ביאור:בראשית ל ח
בראשית ל ח: "וַתֹּאמֶר רָחֵל: נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי. וַתִּקְרָא שְׁמוֹ: נַפְתָּלִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ל ח.
נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי
[עריכה]נִפְתַּלְתִּי
[עריכה]"נִפְתַּלְתִּי" - שורש 'פתל' - מלא פיתולים, עיקולים, כרך וסובב, הִסְתַּבֵּךְ (מילוג). כמו נחשים מתפתלים אחד על השני במאבק או מגע מיני, או כמו נחש פיתון המתפתל סביב קורבנו כדי לחנוק אותו. נראה שרחל משתמשת במילה כתאור ציורי למאבק.
רש"י מעלה "נִפְתַּלְתִּי" מלשון 'תפילה', שרחל התפללה לאלוהים להצלחותיה.
"נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים" - סביר שרחל מתכוונת שהיא נאבקה קשות ביותר, כאילו שהיא נלחמת מלחמה ענקית, אלוהית בגודלה.
נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי
[עריכה]"גַּם יָכֹלְתִּי" - הצלחתי, נצחתי, עמדתי במאבק, שרדתי.
רחל מדגישה שהיא במאבק עם אחותה, לאה, להביא יותר בנים ליעקב וכך להעלות את ערכה ולשמר את זכרה בעם ישראל.
רחל ממשיכה להביע את שמחתה וכעסה על אחותה ועל יעקב שהיא זכתה בעייני אלוהים והיא צדקה שאלוהים לא מנע ממנה בנים כעונש שמגיע לה.
עוצמת השמחה האלוהית של רחל מעידה על כעס וצער עמוק בנפשה.
- בשלב הראשון היו ללאה ארבע בנים ולרחל אפס. היחס הזה הוא אין-סופי, ולרחל לא היה חלק ונחלה בעם ישראל.
- אחרי לידת דן, היו ללאה ארבע בנים, ולרחל אחד. היחס השתפר בהרבה לטובת רחל, אולם היא עדיין מאחור.
- לפי הכתוב, כאשר נולד נפתלי, היו ללאה ארבע בנים ולרחל שנים, וכך עכשו היא רק חצי מלאה. (למעשה לפני שנולד נפתלי, זלפה ילדה את גד ולאה ילדה את יששכר, כך שלמעשה היחס היה 6:2, אולם זה יותר טוב מאשר 4:1 שהיה קודם.)
- גם יעקב היה שותף למאבק הזה, וכאשר ללאה היו ארבע בנים ראשיים: ראובן, שמעון, לוי ויהודה, יעקב העלה את שני בני יוסף למעמד בכורה "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה), ואז לרחל היו, כאילו, גם ארבע בנים לשמה: יוסף, בנימין, אפרים ומנשה.
כפי שנראה בהמשך, רחל אסרה על לאה להיות עם יעקב, ולכן לאה מנצלת הזדמנות שרחל רוצה לאכול "מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ" (ביאור:בראשית ל יד) כדי לקנות את יעקב ללילה אחד, ולהכנס להריון נוסף. זה היה המאבק של רחל לשמור שלאה לא תמשיך להגדיל את כוחם של בניה על חשבונה. בסוף כשנולד יוסף, ויעקב אהב אותו כבכורו, הכוח עבר ליוסף למרות שהוא היה יחיד נגד כל אחיו (בנימין היה ילד מיוחד ולא היה בעל השפעה).
- המאבק הזה נמשך עד אובדן עשרת השבטים. כל תקופת השופטים והמלכים שבט אפרים למשפחת רחל ראה את עצמו כמנהיג העם ונאבק בשבט יהודה למשפחת לאה. כך קרה שכל בני לאה הראשיים (ובנימין, השריד לרחל בעם ישראל) התאחדו עם שבט יהודה בדרום הארץ, וכל שאר השבטים התאחדו סביב שבט אפרים לממלכת הצפון, ונאבקו ביניהם. בהמשך ממלכת ישראל נכבשה, הוגלתה, ואבדה כדי ללמד את ממלכת יהודה את העומד לקרות להם אם הם לא ילמדו לקח.
וַתִּקְרָא שְׁמוֹ: נַפְתָּלִי
[עריכה]רחל שמה אות למאבקיה עם יעקב ועם לאה בשמות שהיא מעניקה לבניה מבלהה אמתה.
- דן - לציון נצחונה על יעקב שטען שאלוהים מעניש אותה בחוסר ילדים.
- נפתלי - לציון נצחונה על לאה, שגם היא יכולה לעשות משפחה גדולה.
לא כל כך נעים להיות בן שנושא שם מלחמתי והתקפתי נגד האב והאחים, אולם אף אחד לא עשה מזה עניין, ויעקב התעלם מזה, כך שלא נוצרה בעיה עם שני הבנים האלה והאחים לא נטרו להם איבה.
נראה שרחל נרגעה אחרי מתן השמות האלה, ולא היתה לה סיבה להוסיף עוד ילדים מבלהה, ולכן היא מנעה מבלהה להביא עוד בנים, וסביר שאסרה עליה לבוא ליעקב. גם לאה שמרה על שוויון, ונתנה לזלפה להביא רק שני בנים ליעקב.