חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרת החוק

מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות את תחילתם של חוקים ולקבוע הוראות נוספות כדי לשמור על מדיניות פיסקלית אחראית ולעמוד בתקרת הגירעון ובמגבלת ההוצאה הממשלתית, להעמיק את גביית המסים ולהגדיל את הכנסות המדינה ואת תקבוליה, תוך חיזוק הצמיחה במשק, שינוי סדרי העדיפויות הלאומיים וצמצום הפערים, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016.

פרק ב׳: מיסוי רווחים ממשאבי טבע

הנוסח שולב בחוק מיסוי רווחי נפט, התשע״א–2011 (בפרק זה – חוק מיסוי רווחי נפט).
הנוסח שולב בפקודת המכרות.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
פרק ב׳ – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של פרק זה ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) (בפרק זה – יום התחילה).
(ב)
הוראות חוק מיסוי רווחי נפט, כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה, יחולו על רווחי יתר של בעל זכות לניצול משאב טבע, שנצמחו ביום התחילה ואילך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות חוק מיסוי רווחי נפט, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, לעניין משאב טבע מסוג כלוריד האשלג, על רווחי יתר שנצמחו ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ואילך.
פרק ב׳ – הוראת מעבר
בעל זכות לניצול משאב טבע שביום התחילה טרם החל בהפקה מסחרית של משאב הטבע והיו לו הפסדים צבורים למועד האמור שנבעו מפעילות להפקה ומכירה של משאב הטבע, יראו את ההפסדים הצבורים המתואמים כרווחי יתר שליליים כהגדרתם בסעיף 20ח לחוק מיסוי רווחי נפט, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה; לעניין זה, ”הפסדים צבורים מתואמים“ – סך כל ההפסדים השנתיים לפני מס בתוספת ריבית בשיעור של 5% לשנה, מתום שנת המס שבה נוצר כל אחד מההפסדים האמורים, ועד ליום התחילה.

פרק ג׳: מיסוי מקרקעין

הנוסח שולב בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963 (בפרק זה – חוק מיסוי מקרקעין).
חוק מיסוי מקרקעין – הוראת שעה
(א)
על אף האמור בפסקה (1)(א) של סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, במכירת זכות במקרקעין, בידי יחיד, בתקופה שמיום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018), שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, יהיה היחיד חייב במס על השבח הריאלי עד יום התחילה כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, בשיעור הקבוע בסעיף 48א(ב)(1) לחוק האמור:
(1)
המכירה היא של זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה על הקרקע של 8 דירות לפחות המיועדות לשמש למגורים, או מכירה של חלק מזכות במקרקעין כאמור שתמורתה היא בנייה על יתרת המקרקעין (להלן – עסקת קומבינציה);
(2)
המכירה היא מיחיד לקבלן או למי שעסקו או חלק מעסקו בניית דירות על קרקע שבבעלותו, על ידי קבלן, לשם מכירתן, והקרקע הנמכרת תהווה מלאי עסקי בידיו כמשמעותו בסעיף 85 לפקודת מס הכנסה – לגבי אלה:
(א)
מכירה של זכות במקרקעין בקרקע שכלולה בשטח שתכנית הבנייה הקיימת לגביו מתירה בנייה של 1,000 דירות לכל הפחות וביום המכירה ניתנו היתרי בנייה ל־10% לכל היותר מהדירות המותרות לבנייה בשטח שחלה עליו התכנית כאמור;
(ב)
מכירה של זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של 1,000 דירות לכל הפחות;
(3)
לגבי זכות במקרקעין שאינה מנויה בפסקה (2) –
(א)
עד תום התקופה הקובעת הסתיימה בנייתן על הקרקע של כל הדירות המיועדות לשמש למגורים המותרות לבנייה לפי תכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, ובעסקת קומבינציה, נוסף על האמור – עד תום התקופה הקובעת הסתיימה בנייתן על הקרקע של 8 דירות המיועדות לשמש למגורים על הזכות במקרקעין או ביתרת המקרקעין; לעניין סעיף קטן זה יראו בקבלת אישור להספקת חשמל, מים או חיבור של טלפון לבניין, לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, כסיום הבנייה; בסעיף קטן זה, ”התקופה הקובעת“ – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של פחות מ־251 דירות – 42 חודשים מיום המכירה;
(2)
לגבי זכות במקרקעין שתכנית הבנייה שחלה לגביה מתירה בנייה של 251 דירות או יותר – 48 חודשים מיום המכירה.
(ב)
לא התקיים התנאי הקבוע בפסקת משנה (א), תחול הרישה של סעיף קטן (א) לגבי החלק היחסי של שווי המכירה של הזכות שנמכרה, כיחס שבין מספר הדירות שהסתיימה בנייתן, למספר הדירות המיועדות לשמש למגורים, המותרות לבנייה לפי תכנית הבנייה שחלה לגבי הזכות במקרקעין במועד סיום הבנייה, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו לגבי החלק היחסי בלבד.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה שנעשתה בלא תמורה או בין קרובים, על מכירה שחל לגביה פטור מהמס, כולו או חלקו, או שיעור מס מופחת, לפי חוק מיסוי מקרקעין או לפי פקודת מס הכנסה, או על מכירה שחלות לגביה הוראות סעיף 5(ב) לחוק מיסוי מקרקעין.
(ג)
המוכר זכות במקרקעין בקרקע שתכנית הבנייה הקיימת לגביה מתירה בנייה של פחות מ־1,000 דירות, ומתקיים האמור ברישה ובפסקה (1) של סעיף קטן (א), רשאי לבחור באחד מאלה:
(1)
תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, ובהשלמת התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(3) – יהיה זכאי המוכר להחזר המס ששילם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק מיסוי מקרקעין;
(2)
תשלום מס השבח לפי הוראות סעיף זה ומתן ערובה להנחת דעתו של המנהל בגובה יתרת מס השבח שהיה עליו לשלם לפי הוראות סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין; תוקפה של ערובה כאמור יפוג בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(3).
(ד)
במכירת זכות במקרקעין שחלות לגביה הוראות סעיף זה, יקראו את סעיף 48ב(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין כך שבסופו יבוא ”ובלבד ששיעור המס על השבח הריאלי עד יום התחילה לא יעלה על שיעור המס הקבוע בסעיף 48א(ב)(1)“.
(ה)
לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
(ו)
בסעיף זה –
”היתר בנייה“ – כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”יחיד“ – לרבות חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה, ולרבות שותפות שחל לגביה סעיף 63 לפקודה האמורה;
”קבלן“ – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969, הרשום בפנקס כמשמעותו באותו חוק;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין, ואולם המונח ”שליטה“ בהגדרה האמורה יפורש כאמור בסעיף 19(4)(ב)(3) לחוק האמור;
”תכנית בנייה“ – תכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, או תכנית כמשמעותה באותו חוק שתנאי לאישורה הוא אישור תכנית איחוד וחלוקה כמשמעותה בסימן ז׳ לפרק ג׳ בחוק האמור.

פרק ד׳: מסים

סימן א׳: צמצום הטבות במס

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה (בפרק זה – הפקודה).
סימן א׳ – תחילה
תחילתם של סעיפים 3(ה3)(2), 32(14)(ב) ו־47(א)(5) ו־(ב)(2)(ב) לפקודה, כנוסחם בסעיפים 13(1), 13(2) ו־13(3) לחוק זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).

סימן ב׳: דוחות מקוונים

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
סימן ב׳ – תחילה ותחולה
(א)
תחילתם של סעיפים 188, 195ב(א), 195ד(ד), 195ז, 195ח(ב) ו־195ט(ב) לפקודה, כנוסחם בסימן זה, וביטולו של סעיף 195ו לפקודה, כנוסחו בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).
(ב)
סעיף 131 לפקודה, כנוסחו בסימן זה, יחול על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2015 ואילך.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), תחילתם של סעיפים 91(ד)(1א), 131(ב2)(1) סיפה, 135(1)(א1), 166(ב) ו־240ב(ג) לפקודה, כנוסחם בסימן זה, ביום שקבע שר האוצר, בצו, לאחר שנקבעו כללים לפי סעיף 131ג(ד) לפקודה, כנוסחו בסימן זה.
פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016) (תחילתו של סעיף 166(ב) לפקודת מס הכנסה), התש״ף–2020 (ק״ת תש״ף, 690), לפיו תחילתו של סעיף 166(ב) לפקודה ביום 3.3.2020.
מס הכנסה – הוראת שעה לעניין תיאום ועדכון סכומים
(א)
על אף האמור בסעיף 188(ח) לפקודה, ב־1 בינואר של שנת המס 2016 לא יתואם סכום הקנס הקבוע בסעיף 188(א) לפקודה, כנוסחו בסימן זה; ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) יתואם סכום הקנס האמור לפי הוראות סעיף 188(ח) לפקודה, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2016.
(ב)
על אף האמור בסעיף 195ה(ב) לפקודה, ב־1 בינואר של שנת המס 2016 לא יתואם סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 195ב(א) לפקודה, כנוסחו בסימן זה; ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) יתואם סכום העיצום הכספי האמור לפי הוראות סעיף 195ה(ב) לפקודה, לפי שיעור עליית המדד בשנת המס 2016.
הנוסח שולב בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (בפרק זה – חוק מע״מ).
חוק מע״מ – תחילה ותחולה
תחילתו של סעיף 72א לחוק מע״מ, כנוסחו בסימן זה, ביום שקבע שר האוצר, בצו, לאחר שנקבעו כללים לפי סעיף 67ב(ד) לחוק מע״מ, כנוסחו בסימן זה.

סימן ג׳: שומה לפי מיטב השפיטה ושומה עצמית

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
סימן ג׳ – תחולה
סעיפים 145(א)(2), 152(ג) ו־167(א)(2) לפקודה, כנוסחם בסימן זה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס 2013 ואילך.

סימן ד׳: נקודות זיכוי

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

סימן ה׳: מסי העירייה ומסי הממשלה

פרק ה׳: ביטוח לאומי ותגמולים

סימן א׳: קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לילד

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 (בפרק זה – חוק הביטוח הלאומי).
סימן א׳ – תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתם של סעיפים 1 ו־68 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסימן זה, ביום י״ב באייר התשע״ה (1 במאי 2015) (בסעיף זה – היום הקובע), ואולם ההפרש שבין הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו ערב יום התחילה לבין הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה, בעד התקופה שמהיום הקובע עד יום תחילתו של חוק זה, ישולם עד יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015).
(ב)
תחילתו של סימן ה׳ לפרק ד׳ לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בחוק זה ביום הקובע, ואולם המוסד לביטוח לאומי יעביר לחיסכון ארוך טווח את סכום החיסכון הבסיסי מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017); סכום החיסכון הבסיסי בגובה 1,000 שקלים חדשים, בעד התקופה שמהיום הקובע עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016), יועבר לחיסכון ארוך טווח בתשלומים חודשיים שווים מיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019).
(ג)
לא העביר המוסד לביטוח לאומי את סכום החיסכון הבסיסי לחיסכון ארוך הטווח ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017), בעד אותו חודש, ייווסף סכום החיסכון הבסיסי לסכום הבסיסי מדי חודש, מאותו מועד ועד שיועבר סכום החיסכון הבסיסי לחיסכון ארוך הטווח, והסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) ישולם עד ליום ז׳ בסיוון התשע״ז (1 ביוני 2017).
(ד)
בסעיף זה –
”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסימן זה;
”סכום החיסכון הבסיסי“ – כהגדרתו בסעיף 74ב(א) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסימן זה.

סימן ב׳: ניהול תקציבי

סימן ב׳ – תחילה
תחילתו של חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).
סעיף 32 ולוח ב׳ לחוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־4, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3]
(א)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה לתקופה ינואר עד נובמבר 2016.
(א1)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה לדצמבר 2016.
(ב)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה לשנת 2017.
(ב1)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה לשנת 2018 לתקופה ינואר עד פברואר 2018.
(ב2)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה לשנת 2019.
(ג)
המוסד לביטוח לאומי ימסור לוועדת הכספים של הכנסת עד ליום כ״ו באייר התשע״ט (31 במאי 2019) דיווח על אלה:
(1)
ההפרש שבין הסכום הצפוי להיות מוקצב למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2020 לפי סעיף 32 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, ובין הסכום שהיה מוקצב למוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2020 אילו היו חלים סעיף 32 ולוח ב׳ לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם ערב תחילתו של חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע״ג–2013;
(2)
התקנת תקנות לפי סעיפים 149א ו־328א לחוק הביטוח הלאומי, וההערכה המעודכנת של השפעת התקנות כאמור על הגבייה בידי המוסד לביטוח לאומי;
(3)
(ד)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה לשנת 2015.

סימן ג׳: נפגעי עבודה

תחילתו של סעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).

סימן ד׳: דוח מעסיק מקוון

סימן ד׳ – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של חוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).
(ב)
סעיף 355 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, יחול על דין וחשבון שהוגש בעד שנת הכספים 2016 ואילך.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
תחילתם של סעיפים 140א ו־166 לפקודת מס הכנסה, כנוסחם בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016).

סימן ה׳: דיווח צד שלישי על ניכוי מסכום פיצויים

סימן ה׳ – תחולה
סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסימן זה, יחול על ניכוי שנעשה ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) ואילך, או על פסק דין או הסכם שמכוחם רשאי המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו לבצע ניכוי, שניתן או נכרת לפי העניין, ביום האמור ואילך, והכול לפי המוקדם.
תחילתו של חוק הפיקוח, כנוסחו בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) והוא יחול על ניכוי שנעשה באותו מועד ואילך, או על פסק דין או הסכם שמכוחם רשאי המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו לבצע ניכוי, שניתן או נכרת לפי העניין, ביום האמור ואילך, והכול לפי המוקדם.

סימן ו׳: תגמולים לנפגעי פעולות איבה

מענק מיוחד נוסף לפי סעיף 4(ד1) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון מס׳ 30), התשע״א–2011, כנוסחו בחוק זה, ישולם בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

סימן ז׳: הבטחת הכנסה

הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 (בסימן זה – חוק הבטחת הכנסה).
תיקון חוק הבטחת הכנסה – תחילה ותחולה
תחילתה של התוספת השנייה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסימן זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

פרק ו׳: תכנית תקציב תלת־שנתית

הנוסח שולב בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בפרק זה – חוק יסודות התקציב).
פרק ו׳ – תחילה, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשע״ו]
(א)
תחילתו של פרק זה ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016) (בפרק זה – יום התחילה).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י) שבסעיף 40א לחוק יסודות התקציב, כנוסחו בסעיף 48 לחוק זה, יחולו על תכנית התקציב התלת־שנתית לשנות הכספים 2017 עד 2019 שאושרה בידי הממשלה והונחה על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי לשנים 2015 ו־2016, מיום התחילה ואילך, ואולם –
(א)
התכנית המעודכנת שיש להגיש לאישור הממשלה לגבי שנות הכספים 2017 עד 2019 לפי סעיף 40א(ט) האמור, תוגש עד יום כ״ד באייר התשע״ו (1 ביוני 2016);
(ב)
לעניין התכנית המעודכנת כאמור בפסקת משנה (א), יקראו את ההגדרה ”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב כנוסחו בסעיף 48 לחוק זה, כך:
"”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ –
(1)
בשנת הכספים 2017 – 100.5% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;
(2)
בשנת הכספים 2018 – 100.5% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;
(3)
בשנת הכספים 2019 – מגבלת ההוצאה הבסיסית;";
(2)
לעניין תכנית התקציב התלת־שנתית שתונח על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי לשנת 2017, יקראו את ההגדרה ”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב כנוסחו בסעיף 48 לחוק זה, כך:
"”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ –
(1)
בשנת הכספים 2018 – מגבלת ההוצאה הבסיסית;
(2)
בשנת הכספים 2019 – 100.5% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;
(3)
בשנת הכספים 2020 – מגבלת ההוצאה הבסיסית;";
(3)
לעניין תכנית התקציב התלת־שנתית שתונח על שולחן הכנסת יחד עם הצעת חוק התקציב השנתי לשנת 2018, יקראו את ההגדרה ”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ שבסעיף 40א(י) לחוק יסודות התקציב כנוסחו בסעיף 48 לחוק זה, כך:
"”סכום ההוצאה הממשלתית המותרת“ –
(1)
בשנת הכספים 2019 – 100.5% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;
(2)
בשנת הכספים 2020 – מגבלת ההוצאה הבסיסית;
(3)
בשנת הכספים 2021 – 99% ממגבלת ההוצאה הבסיסית;".

פרק ז׳: הוראות שונות

[תיקון: תשע״ז־2]
הנוסח שולב בחוק רשות שדות התעופה, התשל״ז–1977 כהוראת שעה לשנים 2016 עד 2018.
הנוסח שולב בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997 (בפרק זה – חוק יום חינוך ארוך).
תחילתו של סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך, כנוסחו בסעיף 52 לחוק זה, ביום י״ז באלול התשע״ה (1 בספטמבר 2015).
תחילתו של סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות, כנוסחו בסעיף 55 לחוק זה, ביום י״ג בתמוז התשע״ה (30 ביוני 2015).

פרק ח׳: תחילה

תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015), אלא אם כן נקבע בו אחרת.


התקבל בכנסת ביום ז׳ בכסלו התשע״ו (19 בנובמבר 2015).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • משה כחלון
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.