לדלג לתוכן

ברכות נט א

הוספת קישורים
לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תלמוד בבלי

<< · ברכות · נט א · >>

תלמוד בבלי - גמרא | רש"י | תוספות | עין משפטשלימות: 75% | ראשונים נוספים
על הש"ס: ראשונים | אחרונים

כטרפא דטריף והאי דאזלא בתרה דאמרה לה הב לי בני שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם וכשבקש לסתמה נטל שני כוכבים מעיש וסתמה וליהדר לה אין הבור מתמלא מחוליתו אי נמי אין קטיגור נעשה סניגור וליברי לה תרי ככבי אחריני (קהלת א, ט) אין כל חדש תחת השמש א"ר נחמן עתיד הקב"ה להחזירן לה שנאמר (איוב לח, לב) ועיש על בניה תנחם:

ועל הזועות:

אמאי זועות א"ר קטינא גוהא רב קטינא הוה קאזיל באורחא כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא גנח גוהא אמר מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו רמא ליה קלא קטינא קטינא אמאי לא ידענא בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו והיינו גוהא א"ר קטינא אובא טמיא כדיב הוא ומיליה כדיבין אי הכי גוהא גוהא מיבעי ליה ולא היא גוהא גוהא עביד והאי דלא אודי ליה כי היכי דלא ליטעי כולי עלמא אבתריה ורב קטינא דידיה אמר סופק כפיו שנאמר (יחזקאל כא, כב) וגם אני אכה כפי אל כפי והניחותי חמתי רבי נתן אומר אנחה מתאנח שנאמר (יחזקאל ה, יג) והניחותי חמתי בם והנחמתי ורבנן אמרי בועט ברקיע שנאמר (ירמיהו כה, ל) הידד כדורכים יענה אל כל יושבי הארץ רב אחא בר יעקב אמר דוחק את רגליו תחת כסא הכבוד שנאמר (ישעיהו סו, א) כה אמר ה' השמים כסאי והארץ הדום רגלי:

ועל הרעמים:

במאי רעמים אמר שמואל ענני בגלגלא שנאמר (תהלים עז, יט) קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ ורבנן אמרי ענני דשפכי מיא להדדי שנאמר (ירמיהו י, יג) לקול תתו המון מים בשמים רב אחא בר יעקב אמר ברקא תקיפא דבריק בעננא ומתבר גזיזי דברזא רב אשי אמר ענני חלחולי מחלחלי ואתי זיקא ומנשב אפומייהו ודמי כזיקא על פום דני ומסתברא כרב אחא בר יעקב דבריק ברקא ומנהמי ענני ואתי מטרא:

ועל הרוחות:

גמאי רוחות אמר אביי זעפא ואמר אביי גמירי דזעפא בליליא לא הוי והא קא חזינן דהוי ההוא דאתחולי ביממא ואמר אביי גמירי דזעפא תרתי שעי לא קאי לקיים מה שנאמר (נחום א, ט) לא תקום פעמים צרה והא קא חזינן דקאי דמפסיק ביני ביני:

ועל הברקים אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם:

דמאי ברקים אמר רבא ברקא ואמר רבא ברקא יחידאה וברקא חיורא וברקא ירוקתא וענני דסלקן בקרן מערבית ואתיין מקרן דרומית ותרתי ענני דסלקן חדא לאפי חברתה כולהו קשיין למאי נפקא מינה למבעי רחמי והני מילי בליליא אבל בצפרא לית בהו מששא אמר רבי שמואל בר יצחק הני ענני דצפרא לית בהו מששא דכתיב (הושע ו, ד) וחסדכם כענן בקר וגו' א"ל רב פפא לאביי הא אמרי אינשי כד מפתח בבי מיטרא בר חמרא מוך שקיך וגני לא קשיא הא דקטר בעיבא הא דקטר בענני אמר ר' אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר (קהלת ג, יד) והאלהים עשה שייראו מלפניו וא"ר אלכסנדרי אמר ריב"ל הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו שנאמר (יחזקאל א, כח) כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפול על פני לייטי עלה במערבא משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא אבל ברוכי ודאי מברך מאי מברך ברוך זוכר הברית במתניתא תנא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו א"ר פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו הברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו:

על ההרים ועל הגבעות:

אטו כל הני דאמרן עד השתא לאו מעשה בראשית נינהו והכתיב (תהלים קלה, ז) ברקים למטר עשה אמר אביי כרוך ותני רבא אמר והתם מברך תרתי ברוך שכחו מלא עולם ועושה מעשה בראשית הכא עושה מעשה בראשית איכא שכחו מלא עולם ליכא אריב"ל הרואה רקיע בטהרתה אומר ברוך עושה בראשית אימתי אמר אביי כי אתא מטרא כולי ליליא ובצפרא אתא אסתנא ומגליא להו לשמיא ופליגי דרפרם בר פפא א"ר חסדא דאמר רפרם בר פפא א"ר חסדא מיום שחרב בהמ"ק לא נראית רקיע בטהרתה שנאמר (ישעיהו נ, ג) אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם:


רש"י

[עריכה]


כטרפא דטריף - דבר שהוא חסר וסתמוהו מגופו שעשאוהו כנוס ומתחזי כמכה בקורנס טרפא דטריף מוכה בהכאות כמו ביצה טרופה. ל"א דמתחזיא כדטרפא מטרף נדבק יחד ועשאו סניפין כמין חיבור:

והאי דאזלא - עיש אחר כימה:

דאמרה לה הב לי בני - שני כוכבים שלי:

וליהדר - לכימה אותן כוכבים עצמן שנטל הימנה:

גוהא - בלשונם קורין רעידת הארץ גוהא:

אובא טמיא - בעל אוב של עצמות שעושה כשוף בעצמות המת. טמיא עצמות ודומה לו במסכת כלים בית מלא טמיא ופי' רב האי מלא טמיא בית שהוא מלא עצמות והביא ראיה על זה מבראשית רבה דקתני אדרינוס שחיק טמיא דהיינו שחיק עצמות ואין לפרש אוב טמא שאין זה הלשון:

גנח גוהא - ותגעש ותרעש כלומר נזדעזעת הארץ מאד מאד. גנח גוהא חדא מילתא היא וכן הלשון:

גוהא גוהא מיבעי ליה - שני פעמים היה לו להזדעזע כנגד שתי דמעות:

סופק כפיו - ומאותו קול מזדעזעת הארץ שמצינו שכפיו סופק שנאמר גם אני אכה כפי אל כפי (יחזקאל כא):

אנחה מתאנח - ומאותה אנחה מרעיד הקרקע ומצינו שמתאנח שנאמר והניחותי חמתי בם (יחזקאל ה) כביכול כאדם שיש לו חימה ומתאנח ומתנחם דעתו ועושה לו נחת רוח:

והנחמתי - אנחם על הרעה שעשיתי להן:

הידד כדורכים יענה - שדורך ובועט ברקיע:

והארץ הדום רגלי - כגון שדחה תחת כסא הכבוד ומגיע בעוטו עד לארץ שהיא הדום רגליו:

ענני בגלגלא - עננים מתחופפין ומתחככין ונשמע הקול לשון אחר העננים פוגעין בגלגל ומתגלגלות עם הגלגל בעל כרחם ואותו הקול היינו רעמים:

ברקא - ברקים של אש:

ומתבר גזיזי דברזא - ואותו הקול היינו רעמים: גזיזי גלציי"ש (גלצונ"ש: חתיכות קרח) חתיכות של ברד:

חלחולי מחלחלי - ענני ומנשב זיקא עלייהו והיינו רעמים:

מנהמי ענני - הומות העננים:

זעפא - סופטורביי"ל ((סופת) נחשול) :

ברקא - אישלוזיר"א (אישלויד"א: ברק) לשון מבריק נהר:

ברקא יחידאה - שלא הבריק אלא פעם אחד:

וברקא חיורא וברקא ירוקתא כולהו קשיין - שאינם של ברכה:

דסלקן חדא לאפי חברתה - ששני עננים פוגעים זה את זה:

ענן בקר - לא קבוע:

כד מפתח בבי מטרא בר חמרא מוך שקיך וגני - אם כשתפתח דלתיך בבקר ירד לך מטר לך אני אומר חמר ההולך ממקום למקום להביא תבואה מוך שקיך וגני כפול שקך תחתיך ותישן עליו ולא תלך אנה ואנה להביא תבואה לפי שיהיו החטים בזול בשביל הגשם:

ה"ג הא דקטר בעיבא - נתקשרו השמים בעב עבה אז טוב כי ירד גשם רב:

הא דקטיר בעננא - ענן קלוש הוא ענן בקר שאין בו ממש:

צריך שיפול על פניו - לפי שהוא מראה כבוד ה':

כרוך ותני - בכולהו ברוך עושה בראשית וברוך שכחו מלא עולם כרוך ותני לכולהו בחדא בבא ועל כולם שתי ברכות הללו:

על ההרים - לא מצי לברוכי מלא עולם שאינן במקום אחד אלא כל אחד ואחד במקומו:

אומר ברוך עושה בראשית - שכך היתה ברייתו ואחר כך כסוהו עננים:

אסתנא - רוח צפונית:

תוספות

[עריכה]


על הרוחות אומר שכחו וגבורתו מלא עולם. ירושלמי מתני' כשבאים בזעם אבל כשבאין בנחת אומר ברוך עושה בראשית:

הלכך נימרינהו לתרוייהו. אומר ר"י דאין חותמין בברוך בברכה זו והיכי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית:

רבא אמר התם מברך שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. פי' אומר או האי או האי איזה שירצה וכן פירש רב אלפס:

הלכך נימרינהו לתרוייהו. רוב ההודאות ואל ההודאות. לפיכך תקנו בישתבח אחר סיום הברכה ברוך אתה ה' אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות:

עין משפט ונר מצוה

[עריכה]

מ א ב ג ד מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ד, סמ"ג עשין כז, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א':

מא ה מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה ט"ז, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ט סעיף א':

מב ו מיי' פ"י מהל' ברכות הלכה י"ד והלכה טו, וסמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' רכ"ז סעיף א':

ראשונים נוספים

 

חידושי הרשב"א

חידושי הרשב"א


רבא אמר התם מברך תרתי; הכא עושה מעשה בראשית איכא, שכוחו מלא עולם ליכא:    פירש רב האיי גאון ז"ל "מברך תרתי" - "אחד" מתרתי קאמר, או "שכוחו מלא עולם" או "עושה מעשה בראשית"; אבל על ההרים לא מצי מברך "שכחו מלא עולם". וכן כתב הרמב"ם ז"ל. ובתוספות נמי כן פירש. ומיהו לישנא דגמרא לכאורה הוה משמע דתרוייהו מברך ממש.

 

חידושי הריטב"א

חידושי הריטב"א


על הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים וכו' אומר ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם:    איתמר בירושלמי אם בטורדים דיו בפעם אחת אם במפסיקין מברך על כל פעם ופעם וגמר לה מחנותו של בשם. וא"ת והא ברואה את הים הגדול בעינן הפסק ל' יום, התם הוא שרואה פעם ראשונה הוא שרואה עכשו אבל הכא דבר מחודש הוא וכל אחד בפני עצמו. וא"ת והא חנותו של בשם הוא הוא שמריח פעם ראשונה וחוזר ומברך התם על הנאתו שהיא עכשו מתחדשת הוא מברך וטורדין היינו שלא נתפזרו העבים מפסיקין שנתפזרו העבים בינתים (בתוספות) [ברא"ש עיי"ש]:

אמר אביי כרוך ותני נמי הכא ברקים:    פירוש ושתי הברכות הן לכל אחד ותנא חדא בכל חדא וה"ה לאידך ורבא אמר התם מצי מברך תרתי ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם מצי מברך עושה בראשית מצי מברך אבל גבי הרים. וימים וכו' ברוך עושה בראשית מצי מברך ברוך שכחו לא. ויש גרסאות שנראה מהם ששתים מברך בברקים ורוחות וקמא עיקר והיא גרסת הגאונים ז"ל. ירושלמי דוקא תוך כדי דיבור. ואסיקנא דלא מברך אנהרות עושה בראשית אלא במה שידוע שלא נשתנה מברייתו:

הילכך נימרינהו לכולהו:    בא"י אמ"ה זוכר הברית ונאמן בבריתו וקים במאמרו. ואין לה שום חתימה: (כוכבים במשמרותם ומזלות בעתם והראב"ד ז"ל גריס כוכבים כסדרן ומזלות) במסלותם:

הרואה שמים בטהרתם אומר ברוך עושה בראשית:    ודוקא בהפסקת ל' יום הראב"ד ז"ל. ובירושלמי הדא דתימר בימות הגשמים ובלבד לאחר ג' ימים:

 

תוספות הרא"ש

תוספות הרא"ש


על הברקים ועל הרעמים ברוך שכחו וגבורתו מ"ע. ירושלמי ר' ירמי' ור' זירא בשם ר"ח דיו פע"א בכל יום א"ר יוסי במה אנן קיימי אי בטורדין דיו פעם א' ואי במופסקין מברך על כל פעם ופע' פי' טורדין שלא נתפזרו עבים בנתי' מופסקי' שנתפזרו עבים בנתים חיליה דר"י מן הדא הי' יושב בחנותו של בושם כל היום אינו מבר' אלא אחת נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם היה יושב בבית הכסא או באספקולרין אם היה יכול לצאת ולברך אם תוך כדי דבור יצא ואם לאו לא יצא ר' ירמיה בעי היה יושב במגדל עצים מהו שיעשה כמו מלבוש ויוציא ראש חוץ לחלון ויברך. מספקא ליה אם לבו רואה את הערוה מותר או אסור.

אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו. ברכה זו אינה חותמת בברוך אלא הכי מברך בא"י אמ"ה נאמן בבריתו וקים במאמרו וזוכר הברית.

רבא אמר התם מברך תרתי שכחו וגבורתו מלא עולם ועושה מעשה בראשית. פי' או האי או האי וכן פסק רב אלפס דאיזה מהם שירצה יברך אבל תרווייהו לא.

 

מאירי

מאירי


ועל הזוועות ופירשו בגמ' גואה, וענינו האור הפתאומים היוצא מן הענן ונקרא לנציא"ר וי"מ קול בקיעת הארץ, ועל הרעמים ועל הרוחות ועל הברקים והוא הנקרא לאמ"ף על כל אלו אומר ברוך שכחו מלא עולם מפני שענינם של אלו להתפשט רחוק מאוד, ופי' בגמ' שאף על אלו אם רצה לברך ברוך עושה בראשית דיו, ובתלמוד המערב פרשו על הרוחות דוקא כשבאים בזעף אבל אינם באים בזעף ברוך עושה בראשית, על ההרים ועל הגבעות וכו' אומר ברוך עושה בראשית שדברים אלו אין זזין ממקומן כדי לברך עליהם שכחו מלא עולם, ודברים אלו אינן אומרים אלא במי שרואה אותם לפרקים, ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה הים הגדול, שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו, ודוקא בזמן שרואהו לפרקים וכבר פירשנו על הפרקים שהם מל' לל':
זהו ביאור המשנה ופי' בתלמוד המערב שלא נאמרו פרקים הללו אלא על ההרים והשנויים עמהם אבל על הזיקים ועל השנויים עמהם אם בטורדין ר"ל שאין בהם הפסק, ופי' בו רבים כל זמן שלא נתפזרו העבים אינו מברך עליהם אלא פעם אחת ביום, ואם יש בהם הפסק והוא שנתפזרו העבים ואחר כך באו עבים פעם אחרת מברך על כך פעם ופעם והרי דבר זה כמי שיושב בחנותו של בשם שאם ישב לו כל היום אינו מברך אלא פעם אחת ואם נכנס ויצא כל היום מברך על כל פעם ופעם, ודברים שנכנסו תחת משנה זו בגמ' אלו הן:
הרואה קשת בענן מברך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו:
הרואה שמים בטהרה והוא אחר שנפל הגשם ובא רוח צפוני ופזר את העבים ונזדכך האויר אומר ברוך עושה בראשית, ובתלמוד המערב פרשוה בימות הגשמים ובלבד לאחר ג' ימים:

 

שיטה מקובצת

שיטה מקובצת


הילכך נימרינהו לכולהו. ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקים במאמרו - ואין לה שום חתימה:

אמר אביי כרוך ותני נמי הכא ברקים - פירוש ושתי הברכות הן לכל אחד ותנא חדא בכל חדא והוא הדין לאידך:

ורבא אמר התם מצי מברך תרתי ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם מצי מברך עושה בראשית מצי מברך. אבל גבי הרים וימים וכו' ברוך עושה בראשית מצי מברך ברוך שכחו לא – ויש גרסאות שנראה מהם ששתים מברך בברקים ורוחות. וקמא עיקר והיא גרסת הגאונים ז"ל. ירושלמי דוקא תוך כדי דיבור:

הרואה שמים בטהרתם אומר ברוך עושה בראשית - ודוקא בהפסקת שלשים יום. הראב"ד ז"ל. ובירושלמי הדא דתימר בימות הגשמים ובלבד לאחר שלושה ימים:

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ברכות_נט_א"