ביאור:נחמיה ו
קיצור דרך: a35b06
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג (מהדורות נוספות של נחמיה ו)
א
וַיְהִי כַאֲשֶׁר נִשְׁמַע לְסַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וּלְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וּלְיֶתֶר אֹיְבֵינוּ כִּי בָנִיתִי אֶת הַחוֹמָה וְלֹא נוֹתַר בָּהּ פָּרֶץ, גַּם והם גם שמעו ש- עַד הָעֵת הַהִיא דְּלָתוֹת לֹא הֶעֱמַדְתִּי בַשְּׁעָרִים של ירושלים, ולכן אויבינו חשבו שעוד יוכלו לעשות לנו צרות.
ב
וַיִּשְׁלַח סַנְבַלַּט וְגֶשֶׁם אֵלַי לֵאמֹר: "לְכָה וְנִוָּעֲדָה יַחְדָּו בַּכְּפִירִים שם מקום בְּבִקְעַת אוֹנוֹ", וְהֵמָּה חֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה.
ג
וָאֶשְׁלְחָה עֲלֵיהֶם מַלְאָכִים שליחים לֵאמֹר: "מְלָאכָה גְדוֹלָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלֹא אוּכַל לָרֶדֶת. לָמָּה תִשְׁבַּת הַמְּלָאכָה כַּאֲשֶׁר אַרְפֶּהָ וְיָרַדְתִּי אֲלֵיכֶם?".
ד
וַיִּשְׁלְחוּ אֵלַי כַּדָּבָר הַזֶּה אַרְבַּע פְּעָמִים, וָאָשִׁיב אוֹתָם כַּדָּבָר הַזֶּה.
{ס}
ה
וַיִּשְׁלַח אֵלַי סַנְבַלַּט כַּדָּבָר הַזֶּה פַּעַם חֲמִישִׁית אֶת נַעֲרוֹ, וְאִגֶּרֶת והפעם הזאת הוסיף אגרת להראות שהדבר חשוב פְּתוּחָה בלי חותם באופן שכולם יכולים לראות מה כתוב בה, כדי לומר שהפגישה לא סודית, ואין מה לחשוש ממנה בְּיָדוֹ.
ו
כָּתוּב בָּהּ: "בַּגּוֹיִם נִשְׁמָע וְגַשְׁמוּ אֹמֵר וגם גשם הערבי אומר: אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרוֹד - עַל כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה, וְאַתָּה הֹוֶה רוצה להיות לָהֶם לְמֶלֶךְ", כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כגון זה כתוב באיגרת (נחמיה קיצר את האיגרת והביא רק את עיקרי הדברים), וגם כתוב בה את הפסוק הבא.
ז
"וְגַם נְבִיאִים הֶעֱמַדְתָּ לִקְרֹא עָלֶיךָ בִירוּשָׁלַ͏ִם לֵאמֹר: מֶלֶךְ בִּיהוּדָה! וְעַתָּה יִשָּׁמַע לַמֶּלֶךְ השמועה אולי תגיע לארתחששתא כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שאתה רוצה למלוך, למרות שלא קיבלת רשות ממלך פרס, ולכן, וְעַתָּה לְכָה וְנִוָּעֲצָה יַחְדָּו מה לעשות כדי שלא תסתבך בצרות".
{ס}
ח
וָאֶשְׁלְחָה אֵלָיו לֵאמֹר: "לֹא נִהְיָה כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר, כִּי מִלִּבְּךָ אַתָּה בוֹדָאם ממציא אותם.
ט
כִּי כֻלָּם שהרי כל דבריך מכוונים להפחיד אותנו מְיָרְאִים אוֹתָנוּ לֵאמֹר: יִרְפּוּ יְדֵיהֶם מִן הַמְּלָאכָה וְלֹא תֵעָשֶׂה", וְעַתָּה נחמיה מתפלל לה': חַזֵּק אֶת יָדָי.
י
וַאֲנִי בָאתִי בֵּית שְׁמַעְיָה בֶן דְּלָיָה בֶּן מְהֵיטַבְאֵל וְהוּא עָצוּר סגור, מתבודד בביתו, וַיֹּאמֶר שמעיה אלי: "נִוָּעֵד אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים, אֶל תּוֹךְ הַהֵיכָל, וְנִסְגְּרָה דַּלְתוֹת הַהֵיכָל, כִּי בָּאִים לְהָרְגֶךָ וְלַיְלָה באחד הלילות בָּאִים לְהָרְגֶךָ".
יא
וָאֹמְרָה: "הַאִיש כָּמוֹנִי יִבְרָח מהאויב - אין זה ראוי שאתחבא? וּמִי כָמוֹנִי אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַהֵיכָל וָחָי שהרי להיכל מותר רק לכוהנים להיכנס? לֹא אָבוֹא".
יב
וָאַכִּירָה שהוא נביא שקר וְהִנֵּה לֹא אֱלֹהִים שְׁלָחוֹ, כִּי הַנְּבוּאָה דִּבֶּר עָלַי בשבילי, כדי להכשיל אותי, וְטוֹבִיָּה וְסַנְבַלַּט שְׂכָרוֹ שכרו אותו.
יג
לְמַעַן שָׂכוּר הוּא מפני ששכור הוא אמר זאת, לְמַעַן אִירָא וְאֶעֱשֶׂה כֵּן וְחָטָאתִי בכך שאכנס להיכל, וְהָיָה לָהֶם לְשֵׁם רָע הזדמנות להוציא עלי שם רע, לפרסם שחטאתי בכך שנכנסתי להיכל לְמַעַן יְחָרְפוּנִי כדי שיקללו אותי.
{פ}
יד
זָכְרָה אֱלֹהַי לְטוֹבִיָּה וּלְסַנְבַלַּט כְּמַעֲשָׂיו אֵלֶּה, וְגַם לְנוֹעַדְיָה הַנְּבִיאָה מישהי נוספת ששכרו אותה לנסות להשפיע עליו וּלְיֶתֶר הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ מְיָרְאִים אוֹתִי מפחידים אותי בנבואות שווא.
טו
וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לֶאֱלוּל, לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם מכאן שהתחילה בארבעה באב.
{פ}
טז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל אוֹיְבֵינוּ, וַיִּרְאוּ כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵינוּ וַיִּפְּלוּ מְאֹד בְּעֵינֵיהֶם וחשו שפלים, וַיֵּדְעוּ כִּי מֵאֵת אֱלֹהֵינוּ נֶעֶשְׂתָה הַמְּלָאכָה הַזֹּאת.
יז
גַּם בַּיָּמִים הָהֵם מַרְבִּים חֹרֵי יְהוּדָה השרים החשובים של יהודה אִגְּרֹתֵיהֶם הוֹלְכוֹת עַל טוֹבִיָּה, וַאֲשֶׁר לְטוֹבִיָּה בָּאוֹת אֲלֵיהֶם.
יח
כִּי רַבִּים בִּיהוּדָה בַּעֲלֵי שְׁבוּעָה ברית לוֹ, כִּי חָתָן הוּא לִשְׁכַנְיָה בֶן אָרַח, וִיהוֹחָנָן בְּנוֹ לָקַח אֶת בַּת מְשֻׁלָּם בֶּן בֶּרֶכְיָה.
יט
גַּם טוֹבֹתָיו דברים טובים שהוא עושה הָיוּ אֹמְרִים לְפָנַי כדי להרגיז אותי וּדְבָרַי דברים שהייתי אומר עליו הָיוּ מוֹצִיאִים מגלים לוֹ, אִגְּרוֹת ולכן אגרות שָׁלַח טוֹבִיָּה לְיָרְאֵנִי להפחיד אותי, בסגנון האיגרות ששלח סנבלט לעיל.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ראו גם
