ביאור:יסר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף Tnk1/kma/qjrim1/musr)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: יסר
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: יסר

מוסר בלשון ימינו הוא אתיקה או ערכים (morals בלע"ז), אך בלשון המקרא יש לו לפחות שתי משמעויות שונות, כמו בפסוקים:

  • (ירמיהו ל יד): "כָּל מאהבַיִךְ שכחוּךְ, אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ; כִּי מַכַּת אוֹיֵב הכִּיתִיךְ, מוּסָר אַכְזָרִי; עַל רֹב עונֵךְ, עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ"(דברי ה' אל ירושלים לאחר החורבן) - אין הכוונה שה' היכה את ירושלים על-ידי פרופסורים אכזריים לתורת האתיקה, אלא שהוא הביא עליה ייסורים, מכות וצרות; כאן מוסר מהשורש יסר.
  • (ישעיהו יז א): "מַשָּׂא דַּמָּשֶׂק: הִנֵּה דַמֶּשֶׂק מוּסָר מֵעִיר, וְהָיְתָה מְעִי מַפָּלָה"(נבואת פורענות על מלכות ארם) - אין הכוונה שדמשק היא סמל לעיר מוסרית וצודקת, אלא שה' יסיר מדמשק את מעמדה כעיר בירה, ויביא עליה מפלה; כאן מוסר מהשורש סור.

מוסר נזכר בפסוקים רבים בהקשר של חינוך - כמילה נרדפת לחכמה או לתוכחה. גם בהקשר זה, משמעותו נובעת משני השורשים יסר, סור:

  • מוסר הוא לימוד באמצעות ייסורים, למשל הפקת לקחים מטעויות או צרות, מתיחת ביקורת או ענישה;
  • מוסר הוא גם לימוד שמטרתו להסיר מהאדם את המידות הרעות.

בדרך כלל שתי המשמעויות קשורות זו לזו - כשאדם סובל ייסורים כתוצאה מטעויות שעשה, הוא אמור לקחת מוסר השכל, להפיק לקחים ולהסיר מעצמו את התכונות הרעות שגרמו לייסורים:

  • (משלי יג כד): "חושׂך שִׁבְטוֹ - שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ - שִׁחרוֹ מוּסָר"- מי שאוהב את בנו, מייסר אותו במעשים או במילים, כדי לעזור לו להסיר מעליו מידות והרגלים רעים ( פירוט ).
  • (משלי א ח): "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ"- הנאום של האב, בהמשך הפרק, מטרתו להמחיש לבנו את הייסורים שיפקדו את הרשעים, כדי להסיר ולהרחיק אותו מחברתם ( פירוט ). הביטוי "מוסר אב" מופיע גם בפסוקים נוספים בספר משלי .

וגם בכיוון ההפוך - כשמותחים ביקורת על אדם במטרה להסיר ממנו מידות רעות, הדבר גורם לו ייסורים נפשיים:

  • (איוב כ ג): "מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע, וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי"= דברי הביקורת ששמעתי מכם גרמו לי ייסורים של בושה וכלימה.
  • (איוב לו י): "וַיִּגֶל אָזְנָם לַמּוּסָר, וַיֹּאמֶר כִּי יְשֻבוּן מֵאָוֶן"= ימתח עליהם ביקורת כדי שיחזרו בתשובה ממעשי האוון והרוע שלהם.
  • (תהלים נ יז): "וְאַתָּה שָׂנֵאתָ מוּסָר, וַתַּשְׁלֵךְ דְּבָרַי אַחֲרֶיךָ"= השלכת את דברי הביקורת שלי מאחרי גבך, כי שנאת את הייסורים הנפשיים שנגרמו לך מהניסיון להסיר את מידותיך הרעות (ראו גם בפסוקים נוספים שבהם נזכר הפועל פרע מוסר ).

ב"ארון הספרים היהודי" ישנה מחלקה מיוחדת של ספרים הנקראים ספרי מוסר; אלה ספרים שמטרתם להביא את האדם להסיר מידות רעות באישיותו. התהליך הנפשי הזה דומה לתהליך של הסרת חלקים לא רצויים מהגוף, כגון הסרת יבלות, הסרת שער ועוד; שני התהליכים כרוכים, לפעמים, ב ייסורים קשים.

מושגים דומים ומנוגדים[עריכה]

מוסר מציין לימוד שלילי, מתוך ייסורים וצרות; בניגוד לחכמה המציינת לימוד חיובי, מתוך שמיעה או חיקוי. מוסר מציין הסרה של המידות הרעות, בניגוד לחכמה המציינת הוספה של תכונות טובות ( הרב אורי בירן, אתר כיפה ) . כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות - דרך החכמה ודרך המוסר: ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר .

מוסר מציין חינוך על-ידי ייסורים וכפיה; בניגוד לתוכחה , המציינת חינוך על-ידי הוכחות וראיות שכליות. ראו מוסר - תוכחה .

פירושים נוספים[עריכה]

1. רוב המפרשים פירשו שהמילה מוסר היא מהשורש יסר, למשל: " "מוסר שלומנו עליו - היסורין הראויים לבוא עלינו למרק העון להתמיד שלומנו הנה באו עליו" " ( מצודת דוד על ישעיהו נג ה ) , " "מוסר - אם יצרו מתגבר עליו, לייסר את עצמו ולשבור אותו" " (הגאון מווילנה על משלי א ב) , " "מוסר - שורשו יסר, ומשתתף עם פועל אסר, רק שזה בא על מאסר הגוף, ופועל יסר בא על מאסר הנפש. ובא על כל דבר שבו אוסרים את הנפש בל תצא חוץ לגדרה: בין על ידי שיביא ה' ייסורים על האדם להשיב אותו אל דרך הטוב... ואצל בני אדם בא פועל יסר במוסר שיאמר הגדול אל הקטן, שמכריחו לשמוע בקולו..." " (מלבי"ם על משלי א ב) .

2. אך יש שפירשו שהמילה מוסר היא מהשורש סור, ומשמעה " "להסיר מן האדם מידות רעות שדבקו בו. לפני דורות מספר הוקמה תנועה שנקראת תנועת המוסר שקראה לתיקון המידות. היא טענה שעלינו, לפני כל דבר, לקיים את הציווי סור מרע" " ( הרב אורי בירן, אתר כיפה ) .

ובפירושי ניסיתי לשלב את שתי המשמעויות. 

לקחת - מוסר השכל לעומת מוסר אוילים[עריכה]

הכתוב מבחין בין סוגים שונים של מוסר - מוסר השכל לעומת מוסר אוילים:

  • אחת המטרות של ספר משלי היא ללמד, (משלי א ג): "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים"= להפיק לקחים נכונים ומועילים מהייסורים (ראו גם פסוקים נוספים שבהם נזכר הפועל לקח מוסר ); אולם -
  • (משלי טז כב): "מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו, וּמוּסַר אֱוִלִים - אִוֶּלֶת"האוילים, גם כאשר הם מפיקים לקחים מתוך צרות שקרו להם, עושים זאת באופן שטחי, וכך מסיקים מסקנות שאינן מועילות להם ( פירוט ). אולם הגרועים ביותר הם אלה שאינם מפיקים לקחים בכלל -
  • (ירמיהו ה ג): "ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה! הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, כִּלִּיתָם - מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר; חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע, מֵאֲנוּ לָשׁוּב"- בני ישראל מסרבים להסיק מסקנות מהייסורים שבאים עליהם, ולהסיר מעליהם את חטאיהם.

פסוקים נוספים[עריכה]

  • (דברים יא ב): "וִידַעְתֶּם הַיּוֹם, כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה"- הכוונה למכות מצרים, ייסורים שנועדו להסיר מהם (ומאיתנו) את הכפירה בה', ללמד אותם ואותנו " כי לה' הארץ " (ראו הערך החינוכי של מכות מצרים ) ; ולכן תרגם אונקלוס " "אולפנא" ", מלשון לימוד.
  • (ישעיהו כו טז): "ה' בַּצַּר פְּקָדוּךָ, צָקוּן לַחַשׁ מוּסָרְךָ לָמוֹ"= מתוך הצרות והייסורים, אנחנו פונים אליך.
  • (ישעיהו נג ה): "וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מעונתינו; מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו, ובחבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ"= הוא לקח על עצמו את הייסורים והחבורות שהיו ראויים לבוא עלינו, ובזכותו היה לנו שלום (ע"פ רש"י ומצודות)
  • (ירמיהו י ח): "וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ, מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא"= הייסורים, שעובדי האלילים מייסרים את עמם כדי שיעבדו את העצים, הם ייסורים של הבל [מצודת דוד]; או: כל חכמתם של הגויים מסתכמת בכך שהם עובדים עצים .
  • (הושע ה ב): "וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ, וַאֲנִי מוּסָר לְכֻלָּם"- רש"י פירש "אני אכין ייסורים לכולם", ומלבי"ם פירש "אני נפקדתי להוכיח בדברי מוסר לכולם".
  • (איוב יב יח): "מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ, וַיֶּאְסֹר אֵזוֹר בְּמָתְנֵיהֶם"- רש"י פירש " להסיר ייסורי סבלם מעל אחרים", ומצודת דוד פירש "מתיר קשרי רצועות העול, כמו (ישעיהו כב) מוסרי צוארך".
  • (משלי ג יא): "מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס, וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ"- אל תמאס את הייסורים שה' מביא עליך כדי להסיר ממך מידות רעות ( פירוט ).
  • (משלי ד יג): "הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל תֶּרֶף, נִצְּרֶהָ כִּי הִיא חַיֶּיךָ"- כדי להחזיק בדרך התורה בלי להיכשל, אתה צריך תמיד להקפיד שיהיה מי שימתח עליך ביקורת ויכוון אותך לדרך הנכונה אם טעית ( פירוט ).
  • (משלי ז כב): "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל"- המפרשים פירשו שהכוונה לנחש שמכיש ומייסר את החוטאים, אבל נראה לי שיש לפרש כאן מלשון קשירה ומוסרות ( פירוט ).
  • (משלי יט כז): "חַדַל בְּנִי לִשְׁמֹעַ מוּסָר, לִשְׁגוֹת מֵאִמְרֵי דָעַת"( פירוט ).
  • (משלי כג יב): "הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת"( פירוט ). 
  • (משלי כב טו): "אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב נָעַר - שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ"= שבט של ייסורים שמחנכים להסיר את האיוולת - ראו חוק חינוך חובה .
  • (משלי כג יג): "אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר; כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת"= אל תמנע מנער ייסורים שילמדו אותו להסיר מעליו מידות רעות ( פירוט ).
  • (יחזקאל ה טו): "וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה; אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי"= יבואו עלייך ייסורים גדולים, שהגויים שמסביבך ילמדו מהן מה קורה למי שלא שומע בקול ה'. 
  • (ויקרא כו כג): "וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי, וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי"- לא תושפעו מה ייסורים ולא תסירו מעליכם את מעשיכם הרעים ( פירוט ), וכן:
  • (יחזקאל כג מח): "וְהִשְׁבַּתִּי זִמָּה מִן הָאָרֶץ וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה"
  • (תהלים ב י): "וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ, הִוָּסְרוּ שֹׁפְטֵי אָרֶץ"

פירושים נוספים / דוד אקסלרוד[עריכה]

משלי ג יא: "מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה" - לדעתי יתאם מאוד להסברך. ברור שהמושגים משולבים - מוסר (תוכחה) ו ייסורים (סבל).

בשימוש הפשוט, נדמה לי, שה מוסר הוא מסר, כמו "מוסר השכל" - מסירת תובנות. חינוך בנים הוא מקרה פרטי של תוכחה, על כן חייב להשתלב בו, לכן בשני המקרים אלה "יסר" במשמעות הטפה. כמו כן איוב ד ג: "הִנֵּה יִסַּרְתָּ רַבִּים וְיָדַיִם רָפוֹת תְּחַזֵּק".

שורש ס.ו.ר., חוץ מבניין הפעיל (להסיר = לסלק, להוציא, להרחיק) נמצא גם בבניין קל, לסור - מילה בעלת משמעויות נוגדות - לנטות, לפנות, אך גם לבוא, ללכת וגם לעזוב, לחדול, להיפסק. למה לתפוס רק את הפן השלילי של מוסר? מוסר זה לאו דווקא להסיר מדות רעות, אלא גם זירוז לטובות - לפנות, לבוא, ללכת:

  • שופטים ד יח: "וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה:"
  • רות ד א: "וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר וַיֵּשֶׁב שָׁם וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר בֹּעַז וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי וַיָּסַר וַיֵּשֵׁב:"

המילה מוסר מזכירה גם את המילה מוֹסֵרוֹת, כמו בפסוקים:

  • (ירמיהו כז ב): "עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ",
  • (ירמיהו ל ח): "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק"
  • (איוב לט ה): "מִי שִׁלַּח פֶּרֶא חָפְשִׁי וּמֹסְרוֹת עָרוֹד מִי פִתֵּחַ"

מוסרות = עול (עבודה), רתמה,  קשרים, כבלים, רסן. הכי סביר לי ש"מוסר" זה בהשאלה  מ"מוסרות" - דבר מה המגביל ומכוון.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מוסר - מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-19.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/musr