ביאור:שתי דרכי לימוד, מסקנה אחת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



אחת ממיומנויות ההוראה החשובות היא השימוש באמצעי המחשה. אך כשרוצים ללמד נושא חשוב, אין להסתפק באמצעי המחשה אחד - צריך להשתמש לפחות בשני אמצעי המחשה שונים - אחד חיובי ואחד שלילי. כך ניתן ללמוד משני קטעים דומים בספר משלי:

משלי ו ו

" "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל,    רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם ."

"אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין     שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל."

"תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ,    אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ."

"עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכָּב,    מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?!"

"מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת,    מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב -"

"וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ,    וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן ." "

משלי כד   ל:

" "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי,    וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב."

"וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה."

"וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי, אָשִׁית לִבִּי;    רָאִיתִי, לָקַחְתִּי מוּסָר ."

"מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב."

"וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ,    וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן." "

שני הקטעים מגיעים לאותה מסקנה בדיוק - שינה ועצלנות עלולות להביא עוני ומחסור (השורות המודגשות בקו), אולם הם מגיעים אליה בשתי דרכים שונות:

הקטע הראשון מגיע למסקנה זו בדרך חיובית - דרך החכמה ( = הלימוד מאחרים ): "ראה דרכיה וחכם". כשרואים מה הנמלה עושה כדי שיהיה לה אוכל - לומדים מה צריך לעשות, כדי שלא לסבול ממחסור.

הקטע השני מגיע למסקנה זו בדרך שלילית - דרך המוסר ( = לימוד מטעויות ומצרות ): "ראיתי לקחתי מוסר". כשרואים מה קורה לאדם שאינו עובד - לומדים מה לא צריך לעשות, כדי להינצל ממחסור.

כך יש לעשות בכל פעם שרוצים ללמד נושא חשוב - להכין שני אמצעי המחשה: אחד חיובי שמסביר מה לעשות, ואחד שלילי שמסביר מה לא לעשות.

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

המושגים חכמה ומוסר נזכרים יחד כבר בתחילת הספר, והמפרשים הסבירו את ההבדלים ביניהם בדרכים שונות. ראו למשל בפסוקים:

  • (משלי א ב): "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר , לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה"( פירוט ).
  • (משלי א ז): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת, חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ"- האוילים ( = השטחיים ) מבזים את שני סוגי הלימוד מאחרים - גם לימוד חיובי וגם לימוד שלילי; הם חושבים שהדעה הראשונה שעולה בדעתם היא הנכונה ( פירוט ). 
  • (משלי טו לג): "יִרְאַת ה', מוּסַר , חָכְמָה ; וְלִפְנֵי כָבוֹד - עֲנָוָה"  - תהליך הלימוד כולל יראה מה', שגורמת לאדם לקבל ביקורת ולהסיר מעליו מידות רעות, ואחר-כך ללמוד חכמה ולהוסיף לעצמו מידות טובות ( פירוט ).

פסוקים נוספים:

  • (משלי ח לג): "שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל תִּפְרָעוּ"
  • (משלי יג א): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה"( פירוט )
  • (משלי יט כ): "שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל מוּסָר , לְמַעַן תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ"
  • (משלי כג כג): "אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכֹּר, חָכְמָה וּמוּסָר וּבִינָה"

פירושים נוספים על שני הקטעים:

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-31.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-0624-1134