ביאור:נחמיה יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a35b12

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

עזרא פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י נחמיה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג       (מהדורות נוספות של נחמיה יב)


הכוהנים והלווים שעלו בימי זרובבל וישוע

א וְאֵלֶּה ראשי משמרות (קבוצות) הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ בן יוצדק הכהן הגדול: שְׂרָיָה יִרְמְיָה עֶזְרָא. ב אֲמַרְיָה מַלּוּךְ חַטּוּשׁ. ג שְׁכַנְיָה רְחֻם מְרֵמֹת. ד עִדּוֹא גִנְּתוֹי אֲבִיָּה. ה מִיָּמִין מַעַדְיָה בִּלְגָּה. ו שְׁמַעְיָה וְיוֹיָרִיב יְדַעְיָה. ז סַלּוּ עָמוֹק חִלְקִיָּה יְדַעְיָה, אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ. {פ}
ח וְהַלְוִיִּם וראשי הלוים שהיו בימי זרובבל וישוע: יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה, עַל הֻיְּדוֹת על ההודאות, להודות לה' לפני שמתחילים לשורר היה ממונה מתניה הוּא וְאֶחָיו. ט וּבַקְבֻּקְיָה (וענו) וְעֻנִּי אֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לעומתם, לעזר כנגדם, הם התחלקו לְמִשְׁמָרוֹת לקבוצות שעשו תפקידים אחרים בבית המקדש. החלוקה היתה לעשרים וארבע קבוצות (משמרות). י וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים שהיה כהן גדול אחריו, וכן הלאה, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. יא וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ. יב וּבִימֵי יוֹיָקִים הבן של ישוע, התחלפו ראשי המשמרות ו- הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת, לִשְׂרָיָה מְרָיָה לבית אב של שריה, היה הראש מריה, לְיִרְמְיָה חֲנַנְיָה. יג לְעֶזְרָא מְשֻׁלָּם, לַאֲמַרְיָה יְהוֹחָנָן. יד (למלוכי) לִמְלִיכוּ יוֹנָתָן, לִשְׁבַנְיָה יוֹסֵף. טו לְחָרִם עַדְנָא, לִמְרָיוֹת חֶלְקָי. טז (לעדיא) לְעִדּוֹא זְכַרְיָה, לְגִנְּתוֹן מְשֻׁלָּם. יז לַאֲבִיָּה זִכְרִי, לְמִנְיָמִין לְמוֹעַדְיָה הם מִיָּמִין ומַעַדְיָה שבפסוק ה. הם היו שתי משמרות שבראשם עמד אדם אחד: פִּלְטָי. יח לְבִלְגָּה שַׁמּוּעַ, לִשְׁמַעְיָה יְהוֹנָתָן. יט וּלְיוֹיָרִיב מַתְּנַי, לִידַעְיָה עֻזִּי. כ לְסַלַּי קַלָּי, לְעָמוֹק עֵבֶר. כא לְחִלְקִיָּה חֲשַׁבְיָה, לִידַעְיָה נְתַנְאֵל. כב הַלְוִיִּם ראשי הלוים החדשים שהיו בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב: יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת שמות הראשי אבות היו כתובים במגילה מיוחדת, וְהַכֹּהֲנִים וגם הכהנים היו רשומים שם עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפָּרְסִי בספר המספר את קורות מלכותו של דריווש הראשון. {פ}
כג בְּנֵי לֵוִי רָאשֵׁי הָאָבוֹת כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, וְעַד והרשימה הזו היתה עד יְמֵי יוֹחָנָן בֶּן אֶלְיָשִׁיב הוא יונתן שמוזכר למעלה שהיה נכד אלישיב. ואחריו התחילו רשימה חדשה. כד וְרָאשֵׁי הַלְוִיִּם החדשים שהיו בזמן יהויקים אביו של אלישיב: חֲשַׁבְיָה שֵׁרֵבְיָה וְיֵשׁוּעַ בֶּן קַדְמִיאֵל וַאֲחֵיהֶם חבריהם שהיו גם כן ראשי אבות לְנֶגְדָּם מלאו תפקידים אחרים לעזרתם: לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת לפני שהלויים במשמרתם מתחילים לשורר בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים, מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר שוה בשוה, כל משמר היה שוה במעלה לחבירו. כה מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם טַלְמוֹן עַקּוּב, שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים שומרים על השערים מִשְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים המשמרות שלהם שמרו במפתני השערים. כו אֵלֶּה ראשי האבות החדשים שהתמנו בימי יהויקים היו בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק, וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר. {פ}

טקס חנוכת חומת ירושלים

כז וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם בִּקְשׁוּ חפשו אֶת הַלְוִיִּם המשוררים מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלָ‍ִם, לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת בשני קורבנות תודה וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת. כח וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים, וּמִן הַכִּכָּר האזור סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַ‍ִם וּמִן חַצְרֵי נְטֹפָתִי. כט וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע וְעַזְמָוֶת, כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרֲרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם. ל וַיִּטַּהֲרוּ טבלו מטומאתם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעָם זרזו את העם לטבול לטומאתם וְאֶת הַשְּׁעָרִים וְאֶת הַחוֹמָה טהרו מכל טומאה, דאגו שלא יהיו שם נבלות ושרצים שמטמאים. לא וָאַעֲלֶה אֶת שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה על החומה(היא היתה מספיק רחבה), וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת עם לחמים גדולים וְתַהֲלֻכֹת וקבוצות של אנשים לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה לְשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת לכיוון שער האשפות (והם התחילו באיזור שער הגיא). לב וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה. לג וַעֲזַרְיָה עֶזְרָא וּמְשֻׁלָּם. לד יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה. {ס}
לה וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת הריעו בחצוצרות, זְכַרְיָה בֶן יוֹנָתָן בֶּן שְׁמַעְיָה בֶּן מַתַּנְיָה בֶּן מִיכָיָה בֶּן זַכּוּר בֶּן אָסָף. לו וְאֶחָיו שְׁמַעְיָה וַעֲזַרְאֵל מִלֲלַי גִּלֲלַי מָעַי נְתַנְאֵל וִיהוּדָה חֲנָנִי, בִּכְלֵי שִׁיר דָּוִיד שקבע דוד המלך (דה"א טו, טז) אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִפְנֵיהֶם הולך לפני הכוהנים והמשוררים. לז וְעַל שַׁעַר הָעַיִן פנו משער האשפתות לכיוון שער העין וְנֶגְדָּם עָלוּ עַל מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה, מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שהגיעו ל- שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח שנמצא במזרח הר הבית. לח וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל למול הראשונה, לצד שמאל לכוון צפון וַאֲנִי נחמיה אַחֲרֶיהָ, וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה, מֵעַל והמשיכו עד סמוך לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה. לט וּמֵעַל לְשַׁעַר אֶפְרַיִם וְעַל שַׁעַר הַיְשָׁנָה וְעַל שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה וְעַד שַׁעַר הַצֹּאן, וְעָמְדוּ בְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה בדרום הר הבית. מ וַתַּעֲמֹדְנָה שְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְּבֵית הָאֱלֹהִים, וַאֲנִי וַחֲצִי הַסְּגָנִים עִמִּי. מא וְהַכֹּהֲנִים אֶלְיָקִים מַעֲשֵׂיָה מִנְיָמִין מִיכָיָה אֶלְיוֹעֵינַי זְכַרְיָה חֲנַנְיָה בַּחֲצֹצְרוֹת. מב וּמַעֲשֵׂיָה וּשְׁמַעְיָה וְאֶלְעָזָר וְעֻזִּי וִיהוֹחָנָן וּמַלְכִּיָּה וְעֵילָם וָעָזֶר, וַיַּשְׁמִיעוּ הַמְשֹׁרְרִים את קולם וְיִזְרַחְיָה הַפָּקִיד הממונה על השרים. מג וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ, כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ, וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלַ‍ִם מֵרָחוֹק.

תקנות נחמיה לגבי המתנות לכוהנים וללויים

מד וַיִּפָּקְדוּ התמנו לפקידות בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים לויים שיהיו אחראים עַל הַנְּשָׁכוֹת לָאוֹצָרוֹת הלשכות שהיו עשויים לאוצר, למחסן וכו' לַתְּרוּמוֹת לָרֵאשִׁית הביכורים וְלַמַּעַשְׂרוֹת, לִכְנוֹס בָּהֶם באוצרות לִשְׂדֵי הֶעָרִים את מה שהובא מהשדות שמסביב לערים, מְנָאוֹת הַתּוֹרָה ועכשיו נחמיה תיקן שאת המתנות שהתורה מחייבת לתת לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם יביאו את הכל לבית המקדש ויחלקו אותם בבית המקדש לכהנים והלויים שבאים לעבוד, כִּי תקנה זו היתה בהסכמת העם כיון ש- שִׂמְחַת יְהוּדָה היתה לעם שמחה גדולה עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים לשרת בבית המקדש, ולכן הם הסכימו לתקנה הנ"ל. מה וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה שלא תבא טומאה לבית המקדש, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ ושלמה בנו (או: 'אל שלמה בנו'). מו כִּי בִימֵי דָוִיד וְאָסָף בזמנם היה אסף ראש המשוררים מִקֶּדֶם, (ראש) רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים קבעו מי יהיו ראשי המשוררים וְשִׁיר תְּהִלָּה וְהֹדוֹת לֵאלֹהִים. מז וְכָל יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה נֹתְנִים מְנָיוֹת מתנות הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּמַקְדִּשִׁים לַלְוִיִּם מפרישים מעשר ראשון מהפירות ללויים, ומביאים אותם לגזברים בבית המקדש, והם נותנים אותם ללויים וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים מפרישים תרומת מעשר מהמעשר ראשון ונותנים לִבְנֵי אַהֲרֹן. {פ}