(ג)
להימצאותו של אדם במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
(ב)
ניתן צו הרחקה או הגבלה לפי סעיף קטן (א), יתייצב האדם שלגביו ניתן הצו בתחנת משטרה כשעה לפני פתיחת אירוע הספורט או אירועי הספורט שלגביהם ניתן הצו, וישהה בה עד שעה לאחר סיומם, הכל כפי שיקבע בית המשפט, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, בהתחשב, בין השאר, בתקופת שנקבעה בצו הרחקה או הגבלה.
(ג)
צו הרחקה או הגבלה יכול שיכיל גם דרישה לערובה לקיומו, הוראות להתנהגות נאותה באירועי ספורט בעתיד והוראות בדבר סידורים מיוחדים הנדרשים להבטחת קיומו של הצו.
(ד)
בצו יפורטו תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ג), לרבות תקופת תוקפה, שלא תעלה על שנה נוספת שתחילתה אחרי מועד מתן הצו, וכן הוראות לחילוטה.
(ה)
בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, להאריך את תקופת תוקפה של ערובה כאמור בסעיף קטן (ד), לתקופה שלא תעלה על שנה מיום שיפוג תוקפה של הערובה.
הרחקה או הגבלה לאחר הרשעה
הורשע אדם בעבירה הקשורה לספורט, ייתן בית המשפט שהרשיעו צו להרחקתו לפי סעיף 18(א)(1) לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו; בסעיף זה, ”הורשע“ – לרבות מי שנקבע שביצע את העבירה.
סדרי דין
(א)
צו הרחקה או הגבלה או צו להארכת תוקפה של ערובה לפי סעיף 18, יינתן במעמד שני הצדדים, ואולם רשאי בית המשפט לתת צו כאמור במעמד צד אחד אם הוזמן המשיב כדין ולא התייצב לדיון.
(ב)
ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) שלא במעמד המשיב, רשאי בית המשפט, לבקשתו של המשיב, לחזור ולדון בבקשה למתן הצו בנוכחות שני הצדדים, אם שוכנע כי נבצר ממנו להתייצב מסיבה מוצדקת או אם הוא סבור כי הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
[תיקון: תשפ״ב]

פרק ה׳: המועצה (בוטל)

[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשע״ח, תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשפ״ב]
(בוטל).

פרק ו׳: הוראות שונות

כללי התנהגות באירוע ספורט
השר יקבע כללי התנהגות באירוע ספורט; מי שמקיים אירוע ספורט מוסדר יפרסם כללים אלה במקום בולט, במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, בדרך שיקבע השר.
דיווח לכנסת [תיקון: תשפ״ב]
השר והשר לביטחון הפנים ידווחו לוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אחת לשנה, במשך חמש שנים מיום תחילתו של חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס׳ 3 והוראת שעה), התשפ״ב–2022, על יישום הוראות חוק זה בתקופה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה על מספר צווי הרחקה או הגבלה שהוטלו, לרבות התייצבות מי שהצו ניתן לגביו בתחנת המשטרה, ועל היקף ההליכים שננקטו לאכיפת עבירות לפי חוק זה, ויעילות השימוש באמצעים אלה למניעת אלימות בספורט.
שינוי התוספת הראשונה והתוספת השניה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב)
השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים ושר התעשיה המסחר והתעסוקה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
שמירת דינים
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות חוק הבטיחות.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
(א)
בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה), תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום הפרסום).
(ב)
תחילתו של פרק ה׳ שישה חודשים מיום הפרסום; עד למועד האמור תמונה המועצה לפי סעיף 22.
(ג)
תחילתו של סעיף 31 שנה מיום הפרסום.
(ד)
תחילתו של פרק ג׳, למעט סעיפים 10 ו־11, שנתיים מיום הפרסום.
(ה)
תחילתו של סעיף 10 ביום ט׳ בסיוון התשס״ט (1 ביוני 2009).
הוראת מעבר
מי שמונה עד תום שנה מיום הפרסום כסדרן בטיחות לפי חוק הבטיחות, יראו אותו כאילו הוסמך כסדרן לאירועי ספורט לפי חוק זה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים מיום הפרסום או עד להסמכתו כסדרן לאירועי ספורט לפי סעיף 10 לחוק זה, לפי המוקדם.
צו ראשון לפי חוק רישוי עסקים
צו ראשון לפי סעיף 2ח(ב) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בסעיף 36(1) לחוק זה, יותקן בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

תוספת ראשונה

(סעיף 1)

עבירות

[תיקון: תשפ״ב]
עבירה לפי סעיפים 13 או 14 לחוק הבטיחות, הקשורה באירוע ספורט.
עבירה לפי חוק זה.

תוספת שנייה

(סעיף 2(ג))

ענפי ספורט

כדורגל
כדורסל
כדוריד
כדורעף

תוספת שלישית

(סעיף 14)

חפץ אסור שקבע השר לביטחון הפנים


התקבל בכנסת ביום כ״ז בתמוז התשס״ח (30 ביולי 2008).
  • אהוד אולמרט
    ראש הממשלה
  • גאלב מג׳אדלה
    שר המדע התרבות והספורט
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • דליה איציק
    יושבת ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.