חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע״ג–2013

תוכן עניינים
1.
הגדרות
בחוק זה –
”החזקה“ – כהגדרתה בסעיף 34כד לחוק העונשין;
”חומר מסכן“ – חומר שנועד לשימושו של אדם, בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושקיים יסוד סביר להניח כי השימוש בו עלול להביא להפרת הסדר הציבורי או לפגיעה בשלום הציבור, בביטחונו או בבריאותו, בדרך הדומה לפגיעה הנגרמת כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן;
”חומר“ – לרבות תכשיר, תרכובת, תערובת או תמיסה של חומר ומלחיהם;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”המנהל“ ו”סם מסוכן“ – כהגדרתם בפקודת הסמים המסוכנים;
”פקודת הסמים המסוכנים“ – פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973;
2.
חזקות [תיקון: תשע״ו]
(א)
חומר שנועד לשימושו של אדם בדרך של אכילה, שתייה, לעיסה, הזרקה, החדרה, עישון או הרחה, ושמתקיים לגביו אחד מאלה, חזקה שהוא חומר מסכן:
(1)
לא קוימו לגביו חובות סימון המוצר החלות עליו לפי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015, לפי פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981, או לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, לפי העניין, באופן שהסימון אינו מעיד על כל רכיביו;
(2)
על פי פרסומו ברבים, השימוש בו גורם למשתמש לתופעות הדומות לתופעות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בסם מסוכן.
(ב)
חומר לא ייחשב חומר מסכן אם המחזיק בו הוכיח כי החומר מיוצר או מיובא לפי כל דין לשימושו של אדם, אלא אם כן הוא מוצע לשימוש שונה מזה שאליו הוא נועד.
[תיקון: תשע״ו־2]
3.
סמכויות כניסה, חיפוש ותפיסה
(א)
היה לשוטר יסוד סביר להניח כי אדם מחזיק חומר מסכן, רשאי הוא לעשות כל אחד מאלה:
(1)
להיכנס, בכל עת סבירה, למקום שבו יש לו יסוד סביר להניח כי האדם מחזיק בחומר המסכן, למעט למקום המשמש למגורים, ולבצע חיפוש במקום;
(2)
לתפוס את החומר המסכן, לרבות את אריזתו.
(ב)
הוראות סעיפים 26 עד 29 ו־45 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969 יחולו, בשינויים המחויבים, על חיפוש לפי סעיף זה.
4.
החלטה על השמדת חומר מסכן
(א)
תפס שוטר חומר מסכן בהתאם להוראות סעיף 3, ייתן למי שהחזיק בו זימון להופיע לפני קצין משטרה, בתוך שבעה ימים במועד שיקבע, לצורך טיעון לפני החלטה בדבר השמדת החומר המסכן.
(ב)
קצין משטרה יורה על השמדתו של חומר שנתפס כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהופיע לפניו מי שהחזיק בחומר כאמור או לאחר תום התקופה האמורה באותו סעיף קטן, לפי המוקדם, אלא אם כן שוכנע כי החומר אינו חומר מסכן.
(ג)
הורה קצין משטרה על השמדת החומר, רשאי המחזיק לפנות לבית משפט השלום, בהליך אזרחי, בתוך 30 ימים; בית המשפט רשאי לצוות על ביטול ההחלטה להשמיד את החומר או על החזרתו למחזיק, אם מצא כי ממכלול הנסיבות, ובין השאר מאריזת החומר, מהמקום שבו נתפס ומהנסיבות שבהן הוחזק, עולה כי החומר אינו חומר מסכן.
(ד)
הורה קצין משטרה על השמדתו של חומר מסכן לפי סעיף קטן (ב), ישמיד מי שהוסמך לכך במשטרת ישראל את החומר, במועד שלא יקדם לתום שלושים ימים מיום מתן ההוראה כאמור.
(ה)
בסעיף זה, ”קצין משטרה“ – קצין בדרגת מפקח ומעלה.
5.
הכרזה דחופה [תיקון: תשע״ז]
(א)
סבר המנהל כי יש להוסיף חומר מסכן לרשימת הסמים המסוכנים שבתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים (בחוק זה – רשימת הסמים המסוכנים), בשל צורך מיידי לאסור על הפצתו של אותו חומר בציבור, רשאי הוא להכריז עליו כעל חומר אסור בהפצה (בפרק זה – חומר אסור בהפצה).
(ב)
המנהל לא יכריז הכרזה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה – הכרזה דחופה), אלא לאחר שהתייעץ עם מנהל הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול או מי שהוא הסמיכו לכך ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיכו לכך.
6.
תוקפה של הכרזה דחופה
(א)
הכרזה דחופה תיכנס לתוקפה עם פרסומה ברשומות; ההכרזה תפורסם גם באתרי האינטרנט של משרד הבריאות ושל משטרת ישראל.
(ב)
הכרזה דחופה תעמוד בתוקפה לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ואולם רשאי המנהל להאריך את תוקפה פעם אחת בשלושה חודשים נוספים, מטעמים שיירשמו, ויחולו הוראות סעיף קטן (א) לעניין הפרסום.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), הוסף חומר אסור בהפצה לרשימת הסמים המסוכנים, יפקע תוקפה של ההכרזה הדחופה ביום כניסתה לתוקף של ההוספה כאמור.
(ד)
הוכרז חומר כחומר אסור בהפצה ולא הוסף לרשימת הסמים המסוכנים, לא יכריז עליו המנהל כעל חומר אסור בהפצה פעם נוספת, אלא באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
7.
איסור הפצה
(א)
לא ייצר אדם חומר אסור בהפצה, לא ימכרו, לא יציגו למכירה, לא ייבאו, לא ייצאו, לא יספקו, לא יסחר בו או יעשה בו עסקה אחרת ולא יחזיק בו במטרה לעשות אחת מהפעולות האמורות; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.
(ב)
חזקה על אדם הפועל כאמור בסעיף קטן (א) כי ידע שחומר הוא חומר אסור בהפצה, והטוען להגנתו שלא ידע על כך – עליו הראיה.
8.
הדחת קטין לחומר אסור בהפצה
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים:
(1)
נותן לקטין חומר אסור בהפצה;
(2)
משדל קטין להשיג חומר אסור בהפצה או להשתמש בו.
9.
(א)
ההוראות לפי סעיפים 22 עד 24 לפקודת הסמים המסוכנים יחולו, לעניין עבירה לפי סעיף 8, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 24 לפקודת הסמים המסוכנים, יקראו את פסקה (3) כך: ”הזמין קטין למקום שנועד בעיקרו להשגת חומרים אסורים בהפצה“.
(ב)
ההוראות לפי סעיפים 28, 31 עד 36 ו־37 לפקודת הסמים המסוכנים, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין עבירות לפי סעיפים 7 ו־8.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
ביצוע ותקנות
(א)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, למעט סעיפים 5 ו־6, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועו.
(ב)
שר הבריאות ממונה על ביצוע סעיפים 5 ו־6, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, להתקין תקנות לביצועם.
תחילה [תיקון: תשע״ו־2]
(א)
תחילתו של חוק זה שבעה ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב)
(בוטל).
דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ו־2]
לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת יימסרו דיווחים כמפורט להלן:
(1)
אחת לשנה – דיווח השר לביטחון הפנים על –
(א)
השימוש בסמכויות תפיסה והשמדה של חומר מסכן לפי פרק ב׳, לרבות תדירות השימוש בסמכויות כאמור והיקף החומרים המסכנים שנתפסו והושמדו לפיו;
(ב)
כתבי אישום שהוגשו על ידי התביעה המשטרתית לפי סעיפים 7 ו־8 ועל העונשים שהוטלו בהליכים כאמור שהסתיימו בהרשעה;
(2)
אחת לשישה חודשים – דיווח שר הבריאות על הכרזות דחופות לפי סעיף 5, הארכת תוקפן לפי סעיף 6, ועל חומרים אסורים בהפצה שלא הוספו לרשימת הסמים המסוכנים.


התקבל בכנסת ביום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • יצחק אהרונוביץ
    השר לביטחון הפנים
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.