קטגוריה:בראשית כח ח
נוסח המקרא
וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו
וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.
וַיַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּעֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽיו׃
וַ/יַּ֣רְא עֵשָׂ֔ו כִּ֥י רָע֖וֹת בְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן בְּ/עֵינֵ֖י יִצְחָ֥ק אָבִֽי/ו׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא עֵשָׂו אֲרֵי בִּישָׁן בְּנָת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אֲבוּהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא עֵשָו אֲרוּם בִּישַׁן בְּנַתְהוֹן דִכְנַעֲנָאֵי קֳדָם יִצְחָק אָבוּי: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
חסלת פרשת תולדות
פרשת ויצא
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כח ח.
וַיַּרְא עֵשָׂו
עשו לא ראה ש"רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו" - את זה עשו שמע והבין, ולכן הוא פעל: "ויִַּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל".
הפועל "ירא" פירושו לפחד, והפועל "ראה" פירושו לראות, וכאן אולי זה במשמעות להבין. בהתעלמות מהניקוד שהוסף לטקסט מאוחר יותר, ייתכן שעשו שמע, נבהל והבין.
עשו לא חשב שנשותיו החיתיות היו "[ל]מֹרַת רוחַּ לְיִצְחָק, ולְּרִבְקָה" (ביאור:בראשית כו לה). עשו לא הבין שנשותיו לא מוצאות חן גם בעיני אמו. עשו חשב שרק לאביו יש בעיה עם נשותיו.
- עשו לא ביקש רשות לשאת את יהודית ובושמת החיתיות.
- עשו לא היה מודע לכך שרבקה ויצחק אינם מרוצים מנשותיו.
- עשו לא עשה מאמץ להכניס את נשותיו למשפחתו ולדבר איתם על ברכת אלוהים.
- יצחק, למרות שעשו היה בנו האהוב ושהוא התכוון לתת לו את ירושתו, לא הוכיח את עשו ולא הדריך אותו. כנראה יצחק היה חלש מדי.
- סביר להניח שנשותיו של עשו היו מודעות לכך שרבקה לא מרוצה מהן, אך מסיבה כלשהי הן לא סיפרו זאת לעשו או ניסו לטפל בבעיה.
- עשו לא הצטרף ליעקב לחרן כדי למצוא לעצמו אישה מבנות לבן.
- עשו לא רצה להתחתן עם רועי צאן. עשו רצה להיות איש שדה.
- עשו לא הבין שלבן חייב להם את חלקו של אברהם בירושת תרח ואת נדונייתה של רבקה. לא נראה שיצחק לימד את בניו את חוקי חמורבי.
בכל מקרה יהודית ובושמת בת-אילן לא נכנסו להריון ולא ילדו ילדים לעשו,[1] וזו סיבה טובה לעשו לשאת אישה אחרת.
הערות שוליים
- ^ בהנחה שבושמת בת ישמעאל ילדה את רְעואֵּל (ביאור:בראשית לו ד).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כח ח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.